מי שהיה ניעור כל הלילה, האם חייב בברכות התורה לאחר עלות השחר?

שאל השואל ואמר מהו הדין לפי שיטת רבנו אם אדם למד בליל השבועות כל הלילה מה בנוגע לברכות השחר ומה בנוגע לברכות התורה האם הוא חייב לא חייב ויוצא בכך ובכן באמת רבנו בהלכות תפילה פרק שביעי הלכה אה הלכה ג ואלך כתב בשעה שיקץ בסוף שנתו מברך והוא על מיטתו כך אלוהי נשמה כששומע כל תרנגול, התרנגול מברך הנותן לסכבי בינה. כשלובש בגדיו מברך מלביש ערומים. כשמניח סדינו על ראשו מברך עותר ישראל בתפערה. כשרוחץ פניו וכל וכולי פורט רבנו כל דבר. כפי שזה כתוב בתלמוד. כך כתוב בתלמוד. מה שרבנו כתב כאן כך כתוב בתלמוד שממש כל ברכה סמוכה לעשייה. ורבנו כותב בהלכה השביעית באותו פרק 18 ברכות אלו, כלומר של ברכות השחר, אין להם סדר אלא מברך כל אחת מהן על דבר שהברכה בשבילו ובשעתו. כיצד, הרי שחגר חגורו והוא על מיטתו מברך עוזר ישראל בגבורה שמע כל התרנגול אחר כך מברך הנותן לסחרי בנו בינה וכל ברכה מהן שלא נתחייב בה אינו מברך אותה כיצד לן בקסותו אינו מברך כשהוא עומד מלבש ערומים הלך יחף אינו מברך שעשה לי כל צלחיי ביום הכיפורים ותשעה באב שאין שם רחיצה אינו מברך על טילת ידיים ולא המעביר שינם עיני אם לא נכנסת זה אינו מברך אשר יצר וכן בשאר ברכות אלו נהגו העם ברוב ערנו לברך ברכות אלו כולן זו אחר זו בית הכנסת בין נתחייבו בהן בין לא נתחייבו בהן בטעות בידהו ואין ראוי לעשות כן ולא יברך אדם ברכה אלא אם כן תחייב בה. ובכן לפי זה עליבה דרבנו אם אדם לא ישן כל הלילה אז אני מניח שהוא עם בגדיו אני מניח שהוא לא רחץ פניו כי אין ממה לרחוץ פניו ואז לפי רבנו כל הברכות האלה זוקף קופים עוזרסל בגבורה עוטרס בתפערה המעבד שינה כל אלה לא ברך אותם כי לא נתחייב ואין אדם מברך ברכה שלא נתחייב בה. שאלה היא לאור הדברים האלה מה בנוגע לברכות התורה ועוד רגע קעסק עם ברכות התורה לא לפני שאנחנו נקרא את השולחן ערוך. בשולחן ערוך בסימן מו אור החיים סעיף א' ואלך כותב כמו רבנו כשיעור משנתו יאמר אלוה הנשמה כשישמע כל התרנגול יברך אנסח ויבינה כשלובש יברך מרבש ערומים וכן הלאה בדיוק כמו שרבנו הוא מעתיק את הדברים כי כך כאמור כתוב בגמרא במסכת ברכות לא לקחו את זה מליבם שהברכות האלה הם ברכות אשר עושים אותה מברכים אותם סמוך לכל עשיה ועשייה אלא שגם מרן בסעיף זן כמו רבנו מתייחס למנהג שכבר יש נוהגים לברך ברכות אחר א סליחה כל עשיף חד כל הברכות האלו אם לא נתחייב באחת מהן כגון שלא שמע כל כל תרנגול או שלא הלך או לבש או לא חגר אומר אותה ברכה בלא הזכרת שן כלומר הוא פוסק כמו רבנו שאין לברך ברכה אלא אם כן תחייב בה. אלא שהוא אומר שלא ישאר בלי כלום. שיומר את הברכה בלי שם. והוא כותב הרמה הגהה ויש אומרים ואפילו לא נתחייב בהן מברך אותן. אין הברכה דווקא על עצמו אלא מברכים שהקדוש ברוך הוא ברא צורקי העולם. וכן המנהג ואין לשנות. באמת בסימן אחר הוא הם כותבים על המנהג שנהגו לברך אותם בבית הכנסת ועדיין מרן מחלק בין ברכות שממש הם צמודות לעשייה ובין ברכות שלא צמודות לעשייה שלא עשה אישה זה לא צמוד לעשייה מסוימת יוצא בזה גם רבנו יסכים אבל על כל פנים א אנחנו רואים משהו מעניין באמת המנהג הזה ש נהגו לברך את ברכות השחר בית הכנסת שהרמב"ם מתייחס אליו כאן מנהג בטעות אה הוא הונהג בבבל כדי להוציא את מי שאינו יודע לברך את המארצות