האם רשאים לצרף למנין חולה המרותק למיטתו שביתו סמוך לבית הכנסת?

ושאים מרכזיים:

• צירוף למניין מחוץ לבית הכנסת: הדיון המרכזי נסוב סביב האפשרות לצרף אדם הנמצא מחוץ למבנה בית הכנסת למניין עשרה.
• ההשוואה למקרה של עומד מאחורי בית הכנסת עם חלון: הדובר פותח בתיאור מקרה בו אנשים מיהרו לתפילת מנחה וצרפו אדם שעמד מחוץ לבית הכנסת וראו אותו דרך החלון. הם הסתמכו על שולחן ערוך, אורח חיים, סימן נ"ה, סעיף י"ד, שם נאמר: "מי שעומד אחורי בית הכנסת וביניהם חלון אפילו גבוה כמה קומות אפילו אינו רחב ארבע ומראה להם פניו משם מצטרף עמהם לעשרה."
• ציטוט: "הנה רואים אותו דרך החלון אמרו לו ואז צרפו אותו והתחילו להתפלל אה אה קדיש בקדושה והוא טמא והראו והראו לו את השולחן ערוך סימן נג נה סעיף יד ושם נאמר מי שעומד אחורי בית הכנסת וביניהם חלון אפילו גבוה כמה קומות אפילו אינו רחב ארבע ומראה להם פניו משם מצטרף עמהם לעשרה."
• הגבלות הצירוף - גגות ועליות: השולחן ערוך עצמו מגביל את הדין ומציין ש"בהגהה גגין ועליות אינן בכלל בבית והעומד עליהם אינו מצטרף."
• שאלת החולה הסמוך לבית הכנסת: לאור המקרה הנזכר בשולחן ערוך, עולה השאלה לגבי חולה צלול דעת המרותק למיטתו בבית סמוך ממש לבית הכנסת, אשר רואה אותם והם רואים אותו ומתפלל יחד עמם. האם ניתן לצרפו למניין אם יש רק תשעה בבית הכנסת?
• ציטוט: "לכן הוא שואל כיוון שיש בית כנסת ויש שכן לבית הכנסת ממש קיר סמוך ורואים אלו את אלו ויש חולה שהוא צלול דעד ומתפלל יום יום והוא מרותק למיטת חולו האם כשיש רק תשעה בית הכנסת ניתן לצרף אותו לעשירי או לא"
• התשובה השלילית לצירוף למניין: הדובר משיב באופן חד משמעי שלא ניתן לצרף את החולה למניין עשרה במקרה כזה.
• ציטוט: "והתשובה היא שלילית דהיינו לא יוכל להשלים להם לעשרה"
• תפילה בציבור לחולה גם ללא צירוף למניין: למרות זאת, אם יש עשרה בבית הכנסת והחולה מתפלל יחד עמם באותו זמן, ייתכן שתפילתו עולה כתפילה בציבור. הדובר מצטט את שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ק"ט, סעיף כ': "היו עשרה במקום אחד ואומרים קדיש קדושה אפילו מי שאינו עמהם יכול לענות." עם זאת, יש דעה שצריך שלא יהיה דבר מפסיק כגון תינוף או עבודה זרה.
• ציטוט: "אז יכול להיות שבאמת עולה לו תפילה ציבור כמו שכתוב באותו סימן בשולחן ערוך בסעיף כ היו עשרה במקום אחד ואומרים קדיש קדושה אפילו מי שאינו עמהם יכול לענות"
• הבדל בין צירוף למניין לתפילה בציבור: הדובר מדגיש את ההבדל בין צירוף למניין עשרה לבין תפילה הנחשבת כתפילה בציבור. לעניין מניין, כל אחד נחשב במקום בפני עצמו גם אם אין רשות הרבים מפסקת ביניהם והם רואים זה את זה.
• ציטוט: "לעניין מניין לעניין ציבור תפילה בציבור כל אחד הוא נחשב במקום בפני עצמו ואינם מצטרפים"
• הבאת ראיה מדין זימון: השולחן ערוך הביא את הדין של העומד מאחורי בית הכנסת בשם אורחות חיים, וזה האחרון הביא זאת בשם רבעי גאון, כעין לימוד מדין זימון. הדובר מביא את ההלכה מדיני זימון (רמב"ם, הלכות ברכות, פרק חמישי, הלכה י"ב ושולחן ערוך, אורח חיים, סימן קצ"ה, סעיף ה') שם נאמר ששתי חבורות האוכלות בבית אחד ובזמן שמקצתן רואים את מקצתן מצטרפות לזימון אחד.
