רופא או אחות בתורנות שבת, האם מותר להם להגיע ברכבם לביה"ח ובסיום משמרתם לחזור לביתם ברכבם?

מסמך תדרוך: סוגיות הלכתיות הנוגעות לאחיות ועובדי רפואה בשבת

מסמך זה מסכם את הנושאים והרעיונות המרכזיים שעולים מתוך הטקסט המצורף, העוסק בשאלות הלכתיות הנוגעות לעבודת אחות בבית חולים בשבת, במיוחד בנוגע לנסיעה לצורך תורנות ובחזרה ממנה.

נושא מרכזי: פיקוח נפש והצלת חיים כשיקול עליון בהלכות שבת

הטקסט פותח בשאלה לגבי אחות עובדת בבית חולים עם משפחה, ומה דינה בנוגע לתורנויות שבת, נסיעה לבית החולים וחזרה ממנו. הרב פותח בהצגת חזון אידיאלי של מדינה יהודית הלכתית עם קריית בית מרפא מתוכננת, המאפשרת מגורים של צוות רפואי בסמוך לבית החולים עם כל צרכיהם, ובכך מייתרת את הצורך בחילול שבת. עם זאת, הוא מדגיש כי טרם הגענו למצב זה, ולכן יש לדון במציאות הקיימת.

העיקרון הבסיסי והחשוב ביותר שעולה הוא חובת פיקוח נפש:

"ברמת העיקרון אנחנו צריכים לדעת שכל אדם ואדם מצווה עליו לחוש לפיקוח נפש וזה לא משנה אם אתה נחשב לעובד של בית חולים או לא לעובד של בית חולים. כל זה לא מדיני עבודה, זה מדיני הצלת נפשות. כל אדם ואדם שנקלע בדרך ורואה פיקוח נפש או ספק פיקוח נפש, יחוש להציל גם אם הדבר קרוך בחילול שבת."

הרב מדגיש כי חובה זו חלה על כל יהודי, גם אם אין קשר ישיר בינו לבין האדם הנמצא בסכנה. בית חולים מוגדר כ"בחזקת פיקוח נפש", ולכן:

"ולכן כל הרופאים והאחים והאחיות אשר יש להם תורנויות בשבת, מותר להם לנסוע לבית החולים, כי בית חולים זה בחזקת פיקוח נפש. אין רגע ללא פגע. והועיל וזה בחזקת פיקוח נפש, מצווים ללכת על מנת להציל."

ההצדקה לכך היא הצורך בהחלפת משמרות כדי לשמור על רעננות הצוות המטפל, דבר המשפיע ישירות על איכות הטיפול בחולים שבסכנת חיים:

"כי הרי מה כוחו של רופא או אח או אחות להמשיך הלאה עד אינסוף חייבים להחליף משמרות ולא רק בגלל הרענון ולו גם בגלל הצלת נפשות ככל שהכוח המטפל רענן אפשרות הטיפול בפיקוח נפש אפקטיבית יותר אמיתית יותר נכונה יותר פחות עם טעויות לכן לכאורה מותר לסוע ביום שבת להגיע לבית החולים כי הגעה לבית החולים היא בעצם עם יעד של הצלת נפשות והרי מחלים את השבת לצורך פיקוח נפש."

שאלת הלינה בבית החולים מערב שבת

הטקסט דן בשאלה האם אחות או רופא שיודעים על תורנות בשבת חייבים להגיע לבית החולים מערב שבת כדי להימנע מחילול שבת. התשובה לכך היא שאין חובה כזו, במיוחד אם יש להם משפחה ועליהם לדאוג לצרכיה בשבת:

"ברור מעל לכל ספק שאם אותו רופא או אותו אח הם ערירים ויש להם את כל התנאים לשמירת השבת, תפילה, עונג שבת, קידוש, כל הדברים האלה, אדרבה ואדרבה, זה דרך העולה בית אל. אבל נתאר לעצמנו שאין להם את התנאים האלה. אלה או שיש להם בני משפחה והם חייבים בעצמם לגרום לכך שבני משפחותיהם לא יפגעו בשבת. אין להם חובה של קום ועשה עוד לפני שהגיעה התורם לפגוע בעונג שבת שלהם עם משפחתם בשביל למנוע את מה שעתיד להיות את החילול שבת העתידי. אלא הם יכולים לשאר בביתם. הוא מגיע תורנות לסוע כדי לטפל בפיקוח נפש שמה."

