הנוהגים לשבת בעת ברכות החופה, האם זהו חיקוי למנהג הנוצרים?

מסמך תדרוך: סוגיית עמידה או ישיבה בחופה והפרדה בין גברים לנשים

מקור: קטעים מתוך "הטקסט שהודבק" (שם המקור אינו ברור דיו, אך מתוכן הדברים נראה שמדובר בתגובה לשאלה הלכתית בנושא מנהגי חופה).

תאריך: לא מצוין במקור.

נושא מרכזי: המקור עוסק בשני נושאים הלכתיים מרכזיים הנוגעים למנהג החופה:

1. עמידה או ישיבה בזמן החופה: הרב דן בשאלה האם יש לעמוד או לשבת בזמן אמירת ברכות החופה, תוך התייחסות למקורות שונים, למנהגי קהילות שונות (בעיקר יהודי תימן) ולטענות שונות בנושא.
2. הפרדה בין גברים לנשים בזמן החופה: המקור מתייחס לביקורת על מנהג הפרדה בין כיסאות גברים לנשים בזמן החופה ולבעיות שנוצרות עקב עמידת הקהל בהקשר לשמירה על הפרדה זו.

נקודות וממצאים מרכזיים:

• טענת החכם על עמידה כמנהג מחייב וביקורת על ישיבה והפרדה: השואל מציין ששמע מחכם חשוב הטוען שעמידה בזמן החופה היא חובה, ותוקף את המנהג של ישיבה ואת ההפרדה בין גברים לנשים בכיסאות, בטענה שישיבה בחופה היא מנהג נוצרי.
• ציטוט: "שאל השואל ואמר שנזדמן לו לשמוע בתוכנית הלכתית ברדיו שחכם אמיתי שבאמת הוא אמיתי לפי כל השמועות שאני שומע באמת חכם אמיתי יצא לו מפיו שכאילו החופה צריכה להיות מעומד והוא תוקף את המנהג שיושבים בעת החופה וגם הללו שעושים הפרדה בין כיסאות הנשים ובין כיסאות הגברים שכל אחד נפרד ויושבים ושטען אותו חכם שכאמור באמת חכם אמיתי שזה מנהג נוצרים לשבת באחופה ושיש צורך לעמוד"
• מנהג יהודי תימן כראיה לישיבה: השואל מציג את מנהג יהודי תימן לשבת בזמן החופה, הברית והמילה כסתירה לטענה שישיבה היא מנהג נוצרי, ותוהה האם חלילה טעו אבותיהם.
• ציטוט: "שאל לנוכח העובדה שיש לנו עדויות במקורותינו שבתימן עד עלותינו ארצה נהגו לשבט ואת החופה ולא רק בחופה יושבים גם הברית המוהל והסנדק עושים זאת מיושב ואלה הם מעשים שה ואם כן כלום חס וחלילה אבותינו בתימן טעו ונהגו חלילה מנהג נוצרים"
• היעדר הוראה מפורשת בתלמוד ובפוסקים הראשונים: המשיב מציין כי אין בתלמוד, בסידור רב סעדיה גאון, ברמב"ם ואפילו בשולחן ערוך הוראה מפורשת האם ברכות החופה צריכות להיאמר בעמידה או בישיבה.
• ציטוט: "ובכן, בגמרא לא נאמר דבר וחצי דבר אם ברכות החופה נאמרות מעומד ומיושב. וכן בסידור רבנו סעד הגאון וכן בהרמב"ם ואפילו אפילו בשולחן ערוך לא נאמר הם צריכות להיות מעומד ומי יושב"
• מקור העמידה בתיקוני הזוהר: המקור הראשון שממנו משתמע בצורה ברורה שיש לעמוד בזמן החופה הוא תיקוני הזוהר, המתייחס לחופה גם במובן סודי כאיחוד עם השכינה.
• ציטוט: "ואנחנו מוצאים את ההתבטעות הראשונה אשר ממנה משתמע בצורה ברורה שצריך להיות מעומד מתיקוני הזוהר תיקון עשירי ששם הוא מתייחס לחופה לא רק במובן של החתן והכלה שלנו אלא עם השכינה ולכן הוא דורש שיעמדו בעת החופה"
• עדויות על מנהג עמידה מאוחר יותר: המקור מביא עדויות מרבנים מאוחרים יותר (כמו מהרי קסטרו וכנסת הגדולה) המצביעות על כך שבזמנם ברוב המקומות נהגו לברך שבע ברכות מעומד, אך מציין כי היו מקומות בהם עדיין ישבו.
• ציטוט מדברי מהרי קסטרו: "ברוב המקומות מברכים שבע ברכות מעומד כלומר בזמן מהרי קסטרו הוא בעצמו מדבריו אנחנו מבינים שיש מקומות שלא ברחו מעומד אלא מי יושב, אלא שבימיו כבר ברוב המקומות מברכים מעומד."
• הסבר אפשרי למקור העמידה מהמדרש: המקור מציע הסבר אחר למנהג העמידה, המבוסס על מדרש הגדול ופרקי דרבי אליעזר, שם נאמר שבעת ברכת רבקה, המברכים עמדו. אולם, מצוין שלא בהכרח משמעות הדבר שכל הקהל עמד.
• ציטוט מפרקי דרבי אליעזר: "ויברכו את רבקה. רבי אליעזר אומר כחזן שהוא עומד ומברך את הכלה בתוכו פתה כך עמדו ורכו את רבקה אחותם ליצחק שנאמר ויברכו את רבקה קודם כל לא נאמר שכל הקהל נעמד על רגליו אלא החזן הוא זה שהמברך אלו שברכו עמדו וברכו"
• השוואת החתן למלך כאסמכתא לעמידה לכבודו: אורחות חיים מובא כדוגמה למנהג לעמוד בפני החתן כשהוא מהלך בדרך, בעת ברכות אירוסין ונישואין ובעת עלייתו לתורה, בגלל הדמיון למלך. אולם, מסכם אורחות חיים שהכל תלוי במנהג המקומי.
• ציטוט מאורחות חיים: "נהגו בכל מקומותנו אומר אורחות חיים שהעם עומדים על רגליהם בשעה שהחתן מהלך בדרך או כשמברכים לו ברכת אירוסין וברכת נישואין אוך שעולה לקרות בתורה ועולים אמוהביו ומדעיו ומסיים אורחות חיים והכל לפי המנהג"
• אין לזלזל במנהגים השונים: המקור מדגיש כי אין לזלזל בנוהגים לעמוד או בנוהגים לשבת, וכי "כל מקום נהרה נערה ופשתה" (כל מקום ומנהגו).
