המתארח בשבת בבית מלון, האם מותר לו לטלטל מחדרו ללובי או לחדר האוכל וכיו"ב?

תמצית מקורות בנושא טלטול בשבת בבתי מלון ובמקומות פרטיים

מסמך זה מסכם את הנושאים העיקריים והרעיונות החשובים העולים מתוך הטקסט המצורף, העוסק בהלכות עירובין והשלכותיהן על אפשרות טלטול חפצים בשבת, במיוחד במצבים של שהייה בבתי מלון ובמקומות פרטיים שונים.

נושא מרכזי: האפשרות לטלטל חפצים בשבת במתחם של בית מלון או מקום מגורים משותף, כאשר ישנם דיירים שאינם יהודים שומרי מצוות או כאשר לא נעשה עירוב חצרות כהלכה.

רעיונות מרכזיים וציטוטים:

1. הצורך בעירוב חצרות:

• באופן עקרוני, מותר לטלטל חפצים במתחם סגור בשבת. אולם, כאשר מדובר במספר דירות בחצר משותפת (אפילו אם כל הדיירים יהודים שומרי מצוות), יש צורך לעשות עירוב חצרות כדי להתיר את הטלטול מדירה לדירה.
• "מן הרגע שיש חצר שיש בה דיירים ולצורך העניין נלך מנקה אל הכבד שהדיירים כולם יהודים ויהודים מראי שמיים הם חייבים לעשות עירובי חצרות כדי שיהיה אפשרי להעביר מדירה א' לדירה ב' וכן הלאה."
• דוגמה מחיי היום-יום מובאת על אדם שהתארח בשכונה חרדית בניו יורק בדירה דו-קומתית המושכרת לשני אנשים שונים. למרות שהמדרגות הפנימיות ננעלו, עצם העובדה שמדובר בשתי דירות בחצר מחייבת עירוב חצרות כדי לאפשר טלטול בין החלקים השונים.
• "ואז יש לנו כאן שתי דירות בחצר. שתי דירות בחצר צריך כבר לעשות ערוב וחצרות. אם לא עשה ערוב חצרות, הוא איננו יכול לטלטל מבית לבית דברים המותרים בטלטול."

1. הבעיה בהיעדר עירוב חצרות בנוכחות גויים או יהודים שאינם שומרי מצוות:

• במקום שבו יש גויים המתגוררים בשותפות בחצר, לא ניתן לעשות עירוב חצרות באופן רגיל.
• "אם יש גויים כלום אפשר לעשות עירובי חצרות עם גויים בוודאי שלא הם גויים צריך לזכור מהם את הדירה שלהם בלו שכירות של מה בכך אבל שכירות."
• בדומה לכך, יהודים שאינם דתיים צריכים לבטל את רשותם לטובת הדתיים כדי שאלה יוכלו לעשות עירוב חצרות.
• "ואם יש לא דתיים, יהודים לא דתיים, צריכים לבטל את רשותם לטובת הדתיים כדי שהללו יוכלו לעשות עירובי חצרות."
• עובדות אלה יוצרות קושי משמעותי בטלטול במתחם של בית מלון, במיוחד בחוץ לארץ, שבו לרוב אין עירובי חצרות מסודרים ובדרך כלל ישנם אורחים שאינם יהודים.
• "ומשום כך השאלה הזו שלהיות בבית מרון וביוחד בחוץ הארץ היא שאלה לא קלה. כיוון שאיך תאכל בתוך מטחם בית המלון אפילו שהוא מגודר מסביב, איך תוכל להעביר מהחדר שלך לחדר האוכל או מחדר האוכל לחדר שלך דברים מסוימים?"

1. פתרונות אפשריים בנוכחות גויים:

• ההלכה מציעה פתרון של "זכירת רשות" מהגוי. כלומר, באופן פורמלי, הגוי מוותר על זכות השימוש שלו בשטח המשותף לצורך העירוב.
• "אז יש מה שנקרא לזכור לגוי את רשותו ודאי מבחינה זו קובעת ההלכה אפילו אם אנחנו זוכרים משחירו של הגוי, מלקיתו של הגוי, מספיק בכך."
• הרב מציין את דעת הראש, לפיה ניתן לזכור רשות מאחד מפקידי העירייה או המועצה המקומית, כיוון שהם נחשבים כבעלי זכויות שכירות כלפי המדינה.
• "והנה לדעת הראש יש להם תקנה לזכור משחירו ולקיתו. כלומר אפשר לזכור מאחד מפקידי העיריה או המועצה מקומית או כל המלא תפקיד רשויות הללו."
• בפועל, נהוג לסחור את הרשויות מראש העיר, שהוא הממונה על כל הרשויות המקומיות.
• "אנחנו סוחרים את הרשויות מאת ראש העיר. כי אז כיוון שהוא הממונה על ידם, נבחר על ידם, עובד שלהם כדי לשרט אותם, אז אנחנו זוכרים ובדרך כזו עושים מאחרשיות מוזכרות לנו, אנו עושים עירובי חצרות, שמאות בשביל כל בני המקום."

