מהי השיטה ההלכתית לדעת הרמב"ם ומרן ומהי השיטה ההלכתית שעל פיה פוסקים חכמי אשכנז?
חתך מאכל בסכין דמי, דהיינו: סכין שחיתך בו הבשר לפני הכשרתו, האם יאסר המאכל?
חתך מאכל בסכין בשרי נקי, היש נסיבות להיתר המאכל עם חלב ללא חשש איסור?
נושא מרכזי: דיני "נותן טעם בר נותן טעם" (נט"ב) וההבדלים בין מנהג האשכנזים והספרדים בנוגע לשימוש בכלי בשר נקי עם מאכלי חלב, וכן דיני שימוש בסכין בשרי לחיתוך מאכלים שונים.
נקודות עיקריות וציטוטים:
- בישול או טיגון בצל בסיר בשרי נקי:
- לפי דעת רבנו ומרן השולחן ערוך (מנהג הספרדים), אם הסיר הבשרי נקי לחלוטין, מותר לבשל או לטגן בו בצל ולאכול את הבצל עם מאכל חלבי.
- ההסבר לכך הוא עקרון "נותן טעם בר נותן טעם דהיתרא": "כלומר מה בלוע בסיר הבשרי רק טעם בשר לא בשר כי הסיר מבחי ציונתו הוא נקי לחלוטין בלוע בו רק טעם בשר ועכשיו הבצל שתוגן בו מקבל בר נותן טעם והוא את זה עדיין הכל מותר ואת זה הוא מעביר מאחר החלבי".
- הטעם האסור הוא טעם בשר ממש עם חלב ("טעם המשי של גדי עם חלב ולא בן של בן של בבשר נותן טעם").
- לעומת זאת, לפי מנהג האשכנזים, הדבר אסור אלא אם כן הכלי אינו בן יומו.
- חיתוך בצל בסכין בשרי:
- בלבול נפוץ: יש להבחין בין סכין שחתכו בו בשר לפני הכשרתו (סכין "דמי") לסכין בשרי אמיתי.
- סכין "דמי" (שחתכו בו בשר לא כשר): סכין כזה אסור לשימוש עם מאכלים אחרים, גם לא פרווה, מכיוון ש"עליו יש שומני דם והתורה אסרה לאכול דם".
- אם חתכו בצל בסכין כזה, "שומנים של דם עוברים מהסכין אל הבצל [...] ואז האדם אוכל דבר המותר שיש עליו שומנים שומני דם אסורים וזה אסור".
- במקרה של לחם או פירות שנחתכו בסכין כזה בטעות, יש לגרד את מקום החתך והשאר מותר. אך בדברים חריפים כמו בצל, ייתכן שהשומנים נספגו ואסור לאכול אותם גם לאחר גרידה.
- סכין בשרי אמיתי (שחתכו בו בשר כשר לאחר צלייה): בסכין כזה יש "שומני בשר. לא שומני דם. שומני בשר מותרים באכילה, רק אסור לאכול אותם עם חלב".
- אם חותכים לחם בסכין בשרי, "אסור לאכול את אותו לחם עם חלב. מותר לאכול את הלחם הזה לבד, אבל אסור לאכול את אותו לחם עם חלב כי הלחם קיבל משומני הבשר שיש על גבי הסכין ועכשיו הוא אוכל אותם חלב וזה אסור. אלא אם כן יגרוד את הלחם".
- אם חותכים בצל בסכין בשרי, "כל הבצל אסור כי הוא נספג בשומנה בשר ואסור לאכול את הבצל הזה עם חלב, את הבצל הזה לאכול לבד מותר או עם בשר מותר, אבל עם חלב אסור. כיוון שזה לא נמצא בתוכו טעם בר נותן טעם, אלא שהוא מנה בשר ממש".
- סכין בשרי נקי לחלוטין:
- אם בטוחים שהסכין הבשרי נקי לחלוטין משומני בשר ("ממש ניקו אותו היטב היטב, באופן כזה שאין על שום שום מני בשר"), וחתכו בו בצל או לחם, "מותר לאכול את אלה עם חלב כיוון שאנו טוענים כך אומר מורי בהלכות מאכלות אסורות פרק תשעי הלכה כד הערה ל עמוד רמ טוען שלפי רבנו אין חשש שדוחקדסקין מפליק טעם מן הסיר או מן השקין אלא כל החשש [...] הוא בגלל שומנים שדבקים בו".
- דוגמה לכך היא סכינים שניקו אותם היטב עבור פסח.
מסקנות עיקריות:
- קיימים הבדלים משמעותיים בין מנהג הספרדים והאשכנזים בנוגע לשימוש בכלי בשר נקי עם מאכלי חלב, הנובעים מהבנת עקרון "נותן טעם בר נותן טעם".