החלפת משמרות עם רופא או אח לא יהודי

הטקסט מתיר החלפת משמרת עם רופא או אח שאינו יהודי, אם אין אפשרות אחרת, למרות שישנה הסתייגות בנוגע לקבלת תרופה מרופא לא יהודי, אך הנושא לא מורחב כאן. לעומת זאת, אסור להחליף משמרת עם יהודי שאינו שומר שבת:

"אם אין אפשרות להחליף תורנות משמרת עם לא יהודי, רק עם יהודי, התשובה לא. אסור להחליף אם לא יהודי. הלא יהודי. גם אם הוא חילוני אתה גם אם היהודי הוא חילוני אסור ליהודי הדתי להחליף משמרת עם יהודי חילוני כר יהודי חילוני מצווה בדיוק כמותו. זה שהיהודי החילוני לא שומר זה בעיה שלו אבל אתה אסור לך לגרום לו שיחלל את השבת. זה דבר פני עצמו. ולכן כאמור להחליף משמרת עם רופא או אח לא דתיים, יהודים לא דתיים, אסור."

הסעות מאורגנות על ידי גויים

הפתרון המועדף המוצג בטקסט הוא ארגון הסעות על ידי גויים עבור הצוות הרפואי הדתי:

"כמובן שבתי חולים דתיים נערכים בצורה יפה ומסודרת לעניינים האלה. יש להם נהג גוי להשיע את התורנויות המשמרות. זה דבר מצוין וצריך ללכת בדרך הזו. כי מותר לומר לגוי לצורך חולה שאין בו סכנה כל שכן עם חולים שיש בהם סכנה."

הדבר נחשב לפתרון הטוב ביותר, הן לנסיעה לבית החולים והן לחזרה ממנו.

הדין בחזרה מבית החולים בשבת לאחר סיום התורנות

סוגיה מורכבת יותר היא החזרה הביתה לאחר סיום המשמרת בשבת. לכאורה, ניתן לומר לצוות להישאר בבית החולים עד צאת השבת, אך הדבר עלול לפגוע ביכולתם לשמור שבת ולקיים עונג שבת עם משפחותיהם.

אם יש הסדר הסעות על ידי לא יהודים, זהו הפתרון המועדף. בהיעדר הסדר כזה, עולה השאלה האם מותר לחזור תוך חילול שבת. הטקסט מצטט ממקורות הלכתיים שונים כדי לבסס את ההיתר לחזרה:

• מובא בשם רבנו (הרמב"ם) שבמקרים של הצלת נפשות, מותר למצילים לחזור למקומם בשבת כדי שלא לגרום להם להימנע מהצלה בעתיד:
• "שכן אנחנו מוצאים ברבנו בפרק שני מהלכות שבת אה נאמר שאותם אלו שיצאו להציל נפשות בפרק שני הלכה כג אוכשיצילו את אחיהן מותר להם לחזור בכל ז שלהם למקומם בשבת כדי שלא להכשילן לעתיד לבוא. כי אם אתה לא תטיל להם אתה תרפא את ידם מללכת להציל. כל אחד יברח מעבודה רפואית, מעבודה סעודית ותחולים יגיד מה לי בלצרה הזו? אין לי לא שבת לא מועד, לא כלום. מה אני צריך שאחרים יטפלו?"
• ציטוט נוסף מהרמב"ם (סוף פרק א' מהלכות שבת) מתיר חזרה של מצילים עם כלי נשק במקרה של סכנה מצד גויים. הרב מסביר כי היתר זה מלמד שבמקרים של הצלה, מותר לחזור גם בגוף כדי לא לרפות את ידיהם של המצילים לעתיד לבוא, ואף באיסור דאורייתא:
• "ושוב, אנחנו רואים שהתירו לחזור אפילו עם כלי זן, אלא שכאן התעוררה בעיה. ועוד שבפרק שני רבנו מתיר לחזור כדי לא להכשילן לעתיד לבוא. ואילו בפרק 27 נאמר, אם הייתה יד הגויים תקיפה ויש סיכון למצילים מתירים להם לחזור עם כלי זבלעדי זה לא היו מתירים להם לחזור עם כלי ז'. מה שזה אומר לכאורה שאפשר להתיר להם איסורי דרבנן למצילים בחזרתן, אבל לא ייסורי תורה. והיו כאלה שבאמת כך מורים ובאים. שרק איסורי דרבנן אפשר ולכן אפשר לחזור על דגוי כי זה איסור דרבנן אבל ברכבו שלו האדם עצמו לא אבל א מורי מסביר על אתר בפרק 27 ואומר מה שרבנו אמר שאם הייתה יד הגויים תקיבה זה בשביל להתיר את החזרה עם כלי זן עם כלי נשק אבל שאדם חוזר בגופו שאדם חוזר בגופו מותר לחזור בגופו למקומו כל שגמר לבצע את עבודתו ההצלתית כדי לא לרפות את דהיהם לעתיד לבוא ואז אפילו באיסור דאורייתא ולו דווקא באיסור דרבנן ובאמת שהחזון איש בדעה שבאמת א ניתן לסמוך בלת ברירה ניתן לסמוך בלת ברירה על הדעה הזו שלאפשר למצילים רופאים עובדי סעוד לחזור לבתיהם אם אין הסדר עם אין הסדר כדי לשלפות ידיהם וכדי שה איך קוראים הארגון והמנגנון של הצלת נפשות בשבת לא יפגע."

