נר אחד דלק חצי שעה ועודנו מאיר. נר אחר הודלק במקום הראוי וכבה מאליו אחרי דקות מעטות. בשניהם נשאר שמן — האם חל עליו אותו דין? ההבדל בין איסור השימוש באור לבין הקצאת השמן למצווה מוליך משאלת הכיבוי אל דין השמן שנותר ביום השמיני, תוך הבחנה בין ההבנה בשיטת הרמב״ם למנהג הנוהגים לפי השולחן ערוך.
האזינו להבדל בין האור הדולק, השמן שהוקצה והחובה להדליק מחדש.
לאחר שיעור ההדלקה
בשולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרעב סעיף ב, מותר לכבות את הנר לאחר הזמן כשנתנו בו שמן נוסף, ואף להשתמש לאורו לאחר הזמן. המשנה ברורה מביא מחמירים בשימוש באור כשהנר עדיין דולק, שמא הרואה לא יבחין שכבר עבר הזמן. הוא מביא גם המלצה להתנות מראש שרק השמן הנצרך לשיעור מוקצה למצווה.
אם הנר כבה מאליו בתוך הזמן
כאשר הנר הודלק במקום הראוי וכבה מאליו, אין זקוקים לחזור ולהדליקו. להבנתי בשיטת הרמב״ם, כיוון שאין עתה אור של מצווה, אין איסור ליהנות מהשמן ומהפתילה. זו הבחנה חשובה לעומת מי שרואה את השמן עצמו כמוקצה לשיעור ההדלקה. בסוכה שהתפרקה נשאר חיוב להעמידה לצורך ימי החג, ואילו בנר שכבה אין חיוב מקביל.
הרב עובדיה יוסף מבחין בין הדלקת נר מצווה מנר מצווה לבין הדלקה חוזרת של נר שכבה: כשהחזרה היא רשות אין להוציא את האש מנר המצווה. גם שמש שכבה אין מדליקים מנר חנוכה.
מה עושים בנותר ביום השמיני?
בסוף סימן תרעז פוסק השולחן ערוך שיש לשרוף בפני עצמו את מה שנותר מן הכמות הדרושה למצווה. אם התערב בשמן אחר ואין שישים לבטלו, מובאת דעה שלא יוסיף שמן לבטלו. יש שחששו מתקלה אף אם יניחוהו לשנה הבאה, ואף אם יניחוהו בכלי מאוס, שמא יבוא להדליקו ולהנות ממנו. ההחמרה בתערובת השמן מעוררת תמיהה גם ביחס לדרך שבה נדונים איסורי דרבנן. אני מתקשה להחיל דינים אלה על השמן כאשר האיסור מתייחס לאור, ובפרט כאשר גם נר שכבה בתוך הזמן אינו טעון הדלקה חוזרת. עם זאת, הנוהגים לפי מרן ינהגו כמנהג אבותיהם.
מסקנת הדברים: לפי ההבנה שאני מציע בשיטת הרמב״ם, מותר להשתמש בשיירים כשהנר כבה מאליו לאחר הדלקה ראויה, ושרפת שמן מועיל לשם ביעור עלולה להיות בל תשחית. הנוהגים לפי השולחן ערוך שורפים את הנותר שהוקצה לשיעור ההדלקה.
האם נר שכבה בתוך חצי שעה טעון הדלקה מחדש?
אם הודלק במקום הראוי וכבה מאליו, אין חייבים לחזור ולהדליקו. לפי הבנתי בשיטת הרמב״ם גם השמן והפתילה מותרים, שהאיסור הוא להשתמש באור בשעת המצווה.
האם כל השמן שנשאר ביום השמיני טעון שרפה לפי השולחן ערוך?
הדין עוסק בנותר מן השמן הדרוש לשיעור ההדלקה. שמן נוסף מעבר לשיעור נדון בנפרד, ויש שהמליצו להתנות מראש שרק הכמות הדרושה מוקצית.
האם מותר להשתמש באור נרות חנוכה לאחר שעבר שיעור ההדלקה?
לפי השולחן ערוך המובא בשיעור, לאחר הזמן מותר לכבות את הנר ואף להשתמש לאורו. המשנה ברורה מביא מחמירים כל עוד הנר דולק, מפני שהרואה עלול שלא להבחין שעבר זמן האיסור. מובאת גם המלצה להתנות מראש שרק השמן הנצרך לשיעור ההדלקה מוקצה למצווה.
האם מותר להדליק את השמש שכבה מנר חנוכה?
אין להדליק את השמש מנר חנוכה של מצווה. השמש הוא נר של חול, והדלקתו מנר המצווה היא ביזוי המצווה. יש להבחין בין זה לבין הדלקת נר מצווה מנר מצווה, ואין להפוך את ההיתר האחרון להיתר להדליק את השמש.
האם נר חנוכה שכבה בתוך הזמן מותר להדליק מחדש מנר מצווה דולק?
מובאת דעת הרב עובדיה יוסף שאסור, משום שהנר שכבה אינו טעון הדלקה מחדש, ולכן ההדלקה החוזרת היא רשות. הדלקת נר הרשות מנר המצווה מבזה את נר המצווה. זהו דין שונה מהדלקת נר מצווה מנר מצווה לשם קיום החיוב.
