הוזמן לטקס נישואין אזרחיים בין יהודי לגויה, האם מותר להשתתף בארוע?

שאל השואל ואמר שהוא עובד עם מישהו ואותו מישהו בעבודה שהוא גם אולי ממונה עליו וגם ידידו האישי יהודי שיוצא עם גויה בעוונותינו המרובים ועכשיו הוא מתחתן מטבע דברים בנישואים חיים או בנישואים גויים עם אותה גויה הוא מזמין את כל העובדים היהודים לרבות אותו שואל ולא נעים לשואל כלפי אותו ידיד מעביד כיצד עליו לנהוג ללכת לחתונה או לא ללכת לחתונה ומאחר ובעוונותנו המרובים השאלות האלה מגיעות לפתחנו יותר ויותר מה שלא היה בעבר, בעבר דנו על נשואים אסורים כמו כהן וגרושה שנעשים באורך פיראטי. ועכשיו בעוונותינו מרובים כבר אנחנו יותר ויותר נשאלים גם בשאלות כאלה והדברים צריכים להעמר ובצורה ברורה. אין שום היתר בשום פנים ואופן ללכת ולא אפילו ללכת לדקות סבורות למה שנקרא חס ושלום באותה ברכה בלתי מובנת מזל טוב לחלוטין לו כי הקשר בין יהודי ובין גויה הוא קשר אסור בתכלית האיסור ואין להשלים או לעודד או אפילו להראות צלחנות כלפי דבר כזה אילו יכולנו להווק נגד התופעה היינו חייבים יקום ועשה להבק נגד התופעה. אבל כשאין אנו יכולים להעבק בקום ועשה נגד התופעה, בוודאי ובוודאי שאסורים אנו להשתתף ולא אפילו לרגעים קלים באירועים מסוג זה. עלינו לזכור שבספר המצוות לרבנו בלוויין נב יש שלב מיוחד שלא להתחתן בגויים. וקורא להם רבנו כופרים כי הם עובדי עבודה זרה שהוזהרם להתחתן בכופרים והרמב"ם אומר לא עשרה תורה אלא דרך חתנות כי יש הבדל בין בעילת גויה ובין בעילת גויה במסגרת נשואים והעובר עליו זה אומר רבנו יש בעונ של חילוק והוא שביאת הגויה אם בא עליה בפרהסיה הרי הוא ההורגוב בשעה שהוא עושה את העבירה כבר קיים בו את העונש כמו שעשה פנחס בזמרי זה נקרא קנאים פוגעים בו אבל זה אם זה בפרהסיה וזה זה בשעת מעשה אבל אם זה לא בפרהסיה ולא בשעת מעשה אומר רבנו אם יש שני עדים שיתרו בו ובכל זאת בעליה סופק מלכות מדאורייתא ו ממשיך רבנו וכותב בפרק יב מהלכות ייסורי ביאה בהלכה ו' לא פגעו בו קנאים ולא לקו בית דין מה קורה אם יש מצבים שלא פגעו בו קנאים וגם לא היה מצב שבית דין יכולים לרכות אותו והוא ממשיך את הקשר שלו עם אותה גויה הרי עונשו מפורש בדברי קבלה דהיינו בתנך שהוא נחרט שנאמר כחלל יהודה קודש השם אשר אהב ובעל בת אל נחר יחרת השם לאיש אשר יעשנה ער ועונה אם ישראל הוא לא יהיה לו ער בחמים ולא עונה בתלמידים ואם כהן הוא לא יהיה לו מגיש מנחה לשם צבאות הנה למטה שהבועל גויה כאילו נתחתן לעבודה זרה שנאמר ובעל בת אל נכ ונקרא מחלל קודש עוון זה אף על פי שאין בו מיטת בית דין אל ייקל בעיניך אלא יש בו הפסד שאין בכל העריות כמותו שהבן מן הער ו בנו הוא לכל דבר נדע בן מנער ו בנו לכל דבר ממזר יורש הכל ובכלל ישראל יחשב אף על פי שהוא ממזר והבן נגויה אינו בנו שנאמר כי יסיר את בנך מאחריי מסיר אותו להיות אחרי השם ודבר זה גורם להתדבק בגויים שהבדיל לנו הקדוש ברוך הוא מהם ולשוב מאחרי השם ולמעול בו עד כדי כך דברים כדורבנות כותב רבנו ובאמת הצליעזר הרב אלדנברג ב סליחה שרידי אש הרבינברג אה בסימן ו' הוא נשאל אם מותר לצרף