שלום לכבוד הרב,
אביא בן 95, בן העדה התימנית,, כל ימיו עבד את ה', ביה"כ היה מקום מושבו הקבוע. לאחרונה התדרדר מצבו ואינו שולט על צרכיו, יש לו עובדת זרה. הבעיה: אבי מתעקש ללכת לביה"כ למרות מצבו. מבחינת ההלכה אסור לו להכנס במצב כזה, מבחינתי אני מחוייבת לעשות את רצונו. יש לציין:
א. דברנו על ליבו (הרבה מאוד פעמים) ואמרנו לו שאסור לו להכנס לביה"כ במצב כזה, קשה לו לקבל זאת והוא מתעקש ללכת, שכן הוא אומר שאין חייו חיים לולא ביה"כ.
ב. ניסינו לדאוג להחליף לו לפני ההגעה לביה"כ, אך ללא שליטה... שאלתי - האם מותר לי לאסור עליו ללכת ובעצם לא לקחת אותו (הוא תלוי בנו)?
תודה