לשיטת הרמב"ם, מה טעמה של נטילת ידיים שחרית האם רק בגלל סיבות הגיינה?
האם בנסיבות אלו יהיה פטור מברכה והרי מי שלא ישן אינו מברך: "המעביר שינה מעיניי"?
הניתן ללמוד מכהן גדול ביום הכיפורים אשר למרות שלא ישן נתחייב טרם עבודת ה' בקידוש ידיו ורגליו?
תמצית ומסקנות ממקורות על נטילת ידיים שחרית
מסמך זה מסכם את הנושאים העיקריים והרעיונות החשובים העולים מהמקור שסופק בנוגע לחיוב נטילת ידיים שחרית.
נושא מרכזי: חיוב נטילת ידיים שחרית גם אם האדם לא ישן כל הלילה.
נקודות עיקריות:
- הקשר לתפילת שחרית: המקור מציג את נטילת ידיים שחרית בעיקרה כחובה הנובעת מההכנה לתפילת שחרית. רבנו (הרמב"ם) מצוטט כמי שכותב בהלכות תפילה שטהרת ידיים היא אחד מחמישה דברים המעכבים את התפילה, גם אם הגיע זמנה.
- ציטוט: "כי נטילת ידיים שחרית בעיקרה היא מכוח התפילה תפילת שחרית אוכבר רביב רבנו כתב בפרק רביעי מהלכות תפילה חמישה דברים מעקבים את התפילה אף על פי שהגיע זמנה טהרת הידיים..."
- הדמיון לעבודת כהן בבית המקדש: המקור משווה את חובת נטילת הידיים בבוקר לנוהג של הכהן לפני כניסתו לבית המקדש, אשר כלל רחיצת פנים, ידיים ורגליים. גם רבנו סעדיה גאון מצוטט כמי שנהג ליטול ידיו ולרחוץ רגליו לפני התפילה.
- ציטוט: "...כמו שהכהן היה נוהג שהוא היה נכנס לבית המקדש וכך גם רבנו סעד הגאון כתב שהוא נוטל את ידיו ורוחץ את רגליו, את רגליו לפני שהוא מתחיל להתפלל."
- טעמים נוספים לנטילה: מלבד ההכנה לתפילה, המקור מציין טעמים נוספים לנטילת ידיים שחרית:
- בריאה חדשה: האדם המתעורר משנתו נחשב כ"בריה חדשה", וחכמים רצו שיפתח את יומו בעבודת ה' מתוך קדושה וטהרה.
- ציטוט: "...אזי כשהוא קם הוא קבריה חדשה ורצו חכמים שהוא יתחיל את יומו בעבודת השם יתברך בהתקדשות ובטהרות..."
- נקיות: במהלך הלילה יש זיעה ותנועות, ולכן נטילת הידיים נועדה גם לשם נקיות.
- ציטוט: "...וגם הלילה תוך כדי שכיבה יש זעה יש תנופות אז הנטילת ידיים הזו יש גם גדר של נקיות."
- אין קשר ל"רוח רעה": המקור מדגיש שלפי רבנו, הטעם לנטילת ידיים שחרית אינו קשור לדין "רוח רעה" השורה על הידיים בשנתו של אדם, אלא בעיקר מדין נקיות והתקדשות לפני עבודת ה'. * ציטוט: "ברור שלפי רבנו לא נגעו בעניין מדין רוח רעה, אלא כאמור מדין נקיות ולהתקדש לפני עבודת השם יתברך."
- ברכת נטילת ידיים: המקור מתייחס לברכה הנאמרת לאחר נטילת ידיים ("ברוך אתה השם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על נטילת ידיים"). ברכה זו נאמרת בעת העשייה, כלומר לאחר נטילת הידיים.
- הבחנה מיום כיפור ותשעה באב: המקור מביא דוגמה מיום כיפור ותשעה באב, בהם אסורה הרחיצה, וקובע שבימים אלו לא מברכים על נטילת ידיים וגם לא את ברכת "המעביר שינה מעיניי". מכאן עולה לכאורה שהחיוב בנטילה קשור לשינה, אך המקור דוחה זאת.
- חיוב גם למי שלא ישן: המסקנה העולה מהמקור היא שגם אדם שלא ישן כל הלילה חייב ליטול ידיים שחרית לקראת תפילת שחרית. הטעמים של נקיות והתקדשות לקראת עבודת ה' תקפים גם במקרה זה.
- ברכת "המעביר שינה מעיניי": לגבי ברכת "המעביר שינה מעיניי", אם האדם לא ישן, אף על פי שישטוף את פניו בבוקר, לא יברך ברכה זו, כיוון שהיא נאמרת על רקע הסרת השינה. אך לגבי נטילת ידיים, ביום שאין בו איסור רחיצה, החיוב ליטול ידיים ולברך על כך קיים גם אם האדם לא ישן.
