נטילת ידיים כהלכתה - הכיצד?

שאל השואל ואמר, כיצד מתבצעת נטילת ידיים כהלכתה, מתי הוא צריך להגביע את ידיו אם בכלל בשעה שהוא נוטל את ידיו. נתחיל קודם כל מן השולחן ערוך ואחר כך נגיע לרבנו. בשולחן ערוך סימן קסב סעיף א' נאמר הנוטל צריך להגביע ידיו דהיינו ראשי אצבעותיו למעלה שלא יצאו מים חוץ לפרק ויחזרו וטמאו את הידיים הגה והוא הדין אם משפילן מתחילת הנטילה עד סופה שפירד רק שיזהר שלא יגביע תחילה ראשי צבעותיו ואחר כך ישפילם ואז יצאו המים חוץ לפרק ויחזרו ויתמאו הידיים ממשיך השולחן ערוך וכותב והיינו כשאינו נוטל כל היד עד מקום חיבור היד עם הזרוע אבל אם נוטל עד שם אין צריך להגביע ידיו וכן אם שפך על שתי ידיו רביעית בפעם אחת כיוון דאין שם מים טמאים כלל אין צריך להגביע ידיו וכן מטביל ידיו וכולי כדי להבין את העניין הזה אז כבר אומר המשנה ברורה שהוא בעצמו רוצה להקדים הקדמה לעניין הזה והוא אומר אומר טעם נטילת ידיים הוא משום דידיים עסקניות הם ולכן גזרו עליהם טומאה אם לא שיתהרם ברביעית מים וצריך לטול שני פעמים שתי פעמים על ידיו זוהי שיטת השולחן ערוך שנוטלים פעמיים לפי רבנו אין חובה ליטול את הידיים פעמיים רק בטהרות ולא לחולין בטהרות נוטלים פעם ראשונה ואחר כך עוד פעם שנייה כי שם באמת יש מושג של טומאה וטהרה. המים הראשונים נטמאים והמים השניים מטהרים. אבל בנטילת ידיים לחולין היא רק משום טהרות. רך להטהרות ומשום קדושה. אז לפי רבנו לא צריך פעמיים אלא די בפעם אחת ודאי רביעית בלבד. לכן ממשיך השולחן ערוך ואומר אה אם א ואמרו בגמרא דהנוטל צריך שיגביע ידיו שלא יצאו מים חוץ לפרק ויחזרו ויתמאו הידיים ופרשו המפרשים דהיינו דחיישינם שמה יצאו מעט מים הראשונים הטמאים חוץ ל פרק דו למעלה ממקום הנטילה שהתקינו חכמים ושם אף שבאו עליהם מים שניים אינם מטהרים אותם ונסביר את הדברים נחלקו הדעות עד היכן לטילת ידיים נאמר עד הפרק איזה פרק פרקי האצבעות הנה זה פרקי האצבעות לפני כף היד או פרק היד דהיינו אחרי כף היד עם הזרוע. אז באמת כשאומרים שרביעית אחת לשתי ידיים ההגיון אומר שזה רק עד פרקי האצבעות וכך באמת יש פוסקים שאומרים עד פרקי האצבעות אבל מורי אומר בשיטת רבנו עד פרק היעד זה פלא פלאים רביעית מים בשביל שתי ידיים עד פרק היד אבל זה מה שאנחנו חייבים אינו חייב יותר. ולכן אם אנחנו נוטלים ידיים בצורה כזו נניח ועכשיו באו המים עברו מחוץ לפרק אם הם עברו חוץ מהפרק מטמאו עכשיו אם אני משפיל את הידיים אז המים חוזרים חזרה מים טמעים חוזרים חזרה ומטמאים את היד אם ה ולכן אני צריך אחד מהשתיים או טול בזקיפת ידיים כי על ידי זה שאני נוטל בזקיפת ידיים אז אפילו שמים גולשים מחוץ הפרק אני מנגב ולא משפיל לפני כן או אומר הרמה אני משפיל את הידיים לפני כן ונוטל מן הפרק ומטה ואז אין לי בעיה של זליגת מים לחוץ הפרק שנתמאים וחוזרים ועל בסיס זה ניתן גם להסביר את דברי רבנו בפרק שישי מהלכות ברכות הלכה טז יז ותז מים ראשונים צריך שיגביע ידיו למעלה שלא יצאו מים חוץ לפרק ויחזרו וטמאו את הידיים ואאחרונים צריך שישפיל ידיו למטה כדי שיצא כל כוח המלח שעל ידיו עכשיו באמת מאחר ואנו אומרים רבי עית מים מטהרת אזי אם שופכים מישהו נותן לי את הידיים שאז הרבה יותר הגיוני ואני מרים את ידיי מגביע את ידיי והוא שופך רביעית על שתי ידיי אז אין צריך לחשוש מזליגת המים מעבר לפרק חזרה למה הוא ובאו עלה על שתי ידיי כמות של מים מטהרת בשטיפה אחת אין חש למים שחוזרים חזרה. זאת לשיטת רבנו שזה פעם אחת וגם לפי מרן מרן שהוא אומר פעמיים הנמלה אם לא נתן את כמות הרביעית בשטיפה אחת אלא בשתי שטיפות אז הוא אומר צריך להגביע את הידיים אבל אם הוא נתן את את הרביעית בפעם אחת זה לא משנה אם הידיים זקופות אם הידיים מעונכות אם הידיים מושפלות כיוון שהעם כמות רביעית מים מטהרת את הידיים בפעם אחת, אין לחשוש לשום מים טמאים שחוזרים ומטמאים, כי הידיים כבר נטהרו. אבל כאמור, אם הוא לא נוטל ברביעית מים אלא קצת קצת, צריך שהידיים יהיו זקופות עד שהוא גומר לטול, מנגב ואז משפילן. זוהי הדרך שהולמת את נטילת ידיים. כאמור, אצלנו היום זאת אומרת לא היום אלא לפי מנהג עדתנו שבדרך כלל במסיבות להבדיל מנטילות ידיים פרטיות באים נוטלים אז בדרך כלל נוהגים מסכנים אתם רואים ששמים את הידיים כמו חופן ויוצקים להם והם משפשפים את הידיים כלומר מגיעה לידיים כמות למעלה מרביעית אבל למה הם חופנים הם חופנים כדי לשפשף את הידיים שזה יהיה נקיות וטהרה לא רק טהרה אלא תנקיות וטהרה. אבל אדם שנוטל ידיו לבד אז אם הוא לא יכול לשפשף את ידיו כי ביד אחד הוא נוטל ביד אחד הוא נוטל אלא כל שנתל רביעית לשתי הידיים דיו בכך וכל שכן אם הוא נוטל רביעית לכל יד ויד דיו בכך אבל למרות שכשהוא נוטל רביעית לכל יד ויד או רביעית לשתי ידיו למרות שזה הוא לא חייב אז להרים את ידיו למעלה לעולם ירגיל את עצמו שכשהוא נותן מים ראשונים הידיים בזקיפה רבי חני בן רבי כ