מדוע ס"ת שנכתב ע"י יהודי עובד ע"ז נשרף כולו ואילו כאשר נכתב ע"י גוי הריהו חייב בגניזה?
ספר תנ"ך שהודפס ע"י יהודי עובד ע"ז באמצעות מדפסת או ע"י מיסיונרים נוצריים, האם דינו בגניזה או בשריפה?
האם ניתן לגנוז ס"ת תוך הנחתו במוזיאון בתנאים מכובדים או דווקא ע"י נתינתו בכד חרס והטמנתו בקבר אדם חסיד?
תמצית ונקודות מרכזיות מהמקור "הטקסט שהודבק"
מסמך זה מציג ניתוח מפורט של מקור הלכתי העוסק בדין שריפה, גניזה ומחיקה של כתבי קודש ושמות השם בהקשרים שונים, תוך התמקדות במעמדם כאשר נכתבו או הודפסו על ידי גויים או יהודים עובדי עבודה זרה, ובאמצעות מכונות.
נושאים מרכזיים:
- מעמד שמות השם וכתבי הקודש:
- שמות השם הקדושים שנכתבו בקדושה ובכוונה על ידי יהודי אסורים במחיקה מהתורה ("לוקה מן התורה"). שבעה שמות מפורשים אסורים במחיקה אפילו אות אחת מהם.
- ציטוט: "ושבעה שמות הם שאסור למחוק והם השם הנכתב יו זה שם הביאה. רסו למחוק אותו ומי שמוחק אותו אז לוקה והוא השם המפורש או הנכתב א' די זה אדנות גם כן מי שמוחק אותו לוקה אל ואלוה ואלוהים והיה ושדיאי וצבעות הנה שדי נכלל בכלל שבעה שמות השם שאסור למחוק אותם כל המוחק אפלו אות אחת לא כל ה שם אפילו אות אחת משבעה שמות אלו לא כן אם אדם ימחק את הי של שדי ש של שדי של שדי הוא עובר על איסור תורה ולוקה."
- כתבי הקודש (תנ"ך, פירושים) אסורים באיבוד מדרבנן, והמאבד אותם מקבל "מכת מרדות".
- ציטוט: "רבנו בא לך חטא חידש שכל כתבי הקודש לאו דווקא שמות השם אסור מדרבנן לאבד אותם ומי שמעבד את כתבי הקודש מכין אותו מכת מרדות."
- דין שמות השם וכתבי הקודש שנכתבו/הודפסו שלא בקדושה או על ידי גויים/עובדי עבודה זרה:
- שם השם שנכתב שלא בקדושה או שלא בדרך כתיבה (כגון בהדפסה אוטומטית) אינו מתקדש מקדושת תורה, ואיסור מחיקתו הוא מדרבנן (ועובר על איסור ומקבל מכת מרדות).
- ציטוט: "נראים הדברים שרק שם שנתקדש אז יש לו קדושה ואז המוחק אותו אשו מן מהתורה ולוקה אבל שם שלא נתקדש לא יהה אלא כשאר כתבי הקודש חודש שאיסור מחיקתו היא מדרבנן והעושה כן לא כן מכת מרדות."
- ספר תורה שכתב יהודי כופר או עובד עבודה זרה - יש לשרוף אותו עם שמות השם שבו, כיוון שאין הוא מאמין בקדושת השם וכתב מתוך כוונה שלילית (לאלילות).
- ציטוט: "ודי עובד עבודה זרה, זה נקרא מן ישראל, שכתב ספר תורה, שורפין אותו עם ההזכרות שבו, אף על פי שאסור מןתורה לכתוב שם השם, למחוק שם השם אבל אם ספר תורה כתב אותו יהודי, כופר, עובד עבודה זרה, שורפים את כל הספר תורה עם שמות השם שכתב, מפני שאינו מאמין בקדושת השם ולא כתבו אלא והוא מעלה בדעתו שזה כשאר הדברים והועיל ודעתו כן לא נתקדש השם ומצווה לשרפו כדי שלא להניח שם למינים ולא למעשיהן."
- גוי שכתב את שם השם (סתם גוי שאינו ידוע כעובד עבודה זרה) - גונזים את הכתב, ולא שורפים, כיוון שאין ידיעה ברורה על כוונתו. כך גם דין כתבי קודש שבלו ונכתבו על ידי גוי.
