לולב קנרי, האם יש לפסלו בגלל חוסר הדמיון המלא שלו לדקל המצוי?

היש לדונו לפסול כמו האתרוג המורכב או ההדס השוטה. דהיינו, לולב זה יחשב כאינו מינו של הלולב מן התורה?

'כפות תמרים' שנאמרו בתורה, האם כולל אף לולב שפירותיו אינם ראויים לאכילה או כל מאפיין שאינו תואם הדקל המצוי?

היש להתחשב, לצורך קביעת כשרותו של לולב שכזה, בידיעות המדעיות לגבי סוגי הזנים השונים של הדקלים?

תגיות

21/09/10 י"ג תשרי התשע"א

הרב דן בשאלת כשרותו של לולב קנרי לנטילה בארבעת המינים, לאור הבדלים בינו לבין לולבים מסורתיים. הרב חיאל עטרי מציג את הסוגיה, ומציין כי פוסקים נחלקו בדעותיהם, בין המתירים ובין הפוסלים. המחלוקת נובעת מההבדלים במראה, בגובה ובפירות של הדקל הקנרי. למרות זאת, ישנה הסכמה רחבה כי מבחינה בוטנית הוא משתייך למשפחת הדקלים. הרב עטרי מסביר כי המסורת וההגדרה ההלכתית של "כפות תמרים" הן השיקולים המרכזיים, ובנוסף להן יש להתחשב במידע ממדעי החקלאות. לסיכום, למרות שהלולב הקנרי עשוי להיות כשר בדיעבד, לכתחילה עדיף להשתמש בלולבים המקובלים במסורת

קובץ שמע - מלא

תזכיר תמציתי: כשרות לולב קנרי לנטילת לולב

נושא מרכזי: הדיון ההלכתי סביב כשרותו של לולב קנרי (שמקורו באיים הקנריים שבאוקיינוס האטלנטי) לשימוש כמצווה של נטילת לולב בחג הסוכות.

רקע: הרב חיאל עטרי העלה שאלה בדבר כשרות לולב קנרי, תוך שהוא מציין כי מדובר בסוג של דקל שאינו מניב פירות ראויים לאכילה, אך כן מניב פירות קטנים הדומים לתמרים. שאלה זו הובילה לדיון נרחב בקרב פוסקי ההלכה האחרונים.

פלוגת דעות מרכזית:

פוסלים בתקיפות: קיימת קבוצה של פוסקים, ובראשם הרב אברהם ישעיהו קרליץ (בעל ה"אגרות משה"), אשר פוסלים את הלולב הקנרי מכל וכל.
הנימוק העיקרי של הפוסלים (כפי שמובא בשם הרב משה פיינשטיין): יש להתמקד בדמיון בין המין הנדון למין המקורי והמוכר. בהיעדר דמיון משמעותי, אין להכשיר את המין החדש. הרב פיינשטיין משתמש כאן בעקרון של "קל וחומר" - אם מינים הדומים מאוד למין המקורי (כגון לימון לאתרוג או אתרוג מורכב) נפסלים, קל וחומר שיש לפסול מין שאינו דומה.
ציטוט המייצג את גישה זו: "אנחנו צריכים לראות את הדמיון ואם אין דמיון אז זה לא זה מה שה מה שהתורה אמרה הוא עושה קל וחומר ומה לימון שהוא כל כך דומה לאתרוג פוסלים אותו ואומרים זה לא מנו ויתרה מזו אפילו אתרוג המורכב שהוא ממש דומה לאתרוג פוסים אותו ואומרים שלום אינו למרות הדמיון הרב זה על אחת כמה וכמה שהוא לא דמה שאין שום סיבה בעולם שנכשיר אותו זה ההגיון המנחה את הקו של משה פינשטיין זכר צדיק לברכה".
מכשירים בשופי: קיימת קבוצה אחרת של פוסקים, ובראשם הרב עובדיה יוסף, אשר מכשירים את הלולב הקנרי.
גישת הביניים (הכותב): הכותב מציג גישת ביניים, לפיה "אין סיבה לפוסלו", אך מדגיש שלא אמר "כשר". גישה זו מבקשת לבחון את הדברים לעומק לפני פסיקה סופית.

