כיצד ינהג המתפלל בנוסח הרמב״ם בציבור אחר, ומה מנהגי הציצית, התפילין והסליחות?
שלום!
אני בעל תשובה ממוסקבה. בבית הכנסת אני מתפלל מתוך סידור הרמב״ם, ובבית מתוך תכלאל «תורת אבות».
וכבר פשט המנהג, שהרמב"ם כינהו טעות, לברך ברכות השחר בביהכ"נ שלא סמוך לעשייתן. כיצד התייחסו לכך המקובלים? היש קשר בין ברכות התורה לברכות השחר ומדוע איננו מברכים שוב ושוב כשלומדים תורה כמו עיטוף בטלית או הנחת תפילין? מהו המבחן הקובע לתחולה חדשה של מצוות לימוד תורה, המעבר מהלילה ליום הבא או שינתו של האדם בלילה וקומו למחרתו?
נעסוק בשאלה הלכתית הנוגעת לברכות השחר וברכות התורה לאדם שלמד כל הלילה ולא ישן. הדובר מנתח את דעות הרמב"ם (רבנו), השולחן ערוך והרמ"א בנושא, תוך שימוש בציטוטים ממקורות אלה.
ברכות השחר:
ברכות התורה:
נקודות עיקריות נוספות:
שלום!
אני בעל תשובה ממוסקבה. בבית הכנסת אני מתפלל מתוך סידור הרמב״ם, ובבית מתוך תכלאל «תורת אבות».
א. מה דין עיטוף בטלית באשמורות? האם נהגנו שגם הציבור עם טלית?
ב. בבית הכנסת יש ציבור בלדי ומיעוט שאמי. האם לתקוע בשופר בעת אמירת 13 מידות? הבלדי לא נוהגים והם הרוב בבית הכנסת.
שלום עליכם כבוד הרב! אפתח בברכת חודש הרחמים: תכתב בספר החיים! אני לומד בישיבה, בה סדר הלימוד במשך היום צפוף מאוד, וקשה לציבור לקום מוקדם לאמירת אשמורות מפני שהם ישנים בשעות מאוחרות. 1. האם נוכל להקדים את אמירת האשמורות לערב, לפני חצות לילה? 2. מהי הבעיתיות ההלכתית לה חוששים אחינו הספרדים והאשכנזים שלא לומר אשמורות לפני חצות? 3. האם כבחור ישיבה עלי הקדיש זמן לאמירת אשמורת במשך היום אף שודאי שיהיה זה על חשבון זמן לימוד קבוע? 4. אולי יש עדיפות ללימוד ספרי מוסר בימים הנוראים במקום אשמורות כיון שהם בשפה ברורה יותר ומחזקים אותי יותר שכן שפת האשמורות קשה ופחות מובנת? תודה רבה, שבת שלום!
הקלטה נדירה של אשמורות (סליחות) מפי מארי יוסף קאפח זצ"ל בירושלים שנת תשי"ב (1952) כמעט שעתיים וחצי של סליחות, ראשון עולה מארי יוסף הש"צ השני אינני יודע את שמו והשלישי הוא עזרא טובי, לאחר האשמורות שומעים את תפילת שחרית עד סוף הזמירות.
מתוך ערוץ יוטיוב-
http://www.youtube.com/watch?v=jRht7IZ8kpg
בע"ה
לכבוד מו"ר הרב רצון ערוסי, שלום וברכה!
עצרת שהתקיימה בבית הכנסת המרכזי קרני שומרון יום חמישי כג אלול התשע''ז 14.09.2017
יורנו רבינו, מה יעשה אדם המתפלל בציבור אשר נוהגים לומר פיוט "אראלי מרומים" ופיוט "מכניסי הרחמים"?
האם נכון שיימנע מלאמרם לאור שיטתו התקיפה של רבינו נגד פנייה לאמצעים אחרים מלבד ה'?
האם יש הבדל בין "אראלי מרומים" לפיוט "עשה למען מלאכך" שבו לכאורה אין פנייה ישירה למלאכים?
ומיהם אותם מלאכים שהפיוט פונה אליהם?
בתודה מראש ובברכה.