החלפת משמרת במקרה של חילול שבת כפול

בסיום, הטקסט מתייחס למקרה בו אחות או רופא נדרשים לחלל שבת הן בנסיעה לתורנות והן בחזרה ממנה. במקרה כזה, מותר להחליף משמרת עם יהודי אחר שגם כך יחלל שבת, כדי למנוע חילול שבת כפול עבור אחד מהם:

"ברור מעל לכל ספק שאף על פי שאסור לאדם יהודי להחליף משמרת עם יהודי אפילו שהיהודים חלל שבת כדי שהוא לא יחלל שבת מותר להחליף משמרת של יהודי עם יהודי מחלל שבת אם יש פעמיים חילול שבת ולא פעם או פעם חילול שבת ונסביר את הדברים נתאר לעצמנו שיש משמרת שנושקת אמצאת השבת אזי אה בכל מקרה אני אצטרך לחל שבת בשביל גיע לשם אני מחלל שבת ויש משמרת לפניי שהיא קרוחה בחילול שבת בנסיעה לשם ובחזור משם מותר לי להחליף עם ודי את המשמרת שבין כך אני בעצמי מחל את השבת והוא מחלל את השבת אלא שאני חוסך לעצמי את החזור את החזור זה נראה לי שמותר להחליף עם היהודי המחלל שבת אבל לוי תואר שאני בכלל מחליף משמרת עם יהודים חל שבת כגון יש לו משמרת ביום חול או במוצאי שבת ולי יש משמרת בשבת ואני בא ומחליף ואומר לו קח את המשמרת שלי בשבת ואני אקח את המשמרת שלך ביום חול או מוצאי שבת זה אסור אבל מן הרגע ששנינו עובדים בשבת ושנינו נצח את השבת אלא שיש משמרת שצריך לחל את השבת פעמיים בהלוך ובחזור ויש משמרת שצריך לחל את השבת רק פעם אחת דומה שמותר בזה כן להחליף עם ודי כי בזה עדיין ניתן למצוא איזשהו הסבר שמותר לצורך העניין."

סיכום הפתרונות המוצעים לפי סדר עדיפות:

1. קריית בית מרפא יהודית הלכתית: הפתרון האידיאלי המייתר את הצורך בחילול שבת.
2. הסעות מאורגנות על ידי לא יהודים: פתרון מצוין הן לנסיעה והן לחזרה.
3. נסיעה לבית החולים על ידי הצוות לצורך תורנות: מותר בשל פיקוח נפש.
4. חזרה מבית החולים תוך שמירה על איסורי דרבנן: מותר בהיעדר פתרון אחר.
5. חזרה מבית החולים תוך חילול שבת (אף איסור דאורייתא): ניתן להסתמך על דעות המתירות זאת בהיעדר פתרון אחר, כדי לא לרפות את ידי העוסקים בהצלת נפשות.
6. החלפת משמרת עם יהודי אחר שמחלל שבת ממילא: מותר במקרה של חילול שבת כפול (הלוך וחזור).

המסמך מדגיש את הצורך בחתירה לפתרונות המאפשרים שמירת שבת ככל הניתן, תוך הכרה בחשיבות העליונה של הצלת חיים ופיקוח נפש.