שיקולים מרכזיים בדיון:

ההגדרה ההלכתית של "כפות תמרים":הרמב"ם (רבי משה בן מימון) בהלכות לולב (פרק ז', הלכה א') מגדיר "כפות תמרים האמורים בתורה" כ"חריות של דקל כשיצמחו קודם שיתפרדו העלים לכאן ולכאן. אלא כשיהיש כמו שרבית והוא נקרא לו לו."
נקודה חשובה: הגדרתו של הרמב"ם מתמקדת במונח "דקל" ובמצב הצמיחה של העלים ("כשהיש כמו שרבית"), ואינה מזכירה את נושא הפירות.
ציטוט מרכזי מהרמב"ם: "כפות תמרים האמורים בתורה הן חריות של דקל כשיצמחו קודם שיתפרדו העלים לכאן ולכאן. אלא כשיהיש כמו שרבית והוא נקרא לו לו. זהו. אין יותר ולא כלום. רק הדברים האלה. לא אמר עושה פרי, לא עושה פרי, שום דבר אלא הן חריות של דקל."
המסורת ("מה אבותינו כל הזמן עשו"):הכותב מדגיש את חשיבות המסורת בהכרעה הלכתית. יש לבחון מה היה מקובל אצל הדורות הקודמים, שכן "הקבלה המסורת עמוד גדול מאוד מאוד בהוראה דור לדור ידיע עומר כך בקולת השופר כך בלולבים בארבעת המינים כל דבר ודבר המסורת זה כלל גדול."
המסורת מתייחסת לשימוש בלולבים המוכרים באזורם במשך דורות.
ידע מחקלאות מודרנית ("מה עולם המדע החקלאי אומר"):הכותב מציין כי יש להסתייע בידע של מומחים בתחום החקלאות כדי להבין את סוגי הדקלים השונים.
ישנם לפחות 70 מיני דקלים שונים באזורנו.

ההבדלים בין לולב קנרי ללולב המוכר:

הכותב מצביע על מספר הבדלים בין הלולב הקנרי ללולב התמר המוכר:

אינו מוציא פירות הראויים לאכילה.
שינויים בתבנית הצמיחה.
שינויים במראה העלים.
שינויים בגובה העץ והגזע.

מסקנה ראשונית (של הכותב): לאור הגדרת הרמב"ם המתמקדת ב"חריות של דקל" ובצורת הצמיחה, ובשים לב לעובדה שהלולב הקנרי אכן גדל על דקל, אין סיבה לפוסלו על פניו. עם זאת, יש להמשיך ולבחון את הנושא לאור המסורת והידע המדעי.

נקודות נוספות:

הדיון סביב כשרות הלולב הקנרי נובע מהגעתו לאזורים בהם נהוג ליטול לולבים מסוגים אחרים.
המספר 70 (מיני דקלים) מוזכר בהקשר אפשרי לרמזים בתורה בנוגע לתמרים.

חשיבות: סוגיה זו מדגימה את האתגרים בפסיקה הלכתית כאשר מתעוררים מקרים חדשים שלא היו מוכרים בעבר, ואת הצורך לשלב בין מקורות הלכתיים, מסורת וידע מדעי.

Question1

מהו לולב קנרי ומדוע עלתה השאלה לגבי כשרותו לנטילת לולב בארבעת המינים?

Answer1

לולב קנרי הוא לולב שמקורו באיים הקנריים שבאוקיינוס האטלנטי. השאלה לגבי כשרותו עלתה מכיוון שהוא שונה במאפייניו מהלולבים המוכרים לנו, כגון אי-הפקת פירות ראויים לאכילה, שינויים במבנהו, בצורת גידולו, בעליו ובגובה העץ והגזע בהשוואה לעצי תמרים רגילים. שינויים אלו הובילו לכך שמורי הוראה בדורות האחרונים דנו בשאלה האם הוא כשר לשימוש כמצוות נטילת לולב.

Question2

מהן הדעות השונות בקרב הפוסקים בנוגע לכשרות לולב קנרי?

Answer2

בקרב הפוסקים קיימות שתי דעות עיקריות בנוגע לכשרות לולב קנרי. ישנם פוסקים הפוסלים את השימוש בו באופן מוחלט, כמו הרב אברהם ישעיהו קרליץ (בעל האגרות משה), שסבר כי יש צורך בדמיון בין הלולב המצווה ללולב הקנרי, ובאין דמיון אין להכשירו. מנגד, ישנם פוסקים המכשירים את השימוש בו בשעת הצורך, ביניהם הרב עובדיה יוסף.