- ציטוט: "אבל גוי שכתב את השם גונזין אותו וכן כתבי הקודש שבלו אך שכתבם גוי יגנזו."
- דין ספרי מיסיונרים (ברית החדשה עם תנ"ך):
- לדעת הרב משה פיינשטיין, ספרים אלו דינם בשריפה למרות שחלק התנ"ך מודפס במכונה (ולכאורה אין איסור מחיקה מהתורה), כיוון שהתוכן הכללי מסית ומדיח לעבודה זרה. דינם כספר תורה שכתב יהודי עובד עבודה זרה - שורפים הכל כדי שלא להשאיר זכר למעשיו הרעים.
- ציטוט: "מאחר ויש בו חלק של השתה וההדחה זה הברית החדשה אף שהחלק התנך שבו יש בו את שמות השם ואלה מודפסים במכונה ומצד דין זה לא היינו צריכים למחוק אותם אבל כיוון שהסבר בכללותו דינו בשרפה בגלל שהוא מסית ומדיח אז כל שמות השם שנמצאים שם אין בהם איסור שריפה כמו כמו ששורפים כל ספר תורה שכתבו יהודי עובד עבודה זרה."
- בתימן נהגו להוציא את הברית החדשה והצרפו (ספרי מיסיון אחרים) ולהשאיר את 24 ספרי התנ"ך, כיוון שהם נחשבים ליחידות נפרדות שהודפסו ללא כוונה שלילית או חיובית.
- ציטוט: "בתימן אבותינו נהגו קצת שונה. הם הוציאו את הברית החדשה ואת הצרפו. ואילו את ה-24 ספרי תנך קימו מאחר ואין זה יחידה אחת אלא דפים דפים דפים נתחברו בדבק. אין שום סיב בא לגזור שריפה על חלק שהוא מכונה הדפיסה אותו. אין שום כוונה לא חיובית ולא שלילית."
- חומר מיסיונרי אחר המכיל פסוקים ושמות השם דינו בשריפה כיוון שהתוכן שלו הוא הסתה לעבודה זרה.
- הטבעת "שדי" על מזוזה מתוצרת יפן (בהנחה שהיפנים עובדי עבודה זרה):
- מאחר וההטבעה נעשתה על ידי מכונה ולא בדרך כתיבה, דינה כשם השם שנכתב על ידי גוי (שאינו ידוע כעובד עבודה זרה) - בגניזה ולא בשריפה.
- הגניזה במקרה זה יכולה להיות קביעת המזוזה בדלת.
- מומלץ למחוק את הכיתוב "Made in Japan" כדי למנוע שאלות מצד מי שיראה את המזוזה בעתיד ולא יבין את ההלכה.
- ציטוט: "אבל מאחר וזה הטבעה על ידי מכונה ולא בדרך כתיבה לא יהיה הזה אלא כמו כתבי הקודש שכתבם גוי שדינם בגניזה דהיינו אסור במחיקה אלא בגניזה וכאן זה הרבה יותר קל ולכן מה הגניזה של הדבר הזה קביעה לקבועת זה בדלת אין לך גניזה יותר טובה מזו."
- דיני גניזה של כתבי קודש בלויים:
- ספר תורה בלוי יש לגנוז בכד חרס ולקבור אותו בקבר ליד צדיק.
- גניזה בניילון נחשבת ל"עיבוד בידיים" מכיוון שהניילון נרכב והספר מתבלה מעצמו.
- הצעה להניח ספר תורה ישן ופסול במוזיאון במקום מכובד נחשבת לגניזה מכובדת ומושכלת יותר מקבורה.
- ציטוט: "אבל אם מציעים לי להביא להם ספר תורה ישן שהוא בלא שכבר נפסל ואין לו שום אפשרות עוד תיקון והם שמים אותו במוזאון במקום חובד עם איך קוראים בדלפק הם זכוכית כל העובר רואה ספר תורת זה מכתב בתימן בתקופה כזו וכזו על דהי הסופר הזה וזה וזה כתב תימני מקורי וכולי וכולי וכולי עדרבה זה גניזה מכובדת מושכלת מלמדת ואין לך דבר יותר טוב מזה מאשר לקבור אותו בתוך בתוך קבר אלא זה גניזה מכובדת."
