האם הנחת החמץ במיכל קומפוסט המייצר בתהליך תסיסה זבל אורגני, נחשבת לביעור החמץ?
האם ניתן להשוות דין החמץ במקרה זה לפחמין של חמץ שנשרף בערב הפסח לפני זמן איסורו ואז יהיה מותר בהנאה?
היות ומדובר בתהליך מתמשך של תסיסה, האם יש לחשוש שבהגיע זמן האיסור מדרבנן עדיין יהיה ראוי לאכילת הכלב?
האם ישתנה הדין במקרה שמדובר במיכלים שכאלה שהינם בבעלות גוי?