האם יש הבדל בדין בין תבשיל שהתבשל כל צרכו לתבשיל שלא נתבשל כל צרכו?
לשיטות פסיקה מסוימות, באלו נסיבות לא יחול האיסור להחזיר הסיר ע"ג הפלטה?
כיצד ובאלו תנאים יפעל ההולך בשיטתו של הרמב"ם אשר מעוניין להשאיר חלק מהתבשיל מחומם גם לסעודה שלישית?
תמצית מקור "הטקסט שהודבק" - דיון בהוצאת תבשיל מפלטה בשבת ופתרונות אפשריים
מסמך זה מסכם את הנושאים המרכזיים והרעיונות החשובים שעולים מתוך קטע הטקסט העוסק בהלכות שבת, בדגש על הוצאת תבשיל מסיר הנמצא על גבי פלטה חשמלית או גז בשבת, ובחיפוש אחר פתרונות הלכתיים למצבים אלו.
השאלה המרכזית:
האם מותר להוציא תבשיל מסיר הנמצא על גבי פלטה בשבת באמצעות מצקת, כאשר מטרת השואל היא:
- להשאיר שארית תבשיל על הפלטה לצורך סעודה שלישית.
- להשתמש באותו סיר מאוחר יותר בשבת לחימום מאכלים אחרים.
התשובה ההלכתית הראשונית (המחמירה):
התשובה היא אסור. הנימוק לכך הוא שהכנסת המצקת לסיר הנמצא על הפלטה, גם כאשר התבשיל מוכן לחלוטין, נחשבת ל"הגסה" שהיא סוג של בישול ואסורה בשבת. האיסור אינו נובע מחשש שהתבשיל לא סיים את בישולו, אלא מעצם פעולת ההגסה על גבי האש.
"והתשובה אסור משום שהכנסת המצקת לתוך הסיר, כשהסיר על גפי הפלטה, גם כשהתבשיל בשל כל צורכו לחלוטין, יש בו משום הגסה וההגסה היא בישול ואסורה ביום שבת, לא מבעיה בתבשיל שלא נתבשל כל צורכו אלא אפילו בתבשיל שנתבשר כל צורקו והוא על גבי האש, אסור להכניס את המצקת ולקחת מתוכו, כי כאמור זוהי הגסה ואסור."
פתרון "שמירת שבת כהלכתה":
הספר "שמירת שבת כהלכתה" מציע פתרון לפיו מותר להרים את הסיר משתי ידיו, להטות אותו מעל סיר אחר ולמזוג ממנו את הכמות הרצויה, ולאחר מכן להחזיר את הסיר הראשון לפלטה. מכיוון שהסיר היה באוויר בידיו ובכוונתו להחזירו, אין בכך איסור החזרה לפי שיטה זו.
"במקרה כזה בשמירת שבת כל חטה הוא מציע להרים את הסיר, להחזיק אותו בשתי ידיים להטות את הסיר הגדול לסיר אחר כדי לצעוק ממנו לשליש ולרביע לחסאין ככל התכנון שלהם ולהחזיר את הסיר. כי כיוון שהסיר עדיין בידיים שלו והוא באוויר ובדעתו להחזיר, אין איסור החזרה לפי השמירת שבת כחתה בנסיבות כאלה."
שיטת "רבנו" (המחמירה יותר):
לעומת זאת, שיטת "רבנו" (כפי שמורה הרב המלמד) אוסרת כל החזרה של סיר על גבי הפלטה בשבת, אפילו אם התבשיל מוכן לחלוטין וגם אם הייתה כוונה להחזיר את הסיר מלכתחילה. האיסור נובע מגזירה דרבנן של "עובדין דחול", מכיוון שהדבר נראה בעיני אנשים כהנחת סיר תבשיל על הפלטה בשבת, דבר שאסור.
"אבל לפי שיטת רבנו כפי שהורה לנו מורי כל החזרה של סיר על גבי הפלטה אפילו בתבשיל שמבושל כל צורכו ואפילו היה בדעתו להחזיר את הסיר היא אסורה מדרבנן משום עובדין דחול כיוון שזה נראה לבני אדם כאילו לוקח סיר תבשיל מניח על הפלטה ביום שבת והוא וכן אסור הדבר משום עובדים לחול יוצא איפה שהפתרון של השמירת שבת כחתה שהוא טוב לפוסקים כאשולחן ערוך ונוסעק אליו עדיין איננו נותן מענה לאלו שפוסקים כמו רבנו אוכשיטת מורי"
הבחנה בין סוגי פלטות ופתרון עבור פלטת גז:
הכותב מציין כי לא לכל שאלה יש פתרון, ובמקרה של פלטה חשמלית, אין פתרון להתנהלות המבוקשת לפי השיטה המחמירה. אולם, הוא מציע פתרון עבור מי שיש לו "פלטת גז תנורי גז" עם מכסה פח מעל הלהבות. במקרה כזה, ישנם אזורים מתחת לפח שאין תחתם להבה ואזורים שיש תחתם להבה. מאחר ומבחוץ הכל נראה אחיד, מותר להזיז את הסיר הגדול מצד לצד על גבי הכיסוי, מחלק שמתחתיו יש אש לחלק שמתחתיו אין אש, וזאת באופן מיידי וללא שהייה. פעולה זו מותרת מכיוון שהיא לא נראית כהנחה או הסרה מהאש אלא כהזזה בתוך המערכת הקיימת, והאיסור הוא משום "עובדין דחול". לאחר ההזזה לחלק שאין תחתיו אש, מותר ליצוק מהסיר באמצעות מצקת.
