האם יש צורך ברצף 'משולש' בהדס או שניתן לצאת י"ח גם בהדס שרובו 'משולש' אך כולל גם עלים שוטים בתפזורת?
האם די בהשרת העלים השוטים ע"מ לתקן ולהשלים ההדס לכשרותו כ'משולש'?
האם הדס שכזה אינו המין שצוותה התורה ואז יהיה פסול גם לכל הסוכות?
מה קובע להלכה, האם רוב שטח ענף ההדס או רוב מספרי של עלי ה'משולש' ביחס לעלים השוטים?
תמצית ומסקנות ממקור "הטקסט שהודבק"
מסמך זה מסכם את הנושאים והרעיונות המרכזיים העולים מתוך קטע הטקסט שסופק, העוסק בדיני הדס משולש לסוכות. הדיון מתמקד בשאלות הלכתיות הנוגעות לכשרות ההדס במקרים בהם רוב העלים הם משולשים ("עבותים") אך קיימים עלים בודדים שאינם כאלה ("שותים"), וכן בשאלה כיצד יש למדוד את ה"רוב" הנדרש.
נושא מרכזי 1: כשרות הדס משולש עם עלים בודדים שאינם משולשים
השאלה הראשונה הנדונה היא מעמדו של הדס שרובו משולש, אך יש בו עלים בודדים שאינם משולשים ("זער פה וזער שם"). בעניין זה מצוינת מחלוקת בין האחרונים:
- דעה אחת: מכשירה את ההדס וסוברת שדי ברוב מצטבר של עלים משולשים.
- דעה שנייה: פוסלת את ההדס ודורשת רצף של עלים משולשים, ללא עלים בודדים שאינם כאלה.
הכותב מבקש לברר מהי שיטת רבנו בעניין זה, תוך הסתמכות על דברי מורו. מובא ציטוט חשוב מדברי המורה:
"כבר הבאנו את דברי מורי שהעיר הערה מאוד חשובה שהוא אומר שבתימן אפשר היה להשיג משולשים עבותים ב גודל של ארבעה טפחים, חמישה טפחים גבוהים מאוד. ולמרות הכל, למרות שבקלות יכלו להשיג עבותים, לא נמנעו מלקחת הדסים בגודל שלושה טבחים שרובו הוא עבות. כי ההלכה היא די אם רובו עבות שזה כשר."
מדברי המורה עולה כי די ברוב של עלים משולשים כדי להכשיר את ההדס. אולם, בהמשך מסיק הכותב מדוגמה נוספת של המורה וממקורות אחרים כי ה"רוב" הנדרש צריך להיות רצף של עלים משולשים, ולא רק רוב מצטבר:
"אם כן איפה מהדוגמה הזו ומעוד מקורות אחרים של מורי נראה שצריך להיות רצף של רוב, לא הצטברות של רוב, אלא רצף של רוב."
נושא מרכזי 2: איסור השארת "עלשות" (עלים שותים) בהדס
נקודה נוספת העולה מדברי המורה היא האיסור להשאיר עלים שאינם משולשים בתוך ההדס:
"דבר שני, מהדוגמה הזו אנחנו לומדים שאין להשאיר עלשות בתוך האדס. כי אומר מורי, זה נקרא מזויף מתוכו. אתה רואה שיש בו את השטיות. אז זה נקרא מזויף מתוכו."
הכותב מביא את דברי "האור שמח" שטוען כי הדס שאינו משולש פסול למצווה לא מדין "הדר" אלא מכיוון שאינו מהמין הנדרש. נפקא מינה לכך היא ליום טוב שני של שבעת ימי סוכות: אם הפסול הוא מדין "הדר" ההדס כשר בשאר הימים, אך אם הוא אינו מהמין הוא פסול לגמרי. הכותב מבין מדברי מורו שיש הסכמה עם דעה זו:
"ומורי מביא את זה מתוך הסכמה כך זה נראה כלומר שכל שהעדס שותה זה לא המין שלו..."
לפיכך, אם יש רוב רצוף של עלים משולשים מלמעלה למטה, אך קיימים עלים שאינם משולשים למטה ואינם מוסרים, ההדס עדיין נחשב למין הנדרש וכשר ברוב. הדבר דומה ל"נקטם ראשו" או "נשרו עליו". אולם, אם יש עלים שאינם משולשים במהלך הענף ("ער פה, זה ער שם"), גם אם הם אינם מוסרים, נראה שזה פוסל את ההדס מכיוון שאינו נחשב למין הנדרש. מכיוון שזוהי ספק דאורייתא, יש להחמיר ולנהוג כשיטת רבנו לפי הבנת המורה, כשיטת האחרונים הפוסלים הדס כזה.
נושא מרכזי 3: מדידת ה"רוב" - רוב שטח הענף או רוב העלים?
החלק השני של הטקסט דן במחלוקת בין האחרונים בשאלה כיצד יש למדוד את ה"רוב" של העלים המשולשים: האם לפי רוב שטח הענף או לפי רוב מספר העלים המשולשים?
הכותב מתאר מקרה בו בראש ההדס יש צפיפות רבה של עלים משולשים, בעוד שמתחתיהם העלים מפוזרים יותר. במצב כזה, ייתכן שרוב העלים יהיו משולשים, אך רוב שטח הענף יהיה תפוס על ידי עלים שאינם משולשים. גם כאן מצוינת מחלוקת בין המכשירים והפוסלים.
