האם מותר ביום שבת להוסיף מלח לתבשיל שע"ג הפלטה או לסיר שעל השולחן?

תמצית נושאים ורעיונות מרכזיים מתוך הטקסט "הטקסט שהודבק"

המסמך עוסק בהלכות שבת, ובפרט בשאלה האם מותר להוסיף מלח לתבשיל בשבת, תוך התמקדות בהבחנה בין כלי ראשון (סיר שבושל על האש) לכלי שני (כלי שאליו נצק התבשיל מכלי ראשון) ובהשפעת היות הכלי עדיין על הפלטה או שהוסר ממנה.

הנושא המרכזי: דיני הוספת מלח לתבשיל בשבת בהקשר של מלאכת בישול, תוך התייחסות למעמד הכלי (ראשון או שני) ולמחלוקות הפוסקים בנוגע לטבעו של המלח (מקלה או מקשה בישול).

רעיונות ופרטים חשובים:

1. איסור בישול בכלי ראשון על גבי האש: מובן מאליו שאסור להוסיף דבר לסיר שנמצא עדיין על גבי האש, כיוון שזוהי פעולת בישול האסורה בשבת מהתורה. הובאה דוגמה של טעות נפוצה – הוספת מים למחם רותח.

• ציטוט: "אם יש לי כלי ראשון שהוא על גבי האש, הדבר פשוט מובן מאליו שאסור לשים שום כלום בתוך הסיר שנמצא על גבי האש. לא כאלה הטועים זכנים אשר כשרואים שהמים שבמחם הולכים עלוך וחסור מוסיפים מים במחם זה איסור תורה לחלוטין..."

1. איסור הוספת דבר מאכל לא מבושל לכלי ראשון שהוסר מהאש: גם לאחר שהסיר הוסר מהאש, אסור להוסיף לתוכו דברים שלא התבשלו, מחשש שיתבשלו מחום הכלי הראשון ויעבור על איסור בישול.

• ציטוט: "...אלא אפילו גם כשיש לנו סיר בישול בתוך האש על גבי האש אין להוסיף בתוכו שום חתיכה כיוון שזה גדר בישול דאורייתא אלא אפילו כשהכלי ראשון נעקר מעל גבי האש, אסור להניח בתוך הכלי ראשון דברים שטרם נתבשלו כי אפשר והם יתבשלו בכלי ראשון ויעבור על איסור."

1. המשנה במסכת שבת והגמרא: הובאה משנה ממסכת שבת (פרק שלישי) ודיון בגמרא (דף מב עמוד א'-ב') בנוגע להוספת תבלינים לאלפס וקדרה שהורדו מהאש. המשנה מתירה להוסיף תבלינים לקערה או לתמחוי (כלי שני), אך אוסרת להוסיף לאלפס או לקדרה הרותחים (כלי ראשון שהוסר מהאש). רבי יהודה חולק ומתיר להוסיף לכל, חוץ מדבר שיש בו חומץ או יין.

• ציטוט מהמשנה: "האלפס והקדרה שעבירן מרותחין לא יתן לתוכן טבלים אבל נותן הוא לתוך הקערה או לתוך התמחוי."

1. השאלה הראשונית ותשובתה: השאלה שנשאלה בתחילת הטקסט היא האם מותר לאישה למלוח תבשיל ביום שבת לפני בוא בעלה מבית הכנסת, כשהסיר עדיין על הפלטה או לאחר שהוסר לשולחן. התשובה היא שאסור למלוח כשהסיר על הפלטה (כלי ראשון על האש), אך מותר למלוח כשהסיר כבר לא על הפלטה (כלי ראשון שהוסר מהאש).
2. ההבדל בין מלח לתבלינים: למרות שכאשר הסיר הורד מהאש אסור להוסיף תבלינים (כי כלי ראשון עדיין מבשל), לגבי מלח יש דין שונה. הסיבה לכך היא שהמלח נחשב לייחודי, והגמרא נחלקה האם הוא מקלה או מקשה בישול.