"ויש פלטה מה שאני קורא לה גז תנורי גז תנור גז מאחר ואתה מכסה אותו בפח מעל האש ומניח את הסירים על גבי הפח אזי יש חלק מתחת לפח שאין להבה מתחתם ויש חלקים שיש להבה מתחתם ואז כיוון שבחוץ זה נראה אחד והכל מבחוץ הוא נראה אחד יזיז את הסיר הגדול לצד על גבי אותה על גבי אותו כיסוי לחלק של הכיסוי שמתחתיו אין אהבה כי הרי הוא יודע כי יודע מכיר את המערכת שלו אחרים לא רואים אבל הוא יודע וכיוון שכל האיסור הוא מפני עובדין דחול והוא כאמור עדיין נמצא על גבי הסיר נמצא על גבי המערכת הוא רק מזיז מצד לצד אזי הדבר הזה מותר כל עוד הדברים נעשים מידית בלי השתהות יכול להזיז את זה לצעד והועיל והוא לא נחשב כבר באמת על גבי האש, יכול ליצוק הוא משם, לקחת מצקת ולקחת את הכמות הנדרשת, יכסה ויזיז את הסיר מצד לצד מהצד שמתחתיו אין להבה, לצד שמתחתיו יש להבה."
הרחבה לגבי שימוש בפלטת גז לשימור חום:
הכותב מוסיף כי פתרון זה של הזזת סירים מחלק חם לחלק פחות חם על גבי פלטת גז מכוסה יכול להיות שימושי גם למצבים אחרים. למשל, כאשר יש כמות גדולה של סירים עם תבשילים מוכנים, ניתן להזיז סיר שמתפנה למקום חם יותר כדי לשמור על חומו, כל עוד הדבר נעשה בצורה חכמה ולא מניחים אותו במקום קר לחלוטין, אלא במקום שעדיין יש בו חום מסוים. פעולה זו נחשבת כהעברה מ"קירה לקירה" ומותרת.
"א אעיל והוא שם אותם את כולם על גבי הפלטה יכול להזיז אותם כשמתפנה סיר להזיז סיר למקום היותר חם אלא מה שצריך להיות חכם ולא עד כדי כך לא לשים במקום שהוא לחלוטין צונן אלא במקום שעדיין יש בו חום ואז הוא כאילו מעביר מקירה לקירה והוא והוא כמו מעביר מקירה לקירה מותר הנה ככן יש פתרון לשאלה שנשאלה רבי ח"
נקודות מרכזיות:
- הוצאת תבשיל ממחבת על הפלטה באמצעות מצקת אסורה בשבת מדין "הגסה".
- ישנן מחלוקות בין פוסקים בנוגע להחזרת סיר לפלטה לאחר שהורד ממנה. שיטת "שמירת שבת כהלכתה" מתירה בתנאים מסוימים, בעוד שיטת "רבנו" אוסרת לחלוטין.
- קיים פתרון הלכתי להוצאת תבשיל עבור מי שיש לו פלטת גז עם מכסה פח, על ידי הזזת הסיר לחלק שאין תחתיו אש לפני הוצאת התבשיל.
- עיקרון ההזזה מצד לצד על גבי פלטת גז יכול לשמש גם לשימור חום של תבשילים מוכנים.
- ההבחנה בין פלטה חשמלית לפלטת גז משמעותית מבחינת הפתרונות ההלכתיים האפשריים.
