ממזר+שירים
שלום עליכם מורנו ורבנו!! א.האם מותר לשמוע שירי קודש ששר אותם ציון גולן כי הוא מרקיד מעורב? ב.שממזר בא להתחתן כדת משה וישראל, האם אותה רבנות יודעת שהוא ממזר?
מהי המלאכה שיש לחשוש לה לאסור השימוש במגבונים אלו בשבת?
מה ההבדל בין סחיטת בגד שנשרה במים לבין סחיטת מטלית שסיפגו בה משקין ע"מ להצילם?
מדוע הגביל הגר"ע יוסף היתר שימוש במגבונים רק לקטנים והאם בנסיבות דומות ניתן להתיר גם עבור בוגרים?
מסמך זה מסכם את הדיון ההלכתי המובא במקור בנוגע לשימוש במגבונים לחים ביום שבת. הדיון מתמקד בשאלה האם שימוש זה כרוך באיסור "סחיטה" (סוחט), שהוא אחת ממלאכות שבת האסורות.
השאלה המרכזית: האם מותר להשתמש במגבונים לחים ביום שבת לקינוח תינוקות ומבוגרים?
תמצית התשובה לפי הרב המובא בטקסט:
הנימוקים להיתר (המתבססים על הבנת איסור סחיטה):
הטקסט מנתח את איסור "סוחט" ומבחין בין שני סוגים:
יישום הניתוח על מגבונים:
דעת הרב עובדיה יוסף (כפי שמובאת בטקסט):
הרב עובדיה יוסף מצמצם את ההיתר ומעמיד אותו על איסור דרבנן בלבד. הוא טוען שהנוזל היוצא מהמגבון הוא מועט ("פחות מגרוגרת"), ולכן האיסור הוא דרבנן. בנוסף, הוא מתיר שימוש במגבונים רק לתינוקות, שצרכיהם נחשבים כצרכים בריאותיים של חולה שאין בו סכנה. "הרב הודר יוסף מצמצם את ההיתר ואומר שהמגווים האלה ה יוצא מהם מעט וזה האיסור הוא איננו כשיעור אלא פחות מגרוגרת ואז זה איסור מדרבנן כמו כן הוא אומר שבאמת אין דישה ופריקה בדבר שאין גדולו מן הארץ ולכן האיסור הוא דרבנן אבל למרות הכל הוא מעמיד את זה על איסור דרבנן ורק לתינוקות שצורכיהם השוטפים הם ברמה של ריפוי חולה רגיל לא חולה שאין בו סכנה שיש בו סכנה אלא חולה שאין בו סכנה."
דעת הרב משה פיינשטיין (כפי שמובאת בטקסט):
לפי הרב משה פיינשטיין ("אגרות משה"), נראה שאין במגבונים כלל איסור סחיטה או ליבון, כיוון שהם מתפרקים ואינם נחשבים כ"ספוג". "נראים הדברים שלפי הרב אגרות משה הרב משה פיינשטיין אור החיים חלק ב סימן ע שהוא בכלל אומר שהנרות האלה שהם ספוגים אין בהם גדר של שחיטה כלל ולא ליבון. אין בהם גדר של ספיגה. זה לא נקרא ספוג, לא כלום, כי הם מתפרקים." מכאן משתמעת אפשרות להתיר שימוש גם למבוגרים.
סיכום והמלצות (מתוך הטקסט):
נקודה חשובה נוספת: הטקסט מזכיר דיון בהלכה לגבי סחיטת ספוג או בד ספוג בנוזל כדי להציל את הנוזל (יין שנשפך). במקרה זה, האיסור אינו מדין "דש ומפרק" אלא גזירה שמא יכבס ("גזרה משום מלבן"). הטקסט מצביע על כך שמכיוון שבמגבון אין כוונה לכבס, ייתכן שגם גזירה זו לא חלה.