• ציטוט: "לפי זה לכאורה היינו צריכים לאסור על האישה שלא לשים מלח אפילו גם בשעה שהעבירה את הסיר מעל גבי האש שהרי כלי ראשון מבשל. ומדוע אמרנו שמותר לה לשים מלח על גבי התבשיל כשכבר הסיר איננו על גבי האש. והתשובה, המלח הוא ייחודי."

1. מחלוקת רב יוסף ורבי חייא בנוגע למלח:

• רב יוסף: סבר שמלח דינו כתבלין, שאסור להוסיף בכלי ראשון (מבשל) אך מותר בכלי שני (אינו מבשל).
• ציטוט: "סבר רב יוסף לממר מלח הרי הוא כתבלין בכלי ראשון בשל ובכלי שני אין לא בשלה כלומר רב יוסף חשב שהמלח תינוק כמו תבלין אין להניח אותו בכלי ראשון אבל יש להניח אותו אפשר להניח אותו בכלי שני כי כלי ראשון מבשל כלי שני אינו מבשל"
• רבי חייא (באמצעות ברייתא): חלק וטען שמלח אינו כתבלין, אלא הוא מקלה בישול, ולכן אסור להוסיפו אפילו בכלי שני, כי גם כלי שני עלול לבשל אותו.
• ציטוט: "אמר להביה תנ רבי חיא מלח אינ כתבלין דבכלי שני נמה בשלה כלומר רבי חייא מביא ברייתה הביה אומר שבית מדרשות רבי חיא הייתה להם ברייתה ובא נאמר שהמלח אין תכונותיו כתכונות התבלין והוא מקלע בשול דכלי שני נמ בשאלה ולכן אסור לשים מלח גם לא כשכבר יצקנו את ההריס מהכלי ראשון לצלחות של כל אחד ואחד שאז זה כבר נקרא כלי שני אבלו אז אותה עיקרת בית לא יכולה לתקן את המעוץ לפי השיטה הזו כיוון שהמלח הוא מקלה הבשול הוא מתבשל בכל שני"

1. דעת רב נחמן: חלק על שתי הדעות הקודמות וסבר שהמלח הוא מקשה בישול, וזקוק לאש חזקה כדי להתבשל. לפי דעה זו, מותר להוסיף מלח אפילו לכלי ראשון שהוסר מהאש, מכיוון שאינו מתבשל בקלות.

• ציטוט: "אבל לאזו נתח הופליגה דרב נחמן כלומר היא נטחת כי רב נחמן אמר ואמר רב נחמן צריכה מלחה בשולה כשר דתורה בדיוק הפוך המלח איננו מקלע הבישול אלא המלח הוא מקשה הבישול..."

1. פסיקת רבנו (הרמב"ם) והשו"ע: ההלכה נפסקת בדרך כלל כדעת רב נחמן (שדוחה את דברי רבי חייא), ולכן רבנו פוסק (בהלכות שבת, פרק כ"ב, הלכה ו') שמותר לתת מלח לתוך קדרה רותחת שהורדה מהאש (כלי ראשון שאינו על האש), אך אסור לתת לתוכה תבלינים. מרן השולחן ערוך פוסק כך גם כן.

• ציטוט מרבנו: "וכן כדרה רותחת אף על פי שהורידה מעל האש לא יתן לתוכה טבלים אבל נותן לתוכה מלח."
• ציטוט מהשולחן ערוך: "כלי ראשון פירוש הכלי שמשתמש בו על האש. אפילו לאחר שהעבירו מעל האש. מבשל כל זמן שהיה צולדת בו. לפי כך אסור ליתן לתוכו תבלין אבל מלח מותר לתן לתוכו."

