האם מותר בשבת לתלוש יחידות מגלילי נייר, ניילון וכיו"ב?

תזכיר תדרוך: דיון בהלכות שבת בנוגע להפרדת ניילון ונייר כסף

מקור: קטעים מתוך טקסט בעברית העוסק בהלכות שבת.

תאריך: [הוסף תאריך]

נושא מרכזי: הרב דן בשאלה ההלכתית האם מותר להוריד ניילון דבוק מגליל או לקרוע/לחתוך נייר כסף ביום שבת לצורך אריזה. התשובה העולה מהטקסט היא שאסור לעשות זאת בשבת, ובהמשך נידונים הסוגיות ההלכתיות הרלוונטיות לכך: מלאכות "קורע" ו"מחתך" מתוך ל"ט מלאכות שבת.

נקודות עיקריות ופרטים חשובים:

• איסור הורדת ניילון דבוק או קריעת/חיתוך נייר כסף בשבת: התשובה לשאלה הפותחת היא חד משמעית: "אסור לעשות כן ביום שבת".
• הסבר האיסור על בסיס מלאכת "קורע":הטקסט מסביר שמלאכת "קורע" מהתורה היא קריעת דבר לצורך תפירה ("הקורע זה קורע דג בשביל לטפור כהכנה לתפירה. אז כיוון שהוא קורע בשביל לטפור אז זה נקרא אב מלאכה.").
• הורדת דברים דבוקים זה מזה לצורך הדבקה במקום אחר נחשבת כ"קריעה בשביל תפירה", ולכן אסורה מהתורה ("ואם הוא מדבק, מוריד נהירות דבוקים אחד מהשני. בשביל להדביק במקום אחר אזי הורדת הדברים הדבוקים בשביל הדבקה זה כמו קריאה בשביל תפירה אז זה אסור מןתורה").
• קריעה שלא לצורך תפירה אסורה מדרבנן ("אבל קריאה שלא לצורך תפירה אזי הודור אבל אוסור כלומר עוברים על איסור אבל אין על זה עונש או קורבן חטאת"). כך גם הפרדת ניירות דבוקים שלא לצורך הדבקה ("הזיית יש בזה איסור אבל אין בזה עונש או אין בזה קורבן חטאת.").
• הסבר האיסור על בסיס מלאכת "מחתך":מלאכת "מחתך" מהתורה היא חיתוך חומר (בד, עור, נייר, ניילון) בגודל מסוים לצורך מסוים ("למחתך זה אדם אשר חותך בד או עור או נייר וגודל מסוים בימיהם היו חותכים אור בגודל מסוים בשביל כמה עלמשל אבל כל שהוא חותך בעד נייר ניילון עור במידה מסוימת בשביל צורך מסוים אבל מאחר וזה במידה מסוימת ובשביל צורך מסוים זה נקרא מחתך ועסור מן התורה").
• ההבדל בין "מחתך" ל"קורע" הוא ש"קורע" לאו דווקא נעשה לפי מידה ומדאורייתא הוא כשקורע לצורך תפירה, בעוד ש"מחתך" נעשה לצורך תועלת כלשהי, לאו דווקא לצורך מלאכת "צירה" (תפירה).
• יישום הדינים על הורדת ניילון דבוק וקריעת/חיתוך נייר כסף לצורך אריזה:לגבי הורדת ניילון דבוק מהגליל: ההדבקה היא מינימלית ונועדה רק כדי שהניילון לא יתפזר, ולכן הורדתה אינה נחשבת לאיסור תורה של "קורע" ("א' ההדבקה הזו היא מיני הדבקה היא נועדה בשביל לפתוח אותה היא רק רוצה ההדבקה הזו נועדה של הניילון לא יתפזר ולכן אין בו הורדת ההדבקה הזו עניין ש של קריאה איסור תורה ודאי שלא").
• אולם, עצם תלישת הניילון או נייר הכסף לצורך אריזה אינה נעשית לשם תפירה או הדבקה, ולכן לא מהווה איסור תורה של "קורע". למרות זאת, יש בכך איסור דרבנן ("עכשיו העובדה שהוא תולש את הנעילון הזה או את הנייר כסף הזה הוא לא תולש בשביל לצפור או בשביל להדביק אלא בשביל לארוז לכן ברור שיש בזה איסור דרבנן").
• קיים חשש לאיסור תורה של "מחתך" אם חותכים ניילון או נייר כסף בגודל מסוים לצורך אריזה, כיסוי סיר או צלחת ("אבל מאוד יכול להיות שיש בזה איסור תורה של מחתך אם הוא חותך ניילון או א נייר כסף בגודל מסוים בשביל אריזה, בשביל כיסוי סיר, בשביל כיסוי צלחת במקרה כזה כי ייתכן שהוא עובר על איסור תורה").
• במקרה של גלילים עם מעין סכין מסורית לחיתוך, השימוש בהם אסור בשבת ("אבל ויש אפילו גלגלות כאלה שיש אפילו כמעין סכין מסורית שמסייעת לחיתוך. אז הדבר הזה אסור ביום שבת").
• גם אם קורעים ולא חותכים לפי מידה מדויקת, עדיין יש בכך איסור דרבנן כיוון שהקריעה נעשית לצורך מסוים - אריזה ("אבל אפילו אם הוא קורע, לא מחתך לפי מידה, כמה שבא לו בשביל לארוז, עדיין יש בזה איסור דרבנן לפחות. כיוון שכאמור הוא קורע בשביל צורך מסוים, בשביל לארוז. והרי הקריאה שלעצמה, גם אם היא לא בשביל תפירה, היא אסורה מדרבנן וכך גם המחתך גם אם הוא לא עושה את זה במידה המדויקת אבל כיוון שהוא מחתך לא במידה המדויקת אלא גלובלית כזאת כללית הוא אומר מה כמה שיהיה הוא בלבד שיוכל לארוז הרי זה קרוב לאיסור תורה אבל לפחות איסור דרבנן יש ומשום כך מעשה כזה אסור").

מסקנה: על פי המקור, אסור להוריד ניילון דבוק מגליל או לקרוע/לחתוך נייר כסף ביום שבת לצורך אריזה. פעולה זו עלולה להיחשב לאיסור תורה של "מחתך" אם נעשית במידה מסוימת לצורך מוגדר, ולכל הפחות מהווה איסור דרבנן של "קורע" או "מחתך" כיוון שהיא נעשית לצורך מסוים. שימוש בגלילים עם סכין חיתוך מובנית אסור אף הוא בשבת.

ציטוט רלוונטי:

• "אסור לעשות כן ביום שבת" (תשובה לשאלה המקורית).
• "הקורע זה קורע דג בשביל לטפור כהכנה לתפירה. אז כיוון שהוא קורע בשביל לטפור אז זה נקרא אב מלאכה." (הסבר מלאכת "קורע" מהתורה).
• "אבל מאוד יכול להיות שיש בזה איסור תורה של מחתך אם הוא חותך ניילון או א נייר כסף בגודל מסוים בשביל אריזה, בשביל כיסוי סיר, בשביל כיסוי צלחת במקרה כזה כי ייתכן שהוא עובר על איסור תורה." (האפשרות לאיסור תורה של "מחתך").
• "אבל אפילו אם הוא קורע, לא מחתך לפי מידה, כמה שבא לו בשביל לארוז, עדיין יש בזה איסור דרבנן לפחות." (איסור דרבנן גם בקריעה שאינה מדויקת).