כאשר הגברים שוהים במאהל ואילו הנשים שוהות בבית, האם נחשב לשני בתים למרות שבני בית אחד הם ומאכלם משותף?
היושבים שבעה שלא בביתם, האם יתחיבו להדליק גם בביתם כאשר בני ביתם מתכוונים לחזור ללינה בביתם ?
האם במקרה האחרון יהיו פטורים בני הבית שאינם אבלים מלהדליק נרות שבת בביתם ?
תזכיר תדרוך: דיני הדלקת נרות חנוכה ושבת בזמן אבלות
מקור: קטעים מתוך "הטקסט שהודבק" (המקור מציין שאלות ותשובות הלכתיות בעניין דיני הדלקת נרות בזמן אבלות).
נושא מרכזי: הסוגיות ההלכתיות הנוגעות להדלקת נרות חנוכה ונרות שבת כאשר אבלים שוהים בסוכת אבלים או מבקרים בבית אבלים, תוך התמקדות בהבדלים בין שני סוגי הנרות וחובתם על האדם ועל הבית.
נקודות ומסקנות עיקריות:
- הדלקת נרות חנוכה כאשר סוכת האבלים בחצר:
- אם הסוכה מוקמת בתוך החצר ויש פתח אחד משותף לחצר, לסוכה ולבית, מדליקים נר חנוכה אחד בפתח החצר עבור כולם.
- ציטוט: "אם הסוכה הוקמה בתוך החצר ויש פתח אחד לחצר דרכו נכנסים גם לסוכה או לבית ידליקו בפתח החצר הדלקה אחת ובכך הם יוצאים ידי חובה."
- אם הסוכה ממוקמת מחוץ למתחם החצר, נחשבים הסוכה והבית לשני "בתים" נפרדים, גם אם בני הבית משותפים ואוכלים יחד. במקרה זה, ידליקו נר חנוכה במקום אחד בברכה ובמקום השני ללא ברכה.
- ציטוט: "אבל אם הסוכה נמצאת מחוץ למתחם החצר אזי נחשבים הם לשני בתים בית של נשים ובית של גברים אמנם בני בית אחד הם ומאכלם משותף. אבל מאחר וזה נחשב כמו שני בתים, אזי ידליקו במקום אחד בברכה ובמקום השני בלי ברכה."
- הדלקת נרות שבת וחנוכה כאשר אבלים עוזבים את ביתם לבית האבלים:
- נרות חנוכה: אם יש מבני הבית שנשארים בבית, עליהם להדליק נרות חנוכה בבית. האבלים עצמם מדליקים נרות חנוכה בבית האבלים, כי שם מקום שהותם בזמן ההדלקה.
- ציטוט: "אם יש מבני ביתם שוהים בבית ולא בית האבלים, הדבר פשוט שיש להדליק נר חנוכה בביתם מלבד עד לקש מדליקים בבית האבלים אלא מדין חובת בני הבית שנמצאים באותו בית."
- אם כל בני הבית הולכים לבית האבלים ואינם נמצאים בביתם המקורי בזמן הדלקת נרות חנוכה (משקיעה עד חצי שעה לאחר צאת הכוכבים), הם פטורים מהדלקת נרות חנוכה בביתם. זאת מכיוון שנר חנוכה הוא "חובת גברא" (חובת האדם) ולא "חובת הבית" (חובת המקום), ובזמן ההדלקה אין אף אחד בבית.
- ציטוט: "אבל ביחס לנר חנוכה מאחר ובזמן ההדלקה אף לא אחד נמצא בבית אלא הם נמצאים בבית האבלים. אינם חייבים בנר חנוכה בביתם המקורי. כי נר חנוכה איננו דין שהמחייב כל בית כמו מזוזה. גם מזוזה החיוב הוא מעורב חובת גבר חובת הבית אבל בדלקת נרות חנוכה זה חובת גברה זה לא חובת הבית ומשום כך אם אין נמצאים בזמן הדלקה ולפי רבנו זמן הדלקה הוא מתחילת שקיעה עד חצי שעה או יותר אחרי צאת הכוכבים אחרי השקיעה ואם כן איפה אם במהלך כל אותו זמן לא נמצאים בבית אז הם פטורים להדליק נר חנוכה למרות שהם מדליקים נרות שבת ונר חנוכה ידליקו בבית העבלים כי שם מקומם ושהותם בזמן ההדלקה."
- נרות שבת: גם אם בני הבית הולכים לסעוד בבית האבלים, הם חייבים להדליק נרות שבת בביתם המקורי אם הם מתכוונים לשוב וללון בו. זאת מכיוון שתכלית נר שבת היא גם לשלום בית ונוחות השינה, בנוסף למקום האכילה.
- ציטוט: "נר שבת למרות שהבני בית ילכו לסעוד בבית האבלים אבל ישובו וילונו בבית שלהם מאחר והם ישובו וילונו בבית שלהם נר שבת תח איתו העיקרית זה במקום אכילה אבל גם במקום שאין אוכלים אלא ישנים יש לו תכנית תכלית נוספת שלום בית שלמות האדם שלא יתקל פה לא יתקל שם ולכן מדליק נר שבת בבית אבל כאן באנו להערה חשובה נוספת אם כל בני הבית הולכים לבית האבלים ושם והם הולכים בעוד יום אלא שבני הבית מלבד האבלים יחזרו אל הבית בתום האכילה מאוחר הרבה זמן אחרי צת הכוכבים מה לדין נר חנוכה לנר שבת כבר אמרנו אף על פי שהם לא נמצאים בביתם המקורי בזמן קידוש ואכילה חייבים בנר שבת בגלל שסוף סוף הם באים ללון."