למניין מי שיש לו אישה נוכרית ואז הוא אומר השואל יש לעיין בשולחן ערוך אור החיים סימן נח שמותר לצרף עברין שלא נידוהו אז השואל אומר הוא עבריין אבל לא נידו אז אולי מותר לצרף אותו למניין ואומר הרב וינברג והנה בנידון דידן לכאורה היה אפשר לומר שהוא עובר עבירה לתיאבון ומותר לצרפו אולם כבר העלה בשאלות ושובות זכרון יהודה שזה דווקא בזמניהם שהיה אפשר להם לנדות ולכן מי שלא נתנדע מותר לצרפו מה שאין כן בזמננו שעשו לנו על פי חוקי הממשלה לנדות. אם כן אז לנטרמה ולא בטר שמה שכל מי שעובר עבירה שמחויבין על פי דין לנתותו מקרי מנודה לעניין זה שאין לצרפו ולכן בנושא נוכריה שבוודאי מחוייבן על פי בית דין לנטותו משום מגדר מלטה ולכן יש לו דין מנודה ועשו לצרפו לעשרה כלומר הוא אומר כל אדם שחי עם גויה ראוי לנידוי ואם קצרו ידינו מלנדות בגלל החוק אדיי זה לא אומר שבשבילנו הוא לא מנודה הוא מנודה ואסור לצרפו למניין ולכן יש דין יש לו דין מנודה ואסור לצרפו לעשרה ובזכרון יהודה וכולי פסק שאסור גם לקרואו לתורה לא רק לצרפו למניין גם אם יש מניין בלעדיו להזמין אותו בכיבודים בכיבודים לקריאת תורה יש בר מצווה יש כל מיני אירועים אסור לקרואו לתורה הנה ככן מאחר ואנחנו חייבים לנדות אותו מאחר ואסור לנו צרפו במניין אסור לנו לכבד אותו איך אפשר לתת לגיטימציה על ידי זה שהולכים לאירוע וחוגגים הרי על כגון זה נאמר תורה תורה חגריק גורם להתבוללות לארץ העם היהודי וללכת לבוא ולומר מזל טוב, ללכת לחגוג, איך אפשר תורה תורה חג עשק. ולכן גם אם חלילה נקלע אותו שואל למציאות קשה, נניח שהוא פוחד על מקום עבודתו כי אין לו פרנסה. צריך הוא אפילו לשקר למען השלום כדי לשמור על מקנסתו ולא ללכת ולא ללכת בשום פנים ואופן. כי אין מקום לשמחה. אין מקום להראות מעין שמחה. יש מקום לעצב, יש מקום לכעס, יש מקום לתגובה. שקצרו ידינו לפעול בתגובות האלה לפחות לפחות שבע אל תעשה ולא ללכת בשום פנים באופן לאירועים כאלה. וצריך להיות מושכל איך להנצל מאירועים כאלה. כאמור, התייחסתי לעניין הועיל ובעוונותינו המרובים מתחילות שאלות לשאל. הופך להיות יותר ויותר קל ואין אחים ההתחברות עם גויים או עם גויות בגלל העלייה מרוסיה שהביאה הרבה גויים והרבה גויות בגלל העובדים הזרים והעובדות הזרות אשר נמצאים במחיצתנו ואז נוצר קירוב בגלל מערכת התיירות ובגלל תפיסת העולם הליברלית הפתוחה אשר רואה את כולם כמו כולם מבחינה זו ללא הבדל ובגלל התופעה הזו שכאילו הנישואים מתחילים מאיזשהיא אהבה. אהבה מזוהה בתאווה. תאוות בשרים אין אין אהבה. אהבה היא קודם כל בחינת האפשרות שאם באמת יכולים הם להשלים זה את זה ולבנות בית בישראל עם מסיבות אלו אחרות, מידות, השקפות עולם, דת וכאלה דברים, יש מחסום אין בשום פנים ואופן להתחיל את גלגל ההתקשרות הנפשית כי זה בסך הכל גורם לבני אדם להתערבל ולא לשלוט ביכולת השכלית ואז הם כבר מוצאים את עצמם בפני עובדות מוגמרות אז זה צריך להיות מסר לרבים על מנת שידעו לא לשחק באש לא לשחק באש אלא למנע מכל קשר בין גויים וגויות קשר צריך להיות היום או כל קשר אחר אבל לא מעבר לזה קשר אישי לחלוטין לו רבי חני