1. הסתייגויות והחמרות (דעת הרמ"א): הרמ"א (מנהג אשכנז) מציין שיש מי שאוסר לתת מלח אפילו בכלי שני, כל זמן שהיה צולדת בו, מכיוון שיש דעות בגמרא שהמלח מקלה בישול, וספק דאורייתא לחומרה. לכן, המחמיר בקרב האשכנזים שלא להוסיף מלח אפילו בכלי שני – תבוא עליו ברכה.

• ציטוט מהרמ"א: "ויש מי שאוסר לתת לתוך כלי זה בשר מלוח אפילו של שור נעזור רק רגע אבל מרן פסק כמו רבנו כל חטה כמו אקד אמרה שהמלח הוא מקשה הבישול בכלי ראשון על גבי האש אסור בכלי ראשון שאינו על גבי האש מותר הרמה הולך בעקבות התוספות ו אומר כיוון שמצאנו לשונות שונים בגמרא וזה ספק דאורייתא ספקה דאורייתא לחומרה ויש אוסרים אומר הרמה לתת מלח אפילו בכלי שני עד כדי כך אפילו בכלי שני כל זמן שהיה צולדת בו כלומר לפי האשכנזים החינו האשכנזים והמחמיר תבוא עליו ברכה שאם היא תצעוק גם אם היא תצעוק את הסיר את התבשיל לתוך הצלחות שזה כבר כלי שני אפילו שם צריכה היא לחוש לשיטה שאומרת שמלח הוא מקלה בישול ולכן אסור לשים אותו אפילו בכלי שני כיוון שהוא מקלע בישול להחמיר אפילו בכלי שני"

1. הקלות לאשכנזים במלח מזוקק ומבושל: ישנה אפשרות להקל על אשכנזים ולהתיר להם להוסיף מלח לפחות בכלי שני בזמננו, מכיוון שרוב המלחים כיום הם מזוקקים ומבושלים בתהליך הייצור שלהם, ו"אין בישול אחר בישול". לכן, גם המחמירים בכלי ראשון יתירו בכלי שני במקרה של מלח שעבר כבר תהליך בישול.

• ציטוט: "...אבל בכל זאת נוכל לבוא לקראת אחנו אשכנזים ולומר להם מותר לכם בימינו שלנו לשים מלח לפחות בכלי שני כיוון שכבר המלח רוב המלחים הם לא נחצבים וישר מנחציבה מבילומותם אלא מזוככים ומבושלים ואין בישול אחר בישול וגם הם שמ מחמירים ואין בשול אחד בשול מחמירים בכלי ראשון בכלי שני מתירים ולכן אם מדובר במלחים שאכן כבר עברו תהליך של בשלול גם החינו אשכנזים יכולים לשים מלח בתבשיל התפלח תפל מבלי מלח יכולים לשים מלח בתבשיל התפל ברמה של כלי שני בהצלחת לא בכלי ראשון אלא לפחות בכלי שני"

1. איסור ערבוב (גיס הגסה): ישנו איסור נוסף של ערבוב התבשיל לאחר הוספת המלח, מכיוון שגם פעולה זו עלולה להיחשב כבישול (גיס הגסה). לכן, אם האישה מוסיפה מלח לכלי ראשון שהוסר מהאש, ולאחר מכן יוצקת את התבשיל לצלחות (כלי שני), פעולת הערבוב בצלחות מותרת כי זה כבר כלי שני.

מסקנה מרכזית: להלכה, מותר להוסיף מלח לתבשיל שהוסר מהאש (כלי ראשון שאינו על האש), אך אסור לעשות זאת כשהסיר עדיין על הפלטה. לגבי אשכנזים ישנן דעות מחמירות שאוסרות הוספת מלח אפילו בכלי שני, אך קיימת אפשרות להקל במקרה של מלח מזוקק ומבושל. יש להיזהר מלבצע פעולת ערבוב ("גיס הגסה") בכלי ראשון לאחר הוספת המלח