האם מותר בשבת לכבות אש באמצעות סגירת ברז הגז כאשר יש חשש לדליפת גז?

הרה"ג רצון ערוסי

מהם גדרי איסור כיבוי בשבת מדאורייתא?
היש נסיבות שמותר לכתחילה לכבות בשבת והאם ניתן ללמוד משם ללהבות אש המוזנות ע"י גז?
האם יש לטרוח בנסיבות כאלו לחפש גוי ע"מ שיבוא ויכבה את האש?

תגיות

דיני נפשות

09/05/10 כ"ה אייר התש"ע

המקור עוסק בשאלה ההלכתית האם מותר לכבות דליפת גז בשבת, תוך התחשבות באיסור כיבוי אש ביום זה. הדובר מסביר כי איסור הכיבוי מהתורה מתייחס לכיבוי גחלת עץ לצורך פחמים, אך כיבוי שאינו לצורך זה נחשב למלאכה שאינה צריכה לגופה, שבה יש מחלוקת. למרות החומרה בעניין כיבוי אש, במקרה של דליפת גז קיים חשש לפיקוח נפש רבים, ולכן מותר ואף מצווה לכבות את הגז באופן מיידי, אפילו על ידי סגירת הברזים, בדומה להיתר כיבוי גחלת מתכת ברשות הרבים מפני נזק.

קובץ שמע - מלא

המקור הוא קטע אודיו (כפי שמעיד שם הקובץ) העוסק בשאלה הלכתית חשובה: האם מותר לכבות גז בשבת במקרה של דליפה, מחשש לשריפה, התלקחות, פיצוץ או חנק כתוצאה מהגז? הדובר מנתח את הנושא בהרחבה, תוך התייחסות למקורות תלמודיים ופסיקות הלכתיות שונות, ומגיע למסקנה חד משמעית המתירה כיבוי גז במצב של סכנה.

נושאים מרכזיים ורעיונות חשובים:

האיסור לכבות אש בשבת: הדובר פותח בהסבר כי קיימת איסור תורה לכבות אש בשבת, בדומה לאיסור הבערה. הוא מסביר כי איסור הכיבוי בתורה מתייחס בעיקר לכיבוי גחלת של עץ במטרה להפוך אותה לפחם, פעולה שיש בה "אקט של בניין" ותועלת.
ציטוט: "כדאי להקדים ולומר שיש שיש איסור מן התורה לכבות אש ביום שבת כמו שיש אב מלאכה של מבעיר כך יש אב מלאכה של מכבה."
ציטוט: "אבל מה הכיבוי האמור בתורה? הוא המכבה את הגחלת של עץ. על ידי שהוא מכבה את הגחלת של עץ, אז הוא מקבל פחמין. ואז יש בכיבוי אקט של בניין, אקט של תועלת..."
"מלאכה שאינה צריכה לגופה": הדובר מסביר את המושג ההלכתי של "מלאכה שאינה צריכה לגופה" - פעולה אסורה בשבת שאינה נעשית לצורך השגת התוצאה הטבעית של אותה מלאכה. הוא מציין את המחלוקת בין רבי יהודה ורבי שמעון בנוגע לאיסור מלאכה כזו, ומציין כי מרן השולחן ערוך פסק כרבי שמעון, שלפיו כיבוי שאינו לצורך פחמים נחשב "פטור" (אינו אסור מהתורה).
ציטוט: "מן הרגע שיש לנו כיבוי לצורך כיבוי ולא לצורך פחמים, זה נקרא מלאכה שאינה צריכה לגופה. ובזה נחלקו רבי יהודה ורבי שמעון אם יש בזה איסור או לא. ומרן השולחן ערוך פסק כמו רבי שמעון שפטור על כיבוי כזה..."
דעת רבנו (הרמב"ם?) המחמירה: הדובר מציין כי "רבנו" (ככל הנראה הרמב"ם) מחמיר ופוסק כרבי יהודה, שלפיו גם כיבוי שהוא "מלאכה שאינה צריכה לגופה" אסור מהתורה.
ציטוט: "...אבל רבנו הוא בדעה אחרת שכיבוי גם אם היא מלאכה שאינה צריכה לגופה הוא פסק כמו רבי יהודה שחייב עליה ולכן אצלנו כל כיבוי בדרך כלל הוא איסור דאורייתא, גם אם הוא לא מתכוון לצורך פחמין."
הבחנה בין כיבוי גחלת עץ ומתכת: הדובר מביא את דברי רבנו (בפרק י"ב משבת) המבחינים בין כיבוי גחלת עץ (חייב) לכיבוי גחלת מתכת (פטור, אלא אם כן מכוון לצורך חיסום המתכת).
ציטוט: "אחד המכבה את הנר... ואחד המכבה את הגחלת של עץ אבל המכבה גחלת של מתכת פטור ואם נתכוון לצרף חייב..."
היתר כיבוי גחלת מתכת ברשות הרבים מפני נזק: הדובר מציין כי מותר לכבות גחלת מתכת ברשות הרבים כדי למנוע נזק לרבים, מכיוון שהאיסור בכיבוי כזה הוא רק מדרבנן, ופיקוח נפש (או במקרה זה, מניעת נזק לרבים) דוחה איסור דרבנן.
ציטוט: "ומותר לכבות גחלת של מתכת ברשות הרבים כדי שלא יזכו בה רבים הנה לכתחילה אם אדם רואה גחלת של מתכת ברשות הרבים מותר לו לכתחילה לכבות כדי שלא יזקו בה רבים כי כל האיסור הוא מדרבנן ויש כאן נזק פוטנציאלי לרבים..."
היתר כיבוי להבת גז במקרה של דליפה: הדובר מגיע לנקודה המרכזית וטוען כי להבת גז שונה מלהבת פתילה או עץ בכך ש"אין בה ממש" - מקור האחיזה שלה אינו חומרי. לכן, איסור הכיבוי שלה הוא מדרבנן בלבד.
ציטוט: "הלהבה של גז גז הלהבה של גזי להבה שאין בה ממש זה לא כמו להבה פטילה או להבה עץ אלא כי הלהבה עם הפתילה זה נקראת שיש בה ממש כי מקור האחיזה של הלהבה יש בו ממש אבל הגז מקור האחיזה של הלהבה הוא אין בו ממש והועיל ואין בו ממש אז איסור הכיבוי הוא מדרבנן..."
פיקוח נפש דוחה איסור דרבנן: מכיוון שדליפת גז עלולה לגרום לסכנת נפשות לרבים (שריפה, פיצוץ, חנק), הרי שפיקוח נפש דוחה את האיסור הדרבנן של כיבוי להבת גז.
ציטוט: "...וממקום של נזק רבים מותר לכתחילה על אחת כמה וכמה שבעניין של דליפת גז זה לא רק נזק לרבים, זה יכול להיות חס וחלילה פיקוח נפש דרבים משום שכחול שידלוף הגז יותר, עלולה להיות בעירה גדולה, שריפה גדולה ואולי פיצוץ ויש שם מערכות חשמל ויש שם בלוני גז ויכולה להיות לא נזק רבים אלא שועד רבים, מין פיקוח נפש רבים גדול מאוד ולכן כאמור מותר לכבות את הגז..."
כיבוי ברזים ראשיים הוא "גרמא": הדובר מוסיף שאם אפשר לכבות את הגז על ידי סגירת הברזים הראשיים, הרי שזו פעולה של "גרמא" (גרימה בעקיפין), ועל כן קלה עוד יותר מבחינה הלכתית.
אין לחפש גוי במקרה של סכנה: הדובר מדגיש כי במצב של דליפת גז וסכנה, אין לבזבז זמן בחיפוש אחר גוי שיבצע את הכיבוי. סכנת הנפשות דוחה את הצורך להיעזר בגוי.
ציטוט: "...משום כך אין מקום לבוא לומר שאם אדם מרגיש בתיבת גז יחפש גוי ויאמר לגוי מילא אם הגוי בביתו אז בבקשה בוודאי למה לא יאמר הגוי לחבו אבל אם הגוי אינו בביתו עד שילך ויחפש גוי יכול להיות שכבר תהיה הסתבכות עצומה..."
ההיתר המוחלט לכבות גז במצב סכנה: הדובר מסכם באופן חד משמעי כי מותר לכבות את הגז באופן מיידי במקרה של דליפה, בין אם על ידי כיבוי הלהבה עצמה או סגירת הברזים, ואפילו בשיבר הקרוב ללהבה אם יש צורך בכך.
ציטוט: "...ולכן כאמור מותר על אתר לכבות את הקיראים גז ורצח הברזים הראשיים אבל גם אם לא אפשר אפילו בשיברים הקרובים ביותר ללהבה. אם אין אם אין אם אנחנו עלולים לתאחר ולהתעכב בכל הדברים האלה."
חובת הזריזות בפיקוח נפש: הדובר מסיים באמירה כי במצב של פיקוח נפש או אפילו ספק פיקוח נפש, אין להתמהמה, לשאול או להסס, אלא יש לפעול בזריזות.
ציטוט: "בפיקוח נפש או ספק פיקוח נפש אין להשתות, אין לשאל, אין לפקפק, אלא כל הזריז הרי זה משובח."

