מה נשתנה נוסח "כתר" במוסף ר"ח לבין נוסח "כתר" במוסף שבת, לפי מנהגי יהדות ספרד וה"שאמי" בתימן?

תמצית נושאים ורעיונות מרכזיים מתוך הטקסט "הטקסט שהודבק"

המסמך מציג דיון הלכתי ותיאולוגי סביב נוסח תפילת מוסף בראש חודש, תוך התמקדות במנהגי יהודי תימן ובשינויים שהוכנסו בהשפעת תורת הקבלה (הזוהר) ומנהגי ספרד. השאלה המרכזית שעולה היא האם רבי חיים מפרטי, שהתפלל מוסף בראש חודש ולא אמר את התוספת של "קבלת עול מלכות שמיים" בתוך קדושת "כתר", נהג כשורה או שמא "קיצץ בנטיעות".

נושאים מרכזיים ורעיונות חשובים:

• ההבדל בין נוסח "כתר" לנוסח "נקדישך" בקדושת מוסף ראש חודש:
• נוסח "כתר יתנו לך" (בקיצור "כתר") הוא נוסח שנהוג בדרך כלל בשבת במוסף, ובתוכו משולבת תוספת ארוכה של "קבלת עול מלכות שמיים" ("ממקומו הוא יפן ברחמיו לעמו המיחדים שמו ערב בבוקר בכל יום תמיד אומרים פעמיים באהבה שמע ישראל...").
• נוסח "נקדישך ונעריצך" (בקיצור "נקדישך") הוא הנוסח המקורי והמסורתי יותר, שהיה נהוג גם בשחרית וגם במוסף של ראש חודש (וכך נהוג עד היום אצל בני אשכנז). נוסח זה אינו כולל את התוספת הארוכה של קבלת עול מלכות שמיים בתוך הקדושה.
• דעתו של רבנו דוד אבודרהם:
• רבי דוד אבודרהם התנגד לשינוי נוסח הקדושה בראש חודש מ"נקדישך" ל"כתר", וסבר שיש להמשיך לומר "נקדיש נקדישך" גם במוסף ראש חודש.
• כותב המאמר מציין כי דברי אבודרהם מקובלים מאוד על מרן השולחן ערוך, ומרן אף מחשיב את אבודרהם כבקי מאוד במנהגים.
• דעת הזוהר והשפעתה על מנהגי ספרד:
• הזוהר קבע שיש ליצור הבחנה בין קדושת שחרית לקדושת מוסף בראש חודש. לשם כך, הורה הזוהר לומר במוסף את נוסח "כתר" במקום "נקדישך".
• בנוסף, על פי הזוהר, יש לחלוץ את התפילין בזמן תפילת מוסף של ראש חודש.
• מרן השולחן ערוך פסק כדעת הזוהר שיש לומר "כתר" במוסף של ראש חודש ("ובאמת כותב מרן בשולחן ערוך בהלכות ראש חודש סימן תכג סעיף ג' ואומר כתר כלומר במוסף ואומר כתר").
• מנהג בני אשכנז:
• בני אשכנז ממשיכים לומר "נקדיש לך נקדיש" גם בתפילת מוסף של ראש חודש, ואין אצלם הבדל בין שחרית למוסף בעניין זה ("ואנו בני אשכנז אומרים לקדש כמו בתפילת שחרית כלומר אומר המשנה ברורה, אנחנו אשכנזים, אין אצלנו הבדל בין שחרית ובין מוסף של ראש חודש, אלא אומרים נקדיש לך, נקדש").
• המנהג הקדום של יהודי תימן:
• כפי שמציין המחקר של דוקטור גברה, עד המאה ה-17 המנהג בתימן היה לומר "נקדישה" גם במוסף של ראש חודש ושבת, בדומה למנהג התלמודי ולדעת הרמב"ם.
• לא היה זכר למנהג חליצת התפילין במוסף.
• השינויים במנהגי תימן בהשפעת ארץ ישראל (הקבלה ומנהגי ספרד):
• מהמאה ה-18 ואילך, נוסחאות תפילה מארץ הקודש השפיעו מאוד על יהודי תימן, ורבים החלו לומר "כתר" במוסף.
• פשרת המהרי"ץ (רבי יחיא צאלח) ומנהג הבלדים:
• הבלדים, בהשראת המהרי"ץ, יצרו פשרה בנוגע לנוסח הקדושה במוסף ראש חודש. הם פתחו ב"כתר" כדי להתחשב במנהג החדש שהתפשט, אך השאירו את המשך הקדושה ללא התוספת של קבלת עול מלכות שמיים ("פתחו בקדושה בכתר כדי לא לשבור את המנהג האחרון שנפוץ. אבל אבל השאירו את הנוסח של הקדושה כפי שהיה, דהיינו בלי התוספת של קבלת עול מלכות שם שמיים, שמע ישראל וכולי, אלא רק פתיח כתר").
• פשרה זו יושמה גם במוסף של ראש חודש.
• מעשהו של רבי חיים מפרטי והצדקתו:
• רבי חיים מפרטי התפלל מוסף ראש חודש ואמר רק "כתר" בפתיחת הקדושה, ללא התוספת של קבלת עול מלכות שמיים.
• המסמך מסכם כי רבי חיים נהג בצדק ולא "קיצץ בנטיעות", מכיוון שהוא פעל על פי פשרת המהרי"ץ, שהתקיימה גם בנוסח "שלחנו השרעבים" (סידורים של יהודי תימן). ("לסיכום א חברנו רבי חיים יצא זכאי וצודק בדרכו שהוא לא קיצץ בנתיעות, לא הוסיף תוספת של קבלת עול מלכות שם שמיים אלא נהג כפשרה של מהרץ שהתקיימה במקרה כזה גם בנוסח שלחנו השרעבים רבי חני בןשמ").
• מנהג "שלחנו השרעבים" (סידורי תפילה של יהודי תימן):
• בסידורים אלה, במוסף של ראש חודש אומרים "כתר יתנו לך" אך מדלגים על התוספת של קבלת עול מלכות שמיים.
• יוצא מן הכלל הוא מוסף של ראש חודש שחל בשבת, שאז נשמר הנוסח המלא של "כתר" הכולל את התוספת.