Question3

מהו ההיגיון העומד בבסיס הפסיקה הפוסלת את הלולב הקנרי, כפי שמובא בשם הרב משה פיינשטיין?

Answer3

ההיגיון המנחה את הפוסלים, ובמיוחד את הרב משה פיינשטיין, מתבסס על עיקרון הדמיון. לטענתם, אם אין דמיון מהותי בין הלולב הקנרי ללולב המוכר, אין הוא יכול להיחשב ככזה למצוות ארבעת המינים. הם משתמשים בקל וחומר: כשם שפוסלים לימון שהוא דומה לאתרוג או אתרוג מורכב למרות דמיונם לאתרוג כשר, כך על אחת כמה וכמה יש לפסול לולב קנרי שאינו דומה כלל.

Question4

מהם שני הכללים המנחים את הפוסקים המתירים שימוש בלולב קנרי בדיעבד?

Answer4

שני הכללים המנחים את הפוסקים המתירים שימוש בלולב קנרי בדיעבד הם: ראשית, המסורת - יש לבחון מה היה נהוג מדורות קודמים לגבי סוגי הלולבים. שנית, עולם המדע החקלאי - יש להתחשב בידע המדעי לגבי סיווגו הבוטני של הלולב הקנרי והאם הוא נחשב חלק ממשפחת הדקלים.

Question5

מהי ההלכה המובאת ברמב"ם בנוגע להגדרת "כפות תמרים" הראויות ללולב?

Answer5

הרמב"ם בהלכות לולב (פרק ז', הלכה א') קובע כי "כפות תמרים האמורים בתורה הן חריות של דקל כשיצמחו קודם שיתפרדו העלים לכאן ולכאן, אלא כשהיה יש כמו שרבית והוא נקרא לו לו". הרמב"ם מדגיש שהמילה המרכזית היא "דקל" ולא מציין תנאים נוספים כמו הפקת פירות או מאפיינים ספציפיים אחרים.

Question 6

כיצד המסורת והידע המדעי יכולים לסייע בקביעת כשרות הלולב הקנרי?

Answer6

המסורת חשובה מכיוון שבמשך דורות נהגו לקחת לולבים מסוגים שהיו נפוצים באזורם. הידע המדעי יכול לסייע בכך שהוא מגדיר מה נחשב מבחינה בוטנית כחלק ממשפחת הדקלים על סמך מאפיינים שונים. שילוב של המסורת עם קביעה מדעית של שייכות הלולב הקנרי למשפחת הדקלים יכול לחזק את הדעה שאין לפוסלו לחלוטין. המדע קובע קריטריונים השייכים למשפחת הדקלים וכל עוד הלולב עומד בקריטריונים אלה, אין סיבה לפוסלו מצד זה.

Question 7

מהי מסקנת הרב המדבר לגבי כשרות לולב קנרי?

Answer7

מסקנת הרב המדבר היא שאין סיבה לפסול את הלולב הקנרי מצד הדין, מכיוון שלא נמצאה דעה הטוענת שהוא אינו ממשפחת הדקלים. עם זאת, למרות שהוא כשר בדיעבד, לכתחילה יש להשתדל לקחת לולב מהסוגים המוכרים והנפוצים ביותר בארץ ישראל, שהם חלק מהמסורת מדורי דורות. אם אין ברירה וקיים רק לולב קנרי, הוא כשר לשימוש.

Question 8

מדוע הרב המדבר מעדיף לכתחילה לולב מהסוגים המוכרים על פני לולב קנרי, למרות שאין סיבה לפסול את האחרון?