כי באותם זמנים לא היו סידורי תפילה בכתב הכל עדיין היה בעל פה ולא כל אדם ידע אז המינו בית כנסת כדי שאחד יברך לכולם ואז גם העמרצות יוצאים ידי חובה אבל כמובן שעד המנהג הזה א' נתבטל הדין התלמודי שהוא דין כל כך יפה, כל כך אמיתי, כל כך מקורי שאדם מברך סמוך לכל עשייה ועשייה. זה הרבה יותר בעל כוח רוחני עצום מה שעוד עוד עוד לא מלבד העניין ההלכתי, אלא כוח רוחני עצום, השפעה רוחנית על נפש האדם. יותר מאשר אם האדם מברך את זה כתוקי בבית הכנסת בלי שום קשר לשום עשיתי. והמקובלים הקדמונים ידעו את הערך המוסף של הדבר הזה ולכן אמרו שיתול ידיים ליד ליד מראש ואז הוא מסלק רוח רעה כפי הבנתם ומטבעתרים יכול לברך את הברכות סמוך לעשייה אבל כאמור המנהג הזה של לברך בית הכנסת כל כך התפשט ואפילו לתימן ובתימן נהגו לברך בית הכנסת ופנו לרמב"ם ולבנו של רבנובנו בנו של רבנו הרמבם הוא אמר להם שזה מנהג טעות כמו שרבנו כותב שזה מנהג בטעות לברך שלא על בסיס העשייה אבל בין כך ובין כך אנחנו רואים שהרמבם ומרן מסכימים שהברכות בעיקרן הם סמוכות לעשייה בכל ברכה שמתחייה בה לא מברך עליה ואילו ארמה כבר ממסד את המנהג ועושה אותה כאילו שזה דין מיוחד שכך צריך להיות ולכן הוא אומר הגאה ויש אומרים אפילו לא מתחייב בהן לברך אותן ואין הברכה דווקא על עצמו אלא מברכים שהקדוש ברוך הוא ברא צורקי העולם וכן המנהג ואין לשנות אז ברור שלפי האשכנזים יוכל לברך את הברכות גם אם למד כל הלילה בלי שום בעיה גם אם לא נתחייה בהם אבל לפי רבנו לא הוא לא יברך את הברכות כל ברכה שתחייב בה לא יברך אותה ומכאן לברכות התורה באמת רבנו כותב בעניין ברכות התורה אה את הדברים הבאים הוא אומר אה המשקים על חיות המשקים לקרות בתורה קודם שיקרא קריאת שמע בין קרא בתורה שבכתב בין בתורה שבעל פה נוטל ידיו תחילה ומברך שלוש ברכות ואחר כך קורא והוא מפרט את שלוש הברכות וכך באמת גם בשולחן ערוך בסימן מזן מביא את ברכות התורה וכולי אלא מה הוא כותב בסעיף יב אף אם למד בלילה הלילה הולך אחר היום שעבר ואינו צריך לחזור ולברך כל זמן שלא ישן. באמת ההלכה הזו מובת בטור סימן מזן. אבל רבנו לא זכר הלכה כזו שאם אדם ישן כל הלילה שלא יברך ברכות התורה. רבנו כותב המשקים קום על דרך טבעו של עולם שהאדם ישן מתעורר, לומד תורה, אז לפני כן מברך על התורה. אבל רבנו לא אמר אם הוא לא ישן, אם הוא חייב בברכות או לא. ובכן, נראים הדברים שלפי רבנו בניגוד למה שנפסק בשולחן ערוך ויש החולקים על השולחן ערוך בעניין הזה שהוא יברך את ברכות התורה בכל מקרה. ולמה ברכות התורה להבדיל מברכות ה שחר הם ברכות מצווה אשר קידשנו במצוותיו וציונו לעסוק בתורה. זה ברכות המצווה. כי אנחנו מצווים לעסוק בתורה. אלא מה? היינו צריכים לכאורה לברך על לימוד תורה. כל למט שאנחנו לומדים תורה. למשל כעת גמרנו את התפילה ואנחנו לומדים תורה היינו צריכים לברך אשר קיצרנו מצוותיו וצנו לעסוק ב ב לתורה דברי עד דברי תורה ומוחר יותר אם הלכנו לאכול ונניח חזרנו מאוחר יותר ולומדים תורה עוד פעם כמו מצווה שמתחייב בה עוד פעם ועוד פעם וצריך לברך על כל על כל מצווה ומצווה משל מה הדבר דומה אדם שחלץ תפילה תפילה וחזר והניח יברך עוד פעם אדם פשט את צליתו וחזר והתעטף יברך אפילו 100 פעם ביום יברך על כל על כל עיתוב ועטוב, על כל הנחה והנחה כי מצוותם כל היום. ולכן כל אמת שהוא