לסיכום, הדיון ההלכתי סביב השימוש במגבונים בשבת מתמקד בהגדרת איסור "סוחט" ובשאלה האם פעולת השימוש במגבון נכנסת לגדר איסור זה או לגזרותיו. הדעות המובאות במקור נוטות להקל, במיוחד עבור תינוקות ובמצבי צורך.
שלום עליכם מורנו ורבנו!! א.האם מותר לשמוע שירי קודש ששר אותם ציון גולן כי הוא מרקיד מעורב? ב.שממזר בא להתחתן כדת משה וישראל, האם אותה רבנות יודעת שהוא ממזר?
שלום לכבוד הרב! ברצוני לדעת לפי איזה רב יפסוק הלכה למעשה בן תימן שיודע רק כי אבותיו נהגו מנהג השאמי וכן התגוררו בצנעא.
האם מהודר יותר לתקוע בשופר תמני לא מעובד? כי השופרות המעובדים עברו טיפול של כיפוף, פתיחת הפיה שיהיה יותר נוח לתקוע, וליטוש וזה ודאי משנה את קול השופר המקורי. לעומת השופר התמני שאין את החסרונות האלה. או לפחות אלה שתוקעים בנוסף אחרי התפילה גם תרועה לפי הרמב"ם אולי מהודר יותר שיעשו זאת בשופר לא מעובד?
בתי הכנסת בתימן היו מעורטלים מעבודות אומנותיות, האם בגלל חוסר ידע באמנות בקרב בקהילה היהודית?
מהם המבחנים ההלכתיים להגבלת הכנסת צורות מסוימות לבתי הכנסת (הסחת דעת, סמלי ע"ז, תכנים לא מתאימים וכד')?
מהם הפתרונות האפשריים להנצחת שמות התורמים באופן אמנותי תוך הימנעות מפגיעה בקדושתו של בית הכנסת?
1 מה דעת ההלכה לגבי שוכר דירה שלא מוכן להתפנות מהדירה בזמן? ומה ההתייחסות לחוק הגנת הדייר?
2 ביחס לנוהג הנפוץ של קניית מוצרים מסין דרך האינטרנט, מוצרים שהם זולים. האם יש להעדיף מוצרים שהם כחול לבן אפלו שהם יקרים יותר? כמו כן האם יש להעדיף עבודה עברית יקרה יותר על פני עבודה זולה של גויים בשיפוצים וכו'?
בידוע שמותר להתחיל מלאכה בע"ש והיא נמשכת מאליה לתוך השבת, ולכאורה מה נשתנו דיני מלאכת הבישול משאר המלאכות?
האם ישנן נסיבות, במיוחד ע"מ למנוע חילול שבת, להתיר הנחת התבשיל ע"ג פלטה צוננת העתידה להידלק?
מדוע כיום ישנה נטיה של הפוסקים להקל ולהתיר שימוש במנגנונים כמו שעון שבת להבדיל מהתקופות הקודמות?
שלום לכבוד תורתו.
שיעור באתרכם עורר לי שוב השאלה- כמה פעמים כבר בדירות שכורות אצל יהודים שומרי תורה,ואיש לא שייר אמה על אמה.
המקגדש והחורבן זה יסוד החיים שלנו,ועל כן חפצי לקיים זאת הזכרון.
וכן שאלה שנית-בחדר גדול,שאין קיר ממש מול הדלת,אלא במרחק,בסוף החדר ממול,ואין קיר סמוך.
או מימין לדלת[לא נראה מהפתח] או בסוף החדר[גם כן לא בולט]-איפה אפשר וצריך לקלוף[הרי סוייד בעבירה כנראה].
שלום כבוד הרב
רציתי לדעת אם הדין "ניצוק חיבור" שייך גם במקרה
של מזיגה לכוס של גוי, היינו:
ברמן מוזג יין כשר לכוס שהגוי מחזיק בידו ושותה ממנה לפרקים
האם היין שבידו של הברמן אסור בשתייה מעכשיו ויש עניין להיזהר
בשתייה במקומות כאלו?