מסקנה מרכזית:

במקרה של דליפת גז בשבת, מותר ואף חובה לכבות את הגז באופן מיידי כדי למנוע סכנת נפשות, ואין צורך לחפש גוי שיבצע את הפעולה. ההיתר נובע מכך שכיבוי להבת גז נחשב לאיסור דרבנן בלבד, ופיקוח נפש דוחה איסור דרבנ

Question1

האם מותר לכבות דליפת גז בשבת?

Answer1

כן, מותר לכבות דליפת גז בשבת. הדבר נובע מכך שהסכנה מדליפת גז, הכוללת אפשרות של שריפה, התלקחות, פיצוץ ואף חנק, מהווה פיקוח נפש או ספק פיקוח נפש לרבים. במצבים כאלה, ההלכה מתירה ואף מחייבת לפעול במהירות כדי למנוע את הסכנה, ואין להסס או להתעכב.

Question2

מהו האיסור התורני על כיבוי אש בשבת?

Answer2

האיסור התורני הוא על כיבוי גחלת של עץ במטרה לקבל פחמים, שכן פעולה זו נחשבת לאב מלאכה של מכבה, שיש בה אקט של בניין ותועלת.

Question3

מה הדין של כיבוי שאינו לצורך פחמים בשבת?

Answer3

במקרה של כיבוי שאינו לצורך פחמים, אלא לצורך אחר כמו שינה, הדבר נקרא "מלאכה שאינה צריכה לגופה". רבי יהודה ורבי שמעון נחלקו בשאלה האם יש איסור על מלאכה כזו. מרן השולחן ערוך פסק כרבי שמעון שפטור על כיבוי כזה, ולכן לדעתו כיבוי סתם בשבת הוא איסור מדרבנן. לעומת זאת, רבנו (כנראה הכוונה לרבנו תם או פוסק אחר שהמחבר נוקט כמותו) פסק כרבי יהודה שחייב על כיבוי גם אם הוא מלאכה שאינה צריכה לגופה, ולכן לשיטתו כל כיבוי בדרך כלל הוא איסור דאורייתא.

Question4

מה הדין של כיבוי גחלת של מתכת בשבת?

Answer4

הכיבוי של גחלת של מתכת פטור מאיסור תורה, והוא נחשב לאיסור מדרבנן בלבד, אלא אם כן הכוונה בכיבוי היא לצרף את המתכת (לחסמה על ידי קירור מהיר במים), שאז זה נחשב לאיסור תורה.

Question5

האם מותר לכבות גחלת של מתכת ברשות הרבים כדי למנוע נזק?