ציטוטים מרכזיים:

• "השואל ואמר האם חברנו רבי חיים מפרטי שהתפלל היום מוסף לא קיצץ בנתיעות משום שבשעה שהוא אמר את הקדושה כתר יתונלך הרי הוא לא נהג כמו נוסח כתר שהוא אמון לומר אותו ביום שבת כי בנוסח כתר שהוא נוהג לומר ביום שבת הוא אומר את התוספת הבאה ממקומו הוא יפן ברחמיו לעמו המיחדים שמו ערב בבוקר בכל יום תמיד אומרים פעמיים באהבה שמע ישראל השם אלוהינו השם אחד הוא אלוהינו הוא אבינו הוא מלכנו הוא מושיענו הוא יושיענו ויגלנו שנית וישמיענו ברחמיו לעיני כל חי לאמור הן גאלתי אתכם מחרית קרשית להיות לכם לאלוהים אני השם אלוהיכם ובדברי קודשך כתוב לאמור ימלוך השם מה עשה רבי חיים היום עשה בדלוגו עליי אהבה פתח אמנם בכתר כמו הנוסח של השמי שהיום הוא גם של הבלדי וברגע שהוא הגיע הוא דברי קודש כתוב לאמור עשה דילוג קפיצה דרך השמיט את כל שמע ישראל קבלת עול מלכות שם שמיים באהבה ששתולה בתוך הקדושה ויש לנו שני דברים חשובים גם הקדושה גם קבלת עול מלכות שם שמיים ואהבה את זה הוא עקר את זה הוא דלג ומיד אמר אם לא השם לעולם אלא ציון לדור בדור הלויה האם הוא לא קיצרץ בנטיעות ובכן התשובה הוא לא קיצץ בנטיעות וזאת על שומה משום שאף שהשם מי באמת יש דברים שרבים מאוד שהם נוהגים כמנהג ספרד בנוסחאות."
• "הרי רבנו דוד אבודרהם אבודרהם התנגד שישנו את הנוסח של הקדושה בראש חודש במוסב ראש חודש מנקדישך לכתר אלא לשיטתו אומרים קדושת נקדש נקדישך ואז ממילא אין בכלל את כל התוספת של קבלת עול מלכות שם שמיים."
• "ובאמת כותב מרן בשולחן ערוך בהלכות ראש חודש סימן תכג סעיף ג' ואומר כתר כלומר במוסף ואומר כתר אוכבר המשנה ברורה אומר היינו לפי מנהג בני ספרד ואנו בני אשכנז אומרים לקדש כמו בתפילת שחרית כלומר אומר המשנה ברורה, אנחנו אשכנזים, אין אצלנו הבדל בין שחרית ובין מוסף של ראש חודש, אלא אומרים נקדיש לך, נקדש. ואז ממילא אין את התוספת הזו של קבלת עול מלכות שם שמיים בתוך הקדושה."
• "אבל מה שהשיטה של הזוהר היא ליצור הבחנה בין קדושה של מוסף לקדושה של א שחרית בראש חודש וכך שאומרים במוסף כתר במקום נקדישך וזאת כדי לתת את המימד, את הביטוי של קדושת ראש חודש."
• "והבלדי בהשראתו של מחריץ עשו פשרה. פתחו בקדושה בכתר כדי לא לשבור את המנהג האחרון שנפוץ. אבל אבל השאירו את הנוסח של הקדושה כפי שהיה, דהיינו בלי התוספת של קבלת עול מלכות שם שמיים, שמע ישראל וכולי, אלא רק פתיח כתר."
• "לסיכום א חברנו רבי חיים יצא זכאי וצודק בדרכו שהוא לא קיצץ בנתיעות, לא הוסיף תוספת של קבלת עול מלכות שם שמיים אלא נהג כפשרה של מהרץ שהתקיימה במקרה כזה גם בנוסח שלחנו השרעבים רבי חני בןשמ."

המסמך מעניק תובנה מעמיקה למורכבות ההלכתית וההיסטורית של נוסחי התפילה, במיוחד בקהילות שונות ובנוגע להשפעת הקבלה על המנהגים. הוא מדגים כיצד פשרות הלכתיות נוצרות כדי לגשר בין מסורות קדומות וחידושים מאוחרים יותר.