הכותב מביע את דעתו כי לפי שיטת רבנו כפי שהובנה על ידי מורו, אין להכשיר הדס כזה:
"ושוב גם כאן נראה לנו שלפי רבנו בהתאם לשיטת מורי אין להכשיר דבר כזה ענף שהראש שלו אבות מאוד ולמטה שותה ורק בגלל שזה רוב עלים אלא מודדים כאמור ברוב הענף מ מלמעלה למטה אם יש לי רוב עבוטין לא רוב עלים אלא ממש רוב רציף של עלים עפוטות שיוצאות ברוב הענף אז יש לך שיר ובתנאי שיסלק את השוטים דלמטה או גם מלמעלה אבל בתנא שיסלק אבל אם לא מועיל רבי חניגש מה סבי"
לפי הבנתו, המדידה צריכה להיות של רוב הענף מלמעלה למטה - רוב רציף של עלים משולשים לאורך רוב הענף. בנוסף, יש לסלק את העלים שאינם משולשים (ה"שוטים"), בין אם הם נמצאים למעלה או למטה. אם לא מסלקים אותם, ההדס פסול.
מסקנות עיקריות:
- לצורך כשרות הדס משולש, נדרש רצף של רוב עלים משולשים לאורך רוב הענף, ולא רק רוב מצטבר של עלים משולשים.
- יש חובה לסלק עלים בודדים שאינם משולשים ("עלשות" או "שוטים") מההדס, מכיוון שהשארתם עלולה לפסול את ההדס מדין "מזויף מתוכו" או מכיוון שאינו נחשב למין הנדרש.
- מדידת ה"רוב" הנדרש צריכה להתבצע על פי רוב שטח הענף מלמעלה למטה, ולא רק על פי רוב מספר העלים המשולשים.
- קיימת מחלוקת בין האחרונים בכל אחת מהנקודות הללו, אך הכותב מציג את הבנתו בשיטת רבנו על פי דברי מורו, הנוטה להחמיר ולפסול הדסים שאינם עומדים בקריטריונים המדוקדקים הללו.
Full text
תכנים לקריאה נוספת
דבק שנמרח על התיומת ע"מ שלא תחלק, האם פוסל הלולב משום: "בל תוסיף"?
מהי החומרה של רבינו הרמב"ם ביחס לפוסקים אחרים, בדין נחלקה התיומת?
האם רשאי לצבוע הלולב מבלי לחשוש לאיסור "בל תוסיף"?
ארבעת המינים
היי הרב!
האם לרב יש המלצה על מקום מיוחד שמוכר ארבעת המינים עפ שיטת רבינו ומסורת תימן בצורה הטובה ביותר?
שאלה במנהג בנענוע הלולב
שלום לכבוד הרב שליט"א
כל שנה בחג הסוכות אני מסתפק מהו מנהג אבותינו המקורי בעניין נענוע הלולב שבהלל. כאשר מגיעים לפסוקי הנענוע בהלל, מהו המנהג המקורי, האם הש"צ מנענע לבדו כשהוא אומר, והציבור מנענעים לבדם כשהם חוזרים אחריו, או שהציבור מנענעים ביחד עם הש"צ כשהוא אומר, וכשהם חוזרים אחריו אין מנענעים כלל. אני תמיד רואה שחלק עושים כמנהג הראשון וחלק כמנהג השני, וחשוב לי לנהוג כמנהג המקורי יותר. אודה לרב אם יודיע לי מהו המנהג המקורי.
הדס שרובו עבות, האם כשר ויוצאים בו י"ח המצווה?
היש הבדל באיזה חלק של ההדס נמצא רוב העבות, בחלק העליון, בחלק התחתון, לסירוגין?
מה ההבדל בין שיטת הרמב "ם לשיטת הראב"ד בהכשר ההדס שראשו מפוצל לענפים שעליהם "משולשים"?
הדס שנשרו עליו, באילו תנאים יהיה כשר לצאת בו ידי חובת מצוות ארבעת המינים?
מהו לולב הסדוק שנפסל והאם רשאי לתקנו ע"י הדבקה?
נחלקה התיומת נפסל הלולב, האם אפילו עלה אחד שנחלק יפסול הלולב?
היש צורך לבצע בדיקות בזכוכית מגדלת ע"מ לוודא שלא נחלקה התיומת?
מהו הסטטוס של לולב שהדביקו את שני חלקיו בדבק?
הלכות סוכה ולולב הלכה למעשה – שו"ת
יום השישי י"ב תשרי התשע''ט
לימוד סוגייה בעניין מצוות סוכה ובעניין מצוות לולב
האם יש צורך ברצף 'משולש' בהדס או שניתן לצאת י"ח גם בהדס שרובו 'משולש' אך כולל גם עלים שוטים בתפזורת?
האם די בהשרת העלים השוטים ע"מ לתקן ולהשלים ההדס לכשרותו כ'משולש'?
האם הדס שכזה אינו המין שצוותה התורה ואז יהיה פסול גם לכל הסוכות?
מה קובע להלכה, האם רוב שטח ענף ההדס או רוב מספרי של עלי ה'משולש' ביחס לעלים השוטים?
ניטל העץ המחזיק את האתרוג, האם רשאי לשוב ולחברו לאתרוג?
האם יוצא ידי חובה בנטילת האתרוג בשעת הדחק למרות שהינו פסול ליום הראשון?
נגמם העוקץ ולא ניתן להחזיקו ביד אך לא ניטל ממקומו, האם נפסל למצוה?
האם מותר לאגוד את ארבעת המינים באזיקון?
האם מותר לאגוד את ארבעת המינים באזיקון פלסטיק המצוי בימינו?