האם מותר לכהנים לישא כפיים בתפילת מנחה או נעילה עד סמוך לצאת הכוכבים?

תמצית מקורות בנושא נשיאת כפיים במנחה ובנעילה

נושא מרכזי: זמן נשיאת כפיים בתפילות מנחה ונעילה, במיוחד לאור הגזירה שלא לישא כפיים במנחה של יום חול, והדיון לגבי מנחה של תעניות ותפילת נעילה ביום כיפור ובתעניות אחרות.

נקודות עיקריות ועובדות חשובות:

1. חובת נשיאת כפיים ועיתויה העקרוני:

• עקרונית, כהנים חייבים לישא כפיהם בשחרית, מוסף, מנחה ונעילה, אך לא בערבית.
• חכמי ישראל גזרו שלא לישא כפיים במנחה של כל יום.

1. הגזרה על מנחה של יום חול וטעמיה:

• הגזרה נובעת מחשש שמא הכהנים שתו יין בסעודת הצהריים ("שותים כוס יין ואסור לכהן לשת כפיו כשהוא שטוי").
• "אבל במנחה של כל יום גזירה משום שחרות כי היו נוהגים שבזמן אוכל בצהריים שותים כ** יין ואסור לכהן לשת כפיו כשהוא שטוי ולכן מנעו נסיעת כפיים במנחה".

1. היתר נשיאת כפיים במנחה של תעניות:

• במנחה של תעניות, הסמוכה לשקיעה ונראית כמו נעילה, לא נכללה הגזרה.
• "אבל במנחה של תעניות כיוון שהיא סמוכה ל [שקיעה] והיא נראית כמו נעילה אז היא לא נכללה בכלל הגזרה".

1. הבחנה בין סוגי תעניות:

• בתעניות שיש בהן תפילת נעילה (כגון יום כיפור ותענית ציבור), הגזרה על מנחה קיימת (גזירה מפני מנחה של כל יום).
• בתעניות שאין בהן נעילה (כגון תשעה באב וי"ז בתמוז), הואיל ותפילת המנחה סמוכה לשקיעה ונראית כנעילה, יש נשיאת כפיים במנחה.
• "במי דברים אמורים בתענית שמתפלים בו מנחה ונעילה כגון צום כיפור ותענית ציבור אבל תענית שאין בו נעילה כגון תשעה באב ו17 עשר בתמוז הואיל תפילת מנחה שלהן סמוך לשקיעת החמה הרי זו נראית כנעילה ו אינה מתחלפת במנחה של כל יום. ולפי כך יש בה נסיעת כפיים."

1. זמן נשיאת כפיים בנעילה ובמנחה של תעניות (כגון ט' באב וי"ז בתמוז):

• השאלה הנשאלת היא עד מתי מותר לישא כפיים בנעילה או במנחה של תעניות אלו: האם עד תחילת השקיעה (תחילת בין השמשות) או עד סמוך לסוף השקיעה (סמוך לצאת הכוכבים)?
• "השאלה הנשאלת היא כשנוסעים כפיים בנעילה או כשנוסעים כפיים במנחה של תעניות כמו שאבא אבא 17 בתמוז שתפילת מנחה היא כמו תפילת נעילה עד מתי האם עד תחילת השקיעה שאז מתחיל בין השמשות או בסוף השקיעה או סמוך לסוף השקיעה".

1. התשובה ופרטי הזמנים:

• נעילה: לכתחילה, יש להשתדל לסיים את נעילה סמוך לשקיעה כדי לא לאחר את קדושת היום (במיוחד ביום כיפור). זמן נעילה מתחיל משרואים את החמה בראשי האילנות, ומותר להתפלל גם לאחר שנעלם כדור החמה מעינינו, כ-15 דקות לאחר מכן, כי עדיין נחשב יום. בדיעבד, ניתן להתפלל נעילה עד סמוך לשקיעה (כ-10 דקות לפני צאת הכוכבים).
• "בתפילת נעילה כדי שחלילה לא יאחרו אותה אנחנו משתדלים עד סמוך לשקיעה אבל מבחינה עקרונית עלינו לדעת שמנחה זמנה הוא צאת הכוכבים לא כולל את צת הכוכבים כי צאת הכוכבים זה לילה... הנעילה משתדלים שיהיה סמוך לפני השקיעה ועל מד שלא יאחר את תפילת נעילה זמנה מתחיל מאז שרואים אותה בראשי האילנות אבל גם כשכבר נעלם כדור רחמה מעינינו אבל עדיין זה לא שקיעה העלמות כדור החמה מעינינו עדיין יום שלם במשך 15 דקות אפילו שאין חמה במרום מאז נעלם כדור החמה מעינינו כ-15 דקות עדיין זה נקרא יום..."
• תחילת שקיעה (תחילת בין השמשות) מוערכת בכ-20-25 דקות לפני צאת הכוכבים. השקיעה האמיתית (צאת הכוכבים) היא כ-20 דקות לאחר מכן. מותר לישא כפיים עד סמוך לחמש (בהנחה שצאת הכוכבים בסביבות 5:10).
• "תחילת שקיעה אצלנו תחילת שקיעה היא בערך מסביבות 20 לח 25 דקות לחמש ואז זה מה שנקרא תחילת שקיעה לא הסתתרות כדורחמה תחילת שקיעה כי אז מתחיל בין השמשות ואילו השקיעה שהיא מבחינת סת הכוכבים היא כ-20 דקות לאחר מכן שהחמש 5ח ו10 ולכן מותר לשת כפיים עד סמוך לחמש..."
• מנחה (של תעניות כגון ט' באב וי"ז בתמוז): זמן מנחה הוא עד צאת הכוכבים (לא כולל צאת הכוכבים). כיוון שמדובר במצווה מהתורה, ספק דאורייתא לחומרה, ויש לישא כפיים גם בזמן שהוא ספק יום ספק לילה (בין השמשות).
• "...ומטבע הדברים נסיעת כפיים מאחר והיא מצווה מן התורה ספקה דאורייתא לחומרה וצריכים לשת כפיהם באותו פ רק זמן שכאמור הוא כבר 15 דקות אחרי הסתלקות כדור החמה מעינינו..."
• לא לקחו טווח ביטחון במנחה כמו בנעילה, כי בברכות של מנחה אין משמעות מיוחדת ליום או לילה כמו בנעילה של יום כיפור ("צום יום הכיפורים הזה").
• "...אפשר להתפלל מנחה ולא לקחו טווח של ביטחון מה שאין כן כאמור בנעילה לקחו טווח של ביטחון..."

1. עקרון "אין לך אלא אותו זמן ובאותו מקום":

• לענייני תפילות וברכות, הזמן והמקום הם הקובעים, ולא הערכות על בסיס אירועים.
• כדוגמה, במוצאי שבת, לאחר צאת הכוכבים, כבר לא אומרים "רצה והחליצנו" בברכת המזון, כי זה כבר לא שבת, למרות שאולי הסעודה השלישית נאכלה בשבת.
• "לא אחת אמרנו כאן שלענייני תפילות או לענייני ברכות אין לך אלא אותו זמן ובאותו מקום ולא מה מעריכים בגלל אירועים אלא זמן ומקום ונסביר את הדברים. יצאה השבת אף על פי שאתה מברך ברכת המזון של סעודה שלישית במוצאי שבת אחרי צת הכוכבים... אין לך אל זמנו מקומו ואתה כבר לא אומר רצח חליצנו כי זה כבר לא שבת."
• באופן דומה, לאחר צאת הכוכבים ביום כיפור, לא ניתן לומר "סיום יום הכיפורים" בברכה, גם אם עדיין צמים.
• "ומן הרגע שיצא יום הכיפורים זאת אומרת דהיינו יש צד כו כבים לא תוכל להגיד סיום יום הכיפורים אפילו עדיין אתה בצום ואפילו אתה מוסיף מחול הקודש לא תוכל להגיד את צמים הכיפורים וזה ברכה לבטלה הרי שבדברים האלה נקבע הכל על בסיס הזמן באותו מקום."

