תפילה
יורנו רבנו:
א. האם לדעת רבנו ניתן להתפלל בכל יום ערבית מפלג המנחה ואילך או רק בליל שבת ובמוצאי שבת כמו שנשמע מלשונו בחיבור?
ב. עדיף להתפלל בציבור ללא תפילין [ ויניח אח"כ כמובן ] או יחיד עטור בתפילין?
היש הבדל בדיני ההפסקות בקרית שמע ובתפילת העמידה לבין דיני ההפסקות בין פסוקי דזימרה?
כיצד מתיישבת פסיקתו של רבנו הרמב"ם שניתן להפסיק בפסוקי דזימרה עם הכלל שטבע: "אין מעבירין על המצוות"?
מה דינו של שליח ציבור העולה לתפילה כשהוא אינו עטוף בטלית?
המסמך עוסק בשאלה הלכתית מרכזית הנוגעת להפסקות במהלך אמירת פסוקי דזמרה לצורך קיום מצוות עטיפת ציצית והנחת תפילין, תוך השוואה בין פסיקתו של השולחן ערוך לבין שיטת "רבנו" (ככל הנראה הכוונה לרבינו יוסף קארו או לדעות המיוחסות לו).
נושא מרכזי: האם מותר לאדם שהגיע לבית הכנסת ללא טלית או תפילין להתעטף בטלית ולברך, או להניח תפילין ולברך, בזמן שאחרים כבר נמצאים בפסוקי דזמרה?
דעת השולחן ערוך (אורח חיים סימן נג ג):
דעת "רבנו" (תשובה סימן קפג מהדורת בלאו):
ניסיון ליישב בין הדעות וההלכה היומית:
חשיבות טלית לשליח ציבור:
סיכום:
המסמך מציג מחלוקת הלכתית בין השולחן ערוך לבין שיטת "רבנו" בשאלה האם מותר לברך על טלית ותפילין במהלך פסוקי דזמרה. שיטת "רבנו" מתירה זאת, תוך הבחנה בין חומרת ההפסקות בפסוקי דזמרה לעומת קריאת שמע ותפילה. עם זאת, הכותב מיישב זאת עם האיסור לענות אמן בפסוקי דזמרה על ידי הטענה שההיתר לטלית ותפילין נובע מחשיבות קיום מצוות התפילה כהלכה, בעוד שהאיסור על אמירת אמן נובע מעיקרון שלא לעסוק בקבלנות ברכות. המסמך גם מדגיש את חשיבות עטיפת הטלית, במיוחד עבור שליח ציבור.
ציטוטים בולטים:
יורנו רבנו:
א. האם לדעת רבנו ניתן להתפלל בכל יום ערבית מפלג המנחה ואילך או רק בליל שבת ובמוצאי שבת כמו שנשמע מלשונו בחיבור?
ב. עדיף להתפלל בציבור ללא תפילין [ ויניח אח"כ כמובן ] או יחיד עטור בתפילין?
לכבוד הרב שלום רב
1) מה נחשב תפילת ציבור? כאשר אדם מתפלל כל שמונה עשרה במניין? או אפילו מגיע לאחר שהתחילו להתפלל שמונה עשרה ודוקא כשיסיים תפילתו קודם שש"צ בחזרה יגיע למודים?
2) אם הציבור סיים תפילתו וש"צ כבר עבר קדושה (כך שאינו יכול להתפלל מילה במילה עם הש"צ) והאדם התחיל וסיים תפילתו לפני שהש"צ הגיע למודים (למשל כאשר הש"צ התפלל לאט מידי) ואמר מודים עם הציבור, האם נחשב לו כתפילה במניין?
תודה רבה וכל טוב
שלום לכבוד הרב!
ברצוני לשאול שתי שאלות בנושאים שונים:
א. מה עדיף במידה ובתפילת שחרית הציבור דחוק בזמן ונאלצים לקצר - האם עדיף להתפלל תפילת שמונה - עשרה לחש וחזרה ולוותר על התחנון, או להתפלל תפילה אחת (בקול) ולומר תחנון?
ב. בקשר לאמירת "בר יוחאי" בערב שבת: ידוע כי אבותינו נהגו לכבד את הזקן ו/או המכובד בציבור באמירת פיוט זה. עם זאת, אנו מתפללים בבית כנסת חדש, וברצוננו להנהיג אמירת פיוט לילדים מתחת לגיל בר - מצוה ע"מ לחנכם ולחזקם במנהג אבותינו. יורנו הרב, האם מבחינה הלכתית יש במנהג זה בעיה כלשהי?
שלום לכבוד הרב כיצד צריך לבטא או מהי ההגייה הנכונה ביותר למילה הראשונה בברכת כהנים. יברכך האות כ הלפני אחרונה מנוקדת בשווא. האם יש לבטא אותה כסגול או כשווא? והאם יש הבדל בין תימנים לספרדיים בהגייה.
תודה רבה
מה עדיף על מה. תפילת יחיד לגמרי, ממש. או תפילה במנין וירטואלי, זום, ואם אכן כך, האם עם קדיש וקדושה?
שאלה למו"ר
א האם מותר להתפלל שעל האדם נמצאת חיה (נחש)?
ב וכן מה הדין לגבי תפילה עם גופייה?
שלום הרב
1. אדם שמתפלל במניין אשכנזי, האם יכול לומר את נוסח נפילת האפיים כשהוא עומד (ולא יושב ומוטה), בזמן שהציבור האשכנזי אומר את נפילת האפיים כנוסחם?
2. האם יש עניין לישון בצהרי שבת?
3. תודה רבה
שמעתי שאסור לענות משום שזה ברכה לבטלה\ברכה שאינה צריכה, בניגוד ל"ברכו" של "יוצר אור" שאחריו באמת יש ברכה. האם הדבר נכון ואסור לענות, או מקסימום להגיד "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד"? (מה שעונים אחרי ברכה לבטלה...). אני לא יודע מה לעשות אז אני כרגע לא עונה אחרי "ברכו".
תודה רבה לכבוד תורתו.