האם מותר ביו"ט לכווין את מכשיר החגז או להנמיך את להבת הגז?

. הפעלת "חגז" (שעון גז) ביום טוב:

• השאלה: האם מותר לתכנת שעון גז ("חגז") ביום טוב עצמו, ולא רק מערב יום טוב? זה כולל מצב בו כבר יש להבה דולקת.
• גישת רבנו: מותר לתכנת "חגז" ביום טוב, בין אם קיימת להבה ובין אם לא. הדובר מציין: "מותר לתכנת חגז ביום טוב עצמו, בין אם תרם יש להבה, בין אם כבר יש להבה. וזה שיטת רבנו".
• גישת מרן (השולחן ערוך): מרן מחמיר בעניין גרמה של כיבוי ביום טוב. הוא מתיר רק פעולה שמונעת שריפה עתידית לפני שהלהבה קיימת.
• דוגמה ממרן: נר שעווה שרוצים להדליקו ביום טוב וחוששים שישרף כולו - מותר לשים סביבו דבר המונע את השריפה לפני ההדלקה, כך שהנר יכבה כשמגיע לשם. "כלומר לא התיר מרן אלא אם שמים את הדבר שגורם לכיווי עוד לפני שיש להב גרמה כזו הוא מתיר, אבל אם יש כבר להבה הוא עוסר לשים משהו שיהיה גורם לכיבוי שמה אולי זה מקרב כיבוי".
• המחשה: אסור לשים חצי לימון על נר דולק כדי שיכבה כשמגיע אליו, אך מותר לעשות זאת לפני ההדלקה.
• יישום המחלוקת ל"חגז":לפי רבנו: מותר לתכנת את ה"חגז" גם כשהלהבה כבר קיימת, בדומה להנחת הלימון על נר דולק לפי שיטתו (המוצגת בהמשך בשם מהרי"ץ).
• לפי מרן: אם הלהבה כבר קיימת, אסור לתכנת את ה"חגז". רק אם הלהבה טרם קיימת, ניתן לתכנת ואז להדליק. "לפי שיטתנו יהיה מותר לתכנת את החגז גם כשכבר על אהבה קיימת. כמו הנר בדיוק. ואילו לפי שיטת מרן, אם הלהבה כבר קיימת אין לתכנת את החגז. אבל אם הלהבה טרם קיימת, יש אפשר לתכנ את החגז ואז להדליק את הלהבה".

2. הנמכת שלהבת גז ביום טוב:

• השאלה: האם מותר להנמיך את שלהבת הגז ביום טוב (לא לכבות, אלא רק להקטין את עוצמתה)?
• הלכה בסיסית מרבנו (הלכות שביתת יום טוב): אסור לכבות אש ביום טוב אפילו לצורך אכילה, כי כיבוי הוא מלאכה שאינה לצורך אוכל נפש. "אף על פי שהותראה הבערה ביום טוב שלא לצורך, אסור לכבות את האש אפילו ערה לצורך אכילה שהכיבוי מלאכה ואין בו צורך אכילה כלל. אושם שאין מכבין את האש, כך אין מכבין את הנר".
• הבהרה של "מורי": מלאכת הכיבוי אינה קשורה למלאכות אוכל נפש. גם אם התבשיל עלול להישרף, אסור לכבות את האש; יש להעביר את הסיר ללהבה אחרת. "מורי אומר אדוני אם אתה חושש שמה התבשיל ישרף תעביר אותו ללהבה אחרת אבל בשום פנים באופן אל תכבה".
• דיון בנוגע להנמכה בחשמל: הנמכת להבה חשמלית נחשבת לניתוק סלילים בוערים, ולכן אסורה כי היא כמו כיבוי חלק מהאש.
• השוואה לגז: פוסקים מסוימים השוו את הנמכת גז להפחתת שמן בנר, שאסורה כי השמן כולו נחשב כיחידה אחת המחוברת ללהבה, והפחתתו כמו כיבוי.
• דעת הדובר (בהתאם לשיטת רבנו): מותר להנמיך להבה של גז ביום טוב, בניגוד לחשמל. הנימוק הוא שהנמכת הגז אינה מפחיתה את כמות הגז במאגר, אלא רק מצמצמת את צינור הזרימה. הגז נשאר מחובר ללהבה, והמאגר נשאר אותו הדבר. "אבל בגז כשאני מנמיך אינני מסתפק בגז. לא נותר עכשיו פחות גז במאגר זה אותו מאגר אלא צמצמתי את צינור הזרימה כלומר הגז ממשיך להיות מחובר עם הלהבה וזה נשאר אותו מאגר רק אני מצמצם את כמות הגז שזורם ולכן לעני דעתי מותר להנמיך להבה של גז ביום טוב לא לכבות להנמיך לההבה של גז ביום טוב להבדיל מן החשמל ואין זה דומה לחלוטין לחלוטין למספק שמן מן הנר".

נקודות חשובות נוספות:

• הקטע מדגיש את ההבדלים בין שיטת רבנו לשיטת מרן בנוגע לגרמה של כיבוי ביום טוב.
• הדובר מציג את דעתו שמותר להנמיך להבת גז ביום טוב, תוך הסתמכות על הבנה מסוימת של דברי רבנו וההבדל בין גז לשמן או לחשמל.
• הובא ציטוט מדברי רבנו בנוגע לאיסור סילוק שמן מנר והשוואה למקרה של אגודת עצים בו מותר לשמוט עץ לפני שהלהבה מגיעה אליו.

חשוב לציין כי מדובר בתמצות של דברים שנאמרו בקטע שמע, וייתכן שישנם ניואנסים נוספים בהלכה שלא הוזכרו כאן במלואם. יש להתייעץ עם פוסק הלכה מוסמך לקבלת הנחיות מעשיות