1. דברי רבנו (הרמב"ם) בנושא:

• הרמב"ם קובע שזמן מנחה גדולה הוא משש שעות ומחצה עד תשע שעות ומחצה, וזמן מנחה קטנה מתשע שעות ומחצה עד שתשקע החמה.
• הרמב"ם מבאר ש"שקיעת החמה בסתם" הכוונה היא צאת הכוכבים.
• בתפילת ערבית, אף שאינה חובה, המתפלל יכול להתפלל מתחילת הלילה עד עלות השחר.
• הרמב"ם מציין שתפילת נעילה מתפללים סמוך לשקיעת החמה (סמוך לצאת הכוכבים), וזה טווח הביטחון שלה.
• "זמן מנחה גדולה משש שעות במחצה עד תשע במחצה הוא זמן נחה קטנה מתע במחצה עד שישאר מהיום שעה ורביעה ויש לו להתפלל אותה עד שתשקע החמה ורבנו כבר באר ששקיעת החמה בסתם זה צאת הכוכבים... תפילת נעילה כדי שישלים אותה סמוך לשקיעת החמה והכוונה כאן סמוך לשקיעת החמה סמוך לצאת הכוכבים וזה טווח הביטחון של הנעילה..."

1. דעת הרב עובדיה יוסף:

• הרב יוסף דן בשאלה האם כהנים יכולים לברך ברכת כהנים בנעילה של יום כיפור לאחר שקיעת החמה.
• הוא מביא מקורות שונים ומגיע למסקנה של ספק ספקה כדי לאפשר נשיאת כפיים עד צאת הכוכבים ולא עד בכלל.
• לכתחילה, על השליח ציבור לקצר בתפילת נעילה כדי שהכהנים יספיקו לברך לפני השקיעה בכמה דקות.
• בדיעבד, אם התפילה נמשכה עד בין השמשות (ספק יום ספק לילה), רשאים הכהנים לברך ברכת כהנים, ועליהם תבוא ברכת טוב.
• אם התפילה נמשכה עד הלילה ממש (צאת הכוכבים), הכהנים לא ישאו כפיהם.
• "לכתחילה סמוך לצאת הכוכבים אבל בדיעבד אם נגררו אם נשאבו עד צד הכוכבים אומר רבודה יוסף בסיכום לכתחילה על השליח ציבור חלק צעדה בחזרת הנעילה לקצר כחול האפשר... באופן שיספיק השליח ציבור להגיע לברכת כהנים קודם השקיעה בכמה דקות כדי שהכהנים יסאו כפיהם ויברכו ביום ובדיעבד שנמשכה תבילת הנעילה לאחר שקיעת החמה רשאים הכהנים ך ברכת כהנים בין השמשות שהוא ספק יום ספק לילה ועליהם תבוא ברכת טוב אבל אם נמשכה תפילה תנעילה עד הלילה ממש לילה ממש הכוונה זה צד הכוכבים לא ישאו הכהנים כפיהם..."

1. מנהג יהודי תימן הקדומים:

• ישנה מסורת בקרב יהודי תימן הקדומים שזמן נעילה בדיעבד הוא עד צאת הכוכבים.
• "יש לציין שבחד התקל של יהודי תימן מהעתכל הקדומים נאמן מפורש שנעילה עד צדק כוכבים כלומר בדיעבד זה עד סד כוכבים זה זמנה זה נפקמינה גדולה במקרה שהתאחרו במקרה שהתאחרו האם לא יתפלו נעילה או יתפלו מהר מהר נעילה עד צד הכוכבים והוא אומר עד סד הכוכבים..."

סיכום: המסמך דן בהרחבה בזמני נשיאת כפיים בתפילות מנחה ונעילה, תוך התמקדות בגזירה על מנחה של יום חול וההבדלים בינה לבין מנחה של תעניות ונעילה. הוא מציג את הדיון ההלכתי סביב הזמן המותר לנשיאת כפיים בנעילה (במיוחד ביום כיפור) ובמנחה של תעניות שאין בהן נעילה, תוך הבאת דעות שונות, כולל דעת הרמב"ם והרב עובדיה יוסף, ומנהג יהודי תימן. הדגש הוא על ההבדל בין זמן לכתחילה לזמן בדיעבד, ובשיקולים השונים הנוגעים לכל תפילה.