• ציטוט: "אורחות חיים בשם רבעי גאון שכאילו ללמוד מאצל זימון ואצל זימון יש הלכה שגם רבנו מביא אותה להלכה ושם נאמר אצל זימון בפרק חמישי מהלכות ברכות הלכה יב שתי חבורות שהיו אכלות בבית אחד בזמן שמקצתן רואים אלו את אלו מצטרפים לזימון אחד ואם לאו אלו מזמנים לעצמן ואלו מזמנים לעצמן ואם יש שמש אחד ביניהם שהוא הולך ומשמש מחבורה זו לחבורה זו מצטרפים לזימון אחד אף על פי שאין מקצת אלו רואין מקצת אלו והוא שישמעו שתיהן כל דברי המברך בבאור אותו הלכה נפסקה ב שען ערוך אור החיים סימן קצה ה"
• דחיית הראיה מזימון לתפילה בציבור: הדובר מביא את דעת המשנה ברורה (על סימן נ"ה, סעיף קטן א') שמביא את "משכנות יעקב" ו"באור הגר"ע" שאומרים שאין להביא ראיה מזימון לתפילה בציבור, כי זה גדר אחר וההתלקדות בתפילה צריכה להיות חזקה יותר.
• ציטוט: "וכבר המשנה ברורה מביא המשנה הברורה על סימן נביא את ה בסעיף אה על סעיף יד בסעיף קטן אז הוא אומר מביא את המשכנות יעקב ואת באור הגרע ש אומרים שאין להביא ראיה בשום פנים ואופן מאיך קוראים מאצל זימון ובאמת שיש להבחין ביניהם בסעיף קטן נב אז הוא אומר יש מחרונים שחולקים על עיקר הדין וסוברים בענייננו אין דומה כלל לזימון ככה אומר המשנה ברורה שם בסעיף קטן נב ובאמת בתפילה בציבור זה גדר אחר בצירוף חבורות לזימון זה דבר אחר תפילה בציבור ההתלקדות צריכה להיות יותר חזקה כדי שהתפילה תהיה תפילת ציבור"
• דעת הרמב"ם בנושא: הדובר מצטט את הרמב"ם, הלכות תפילה וברכות, פרק ח', הלכה א': "וצריך להיות העשרה כולן במקום אחד וצריך ציבור אמהן במקום אחד." מכאן משמע שהרמב"ם דורש שהעשרה יהיו באותו מקום ממש.
• ציטוט: "אומר רבנו בפרק השמינים הלכות תפילה וברכות הלכה אזן וצריך להיות העשרה כולן במקום אחד וצריך ציבור אמהן במקום אחד"
• דין חצר קטנה שנפרצה לגדולה: הדובר מביא ראיה נוספת מדברי הרמב"ם בנוגע לחצר קטנה שנפרצה לחצר גדולה. אם השליח ציבור נמצא בחצר הגדולה ותשעה בקטנה, הם אינם מצטרפים, למרות שהשליח ציבור רואה את החצר הקטנה. הדבר מדגים שדימוי חיצוני של הפרדה מספיק כדי למנוע צירוף למניין. מכאן, כל שכן שאדם הנמצא מחוץ לבית הכנסת או בבית אחר לגמרי לא יצטרף למניין.
• ציטוט: "ולכן מיד סמוך הוא הביא את דין חצר קטנה שנפריצה במלואה לחצר גדולה אז תגיעו בעצמכם מדובר בחצר קטנה שנפרצה לחצר גדולה אם השליח ציבור בגדולה ותשעה בקטנה אינם מצטרפים כיוון שהמיעות קריא השליח ציבור שנמצא בגדולה רואה את החצרה הקטנה כאילו כדר נפר אחד רועיל ויש קיר מימין וקיר משמאל ורק לאחר מכן יש את את החצר הקטנה כלומר מספיק דימוי חיצוני של הפרדה ביניהם כדי למנוע מהמיעוט להצטרף לרוב ואם כן כל שכן וכל שכן כשנמצא מחוץ לבית וכל שכן וכל שכן כשנמצא בבית אחר לגמרי שוודאי ובודאי אינם מצטרפים"
• השוואה לדין קורבן פסח: הדובר מביא ראיה נוספת מדיני קורבן פסח (רמב"ם, הלכות קורבן פסח, פרק ט') שם נאמר שהפסח נאכל בחבורה אחת ואין להוציא בשר מחבורה לחבורה. הרמב"ם מגדיר מה נחשב "לפנים" ו"לחוץ" לעניין זה. הדובר טוען שהמקרה של עומד מאחורי בית הכנסת עם חלון אינו דומה לחלוטין לדיני קורבן פסח.