כיצד נידונה שרפת השמן שנותר ביום השמיני לפי ההבנה בשיטת הרמב״ם?
לפי ההבנה המוצעת בשיעור בשיטת הרמב״ם, האיסור מתייחס להנאה מן האור, וכשאין עוד אור של מצווה מותר להשתמש בשמן. לכן שרפת שמן מועיל לשם ביעור, כשאין בה מצווה, נידונה כבל תשחית. לצד זאת נשמרת במפורש ההוראה שהנוהגים לפי השולחן ערוך ימשיכו במנהג אבותיהם.
Full text
תכנים לקריאה נוספת
על הניסים בברכת המזון ומנהגי עננו בתענית
מתי מברכים שוב על ראיית נר חנוכה, והאם חוזרים על ״שהחיינו״?
לפי רבנו יש לברך על הדלקת\ ראיית נר חנוכה אף שכבר בירך כל שלא הייתה כוונתו על ההדלקות או הראיות הבאות.
שאלתי היא, האם בלילה הראשון יברך גם שהחיינו אם כבר בירך שהחיינו באותו לילה?
ומה הדין אם בירך שהחיינו בהדלקה ואח"כ ראה, האם יברך שהחיינו כי טרם בירך שהחיינו על הראיה או שכיון שבירך על ההדלקה שוב אינו צריך לברך שהחיינו אלא רק שעשה ניסים?
האם מותר להדליק בחנוכה בשמן שביעית שלא בוער, והאם ההדלקה היא ביעורו?
שמן ביעור שביעית שלא בוער עד חנוכה, האם מותר להדליק בו והדלקתו היא ביעורו?
האם בחור ישיבה חוזר ומברך שהחיינו כשמדליק בבית ביום השני של חנוכה?
מי שלומד בישיבה וביום הראשון של חנוכה יהיה בישיבה וידליקו עליו בבית, האם כשיחזור הביתה ביום השני וידליק בעצמו יצטרך לברך שהחינו?
באיזו יד יקיים שמאלי הדלקת נרות חנוכה ונטילת לולב?
לכבוד הרב שליט"א איטר באיזו יד מדליק נרות חנוכה או נטילת לולב וכו' לגבי תפילין ידוע ביד ימין שלו
כיצד מברכים במסורת שרעב: ״נר חנוכה״ או ״נר של חנוכה״?
לפני שנים רבות נתת לנו שיעור בכולל לגבי נוסח ברכות שמרן אומר. נוסח ברכות כל מקום לפי מנהגו.
האם הרב יכול לתת לי את המקורות האלה של מרן, כי בחנוכה מרן כותב מברכים להדליק נר חנוכה ואנחנו אומרים שלחנוכה.
ויש כאלה ששואלים אותי, הלוא אתה נוהג לפי מרן, אז למה אתה לא מברך נר חנוכה אלא נר שלחנוכה.
רציתי אם על פי מרן לפי המנהג, אז אני יכול, אפיל שאני נוהג לפי מרן, יכול לברך שלחנוכה ולא נר חנוכה כמו מרן.
רק רציתי לדעת את המקורות של מרן.
חנוכה בבית האבלים — מי מברך ומי אומר את ההלל?
כיצד מדליקים נרות חנוכה בלי בית קבוע, באוהל, בקרוואן או בספינה?
1 האם הדין בחנוכה כמו הדין בקרית המגלה? מבטלים הכל לשמוע מקרא מגלה, מבטלים הכל להדלקת נרות חנוכה?
2 האם נכון מה שכתבתי:
מי שאין לו בית אלא נע ונד בארץ, הרי הוא פטור מהדלקת נרות חנוכה, ועיקר ברכת הראיה נתקנה בעבורו, ומברך רק את ברכת הראיה שעשה נסים וכו'.
3 מי שגר באוהל שהוא קבוע לו במקומו חייב בהדלקת נרות חנוכה בפתח האוהל הפונה לרשות הרבים, שכן האוהל הוא דירתו. ואפילו מי שמפרק ובונה את האוהל שלו, מעת שנטה את האוהל והגיע זמן הדלקת נרות חנוכה, מדליק בפתח האוהל.
האם נשים חייבות בהלל בחנוכה?
האם תלמיד ישיבה צריך להדליק או להשתתף בפרוטה בישיבה כשבביתו עלולים להדליק נרות חנוכה באיחור?
שלום הרב,
אני לומד בישיבה וחלק מימי חנוכה אני נשאר שם.
אני יודע שאני סומך על הנרות שמדליקים לי בבית ולכן אני לא מדליק אצלי.
אבל, בעקבות מקרה שקרה שנה שעברה הבנתי שבבית שלי עשוי להיות מצב, בגלל כל מיני סיבות, שמדליקים את הנרות מאוחר יחסית (19 בערב או אפילו יותר)
האם יש צורך שאני אדליק/אשתתף בפרוטה בישיבה בזמן ההדלקה או שאין צורך?