כיצד יש להתייחס הלכתית ליהודי שעשה מעשה שכזה והאם נחשב הבן הנולד מזיווג זה לבנו כמו הממזר?
האם מותר לשלב עבריין זה בחיי הקהילה או שיש להתייחס אליו כמנודה ולכן אין לצרפו למנין או לקרותו לתורה וכיו"ב?
האם מותר לפחות לאחל לו "מזל טוב" או יש לנקוט בכל הדרכים ע"מ שלא לתת לגיטימציה לארוע חמור זה?
נושא מרכזי: היחס להשתתפות בחתונת יהודי עם גויה.
רקע ופתיחה: הדובר פותח בשאלה שהופנתה אליו בנוגע לעובד יהודי, שאולי אף ממונה על השואל וגם ידידו האישי, המתחתן עם גויה ומזמין את כל העובדים היהודים לחתונה. השואל מתלבט האם עליו להשתתף, מחשש לפגוע בידידו המעביד. הדובר מציין כי שאלות מסוג זה הפכו נפוצות יותר ויותר, בניגוד לעבר בו עסקו בעיקר בנישואים אסורים בתוך היהדות.
עמדה חד משמעית - איסור מוחלט להשתתף: הדובר מבהיר בצורה נחרצת כי "אין שום היתר בשום פנים ואופן ללכת ואפילו ללכת לדקות ספורות" לחתונה כזו. הוא מדגיש שאסור אפילו לברך "מזל טוב" משום ש"הקשר בין יהודי ובין גויה הוא קשר אסור בתכלית האיסור ואין להשלים או לעודד או אפילו להראות צלחנות כלפי דבר כזה."
חובת מחאה (בפועל או בהימנעות): הדובר מציין שאם הייתה אפשרות למחות באופן פעיל ("יקום ועשה"), היה צריך לעשות זאת. אולם, בהיעדר אפשרות כזו, "בוודאי ובוודאי שאסורים אנו להשתתף ולא אפילו לרגעים קלים באירועים מסוג זה." ההימנעות מהשתתפות היא סוג של מחאה פסיבית.
הסתמכות על מקורות הלכתיים: הדובר נסמך על דברי הרמב"ם בספר המצוות, המכנה את הנושאים נשים נוכריות "כופרים" ומזהיר מפני התחתנות עמם. הוא מצטט את הרמב"ם האומר שאיסור זה חמור יותר מאיסור בעילת גויה שלא במסגרת נישואין, מכיוון שהוא "דרך חתנות".
חומרת העונש על נישואי תערובת: הדובר מתאר את חומרת העונש על נישואי תערובת על פי דברי חז"ל והקבלה. הוא מזכיר את עונש "כריתות" ("כחלל יהודה קודש השם אשר אהב ובעל בת אל נחר יחרת השם לאיש אשר יעשנה ער ועונה אם ישראל הוא לא יהיה לו ער בחמים ולא עונה בתלמידים ואם כהן הוא לא יהיה לו מגיש מנחה לשם צבאות"). עוד הוא מדגיש שהבועל גויה "כאילו נתחתן לעבודה זרה" ונקרא "מחלל קודש".
השלכות הנישואין על הילדים: הדובר מדגיש את ההבדל בין בן ממזר (מאיסורי עריות) שהוא יהודי לכל דבר, לבין בן מגויה ש"אינו בנו", כפי שנאמר "כי יסיר את בנך מאחריי מסיר אותו להיות אחרי השם." דבר זה גורם ל"התדבק בגויים" ול"שוב מאחרי השם ולמעול בו."
דיון בשאלת צירוף אדם החי עם גויה למניין: הדובר מביא דעה של הרב אלדנברג שנדון בשאלה האם מותר לצרף למניין אדם שיש לו אישה נוכרית. הרב וינברג מתייחס לכך ומצטט את "זכרון יהודה" שמתיר צירוף עבריין שלא נודה רק בזמנים בהם הייתה סמכות לנדות בפועל. אולם, בזמננו, מאחר והרשויות מונעות נידוי, כל מי שעובר עבירה שמחייבת נידוי על פי דין נחשב "מנודה לעניין זה שאין לצרפו." לכן, אדם החי עם גויה, שראוי לנידוי, "יש לו דין מנודה ואסור לצרפו לעשרה."
איסור כיבודים לאדם הנשוי לגויה: הדובר מציין ש"בזכרון יהודה וכולי פסק שאסור גם לקרואו לתורה לא רק לצרפו למניין גם אם יש מניין בלעדיו להזמין אותו בכיבודים בכיבודים לקריאת תורה יש בר מצווה יש כל מיני אירועים אסור לקרואו לתורה."