Answer5

כן, מותר לכבות גחלת של מתכת ברשות הרבים לכתחילה כדי שלא יזיקו בה רבים, מכיוון שהאיסור על כיבוי כזה הוא מדרבנן, ובמקרה של נזק פוטנציאלי לרבים, חכמים לא העמידו את דבריהם.

Question 6

מה הדין של כיבוי להבת גז בשבת?

Answer6

להבת גז נחשבת ללהבה שאין בה ממש, בניגוד ללהבת פתילה או עץ שהמקור שלהן הוא בעל ממש. מכיוון שמקור האחיזה של להבת הגז הוא אין בו ממש, איסור הכיבוי שלה הוא מדרבנן בלבד.

Question 7

לאור זאת שלהבת גז היא מדרבנן, מדוע מותר לכבות דליפת גז באופן מיידי?

Answer7

מכיוון שדליפת גז עלולה לגרום לנזק רב, שריפה גדולה, פיצוץ ואף סכנת נפשות לרבים (פיקוח נפש), הרי שאיסור דרבנן של כיבוי להבת גז נדחה מפני הצורך להציל חיים ולמנוע אסון. במצב של פיקוח נפש או ספק פיקוח נפש, אין להסס אלא לפעול במהירות.

Question 8

האם יש הבדל אם אפשר לבקש מגוי לכבות את הגז?

Answer 8

אם יש גוי בבית, עדיף לבקש ממנו לכבות את הגז. אולם, אם אין גוי בנמצא וחיפוש אחריו עלול לגרום להתעכבות ולסכן חיים, מותר ואף חובה לכבות את הגז באופן מיידי, על ידי סגירת הברזים הראשיים או השיברים הקרובים ללהבה, ללא היסוס או פקפוק. במצב של פיקוח נפש, "כל הזריז הרי זה משובח

