הרואה מלך יהודי או מלך גוי, האם עליו לברך ברכת הראייה ומהי הברכה?

תמצית מסמך תדרוך: דין ברכת הראייה על מלך או נשיא בימינו

מקור: קטעים מתוך טקסט בעברית העוסק בשאלות הלכתיות בנוגע לברכת הראייה על מלכים ונשיאים בזמננו, ובמעמדם ההלכתי של יהודים מחללי שבת ועובדי עבודה זרה.

נושא מרכזי: האם מברכים בימינו את ברכת "שחלק מכבודו לבשר ודם" או "שחלק מכבודו ליראיו" על ראיית מלך או נשיא, ובאיזה תנאים. כמו כן, נדון מעמדם ההלכתי של מלך או נשיא יהודי העובד עבודה זרה או מחלל שבת בפרהסיה.

נקודות ורעיונות מרכזיים:

1. ההלכה הבסיסית של ברכות הראייה:

• הרואה מחכמי אומות העולם מברך: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שנתן מחוכמתו לבשר ודם."
• הרואה חכמי ישראל מברך: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שנתן מחוכמתו ליראיו."
• הרואה מלכי אומות העולם מברך: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שנתן מכבודו לבשר ודם."
• הרואה מלכי ישראל מברך: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שנתן מכבודו ליראיו."
• מכאן עולה כי ישנן ברכות מיוחדות להודות ולשבח את ה' על הכבוד שנתן לאישים מסוימים באנושות, הן בקרב הגויים והן בקרב היהודים.

1. הגדרת "מלך" לצורך הברכה:

• השאלה המרכזית היא מהו אותו "מלך" שעליו מברכים ברכה זו. האם כל מי שנושא בתואר מלך, גם אם הוא חסר סמכויות ממשיות, או דווקא מלך דה-פקטו בעל סמכויות שלטוניות רחבות.
• רוב הפוסקים מדברים על סמכות מרכזית אחת: סמכות להוציא להורג. כיוון שהיתר הריגת אדם ניתן רק על ידי הקב"ה, הרי שהענקת סמכות זו למלך נחשבת חלק מכבודו.
• "הסמכות המרכזית ביותר השלטונית המרכזית ביותר היא זו שאיננה מכוח הסכמה בין בני אדם כי מי זה ואיזה הוא שיבוא ויסכים שמותר להוציא להורג גם אדם עבריין אלא רק ההיתר של הקדוש ברוך הוא שאמר לנו קם לאורגךשם לאורגו..."

1. דין ברכה על נשיא או מלך בימינו:

• לדעת המורה (שלא הוזכר שמו המפורש), במשטריים דמוקרטיים הסמכויות מחולקות בין רשויות שונות (כנסת, ממשלה, בית משפט), ולכן אין לנשיא או למלך (כמו באנגליה) סמכות להוציא להורג באופן עצמאי. לכן, לדעתו, אין לברך ברכה זו בימינו.
• לעומת זאת, הרב עובדיה יוסף סובר שיש לברך את הברכה על נשיא שיש לו סמכות חנינה בענייני דיני נפשות. העובדה שהוא יכול לחון מי שנגזר עליו עונש מוות משמעותה שה' נתן לו סמכות על חיי אדם.
• "אז יוצא איפה לפי הרבודה יוסף יש מקום לברך את הברכה הזו גם בימינו מקום שסמכות חנינה גם בענייני דין מוות לנשיא או למלך."

1. דין מלך או נשיא יהודי עובד עבודה זרה או מחלל שבת בפרהסיה:

• השאלה היא האם במקרה כזה מברכים עליו "שחלק מכבודו ליראיו" (כיהודי) או "שחלק מכבודו לבשר ודם" (כגוי).
• מקורות מההלכה (הלכות עירובין, הלכות שבת, הלכות שחיטה) מובאים כדי לבסס את העיקרון שיהודי המחלל שבת בפרהסיה או עובד עבודה זרה הרי הוא כגוי לכל דבר.
• "ישראל כלומר יהודי שהוא מחלל שבת בפרהסיה או שהוא עובד עבודה זרה ... הרי הוא כגוי לכל דבריו..." (הלכות עירובין)
• "המחלל שבת פרהסיה הרי הוא כעובד עבודה זרה ושניהם כגויים לכל דבריהם." (הלכות שבת)
• "ואם היה משומד לעבוד זרה או מחלל שבת בפרסיה אומין והוא הכופר בתורה ... הרי הוא גוי ושחיטתו נבלה..." (הלכות שחיטה)
• לכן, במקרה של מלך כאחאב, ירבעם או מנשה שעבדו עבודה זרה, אין ספק שהם נחשבים כגויים, ולא יברכו עליהם "שחלק מכבודו ליראיו" אלא "שחלק מכבודו לבשר ודם".
• באופן דומה, לגבי נשיא בימינו שיש לו סמכות חנינה אך הוא עובד עבודה זרה, לדעת הרב עובדיה יוסף לא יברכו עליו "שחלק מכבודו ליראיו" אלא "שחלק מכבודו לבשר ודם".
• לגבי מחלל שבת בפרהסיה, הדבר מצריך בדיקה נוספת בנוגע לזיקתו למצוות אחרות, אך אם אין לו זיקה כלל, דינו כגוי לכל דבריו.

מסקנה:

המסמך מעלה סוגיות הלכתיות מורכבות בנוגע לברכות הראייה על מנהיגים בימינו. קיימת מחלוקת בין הפוסקים האם יש לברך ברכה זו על נשיאים או מלכים מודרניים, הנובעת מהגדרת הסמכות הנדרשת לצורך הברכה. כמו כן, המסמך מבהיר בצורה חד משמעית את מעמדו ההלכתי של יהודי (ובכלל זה מלך או נשיא) העובד עבודה זרה או מחלל שבת בפרהסיה, אשר דינו כגוי לכל דבר ועניין, ולכן הברכה המתאימה לראייתו היא "שחלק מכבודו לבשר ודם".