• ציטוט: "אסור חלילה חלילה לעומדים, לנוגים לעמוד, לזלזל בעומדים לשבת, בנוהגים לשבת. ואסור לנוגים לשבת לזלזל בנוהגים לעמוד. כל מקום נהרה נערה ופשתה."
• ראיה ממגילת רות על ישיבת הזקנים בשער: המקור מביא את הסיפור על בועז שלקח עשרה זקנים "וישבו בשער" בזמן החופה עם רות, כראיה לכך שבעבר נהגו לשבת בעת הברכות.
• ציטוט: "נאמר שהביא זקנים 10עשרה זקנים כך נאמר וישבו בשער והחכמים אומרים שובע 10ה זקנים בשביל חופה כי בשביל אירוסין אין צורך בעשרה בשביל חופה יש צורך בעשרה ומכאן שישבו בעת שברכו."
• מנהג יהודי תימן כשימור מנהג קדום: המקור חוזר ומדגיש כי מנהג יהודי תימן לשבת בחופה הוא שימור של מנהג קדום, ואין לראות בו חלילה חיקוי של מנהג נוצרי, במיוחד לאור העובדה שהם חיו במדינה מוסלמית.
• ציטוט: "אם יש לנו עדה עתיקה תיומין כמו יהודי תימן ששם אנו מוצאים שישבו בעת החופה, אי אפשר להפוך את היוצרות ולהגיד לא זה שינוי אלא מנהגבותם בידיהם צורו."
• הקשר בין כובעי יהודי תימן לכובעי כמרים כטעות בהבנה: המקור דוחה את הטענה שדמיון בין כובעי יהודי תימן לכובעי כמרים מעיד על השפעה נוצרית, ומציע שהן שמרו על מנהגים קדומים עוד מתקופת הבית.
• ציטוט: "מדוע צור הוא הקומרים להבדיל אלפי אלף אלפי הבדלות הם בזמן המושבים שלהם יושבים עם כובע על ראשם כובע כמו שהתימנים יהודי תימן היו לו הם איזשהו מלמעלה מזדקר מעל הכובע ממש אותו כובע מה שאנחנו לא רואים אצל עדות אחרות אלא אצל יהודי תימן השמרנים כלום יהודי תימן למדו אתם אצל הקומרים הרי אצלהם אין נוצרים יש להם מוסלמים והמוסלמים לא לובשים את אותו כובע אלא הכומרים נשאר להם עוד מתקופת הבית הכובע הזה ואבותינו בתימן בוודאי ובודאי שימרו את זה עוד מתקופת הבית את סוג הכובע הזה."
• מנהגים נוצריים כשאריות ממנהגים יהודיים: המקור מצביע על כך שלעיתים מנהגים שנמצאים אצל הנוצרים מקורם במנהגים יהודיים קדומים, שכן הנצרות התפצלה מהיהדות.
• ציטוט: "לא כל דבר שמוצאים אצל הנוצרים מקורו בנצרות וקוצאה ממנהגי נצרות, אלא יש פעמים שהם שמרו, מנהגים עתיקי יומין מהיהדות, שהרי הנוצרים פרשו מן היהדות. פרשו מן היהדות."
• המשך מנהג הישיבה בקרב יהודי תימן: המקור מסכם כי מנהג הישיבה בחופה השתמר אצל יהודי תימן כיוון שפוסקיהם הקדמונים לא דיברו על עמידה, וכי יש כאלה שלא קיבלו את השפעת תיקוני הזוהר בעניין זה.
• ציטוט: "לסיכום אנחנו יכולים לראות בעליל שכיוון שכל התקלל של יהודי תימן לא דיברו על מי מעומד וכל ספרי הלכה הקדמונים וספרי המנהג הקדמונים לא דיברו על מעומד אלא כל מקום לפי מנהגו והועיל ויהודי תימן שרד אצלהם שרדה באמת הישיבה בעת החופה ואנחנו גם מודעים מספרים שהרב אודו יוסף משתמש בהם כדי להראות שצריך לעמוד משם אנחנו רואים שעדיין ישבו היו כאלה שלא קיבלו את ההשפעה של תיקוני הזוהר ושמרו נגבותיהם בידיהם מזה אנו רואים שמנהג הישיבה הוא מנהג קדמון וחלילה חלילה להטיל בו דופי ולא לומר חס ושלום שלקחו אותו מהעת הנוצרים"
• בעיות של פריצות עקב עמידה והצעות לשיפור ההפרדה: המקור מעלה בעיה נוספת הנוגעת לעמידת הקהל בזמן החופה, וטוען שהיא מקשה על שמירת ההפרדה בין גברים לנשים ועלולה לגרום לפריצות. מוצגת יוזמה מבני ברק לקיים את החופה במרכז האולם עם מחיצה שנפתחת באופן ממוקד כדי לשפר את ההפרדה.
• ציטוט: "אפילו היום בחתונות של חרדים החרדים דבר השם ממש איזה פריצות יש בדבר הזה שבגלל שכולם עומדים מסביב לחופה הוא מגיע שובל של הכלה עם הפמליה שלה והנה נכנסת לתוך כל ה לתוך הקהל של הגברים ואז והתערבו האנשים בנשים כי כבר קשה לשמור על על ההפרדה כשכולם עומדים מלאכשיושבים חלק כאן וחלק כאן עוד זה מוגדר וניתן לשמור על ההפרדה משעה שעומדים כולם מתערבבים... לאחרונה ראיתי וזה באמת ראוי לשבח שבאולם מסוים בבני ברק הנהיגו לאחרונה וכאמור זה הנהג ראויה שעושים את החופה במרכז האולם ממש הכן שהמחיצה בין הגברים ובין הנשים ואז פותחים את החלק של המחיצה בכיוון הנשים בדיוק היכן שזה נושק עם החלק של החופה היכן שה הכלה אמורה להיות ואז הנשים נשארות בחלק שלהן והגברים נשארים בחלק חלק שלהם."
• חשיבות ההפרדה גם בישיבה: המקור מסיים בהדגשה שאם יש הפרדה ברורה בין גברים לנשים היושבים, עם מרווחים מתאימים למעבר הכלה ופמלייתה, זהו תיקון טוב יותר למצב הקיים.
• ציטוט: "אבל ללמדנו שאם באמת מדובר שיש הפרדה גמורה בין גברים ונשים אלה יושבים ואלה יושבים ויש מרווח בין המושבים של גברים הוא מרווח בין המושבים של של הנשים והכלב והפמלה שלה עוברות בתוך כשיש מרחק זה הרע מיעותו וזה התיקון היותר טוב יחסית מהמציאות הקיימת"

