איך נהגו התימנים לפסוק לפני הרמב"ם?
שלום הרב,
רצוני לדעת לפי איזה מורה הוראה נהגו התימנים לפסוק הלכה לפני הרמב"ם?
תודה מראש!
מי שאוכל בנסיבות שאין לו בשר בין השיניים, האם גם אז יתחייב זמן המתנה לאכילת חלב?
מהי התכולה של גזירת חכמים, האם דווקא בשר או אף מרק בשרי שאינו כולל שיירי בשר?
בנסיבות שמדובר בבליעה ולא בלעיסה וטחינה בשיניים, האם ניתן להקל ולהתיר אכילת חלב ללא המתנה?
הדין הבסיסי וטעמי האיסור:
הדובר מציג שני טעמים עיקריים לאיסור זה:
נפקויות הלכתיות מהטעמים השונים:
הדובר מצביע על הבדלים הלכתיים הנובעים משני הטעמים:
התשובה לשאלה המקורית בנוגע לכדורים המכילים כבד:
הדובר מביא את תשובתו של הרב משה פיינשטיין זצ"ל בשו"ת אגרות משה (יורה דעה חלק ב' סימן כה) המתיר אכילת גבינה לאחר בליעת ויטמינים המכילים כבד כשר ללא צורך בהמתנה, מכמה טעמים:
לסיכום, הרב משה פיינשטיין התיר לאכול גבינה לאחר צריכת ויטמינים המכילים כבד ללא המתנה. הדיון בשאלה זו הוביל לבירור מעמיק של טעמי איסור המתנה בין בשר לחלב והשלכותיהם ההלכתיות במקרים שונים. "אבל מזה למדנו כמה וכמה הלכות חשובות הנוגעות להמתנה שבין בשר בין אכילה אכילת גבינה אחר בשר רבי חנניה
שלום הרב,
רצוני לדעת לפי איזה מורה הוראה נהגו התימנים לפסוק הלכה לפני הרמב"ם?
תודה מראש!
היש מקור למנהג העלייה לקברים ביום השבעה, יום השלושים, יום השנה ומדוע יהודי תימן לא נהגו בו?
לנוהגים מנהג העליה לקבר, האם יקדימו או יאחרו העליה לקבר באותם ימים אם חלים בהם ימים שאין מספידין בהם?
הלכה היא בידוע שאפילו ת"ח אין מספידין אותו בר"ח אלא בפניו וא"כ כיצד ניתן להתיר על בסיס מנהג לעלות לקבר בו ביום תוך חילול קדושתו של ר"ח?
האם כיוון המכשיר ביו"ט כאשר הלהבה דולקת מותרת משום שנחשבת גרמא או אסורה משום קירוב כיבוי?
מלאכת כיבוי, האם מותרת ביו"ט משום אוכל נפש או שסיבה זו אינה רלוונטית ואסורה בכל מקרה?
היש לחשוש בהנמכת הלהבה משום איסור כיבוי כמו המסיר שמן מן הנר או שמדובר בהקטנת קצב זרימת הגז?
שלום עליכם
שלחתי לרב שאלה על חלוקה בחיים עפ"י הכלל שלא לשנות בין הבנים (ונכדים)...
בבקשה ענו לי בכל מקרה
לק"י כבוד הרב שלום וברכה, יורנו הרב מה דעת הרמב"ם בנושא מינוי אישה לתפקידים ציבוריים,האם יש סוגים שלא יכולה להתמנות אליהם מבחינה הלכתית? ואם כן מדוע לא. 2.מה הכוונה בביטוי שררה ? אשמח אם מו"ר יבהיר את הנק' בצורה שלא תשתמע לשני פנים חלילה-על מנת שנוכל לגבש השקפה נאותה. וה' יסייעהו במאור תורתו ונזכה להתבשם עוד ועוד מידיעותיו של מו"ר! ע.ג.
לק"י א ט' ניסן תשע"ה
כבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א
כנהר שלום
א) האם מותר לצחצח בפה לאחר אכילת כזית מצה באחרונה? ובמשחת שנים?
האם הקובע הוא הטעם "כדי שיהיה הפסק סעודתו וטעם בשר הפסח או המצה בפיו" (שגם בתלמוד פסחים קיט ב לא מיבעיא אחר מצה דלא נפיש טעמיה וכו'), או הדין כי לכאורה מש"כ רבנו בפ"ח הל' ט "ואינו טועם אחריה כלום" ובהל' י "ואינו טועם אחר כך כלום כל הלילה חוץ מן המים" מוסב דוקא על אוכלין (ומשקה כנ"ל) שהרי הזכיר רבנו "ואינו טועם אחריו מאכל אחר כלל"?