- ההבדל בין חובת נר חנוכה לנר שבת:
- נר חנוכה מוגדר כ"חובת גברא" - חובת האדם, ולכן אם האדם אינו נמצא בבית בזמן ההדלקה, הוא פטור מהחובה בבית זה.
- נר שבת, לעומת זאת, נועד גם לשלום בית ולנוחות, ולכן החובה קיימת כל עוד בני הבית עתידים לשוב וללון בו. כמו כן, קיימת חובה על בני הבית שנשארים בבית להדליק נרות שבת גם אם האבלים אינם.
דגשים חשובים:
- הזמן הקובע לחובת הדלקת נרות חנוכה בבית הוא זמן ההדלקה עצמו (מתחילת שקיעה עד כחצי שעה לאחר צאת הכוכבים).
- בנוגע לנרות שבת, הכוונה לחזור ללון בבית היא גורם משמעותי בקביעת החובה.
- קיימת הבחנה הלכתית בין "חובת גברא" (נר חנוכה) לבין חובה הקשורה גם למקום ולשלום הבית (נר שבת).
ציטוט סיום: "הנה כן הוראנו לדעת הבדל בין דיני נרות חנוכה ובין דיני נרות שבת רבי חניה בןגשה אומר לבי התגדל תקדש מרבה" - ציטוט זה מסכם את הניסיון להבין את ההבדלים בין דיני שני סוגי הנרות.
תזכיר זה מספק סקירה של הסוגיות ההלכתיות העולות מהמקור בנוגע להדלקת נרות חנוכה ושבת בזמן אבלות, תוך הדגשת ההבדלים ביניהן והנסיבות השונות בהן קיימת או פטורה החובה.
Full text
תכנים לקריאה נוספת
בית כנסת
אני מחפש התייחסות הרב לגבי נישוק פרוכת זכור לי שיש .
בתודה יוסי
הל' אבל
לכבוד מורי רצון שלום וברכה כתב הרמב"ם בהלכות ק"ש פ"ד הל' ז: "כל מי שהוא פטור מלקרות קרית שמע, אם רצה להחמיר על עצמו ולקרות קורא. והוא שתהיה דעתו מיושבת עליו. אבל אם היה זה הפטור מלקרות מבוהל ותמיה אינו רשאי לקרות עד שתתישב דעתו". האם ניתן ללמוד מהלכה זו ומדברי מורי על אתר כי מותר לאונן שדעתו מיושבת עליו לברך ולקיים מצוות? (הב"י ביו"ד סי' שמא הבין כי לדעת הרמב"ם אונן שדעתו מיושבת עליו מותר לברך ולקיים מצוות). מה דעתו של כבוד הרב? בברכה ובתודה.
שנת אבל
האם מותר לאבל על אימו לצאת לנופש בארץ בשנת האבל הראשונה לאחר תום 30 ימי האבל
צוואה
לכבוד הרב שלום,
1. מה דין צוואה בה מצווה אדם כי בן זוגו למשל לא יהיה בהלוויתו ולא ישב עליו שבעה? האם זו צוואה בניגוד להלכה ופסולה מעיקרה?
2. במידה והיא פסולה, האם הפסלות ההלכתית תפסול גם את אכיפת הצוואה עפ"י הדין הישראלי כמו חוק הירושה וכדו'?
בתודה מראש.
מנהגי אבלות
מדוע למשפחת הנפטר אסור לעלות לקבר במהלך השנה חוץ מהזמנים הקבועים, שבוע, חודש ושנה? האם זה איסור או שזהו רק מנהג?
אבלות שנדחתה למוצאי החג, האם יחול איסור הנחת תפילין ביום הראשון לאבלות?
מי שמתו נקבר בחולו של המועד, האם רשאי האבל לומר "קדיש" בשאר ימי המועד?
אזכרת השלושים
בסד.
אבי נפטר בכ"ג באלול .
קמנו מהשבעה בערב ראש השנה .
בבית הקברות אמרו שאנו עולים לקברו בשלושים ,כלומר ב-3.10.10
אתמול נאמר לנו ע"י רב השכונה כי בחודש אלול אין מבצעים אזכרות וכי החג מבטל את השלושים,קרי,
היינו אמורים לעשות את השלושים עם השבעה.
מה הדבר הנכון לעשות ?
ביקור בבית קברות
לק"י שלום לכבוד הרב!
קראתי את תשובת כת"ר בעניין ביקור בבית קברות אבל לא הבנתי - האם להלכה (עפ"י הרמב"ם) מותר ללכת לבית קברות לאישה בזמן ראייתה (האם זה משנה אם היא רווקה או נשואה?)? והאם יש הבדל בין ביקור בקברי צדיקים לביקור בבית קברות רגיל? כמו כן, שמעתי פעם שאסור להתפלל בבית קברות כי זה כמו לעג למת, אם כן אז איך אפשר להתפלל/לומר תהילים בקברי צדיקים?
תודה מראש לרב?