Full text

שאל השואל ואמר אם הבחינו או הרגישו או הריחו ביום שבת שיש דליפת גז? האם מותר לכבות את הגז כדי שחס וחלילה לא ישתפכו באיזשהיא שריפה, התלקחות ואפילו אפילו פיצוץ? וגם מחנק סוף סוף הגז מרעיל את האוויר. והתשובה מותר אכן לכבות את הגז כשיש דליפת גז ביום שבת כדאי להקדים ולומר שיש שיש איסור מן התורה לכבות אש ביום שבת כמו שיש אב מלאכה של מבעיר כך יש אב מלאכה של מכבה. אבל מה הכיבוי האמור בתורה? הוא המכבה את הגחלת של עץ. על ידי שהוא מכבה את הגחלת של עץ, אז הוא מקבל פחמין. ואז יש בכיבוי אקט של בניין, אקט של תועלת, שכאמור יש בזה עניין של גחלת שהוא מקבל פחמים. אבל מן הרגע שיש לנו כיבוי לצורך כיבוי ולא לצורך פחמים, זה נקרא מלאכה שאינה צריכה לגופה. ובזה נחלקו רבי יהודה ורבי שמעון אם יש בזה איסור או לא. ומרן השולחן ערוך פסק כמו רבי שמעון שפטור על כיבוי כזה ולכן לפי מרן השולחן ערוך בכל הפוסקים כמותו סתם כיבוי בשבת ואפילו כיבוי של גחלת גחלת עץ אם הוא לא נועד בשביל פחמין אלא בשביל לישון או בשביל כל סיבה אחרת זה נקרא מלאכה שאינה צריכה תופה והועיל ומרן השולחן ערוך פסק כמו רבי שמעון פטור עליה אז האיסור של מלאכת הכיבוי השכיחה הרגילה היא מדרבנן לשיטתם אבל רבנו הוא בדעה אחרת שכיבוי גם אם היא מלאכה שאינה צריכה לגופה הוא פסק כמו רבי יהודה שחייב עליה ולכן אצלנו כל כיבוי בדרך כלל הוא איסור דאורייתא, גם אם הוא לא מתכוון לצורך פחמין. ולמרות שרבנו מחמיר ברוב הכיבויים שהם דאורייתא, הנה רבנו כתב בפרק 12 שבת, הלכה שנייה כדלקמן המכבה כל שהוא חייב. אחד המכבה את הנר. הרמכבה את הנר אין שם פחמים ואחד המכבה את הגחלת של עץ אבל המכבה גחלת של מתכת פטור ואם נתכוון לצרף חייב כלומר אם אדם מכבה מתכת של גחלת לוהטת פטור כי זה לא כיבוי רגיל זה לא להבה רגילה וזה לא כיבוי רגיל אלא אם כן הוא מכבה את את הגחרת של מתכת כדי לחסם את את אותה מתכת כי אותה מתכת היא הינדון היא פלדה ועל ידי שמכבים ושמים עליה מים היא מתחסמת במקרה כזה יש איסור תורה גם בגחלת של מתכת אבל בסתם גחלת של מתכת האיסור לחבות הוא רק מדרבנן ולכן אם אדם רואה ברשות הרבים אחרת של מת נאמר בדברי רבנו שם ומותר לכבות גחלת של מתכת ברשות הרבים כדי שלא יזכו בה רבים הנה לכתחילה אם אדם רואה גחלת של מתכת ברשות הרבים מותר לו לכתחילה לכבות כדי שלא יזקו בה רבים כי כל האיסור הוא מדרבנן ויש כאן נזק פוטנציאלי לרבים הרי בגלל על הנזק הפוטנציאלי לרבים דחו את איסור דרבנן או חכמים לא העמידו דבריהם במקרה כזה הוא מותר לכבות והנה אם אנו נעתקים מכאן לעניין הלהבה של גז גז הלהבה של גזי להבה שאין בה ממש זה לא כמו להבה פטילה או להבה עץ אלא כי הלהבה עם הפתילה זה נקראת שיש בה ממש כי מקור האחיזה של הלהבה יש בו ממש אבל הגז מקור האחיזה של הלהבה הוא אין בו ממש והועיל ואין בו ממש אז איסור הכיבוי הוא מדרבנען ואם איסור הכיבוי מדרבנן ומקום של נזק רבים מותר לכתחילה על אחת כמה וכמה שבעניין של דליפת גז זה לא רק נזק לרבים, זה יכול להיות חס וחלילה פיקוח נפש דרבים משום שכחול שידלוף הגז יותר, עלולה להיות בעירה גדולה, שריפה גדולה ואולי פיצוץ ויש שם מערכות חשמל ויש שם בלוני גז ויכולה להיות לא נזק רבים אלא שועד רבים, מין פיקוח נפש רבים גדול מאוד ולכן כאמור מותר לכבות את הגז על אחד כמה וכמה שאם הוא ירוץ וילך ויסגור את הברזים של הבלונים שאז נראה כגרמה ואם כן עוד יותר קל משום כך אין מקום לבוא לומר שאם אדם מרגיש בתיבת גז יחפש גוי ויאמר לגוי מילא אם הגוי בביתו אז בבקשה בוודאי למה לא יאמר הגוי לחבו אבל אם הגוי אינו בביתו עד שילך ויחפש גוי יכול להיות שכבר תהיה הסתבכות עצומה גז דולף אם יש לדים קטנים זכנים עלול לדבר לגרום להם מחנק כל מיני דברים שאין יכולים לשאר אותם או משום כך כאמור מותר על אתר לכבות את הקיראים גז ורצח הברזים הראשיים אבל גם אם לא אפשר אפילו בשיברים הקרובים ביותר ללהבה. אם אין אם אין אם אנחנו עלולים לתאחר ולהתעכב בכל הדברים האלה. וכאמור, רק אם יש גוי אז אפשר בבית אז אפשר וצריך לעזר בו. אבל אם לא אין להשתות. בפיקוח נפש או ספק פיקוח נפש אין להשתות, אין לשאל, אין לפקפק, אלא כל הזריז הרי זה משובח. רבי חניבר שמ

האם מותר בשבת לכבות אש באמצעות סגירת ברז הגז כאשר יש חשש לדליפת גז?

תכנים לקריאה נוספת

תכנים נוספים