Answer 8

ההעדפה ללולב מהסוגים המוכרים נובעת מרצונו לשמור על "מעשה אבותיו" ולקיים את המצווה באופן שהיה נהוג במסורת מדורי דורות. אף על פי שלדעתו אין סיבה הלכתית לפסול לולב קנרי מבחינה עקרונית (בייחוד בדיעבד כשאין ברירה אחרת), הוא מעדיף לכתחילה את הלולב המקובל כחלק מהשתדלות לדמות למנהגי אבותיו

Full text

כן שאל חברנו הרב חיאל עטרי האם לולב קנרי קשר לנטילת לולב וקרא את ההלכה את השאלה במלואה כשאלת חכם חצי תשובה כלשון הפתגם העממי קנרי הוא דקל שאינו מביא פירות לאכילה אבל מביא פירות כמו תמרים קטנים אכן הייתי מוסיף את המילה טובים לאכילה האם כל עולב ממשפחת הדקלים ראוי לנטילת לולב שבדרך כלל יש מהם לנוי נוסע בזה הדקל המצוי שהוא כפות תמרים שני סוגים זכר ומקבה על זכר אינו נותן פרי רק אבקה שנותנים לדקל הנקבה א שנותנים לדקל הנקבה שהיא נותנת את הפרי בלבד עד כאן לשון שאלה באמת הלולב הקנרי שהוא מהאוקינוס האטלנטי, מהאים הקנרים באוקיינוס האטלנטי, גרם לכך שמורי ההוראה האחרונים ידונו בכשרותו לארבעת המינים. זה אומר בכו וזה אומר בכו. יש הפוסלים בצורת תקיפה כמו הרב א בעל אגרות משה חלק ד' אור החיים סימן סכג ויש המכשירים בשופי בראשם הרב אודו יוסף וכולי. חבי דעת חלק א' סימן סז אבל מה שברור שהלולב הקנרי יש בו דברים שונים מעלב שאנחנו מכירים אותו למשל הוא אומר א אינו מוציא פירות הראויים לאכילה יש בו עוד שינויים בתבניתו ובתואר גידולו בעלים ובגובה העץ והגזע משאר עצי התמרים ובגלל כל השינויים האלה ואחרים אז כאמור נחלקו מורי הוראה בדעה לנו דעתנו אין סיבה לפוסלו שימו לב לא אמרתי כשר אין סיבה לפוסלו נקודה עכשיו נבוא ונראה ההיגיון המנחה את הפוסלים ובמיוחד את את הרב משה פיינשטיין שהוא ממש גאון עולם היה הוא אומר אנחנו צריכים לראות את הדמיון ואם אין דמיון אז זה לא זה מה ש מה שהתורה אמרה הוא עושה קל וחומר ומה לימון שהוא כל כך דומה לאתרוג פוסלים אותו ואומרים זה לא מנו ויתרה מזו אפילו אתרוג המורכב שהוא ממש דומה לאתרוג פוסים אותו ואומרים שלום אינו למרות הדמיון הרב זה על אחת כמה וכמה שהוא לא דמה שאין שום סיבה בעולם שנכשיר אותו זה ההגיון המנחה את הקו של משה פינשטיין זכר צדיק לברכה אבל אחרי בקשת המחילה אנחנו צריכים לדעת שבדברים האלה שני דברים שני כללים מנחים אותנו. א' מה היא המסורת? ב' מה עולם המדע החקלאי אומר? עכשיו, מבחינת ההלכה רבנו אמר, פרק שביעי הלכה א' כפות תמרים האמורים בתורה הן חריות של דקל כשיצמחו קודם שיתפרדו העלים לכאן ולכאן. אלא כשיהיש כמו שרבית והוא נקרא לו לו. זהו. אין יותר ולא כלום. רק הדברים האלה. לא אמר עושה פרי, לא עושה פרי, שום דבר אלא הן חריות של דקל. כלומר מילת המפתח היא דקל. עכשיו אנחנו כדיות צריכים לראות מה אבותינו כל הזמן עשו. ועל בסי זה לקנות את מה שאנחנו רגילים היינו לראות אצל אבותינו כי הקבלה המסורת עמוד גדול מאוד מאוד בהוראה דור לדור ידיע עומר כך בקולת השופר כך בלולבים בארבעת המינים כל דבר ודבר המסורת זה כלל גדול עכשיו אנו זקוקים גם כן בשעה שאנחנו נחזקים ממקום מקום מתאמן לארץ הקודש עלינו לארץ הקודש אזי אנחנו צריכים גם להעזר בידיעותיהם של המדענים בעולם החקלאות כבר גדולי חכמינו ולא דווקא המדענים עמדו על כך שיש באזור שלנו לפחות 70 מיני דקלים 70 מיני דקלים אולי בכוונה עשו את המספר 70 בגלל מה שכתוב בתורה בהקשר לתמרים