ההשתתפות בחתונה כמתן לגיטימציה להתבוללות: הדובר מסביר שההליכה לחתונה כמוה כמתן לגיטימציה להתבוללות, ועל כך נאמר "תורה תורה חגריק גורם להתבוללות לארץ העם היהודי." הוא מסיים ואומר "ולכן גם אם חלילה נקלע אותו שואל למציאות קשה, נניח שהוא פוחד על מקום עבודתו כי אין לו פרנסה. צריך הוא אפילו לשקר למען השלום כדי לשמור על מקנסתו ולא ללכת ולא ללכת בשום פנים ואופן. כי אין מקום לשמחה. אין מקום להראות מעין שמחה. יש מקום לעצב, יש מקום לכעס, יש מקום לתגובה."
התרבות התופעה וגורמיה: הדובר מציין כי שאלות אלה מתרבות עקב מספר גורמים: העלייה מרוסיה, עובדים זרים, מערכת התיירות, תפיסת העולם הליברלית והפתוחה, והתפיסה המוטעית של "אהבה" כנובעת מתאווה גופנית. הוא מדגיש שאהבה אמיתית צריכה להתבסס על אפשרות לבנות בית בישראל על בסיס משותף של "מסיבות אלו אחרות, מידות, השקפות עולם, דת וכאלה דברים." בהיעדר בסיס זה, "אין בשום פנים ואופן להתחיל את גלגל ההתקשרות הנפשית."
קריאה לפעולה: הדובר מסיים בקריאה להעביר מסר ברור לציבור כדי "שידעו לא לשחק באש" ולהימנע מכל קשר אישי עם גויים וגויות מעבר לקשר מקצועי או אחר שאינו אישי לחלוטין
Full text
תכנים לקריאה נוספת
נצרות- עבודה זרה
שלום לכבוד הרב!
היחס לנצרות כיום, הנני גר בעיר בה נמצאים גויים שחלקם נוצרים, כך שמחצית דיירי הבניין בו ביתי הינם ערבים נוצרים. והם מביאים עתה את חגם לידי ביטוי במס' דברים ברצוני לברר את היחס שלי אליו. יש לציין שבאופן כללי קשרי השכנות טובים, ורוב שכנים אלו מכונים "חילונים" אשר בד"כ חוגגים את חגיהם בשביל החויה ולא מתוך אמונה צרופה בשיטתם השגויה.
1. תלית גרב של אותו ליצן שלהם (אדום לבן)של סמוך לדלת ביתם מבחוץ, האם מוטל עלי לדרוש להורידו, שכן דבר זה נמצא בשטח הכללי של הבנין?
גיור - המשך לתשובתך
כבוד הרב השלום והברכה במכתב ששלחתי אליך לפני חודשיים לערך, גוללתי סיפור של אישה (כיום בת 26) שנולדה לאב בן משפחת כהן, אך לאם שנולדה נוצריה. האם עצמה התגיירה בגיור רפורמי, לפני חתונתה, גיור שאין לו משמעות. כשהגיעו בנותיה לגיל 3, ובתוכן האישה הנידונה, האם גיירה את הבנות גיור אורתודוקסי המוכר גם על בית הדין הרבני בארץ - ישראל (המסמכים נבדקו על ידי מכון "עיתים") בתשובתך אלי, כתבת שכיוון שהילדה השתייכה לאחר הגיור לעדה הקונסרבטיבית אין שום משמעות לגיור שלה. שאלותיי הן פשוטות. הילדה עצמה גדלה בבית יהודי לכל דבר. דא עקא, שהרוח הקלוקלת ששרתה הייתה הרוח הקונסרבטיבית.
השלמת מנין
כבוד הרב,
לפני מספר שנים, התפללתי בישיבה עם מספר זקנים מהעדה התימנית. באותו יום היה חסר לנו מנין, אז אחד מן הזקנים אמר שנחפש אם יש בסביבה אפילו ישמעאלי שיבוא וישלים מנין. האם נכון הוא שמותר להשלים מנין עם גוי מהול המאמין באל אחד? אם כן, אשמח אם תוכל להפנות אותי למקורות הרלוונטיים.
בתודה מראש, אהרון
לאוכל / לשתות אצל ערבים
שלום למארי הנכבד אני מנהל קבוצה של ערבים והם מזמינים אותי לעתים לאכול איתם. כל הזמן אני מסרב, אך הם עושים כנס בשבוע הבא, ומוכנים להביא ליח ארוחה כשרה בכלים חד פעמים, מקייטרינג כשר כמובן, הכל סגור וחתום. האם במקרה כזה מותר יהיה לי לאכול באותו כנס? שלצרי יהיו בו גם הרבה יהודים שיאכלו לא כשר, ה' יזכה אותם לחזור בתשובה שלמה. דבר נוסף אשאל, האם שאני מתארח אצלם לפגישה עסקית, מותר לי לשתות כוס תה / קפה שמגישים לי בכלי לא חד פעמי?
ילד לאם גויה שאביה יהודי
ילד בן 10 לאמא גויה שאביה יהודי.
האם בהלכה ישנה דרך קלה לזכותו של הילד בעודו קטין?
לילד אחות שהתגיירה בזמן שירותה בצה"ל.