Full text
תכנים לקריאה נוספת
תרגומו של הגר"י קאפח למילות ההגיון
שלום, לאחרונה למדתי את מילות ההגיון לרמב"ם בתרגומו של הגר"י קאפח. במהלך הלימוד עלו לי כמה שאלות. רציתי לשאול את מר מה מהן טעויותיי שלי, מה מהן משל המדפיס ואם יש מהן גם בבחינת שגגה היוצאת מפי השליט. א- שער ג, עמ' מג, הרב קאפח תירגם כלשון הקדמונים [מלבד אחיטוב]: 'הדברים', המקור: 'אלכלם', למה לא תורגם 'המילים' שהרי כך תירגם בכל הפרק וכן בצורת היחיד בסמוך? האם בגלל הדמיון לאלכלאם שבפתיחה ובשער א? [אב"ת- הדבורים, אחיטוב- המילות, ביבש- דבורים] ב- שער ה, עמ' נט, הרב קאפח תירגם בדומה למתרגמים הקדמונים: 'הפיכת', המקור: 'אנקלאב', למה לא תורגם 'עיקול' שהרי כך תירגם בהמשך וכן ברשימת הסיכום?
פסיקה עפ"י הרמב"ם בלבד
מה דעת כבוד הרב על הרעיון של התנהגות אדם בימינו עפ"י פסיקת הרמב"ם בלבד, ללא אימוץ כל שינוי, אם זה היתר, או החמרה, הנוהגים כיום בקהילות ישראל השונות, כולל קהילת הדרדעים.
אודה לך על תשובתך העקרונית וההלכתית.
גדר משחק בקוביא בימינו
במסגרת הלימוד במסכת ראש השנה וההסבר שמופיע במפרשים על כך שמשחק בקוביא הוא שדווקא זו עיקר פרנסתו התעוררה השאלה האם בימינו אותם האנשים שמפעילים חדרי הימורים באינטרנט (ובידוע שיש ביניהם יהודים וישראלים שזו פרנסתם היחידה)יחשבו מבחינת ההלכה כמשחק בקוביא שפסול לעדות ומה למעשה ההשלכות המעשיות של פסול לעדות בימינו
אודה לכב` הרב באם יוכל להשיב לי ביומיים הקרובים.
היש חובה לקלוף אמה על אמה זכר לחורבן גם בבית חדש שהקבלן לא שייר בניגוד לבקשת הקונה?
האם תקנת חז"ל מחייבת לקלוף, בכל מקרה, או רק לשייר אמה על אמה כאשר בונים בנין?
האם ניתן להתייחס לדירה שסויידה בטעות ע"י הקבלן כאילו רובץ עליה איסור מגורים עד שיקלפו?
חיבוט הקבר לשיטת הרמב"ם
לכבוד הרב,
מקובלים ובעלי מוסר, הזכירו דין שנקרא "חיבוט הקבר"
שהוא כביכול דין לאחר מותו של אדם שנעשה גם לצדיקים, משמע שהוא נעשה
בגופו של אדם לאחר פטירתו.
יעויין במסכת חיבוט הקבר שהוכנסה כחלק ממסכת שמחות.
בחלק מן הספרים נטען כי זה דין על הנאה מהנאות העולם, ואפילו הנאות מותרות
אלא שלא לשם שמים.
קרא שני פסוקים בקריאת התורה במקום שלושה, האם יוציאו ס"ת מההיכל לשם קריאה מחדש?
האם לשיטת רבינו הרמב"ם יש לכפול קריאת פסוק כאשר הפרשה כוללת תשעה פסוקים בלבד?
האם השלמת הקריאה תיעשה רק ע"י מי שטעה או שכל העולים יחזרו ויקראו מפני שלא יצאו י"ח קריאה?
כיצד מתיישבת הדרישה לחזרה על הקריאה ע"י מס' העולים המינימלי עם בעיית "טורח ציבור"?
תורת הגמול של הרמב"ם
לכבוד הרב,
בנוגע לתורת הגמול של הרמב"ם
1.הרמב"ם מבאר בהלכות תשובה פרק ט', שהשכר האמיתי הוא בעולם הבא, והשכר בעולם הזה הוא רק אמצעי לקיים תורה ומצוות על מנת לזכות לעולם הבא.
הרמב"ם מבאר שצדיק יזכה *בהכרח* לטובה גם בעולם הזה, על מנת שיהיה לו פנאי לעסוק בתורה ולהגיע לעולם הבא, ולהיפך הרשע.
" כל אותן הדברים אמת היו, ויהיו, ובזמן שאנו עושין כל מצוות התורה, יגיעו אלינו טובות העולם הזה כולן; ובזמן שאנו עוברין עליהן, תקרא אותנו הרעות הכתובות. "
זמן הגאולה
שלום הרב. הרב כתב לי כי בגמרא כתוב-"זכו-אחישנה (שזה ע"י חזרה בתשובה) לא זכו- בעתה". במצב של 'לא זכו-בעתה' -האם הגאולה תהיה בעת שנקבעה 'בשמים' בלי חזרה בתשובה של העם? מהי כוונת הגמרא לאי הזכיה ולעת שיגאלו בה? בתודה...