מסקנות עיקריות:

• סוגיית העמידה או הישיבה בזמן החופה אינה חד משמעית במקורות הקדומים.
• מנהג העמידה מקורו בעיקר בתיקוני הזוהר והתפשט מאוחר יותר.
• מנהג הישיבה היה קיים בעדות שונות, ויהודי תימן שמרו עליו כנראה כמנהג קדום.
• אין לראות במנהג הישיבה חיקוי של מנהגים נוצריים.
• יש להתייחס בכבוד למנהגים השונים ולא לזלזל באף אחד מהם.
• עמידת הקהל בזמן החופה עלולה ליצור בעיות בשמירה על הפרדה בין גברים לנשים.
• ישיבה עם הפרדה מתאימה יכולה להיות פתרון טוב יותר לשמירה על צניעות.

המלצות אפשריות (בהתאם לקהל היעד של התדרוך):

• להציג את מגוון המנהגים והדעות בנושא ולא להציג עמדה אחת כחובה.
• להתחשב במנהגי הקהילה והמשפחה בעת קביעת אופן ההתנהלות בחופה.
• למצוא פתרונות יצירתיים לשמירה על הפרדה בין גברים לנשים, בין אם עומדים ובין אם יושבים.

זהו סיכום מפורט של הנושאים והרעיונות המרכזיים העולים מתוך הקטעים שהוצגו