האם מותר לבנות אחד מקירות בית הכנסת כדמות המנורה במקדש?

תמצית מסמך תדרוך: דיון בשאלת בניית קיר מזרח בבית כנסת בדמות מנורה

מסמך זה מנתח מקור הלכתי העוסק בשאלה האם מותר לבנות את קיר המזרח בבית כנסת בצורה המדמה מנורה בעלת שבעה קנים. הדיון מתמקד בעיקר בהבנת פסקי ההלכה של הרמב"ם והשו"ע (מרן) וביישומם למקרה הנדון.

נושא מרכזי: האם בניית קיר בבית כנסת המעוצב כדמות מנורה בעלת שבעה קנים מותרת על פי ההלכה?

נקודות עיקריות ועובדות:

• שאלת השואל: השואל מתאר תכנון לבניית בית כנסת בו קיר המזרח יעוצב כך שמשני צדי ההיכל יהיו שישה קנים (שלושה מימין ושלושה משמאל) ובתוך ההיכל יהיה עיצוב של קנה אמצעי דמוי חלונות, כך שכל הרואה את הקיר יראה דמות של מנורה בת שבעה קנים. השואל שואל האם הדבר מותר או אסור.
• תשובת המשיב הראשוני: התשובה הראשונית לשואל היא שמותר לעשות זאת.
• ציטוט מרמב"ם: המקור מצטט את דברי הרמב"ם (רבנו) בהלכות בית הבחירה (פרק ז', הלכה י'): "ואסור לאדם שיעשה בית תבנית היכל אך סדרה תבנית אולם חצר כנגד העזרה, שולחן כצורת השולחן או מנורה כצורת המנורה. אבל עושה מנורה של חמישה קנים או של שמונה קנים או מנורה שאינה של מתכת, אף על פי שיש לה שבעה קנים."
• פרשנות הרמב"ם (מורי מאיר): המפרש מסביר שהרמב"ם מציב איסור לעשות דברים בתבנית המקדש מדין "מורא מקדש" (יראה מהמקדש), שהוא מצוות עשה מהתורה ("ומקדשי תיראו"). איסור זה נועד לשמור על ייחודו של המקדש ולמנוע זילות שלו על ידי יצירת חיקויים מדויקים במקומות אחרים.
• הבחנה בין "לא תעשון איתי" ל"מורא מקדש": המפרש מדגיש שהאיסור אצל הרמב"ם נובע מדין "מורא מקדש" ולא מדין "לא תעשון איתי" (האיסור לעשות דמויות של גרמי שמיים בעלי משמעויות אליליות), בו דנים בסוגיות אחרות בתלמוד ומופיע בהלכות עבודה זרה אצל הרמב"ם.
• ציטוט מהשו"ע (מרן): המקור מצטט את דברי השו"ע (אורח חיים, סימן קמא, סעיף ח'): "לא יעשה בית תבנית היכל כשיעור גובהו וארכו ורחבו, אחסדרה תבנית אולם חצר תבנית עזרה, שולחן תבנית שולחן מנורה תבנית מנורה. אבל עושה של חמישה קנים או של שישה או שמונה, אבל של שבעה לא יעשה, אפילו משאר מיני מתכות ואפילו לא גביעים וכפתורים מופרחים ואפילו אינה גבוהה י"ח טפחים."
• הבדלים בין הרמב"ם לשו"ע: המפרש מצביע על מספר הבדלים בין פסיקת הרמב"ם לפסיקת השו"ע:
• מקור האיסור: הרמב"ם רואה זאת כנובע מדין "מורא מקדש", בעוד שהשו"ע מביא זאת בהלכות עבודה זרה.
• פרטים נוספים: השו"ע מוסיף פרטים לגבי שיעור הגובה, האורך והרוחב של תבנית ההיכל ואוסר מנורה בת שבעה קנים אפילו מחומרים שונים ממתכת ואפילו בלי פרטים נוספים.
• היתרים: הרמב"ם מתיר מנורה בת שבעה קנים שאינה עשויה ממתכת, בעוד שהשו"ע אוסר זאת גם אם עשויה מחומרים אחרים.
• דעת הש"ך: הש"ך (רבי שבתי כהן) מפרש שהאיסור של השו"ע הוא רק כאשר התבנית זהה לחלוטין, אך שינויים כלשהם מתירים. המפרש מעלה את האפשרות שאולי גם הרמב"ם יסכים לכך לאור השימוש במילה "תבנית".
• יישום השאלה המקורית: השאלה המקורית עסקה בבניית קיר מעוצב כמנורה ולא ביצירת כלי מנורה. המפרש מעלה את השאלה האם גם השו"ע, שהחמיר יותר בעניין כלי המנורה, יאסור בנייה כזו.
• תשובת המפרש הסופית (מורי בצורה חדה וחותכת באות יד): המפרש מביא מעשה שהיה בבית כנסת שבנו חלונות בצורת מנורה בעלת שבעה קנים, וחכם אחד אמר שזה אסור משום "לא תעשון איתי". המפרש דוחה דעה זו בצורה נחרצת וטוען שאין בכך שום עבירה.
• נימוקי ההיתר: המפרש מסביר שההיתר נובע מכך שמדובר בדרך בנייה ולא ביצירת כלי מנורה. לדעתו, אפילו לפי השו"ע שהחמיר בעניין כלי המנורה, האיסור מתייחס לכלי ולא לבניין שהוא חלק בלתי נפרד ממנו.
• מסקנה: המפרש מגיע למסקנה שנראה שההוראה של מורו (בהתאם לשיטת הרמב"ם) וגם לשיטת השו"ע, מותר לבנות את קיר המזרח או כל קיר אחר בדמות מנורה, ואין בכך שום איסור עבירה.

ציטוטים מרכזיים:

• הרמב"ם: "ואסור לאדם שיעשה בית תבנית היכל אך סדרה תבנית אולם חצר כנגד העזרה, שולחן כצורת השולחן או מנורה כצורת המנורה. אבל עושה מנורה של חמישה קנים או של שמונה קנים או מנורה שאינה של מתכת, אף על פי שיש לה שבעה קנים."
• השו"ע: "לא יעשה בית תבנית היכל כשיעור גובהו וארכו ורחבו, אחסדרה תבנית אולם חצר תבנית עזרה, שולחן תבנית שולחן מנורה תבנית מנורה. אבל עושה של חמישה קנים או של שישה או שמונה, אבל של שבעה לא יעשה, אפילו משאר מיני מתכות ואפילו לא גביעים וכפתורים מופרחים ואפילו אינה גבוהה י"ח טפחים."
• תשובת המפרש הסופית: "...ומעשה באחד מבתי הכנסת שבנו חלונותיו כצורת מנורה של שבעה קנים ואמר להם אחד חכם שזה אסור משום לא תעשון איתי וברור כי הבל יבצא פיהו ואין בדבר שום נידנות של עבירה כלומר באמת אומר מורי מאחר בזה בדרך בנייה ולא בדרך של כלי מנורה..."

מסקנה סופית של המקור: על פי ניתוח המקור, נראה כי הן לפי שיטת הרמב"ם והן לפי שיטת השו"ע, מותר לבנות קיר בבית כנסת המעוצב כדמות מנורה בעלת שבעה קנים, מכיוון שהאיסור עוסק ביצירת כלי מנורה דומים למנורת המקדש ולא בעיצוב קבוע של חלק מבניין בית הכנסת.