מהם גדרי איסור כיבוי בשבת מדאורייתא?
היש נסיבות שמותר לכתחילה לכבות בשבת והאם ניתן ללמוד משם ללהבות אש המוזנות ע"י גז?
האם יש לטרוח בנסיבות כאלו לחפש גוי ע"מ שיבוא ויכבה את האש?
המקור הוא קטע אודיו (כפי שמעיד שם הקובץ) העוסק בשאלה הלכתית חשובה: האם מותר לכבות גז בשבת במקרה של דליפה, מחשש לשריפה, התלקחות, פיצוץ או חנק כתוצאה מהגז? הדובר מנתח את הנושא בהרחבה, תוך התייחסות למקורות תלמודיים ופסיקות הלכתיות שונות, ומגיע למסקנה חד משמעית המתירה כיבוי גז במצב של סכנה.
נושאים מרכזיים ורעיונות חשובים:
- האיסור לכבות אש בשבת: הדובר פותח בהסבר כי קיימת איסור תורה לכבות אש בשבת, בדומה לאיסור הבערה. הוא מסביר כי איסור הכיבוי בתורה מתייחס בעיקר לכיבוי גחלת של עץ במטרה להפוך אותה לפחם, פעולה שיש בה "אקט של בניין" ותועלת.
- ציטוט: "כדאי להקדים ולומר שיש שיש איסור מן התורה לכבות אש ביום שבת כמו שיש אב מלאכה של מבעיר כך יש אב מלאכה של מכבה."
- ציטוט: "אבל מה הכיבוי האמור בתורה? הוא המכבה את הגחלת של עץ. על ידי שהוא מכבה את הגחלת של עץ, אז הוא מקבל פחמין. ואז יש בכיבוי אקט של בניין, אקט של תועלת..."
- "מלאכה שאינה צריכה לגופה": הדובר מסביר את המושג ההלכתי של "מלאכה שאינה צריכה לגופה" - פעולה אסורה בשבת שאינה נעשית לצורך השגת התוצאה הטבעית של אותה מלאכה. הוא מציין את המחלוקת בין רבי יהודה ורבי שמעון בנוגע לאיסור מלאכה כזו, ומציין כי מרן השולחן ערוך פסק כרבי שמעון, שלפיו כיבוי שאינו לצורך פחמים נחשב "פטור" (אינו אסור מהתורה).
- ציטוט: "מן הרגע שיש לנו כיבוי לצורך כיבוי ולא לצורך פחמים, זה נקרא מלאכה שאינה צריכה לגופה. ובזה נחלקו רבי יהודה ורבי שמעון אם יש בזה איסור או לא. ומרן השולחן ערוך פסק כמו רבי שמעון שפטור על כיבוי כזה..."
- דעת רבנו (הרמב"ם?) המחמירה: הדובר מציין כי "רבנו" (ככל הנראה הרמב"ם) מחמיר ופוסק כרבי יהודה, שלפיו גם כיבוי שהוא "מלאכה שאינה צריכה לגופה" אסור מהתורה.
- ציטוט: "...אבל רבנו הוא בדעה אחרת שכיבוי גם אם היא מלאכה שאינה צריכה לגופה הוא פסק כמו רבי יהודה שחייב עליה ולכן אצלנו כל כיבוי בדרך כלל הוא איסור דאורייתא, גם אם הוא לא מתכוון לצורך פחמין."
- הבחנה בין כיבוי גחלת עץ ומתכת: הדובר מביא את דברי רבנו (בפרק י"ב משבת) המבחינים בין כיבוי גחלת עץ (חייב) לכיבוי גחלת מתכת (פטור, אלא אם כן מכוון לצורך חיסום המתכת).
- ציטוט: "אחד המכבה את הנר... ואחד המכבה את הגחלת של עץ אבל המכבה גחלת של מתכת פטור ואם נתכוון לצרף חייב..."
- היתר כיבוי גחלת מתכת ברשות הרבים מפני נזק: הדובר מציין כי מותר לכבות גחלת מתכת ברשות הרבים כדי למנוע נזק לרבים, מכיוון שהאיסור בכיבוי כזה הוא רק מדרבנן, ופיקוח נפש (או במקרה זה, מניעת נזק לרבים) דוחה איסור דרבנן.
- ציטוט: "ומותר לכבות גחלת של מתכת ברשות הרבים כדי שלא יזכו בה רבים הנה לכתחילה אם אדם רואה גחלת של מתכת ברשות הרבים מותר לו לכתחילה לכבות כדי שלא יזקו בה רבים כי כל האיסור הוא מדרבנן ויש כאן נזק פוטנציאלי לרבים..."
- היתר כיבוי להבת גז במקרה של דליפה: הדובר מגיע לנקודה המרכזית וטוען כי להבת גז שונה מלהבת פתילה או עץ בכך ש"אין בה ממש" - מקור האחיזה שלה אינו חומרי. לכן, איסור הכיבוי שלה הוא מדרבנן בלבד.
- ציטוט: "הלהבה של גז גז הלהבה של גזי להבה שאין בה ממש זה לא כמו להבה פטילה או להבה עץ אלא כי הלהבה עם הפתילה זה נקראת שיש בה ממש כי מקור האחיזה של הלהבה יש בו ממש אבל הגז מקור האחיזה של הלהבה הוא אין בו ממש והועיל ואין בו ממש אז איסור הכיבוי הוא מדרבנן..."
