האם מותר לסיים תענית י' לטבת שחלה בערב שבת אף לפני צאת הכוכבים?

• תעניות בראשי חודשים, חנוכה ופורים: הקטע פותח בהזכרה של הדין המשנאי במסכת תענית, פרק שני, הלכה עשירית, לפיו אין גוזרין תענית בראשי חודשים, חנוכה ופורים, ואם התחילו – אין מתענים. רבן גמליאל סובר שאם התחילו אין מפסיקים, אך רבי מאיר חולק וסובר שאף על פי שאין מפסיקים, מודה הוא שאין משלימים (מתענים רק מקצת היום).
• תשעה באב שחל בערב שבת: הדובר מזכיר את המקרה של תשעה באב שחל בערב שבת, ובזמן שקידשו את החודשים על פי הראייה, היה יכול לחול מצב כזה. במצב זה, על פי רבי מאיר, היו מתענים מקצת היום ואוכלים בסופו מפני כבוד השבת, כדי לא להיכנס לשבת כשהם מעונים. לעומת זאת, רבנו (הרמב"ם) פוסק שאין הלכה כרבי מאיר, ואם התחילו – מתענים ומשלימים עד צאת הכוכבים. עם זאת, לגבי תשעה באב שחל בערב שבת, על פי הרמב"ם, לא יחול כלל.
• ציטוט מהמשנה: "אין גוזרין תענית בראשי חודשים ובחנוכה ובפורים ואם התחילו אין מטענים דברי רבן גמליאל אמר רבי מאיר אף על פי שאמר רבן גמליאל אם התחילו אין מפסיקין מודה היה שאין משלימין".
• ציטוט מפירוש רבנו: "אבל תשעה באב שחל להיות ערב שבת מתענין לכתחילה ומשלימים ולא יחול שעה באב בערב שבת אלה הם היו עושים על הראייה לא על החשבון".
• עשירי בטבת שחל בערב שבת (יום שישי): הדיון מתמקד בעיקר במקרה זה, שהוא רלוונטי יותר לימינו (כיוון שהלוח היום הוא על פי החשבון).
• הערת המורה: מובא מנהג שהיה נהוג כאשר עשירי בטבת חל בערב שבת: לאחר מעט את תחילת התפילה, קוראים שיר השירים, מניחים תפילין, קוראים בתורה ב"ויחל" ו"בעזרת השם", מתפללים מנחה, חולצים תפילין אחרי מנחה (בניגוד לשאר תעניות), ומתחילים קבלת שבת מוקדם יותר.
• ציטוט מהערת המורה: "ומנהגנו כשחל עשירי בתבת בערב שבת כתבתי לאל פרק ראשון אות ז נוהגים היינו לאחר מעט את התפילה את התחלת התפילה קוראים שיר השירים בחמשת המזמורים כנהוג מניחים תפילין, קוראים בתורה בייחל ובעזרת השם בלי שום נדר שהשם יגזר עלינו בחיים אולי מחר נדבר אם צריך דווקא רוב צמים או לא מחר בעזרת השם בשביל קריאה בתורה מניחים תפילין קוראים בתורה ביכל מתפללים מנחה חולצים תפילין אחרי מנחה לא כמו בשאר התעניות שאנחנו מתינים עד קריאת שמע למען רבו מך אלא מיד אחרי מנחה חולצים תפילין ומניחין ומתחילים קבלת שבת הכוונה המזמור האחרון מבין המזמורים ואז לך דודי ומתחילים קבלת שבת כך מוריל כותב בצורה ברורה לחלוטין".
• דעת השולחן ערוך והרמ"א: מובאת דעת מרן השולחן ערוך (סימן רמט, סעיף ד) והרב עובדיה יוסף, הפוסקים כרמב"ם, שלפיה אם קיבל עליו להתענות בערב שבת, צריך להתענות עד צאת הכוכבים, אלא אם פירש בשעת קבלת התענית שיסיים קודם.
• הגהת הרמ"א: הרמ"א מוסיף שיש אומרים שלא ישלים את התענית היחיד אלא מיד כשיוצא מבית הכנסת, גם אם לא הגיע צאת הכוכבים, ובאותה נשימה מציין שבתענית ציבור ישלים עד צאת הכוכבים וכך נהוג.
• ציטוט מדברי הרמ"א (כפי שהובאו בקטע): "ויש אומרים זה לא ישלים אלא מיד שיוצאים מבית הכנסת יאכל. כלומר לפי הרמה איך שהוא יוצא מבית הכנסת יכול לאכול גם אם זה עדיין לא הגיע צת הכוכבים לכן בתענית יחיד לא ישלים וטוב לפרש כן בשעת קבלת התענית ובתענית ציבור יש שלים ואכן נהוג".
• הערת מורי דוד משרגי: הדובר מציין שמורי דוד משרגי בדרך כלל מוחק הגהות שאינן תואמות את דעתו או מנהגי תימן, אך כאן הוא השאיר את הגהת הרמ"א. הדובר מפרש זאת כסימן שיש מקום להקל ולסיים את הצום לפני צאת הכוכבים בתענית ציבור, למרות שהדבר לא היה מקובל. עם זאת, מורי דוד משרגי מסיים וכותב שבתענית ציבור יש להשלים עד צאת הכוכבים.
• הכרעה הלכתית: למרות הדעות השונות שהובאו, הדובר מסיק שבמקרה של ספק בהבנת דברי המכריעים, יש לדבוק ב"ודאי", כלומר לדברי הרמב"ם והשולחן ערוך. לכן, אין להקל ולסיים את הצום לפני צאת הכוכבים, אך בהחלט יש לתכנן את התפילה כך שסיומה וההגעה הביתה ית coincide עם צאת הכוכבים, ואז יוכלו לקדש ולאכול.

רעיונות חשובים:

• קיימות מחלוקות הלכתיות שונות בנוגע לדיני תעניות, במיוחד כאשר הן חלות בערב שבת.
• ישנה חשיבות לכבוד השבת, וישנן דעות המתחשבות בכך בעניין סיום הצום.
• נהוג להבחין בין דיני תענית יחיד לדיני תענית ציבור.
• במקרה של ספק הלכתי, יש לנהוג על פי הפוסקים המרכזיים ולדבוק בדעות המחמירות יותר.
• ניתן למצוא פתרונות מעשיים (כגון תכנון זמן התפילה) כדי ליישב בין הצורך להתענות לבין כבוד השבת.
• חשיבות לימוד המקורות השונים (משנה, ראשונים, אחרונים) כדי להבין את שורשי המחלוקות ואת ההתפתחות ההלכתית.

בסיום דבריו, הדובר מציג את הדרך הראויה לנהוג כפי שעולה מדברי רבי חנינא, שהיא לסיים את הצום רק בצאת הכוכבים, אך לתכנן את התפילה כך שלא יתעכבו יותר מדי ויגיעו הביתה סמוך לצאת הכוכבים כדי לקדש ולאכול.