מפסיק וחוזר ומקיים את המצווה יברך עוד פעם. זהו הדין. לוחן בברכות התורה. למה? כי אנחנו מצווים בעקיד הפהם יומם ולילה. גם ביום וגם בלילה. זה לא כמו תפילין בציצית. יש מצוותם ביום ואז במהלך היום כל שאתה מקיים את טור בטלית או או הנחת תפילין אז אתה חוזר מברך וחוזר מברך כאן אנו מצווים לעסוק גם ביום וגם בלילה עקיד בהם יומם ולילה ולכן בעצם לא היינו צריכים לברך רק פעם אחת בחיים מנרגע שהתחלנו לעשות בתורה לברך כי זה רצף רצף אחד גדול והנה אין לנו עושים כך אלא קבעו לנו חכמים ואמרו כל יום מחדש תברך על ברכות התורה היינו צריכים רבותיי לברך בלילה שהיום מתחיל מן הלילה וכל יום ויום לברך מחדש לברך מחדש מתחילת היום מתחילת היום זה בלילה אלא מה אמרו חכמים להגות בה הם יומם ולילה. כלומר, במקרה הזה התורה צלתה אותנו שאנחנו צריכים לעסוק בתורה ביום שהוא זמן הפעילות, מאז שאדם מתחיל את היום שלו מחדש וגם בלילה. וזה לא כמו נחת תפילין ועטוב שזמנם במהלך היום, לא כל היום וכל הלילה. אלא מה? יש הליכה במחילה, בשירותים, יש זמן אכילה. אז זה לא מפסיק את הרצב. האכילה והשירותים לא מפסיקים את הרצף. אתה מצוי בקיום מצווה מתמדת ית בהם יומם ולילה. וזה אילוצים אנוס רחמנא פטרה וכי לא תאכל וכי לא תלך לשירותים. ולכן אמרו חכמים מהוא הדבר שמהבה הפסק זה השינה. אם ישנת אז אם כן עכשיו אתה מתחייב מחדש כי השינה להבדיל מהאכילה ולהבדיל מהשירותים זה נתון בדיוק כל אדם ואדם זה לא כמעט הכרח ולכן אמרו חכמים שהשינה מנתקת את הרצף ומשום כך מה עשו חכמים תיקנו לברך אחרי השינה לא בתחילת הלילה שהרי מתי מסתיים את בעילותו של האדם כשהיא מתחילה מהבוקר בלילה כל אחד בזמנו שלו לפני חצות ואחרי חצות כל אחד בזמנו שלו ואז יוצא שהשינה היא הזמן המפסיק בין חיוב מצוות לימוד תורה לכל יום לכל יום ולילה לא שהשינה היא הגורם לחיוב אלא שהשינה היא הגורם להתחלת החיוב מהתחלה דהיינו זה הסימן ש כאן ואלך מתחיל מתחיל חיוב מחדש והועיל בכן נראים הדברים שבדרך כלל כשאדם ישן אז כשהוא משקים קום לו דווקא בעלות השחר לא אלא קם באחד בלילה או משהו זה כבר סוף שינתו עכשיו רוצה לעסוק בתורה נוטל ידיו מברך על ברכות התורה כי חכמים לקחו את השינה כהמודד לסיום החובה של היום הקודם ולתחילת החובה של ליום השני. אבל מקום שאין לנו אה שינה מסיבה זו או אחרת אז ברור מערי כל ספק נלך אחרי המהלך הרגיל של החיים. ומהו המהלך הרגיל של החיים? שאם שחר מתחיל היום החדש, זמן הפעילות החדש. ולכן נראים הדברים שברכות התורה יוכל גם אם לא ישן כל הלילה לברך כי זה ברכה על המצווה. והמצווה היא לכל היום וכל הלילה. אז נגמר הלילה. לא נגמר על ידי שינה נגמר הלילה. אז הועיל ונגמר הלילה באחד משני הדברים, או על ידי שינה שכבר מסתיימה, או על ידי סיום הלילה, הרי יברך את ברכות התורה מחדש אחרי עלות עמוד השחר. לסיכום ירצה איפה לפי רבנו שבאמת אם לא ישן כל הלילה, קרוב ודאי שברכות השחר אף אחד מהם הוא לא יברך כי אין המעביר של שינה אין זוקף כופים אין מלביש ערומים אין עוטר סר בגורה כל הדברים האלה לא יברך אותם אין נותן סכבי כן אה אולי נותן סכבי כן כיוון שבכל זאת א שמע מחדש אולי כן אבל שאר הברכות לא יברך ואילו ברכות התורה בניגוד למה שכתוב בדברי מרן גם אם לא ישן כל הלילה אם נגמר כל הלילה הרי יברך מחדש כי זה ברכה על המצווה רבי חנן שלא עשה