1. התמודדות עם יהודים מינים וכופרים:

• יהודים מינים וכופרים בתורה שבעל פה לא מועיל לגביהם לא ביטול רשות ולא שכירות לעניין עירוב.
• "אלא מה? יש מה שנקרא יהודים מינים, כופרים בתורה שבעל פה ואלה לא מועיל לא ביטול ולא שכירות."
• עם זאת, הרב מסביר שהמדובר רק באידיאולוגים שבהם, ואילו רוב עם ישראל שאינם קיצוניים ("הפקרנים שאינם שיאה בודלת ולא יצאו מכלל האומה כקת"), מועיל עירוב עמהם.

1. היתר טלטול בבתי מלון:

• הרב אלישיב מציע פתרון מעניין לגבי בתי מלון. כיוון שלבעל המלון או לעובדיו יש רשות להיכנס לכל חדר וחדר (לצורך ניקיון ושירותים), הרי שיש כאן מעין "ביטול רשות כלפי רשות אחת".
• "כיוון שיש רשות ל בעל המלון באמצעות עובדיו להיכנס לכל חדר וחדר שהרי הם נכנסים לנקות ונכנסים לתת שירותים שם חיל ויש להם רשות להיכנס כל חדר וחדר הרי שיש לנו מה שנקרא ביטול רשות כלפי רשות אחת והועיל."
• במצב כזה, אין את העיכוב של שותפים גויים או יהודים לא דתיים, ונותר רק הצורך לעשות עירוב חצרות ולזכות עבור כולם.
• "ואז אז נשאר לנו רק שאנחנו נעשה עירובי חצרות ונזכה עבור כולם. אין בעיה לעשות עירובי חצרות ולזכות על ידי כולם."
• במיוחד אם לוקחים אוכל משותף הכשר למהדרין ומזכים עבור כולם, ניתן לפתור את הבעיה.

1. הבחנה בין בתי מלון לצימרים:

• בניגוד לבתי מלון, בצימרים ייתכן שבתקופת השכירות לבעל הבית אין רשות להיכנס. במקרה כזה, אם יש שותפים גויים או לא דתיים, לא ניתן יהיה לעשות עירוב חצרות אלא אם כן יזכרו את רשותם מהם או מעובדיהם.
• "כך יוצא איפה לסיכום שדווקא בבתי מלון להבדיל מצימרים להבדיל מצימרים שבתי מלון בגלל שבעל המלון יכול הוא או עובדיו להיכנס בכל עת כדי לנקות ולתת שירותים אזי יכולים לעשות ערובי חצרות אבל בצימרים אם לפי התנאים בזמן תקופת השכירות אין רשות לבעל הבית להיכנס אזי אם יש שותפים באותם בתים גויים או כאלה דברים לא יכלו לעשות ער חצרות אלא אם כן יזכרו את רשותם מהם או מעובדיהם רבי חנג"

סיכום:

הטקסט מתמקד באתגרים ההלכתיים הקשורים לטלטול בשבת במקומות משותפים, במיוחד בבתי מלון ובחוץ לארץ. הוא מדגיש את הצורך בעירוב חצרות במקומות מגורים משותפים ואת הקשיים המתעוררים בנוכחות דיירים שאינם יהודים שומרי מצוות. הפתרונות המוצעים כוללים "זכירת רשות" מגויים ואף סחר ברשויות מהגורמים הממונים. באופן ספציפי לגבי בתי מלון, מוצע פתרון המבוסס על רשות הכניסה של בעל המלון ועובדיו לחדרים, המאפשר עשיית עירוב חצרות לכל האורחים. לעומת זאת, בצימרים, בהם ייתכן שלבעל הבית אין רשות כניסה חופשית, הדבר עלול להוות בעיה הדורשת פתרונות אחרים כמו זכירת רשות מהדיירים הלא יהודים.