• ציטוט: "ואומנם הם הביאו גם כן ראיה מאצל קורבן פסח פרק תשיעי מלכות קורבן פסח ושם רבנו מדבר על זה שהפסח אינו נאכל אלא בחבורה אחת ואין מוציא מן החבורה שיאכל בה והמוצא והמוציא ממנו כזית בשר מחבורה לחבורה אז הוא לוקה אסור לעשות את הדבר הזה ואז אומר רבנו מן האגף ולפנים כלפנים מן האגף ולחוץ כלחוץ והאגף עצמו שהוא עובתח כלחוץ החלונות ועובי הכותלים כלפנים הגגים והעליות איןם בכלל הבית."
• מחלוקת על פסיקת השולחן ערוך: הדובר מסכם שנראה שההלכה היא בניגוד לפסיקה בשולחן ערוך בנוגע לעומד מאחורי בית הכנסת עם חלון. הוא מציין שאפילו אורחות חיים, שבשמו פסק מרן את הדין הזה, מתייחס למקרה בו האדם נמצא בבית אחר סמוך לבית הכנסת, ולזה יש דין של שני בתים נפרדים שוודאי אינם מתחברים למניין.
• דין עזרת נשים: הדובר מביא את דעת המשנה ברורה שאם יש תשעה בבית הכנסת ואחד בעזרת נשים והם רואים זה את זה, לכאורה לפי השולחן ערוך הוא מצטרף למניין. אולם, יש אחרונים שחולקים על כך מכיוון שעזרת נשים נחשבת מקום בפני עצמו, וכל שכן לגבי מי שנמצא מחוץ לבית הכנסת.
• ציטוט: "באמת רבותיי א איך קוראים אומר אומר המשנה ברורה לפי זה אם יש לנו תשעה בבית הכנסת ואחד נמצא למעלה בעזרת נשים והם רואים אותו והוא רואה אותם שלפי זה ה מצטרף לעשרה אבל באמת יש אחרונים שחלקו על הדין הזה ואמרו לו מה פתאום הרי העזהרה היא מקום בפני עצמה בפני עצמו אז הגיעו בעצמכם אם על עזרה אמרו כך אז מה נאמר שהוא בכלל מחוץ בית הכנסת"
• סיכום לגבי החולה: הדובר חוזר ומדגיש שלדעתו, גם על פי אורחות חיים, במקרה של חולה הסמוך לבית הכנסת וצלול דעת, ניתן לצרפו לתפילה בציבור אם יש עשרה המתפללים בבית הכנסת, והוא יצטרף לתפילתם ויחשב כמתפלל בציבור, אך הוא לא יכול להשלים להם מניין של עשרה.
• ציטוט: "ולכן כאמור הדין הזה של אורחות חיים רבנו לא יסכים לו ואפילו על אורחות חיים במקרה שעליו נשאלנו בעניין חולה שהוא סמוך בבית הכנסת צול דעת ניתן לצרף אותו למניין אם יש להם עשרה שיתפללו והוא יצטרף לתפילה שלהם ויחשב כתפלל בציבור אבל הוא לא יכול להשלים להם עשרה."

מסקנה מרכזית:

לא ניתן לצרף אדם הנמצא בבית אחר, אפילו סמוך לבית הכנסת ורואה את המתפללים, למניין עשרה לצורך תפילה בציבור. זאת בניגוד למקרה של עומד מאחורי בית הכנסת עם חלון, שגם לגביו יש מחלוקת ודעות שונות. עם זאת, אם יש מניין עשרה בבית הכנסת והחולה מתפלל יחד עמם באותו זמן, ייתכן שתפילתו תחשב כתפילה בציבור, אך הוא לא יוכל להשלים מניין חס