- דוגמת הכהן הגדול ביום כיפור: המקור מביא את דוגמת הכהן הגדול ביום כיפור, שלא ישן כל הלילה מחשש טומאה, אך בכל זאת קידש את ידיו ורגליו בבוקר לפי הכללים, כחיזוק לכך שגם מי שלא ישן חייב בנטילת ידיים לשחרית.
- ציטוט: "כהן שעובד בית המקדש, הכהן הגדול ביום הכיפורים לא היה כל הלילה, כי חששו שמה יראה קרי. ולמרות הכל, ברור שהוא קידש את ידיו ואת רגליו בבוקר לפי כל הכללים. אז כך, אותו דבר גם אנחנו חייבים לטול ידיים לשחרית, גם אם לא שנו כל הלילה..."
מסקנה סופית: על פי המקור, החובה ליטול ידיים שחרית קיימת גם אם האדם לא ישן בלילה. חובה זו נובעת בעיקר מההכנה לתפילת שחרית ומטעמי נקיות והתקדשות לקראת עבודת ה', בדומה לנוהג הכהנים בעבודתם במקדש. לעומת זאת, ברכת "המעביר שינה מעיניי" אינה נאמרת על ידי מי שלא ישן.
Full text
תכנים לקריאה נוספת
האם מותר ללמוד תורה ולהתפרנס מהצדקה?
מתוך סדרת שיעורי הרב אליקים צדוק על סדר משנה תורה להרמב"ם הלכות תלמוד תורה פרק ג ט-יא
גדר משחק בקוביא בימינו
במסגרת הלימוד במסכת ראש השנה וההסבר שמופיע במפרשים על כך שמשחק בקוביא הוא שדווקא זו עיקר פרנסתו התעוררה השאלה האם בימינו אותם האנשים שמפעילים חדרי הימורים באינטרנט (ובידוע שיש ביניהם יהודים וישראלים שזו פרנסתם היחידה)יחשבו מבחינת ההלכה כמשחק בקוביא שפסול לעדות ומה למעשה ההשלכות המעשיות של פסול לעדות בימינו
אודה לכב` הרב באם יוכל להשיב לי ביומיים הקרובים.
משנת הרמב"ם
לק"י
לכבוד מורנו ורבנו
אמרו חכמים "זכה תהה לו סם החיים ,לא זכה תהה לו סם המוות"
משנת הרבמ"ם זיכתה אותי בסם החיים, אך חברתית גזרה עלי
גזר דין מוות. כיצד ניתן לאחות בין שניי הפכים אלו
בכבוד רב
חלוקה בחייו
שלום לרב
הרמב"ם כותב בהלכות נחלות סוף פ"ו שלא ישנה אדם בין הבנים כדי שלא יקנאו וכו' כמו אחי יוסף ויוסף.
האם יש כללים בנושא החלוקה בצורה אוביקטיבית למשל כשמדובר במתנות כספיות גדולות (לעת זקנה) לנכדים (וילדים) לפי אילו שיקולים הולכים? יש הפרש גילאים ויש נשואים עם ילדים לעומת צעירים יותר ויש מצב כלכלי משתנה וגם שיקולים של מה אותו אחד הולך לעשות עם הכסף ועוד...
או בכל מצב הרמב"ם מתכוון שיקבלו בדיוק אותו דבר?
האם הדבר נידון בשו"תים? היכן?
תודה וישר כח
בין הכוזרי לרמב"ם - ארץ הקודש ולשון הקודש
בנושא: קדושת ארץ ישראל ולשון הקודש
עד כמה צריך היהודי להשקיע בהידור מצוות?
האם התבסס השו"ע על מקור תלמודי לשיעור ("עד שליש") בהידור מצווה ומדוע התעלם הרמב"ם ממקור זה?
היכן הביא הרמב"ם את המושג "הידור מצוה" וכיצד פירשו לשיטתו?
האם ישנה סתירה בין הנאמר בגמ' "עד שליש" לבין הכלל שטבעו חכמי ישראל: " ...לעולם אל יבזבז למעלה מחומש"?
כיצד להבין את האגדה על חלקו של מנשה בעולם הבא לאור דברי הרמב״ם על הנפש?
לפי דעתי, עולם הבא לפי הרמבם היא משהו טבעי. הוא אומר בפרק ד ביסודי התורה שמי יש לו צורת הנפש, השכל נקנה, זוכה לעולם הבא. השאלה היא,לפי הגדרה זו, האם הרמבם יכול לקבל את שיטה במסכת סנהדרין שה' עשה נס נגד המלאכים שמנשה זוכה לעולם הבא או אולי הרמבם אומר שזהו שיטה לא נכון
כיצד מתירים לשיטת הרמב"ם להטיל בגד שנתלכלך בשבת לכלי עם מים והרי "שרייתו זהו כיבוסו"?
היש הבדלים בין פעולת שריית הבגד לבין פעולת הכסכוס או שכשוך או נתינת מים עד להסרת הלכלוך?