מסקנה מרכזית:
המסמך מציג הבחנה דקה בין דין שמות השם וכתבי הקודש שנכתבו/הודפסו על ידי יהודים שומרי תורה מתוך קדושה וכוונה, לבין אלו שנכתבו/הודפסו על ידי גויים או יהודים עובדי עבודה זרה, או באמצעות מכונות. הכוונה והדרך בה נכתבו/הודפסו הדברים משפיעות על דינם - האם ייאסרו במחיקה מהתורה, מדרבנן, האם יגנזו או ישרפו. במקרים של חומר מיסיונרי, התוכן המסית גובר על מעמד שמות השם המודפסים. במקרה של הטבעת "שדי" על מזוזה מתוצרת גוי, הדין הוא גניזה, ומומלץ להסיר סימנים חיצוניים העלולים לעורר שאלות.
Full text
תכנים לקריאה נוספת
פנאי
שלום וברכה למארי,
קיבלתי לידי ספר שיצא לאחרונה המכיל הלכות שונות ומגוונות על פני תקופה ארוכה בדברי ימי עמנו,אודות יחס ההלכה,ההשקפה, והפוסקים לניצול שעות הפנאי בכל הקשור לטיולים,ספורט,נופש,תרבות וכו'.
נראה לעניות דעתי ,כי נושא זה,כפי שציין מחבר הספר,הינו נושא חשוב מאד לימינו אלה בהם שעות הפנאי,גם אצל שומרי תורה ומצוות,הולכות ורבות,וההיצע רב ומגוון.
המחבר מצטט מקורות רבים מרבנו לכאן ולכאן;מקומות שרבנו "מחמיר" בהם (למשל הלכות תלמוד תורה) ומקומות שרבנו "מקל" בהם (למשל היחס לפעילות גופנית ב"הלכות דעות").
נסיעה לאומן- ואם האישה מרשה?
המשך לפרסום על נסיעה לאומן - https://net-sah.org/he/node/4302
שלום כבוד הרב,
אם הנושא המרכזי זה עזיבת המשפחה ואומנם אם לאישה יש שמחה בכך שהבעל נוסע
היכן יש בעיה?
בדידי הווה עובדא, אנחנו זוג צעיר שמתחברים לדרך של רבי נחמן ואשתי לוחצת עלי כן נוסע. (לי קשה כל הטרדות של הנסיעה).
הטיעון שהרב אמר שנשארים עד אחרי סוכות. המציאות מראה שרוב רובם של הנוסעים חוזרים מייד בתום החג.
העובדה לכך שמחירי הכרטיסי טיסה גבוהים יותר בטיסה מייד לאחר צאת החג לעומת יציאה במועד מאוחר יותר.
האם רווק יכול להיות שליח ציבור בתפילת ערבית של שבת?
בבית כנסת שלנו לא מזמינים רווקים להיות שליחי ציבור בטענה שאסור שרווק יהיה שליח ציבור בתפילת ערבית של שבת
נר חנוכה מפיץ ריח: האם גם ההנאה הזאת אסורה?
נקניקיה/פסטראמה..מותר??
לק''י
שלום לכבוד מורינו ורבינו הרב רצון ערוסי שליט''א
שאלתי היא,ידוע שהתימנים לא אוכלים נקניק/פסטראמה מהבעיה שזה לא חלוט וכו'....
אך הבנתי שהרב התיר לאכול שהסתמך ע''י בדיקתו של הרב מחפוד שאומר שבזמן התהליך הבשר ניהיה מותר....
האם זה נכון שאפשר לאכול נקניק..??אם כן איזה של איזה חברה אפשר...(עד עכשיו לא אכלנו....)ומה הוא עובר בתהליך שהבשר ניהי כשר..?
בתודה מראש
האם צריך להדליק נר חנוכה בבית הריק כל הלילה?
שבת פכ״ב הלכות ה-ו
שלום לכבוד הרב
לפי דברי הרה״ג ר״י קאפח זצ״ל בהערה ח על הלכה ה ״ אמבטי של מרחץ..״ שהדברים נאמרו דווקא במרחץ ובמקרה כזה אסור מדרבנן משום גזרת מרחץ , לא הבנתי איך מורי מיישב את קושית הכס״מ מדברי רבינו בהלכה העוקבת לה שבאמת משמע מהלכה זו שבכל כלי ראשון אסור ליצוק צונן אפילו שאינה של מרחץ ?!
ברכות
שלום כבוד הרב.
האם ניתן מלכתחילה ליטול ידיים טרם הקידוש לעשות את הקידוש ולאחר מכן לברך המוציא ?
אין כאן הפסק ?