- פיקוח נפש דוחה איסור דרבנן: מכיוון שדליפת גז עלולה לגרום לסכנת נפשות לרבים (שריפה, פיצוץ, חנק), הרי שפיקוח נפש דוחה את האיסור הדרבנן של כיבוי להבת גז.
- ציטוט: "...וממקום של נזק רבים מותר לכתחילה על אחת כמה וכמה שבעניין של דליפת גז זה לא רק נזק לרבים, זה יכול להיות חס וחלילה פיקוח נפש דרבים משום שכחול שידלוף הגז יותר, עלולה להיות בעירה גדולה, שריפה גדולה ואולי פיצוץ ויש שם מערכות חשמל ויש שם בלוני גז ויכולה להיות לא נזק רבים אלא שועד רבים, מין פיקוח נפש רבים גדול מאוד ולכן כאמור מותר לכבות את הגז..."
- כיבוי ברזים ראשיים הוא "גרמא": הדובר מוסיף שאם אפשר לכבות את הגז על ידי סגירת הברזים הראשיים, הרי שזו פעולה של "גרמא" (גרימה בעקיפין), ועל כן קלה עוד יותר מבחינה הלכתית.
- אין לחפש גוי במקרה של סכנה: הדובר מדגיש כי במצב של דליפת גז וסכנה, אין לבזבז זמן בחיפוש אחר גוי שיבצע את הכיבוי. סכנת הנפשות דוחה את הצורך להיעזר בגוי.
- ציטוט: "...משום כך אין מקום לבוא לומר שאם אדם מרגיש בתיבת גז יחפש גוי ויאמר לגוי מילא אם הגוי בביתו אז בבקשה בוודאי למה לא יאמר הגוי לחבו אבל אם הגוי אינו בביתו עד שילך ויחפש גוי יכול להיות שכבר תהיה הסתבכות עצומה..."
- ההיתר המוחלט לכבות גז במצב סכנה: הדובר מסכם באופן חד משמעי כי מותר לכבות את הגז באופן מיידי במקרה של דליפה, בין אם על ידי כיבוי הלהבה עצמה או סגירת הברזים, ואפילו בשיבר הקרוב ללהבה אם יש צורך בכך.
- ציטוט: "...ולכן כאמור מותר על אתר לכבות את הקיראים גז ורצח הברזים הראשיים אבל גם אם לא אפשר אפילו בשיברים הקרובים ביותר ללהבה. אם אין אם אין אם אנחנו עלולים לתאחר ולהתעכב בכל הדברים האלה."
- חובת הזריזות בפיקוח נפש: הדובר מסיים באמירה כי במצב של פיקוח נפש או אפילו ספק פיקוח נפש, אין להתמהמה, לשאול או להסס, אלא יש לפעול בזריזות.
- ציטוט: "בפיקוח נפש או ספק פיקוח נפש אין להשתות, אין לשאל, אין לפקפק, אלא כל הזריז הרי זה משובח."
מסקנה מרכזית:
במקרה של דליפת גז בשבת, מותר ואף חובה לכבות את הגז באופן מיידי כדי למנוע סכנת נפשות, ואין צורך לחפש גוי שיבצע את הפעולה. ההיתר נובע מכך שכיבוי להבת גז נחשב לאיסור דרבנן בלבד, ופיקוח נפש דוחה איסור דרבנ
Full text
תכנים לקריאה נוספת
תינוק שנולד לשמונה חודשים, האם נחשב כמת ואין מחללים עליו השבת ואף לא למולו ביום השבת?
הרמב"ם פסק שאין לטלטל אותו בשבת למרות שרוח חיים באפיו מפני שנחשב כמת, מה עומד מאחורי פסיקה זו?
האם השתנו הטבעים מאז ועד היום או נשתנו התיאוריות המדעיות בנושא "תינוק שנולד לשמונה"?
האם קביעת הלכה על בסיס תיאוריות מדעיות מעודכנות אינה רצויה כאשר היא לכאורה עוקרת דין התלמוד?
האם מותר לשדר ידיעות עדכניות על מהלכים בטחוניים ותוצאותיהם?
האם מותר לשדר on-line בשעה שיש קרבות מה נעשה בזירות השונות, האם יש פצועים או אין פצועים, נפגעי חרדה וכל כיוצ"ב?
תשובה: אסור בשום פנים ואופן לשדר מה קורה בזירות השונות, כיוון שזה מחזק את האוייב המר והנמהר אשר חרט על דגלו להשמיד אותנו. ואין צורך בשידור אשר מלווה את כל המהלך, יש צורך לתת מרגוע לבני האדם. ברוך ה', אם שלטונות הצבא רוצים להודיע משהו, א' – יש אזעקות. ב'- יש פריצות בשידור, ואז כבר הדברים מתפרסמים. אבל בשידור המתאר on-line את כל המהלכים את כל הקרבות, יש בזה רק נזק.
מהם הפתרונות שמציעה ההלכה להתמודדות עם התגברות מעשי השוד והרצח ברחובותינו?
האם הנהגת דין תורה של עונש מות לרוצחים הכולל הסתייגויות רבות יכול להיות ישים בימינו כמנגנון בלימה לשפיכות הדמים ברחובות?
מהם הכלים שמספקת ההלכה לשלטון (לביה"ד או למלך) להתמודד עם תופעות של כנופיות פשע המרימות ראש ופוגעות בחפים מפשע?
כיצד מתגברת תורת ישראל על האבסורד שבכליאת הפושע תוך הטלת עול פרנסתו על הציבור כולל מי שנפגע ממנו?