- השימוש בסכין "דמי" (שחתכו בו בשר לא כשר) מהווה בעיה חמורה יותר בשל איסור אכילת דם.
- שימוש בסכין בשרי (שחתכו בו בשר כשר) לחיתוך מאכלים פרווה עלול לאסור את אכילתם עם חלב, בשל העברת שומני בשר.
- ניקוי יסודי של סכין בשרי יכול להתיר שימוש בו עם מאכלי חלב, לפי חלק מהדעות, אם מוודאים שאין עליו שאריות שומן.
חשוב לציין כי מדובר בתמצית של דברים שנאמרו בקטע שמע, וייתכן שישנם פרטים נוספים או דעות אחרות בנושא. לצורך פסיקה הלכתית מעשית, יש להתייעץ עם רב מוסמך.
Full text
תכנים לקריאה נוספת
מהו הסימוכין לכריעות בוידוי בניגוד לכאורה להלכה המגבילה את הכריעות בתפילה?
והרי חכמי ישראל גינו לכאורה את הנוהגים שחיה (כריעה) גם במצבים אחרים מעבר לאותם כריעות שתקנו חז"ל?
האם רשימת הכריעות שתקנו חכמים מחייבת כל יהודי או שיש הבדל בין תפילת כהן גדול או תפילת המלך?
האם ניתן לומר שתקנת חכמים לגבי מספר הכריעות מוגבלת לתפילת העמידה בלבד ואילו בשאר התפילה לא אסרו הכריעות?
פסקי הרמב ם
!שלום לכבוד הרב
שאלה זו אני שואל בכלליות
אם אנחנו רואים אצל רבינו במשנה תורה כל מיני סתירות או דברים לא מובנים או כל מיני הלכות שרבינו לא כתב או פירט
למה רבינו לא כתב אותם? רבינו לא ידע שנתקשה או שנראה איזה סתירה? הרי המטרה של רבינו הייתה להנגיש לנו ספר הלכות מסודר וברור ולא פלפולים
!תודה רבה
יין
לק"י
שלום כבוד הרב,
ע"מ שיהיה לי יין כשר לקידוש הכנתי משרת צימוקים. אני מעוניין שמשרת הצימוקים שהכנתי תהיה מעט אלכוהולית
האם ניתן להוסיף למשרת הצימוקים אלכוהול טהור שהופק סינטטית או שהופק ממקור צמחי, והיין עדיין יהיה כשר לקידוש לפי רבינו?
בברכה
לימוד קבלה
אני חוזר בתשובה כבר 7 שנים ואני לומד קבלה כבר 5 שנים בשנים האחרונות התגבר אצלי רצון עז להכיר את עדתי לעומק ובפרט משנת הרמב"ם שהיא עיקר משנת אבותי ומתוך חקירתי את הנושא קראתי את ההתכתבות בין הרב יחיא קאפח לרב קוק ומדברי הרב קאפח עולה שתורת הקבלה היא כפירה ביחוד אני מבין שהוא היה גדול הדור בתימן וכנראה לא היה מישהו בסדר גודל שלו בחוכמה שיוכל להשיב לטענותיו הברורות בריבוי האלוקות שמופיע בזוהר בתורת האר"י .
מה עליי לעשות בנידון אם הרב קאפח צודק בטענותיו עליי להפסיק ללמוד ואם הוא טועה איפה ניתן למצוא ספר שעונה על טענותיו ?
מה השייכות יש לנו בשלחן ערוך?
לק"י
שלום כבודו הרב, שליט"א
רציתי לדעת מה השייכות יש לנו בשו"ע מאז שאנחנו הולכים אחר פסיקת רבנו, ז"ל?
אולי אני יכולתי להבין השייכות הראשונית של מרן הבית יוסף, ז"ל, מאז שהוא פוסק את ההלכה לפי המשנה תורה 85 אחוז מהזמן, אבל מה עם הרמ"א? ומה אם הראש ושאר המפורשים והפוסקים? אם הם אין מבררים את דעת רבנו, מה הם לנו?
ילמדנו רבנו!
תודה רבה.
יומא טבא לרבנן לכבוד מור הרה''ג יוסף קאפח בהשתתפות הרשל"צ הרב מרדכי אליהו
דברי הראשון לציון הגר"מ אליהו זצ"ל בסעודת מצוה – יומא טבא לרבנן, לרגל סיום ביאורו של הרה"ג יוסף קאפח על משנה תורה להרמב"ם, מיום ב' אדר ב התשנ"ז (11.03.97) בבית אריאל, ירושלים. נערך ע"י ר' חננאל הלוי יצ"ו. הערות, כותרות ומראי מקום ניתוספו ע"י המערכת. מערכת "מסורה ליוסף" מודה לר' טוב צדוק הי"ו על שמסר לנו ברוב טובו הקלטה של ערב חשוב זה.