עליה על מטוס בערב שבת תוך טיסה בשבת ונחיתה במוצ"ש, האם מותר?

תמצית נושאים ורעיונות מרכזיים מתוך "הטקסט שהודבק"

המסמך עוסק בשאלה הלכתית מודרנית הנוגעת לנסיעה במטוס בערב שבת, כך שהטיסה נמשכת לתוך השבת ומסתיימת לאחר צאת השבת במקום מרוחק יותר מזרחה, תוך התייחסות לדברי פוסקים שונים, ובמיוחד שיטת הרמב"ם.

השאלה המרכזית:

האם מותר לעלות על מטוס ביום שישי בארצות הברית לפני כניסת השבת, כאשר המטוס ישהה באוויר במהלך השבת וינחת לאחר צאת השבת במזרח הרחוק?

דעות שונות והנמקות:

• דעת הרב יונה סגר: לדעתו, הדבר אסור על פי הרמב"ן מכיוון שיש כאן ביטול שבות וספק איסור תורה. לדעת הרמב"ם, האוסר תחומים ביותר מ-12 מיל מדאורייתא, הטיסה כרוכה בהנאה ממלאכת גוי שאסורה בשבת. לכן, אסור לעלות על מטוס בערב שבת אם הטיסה נמשכת בשבת, גם אם היא מסתיימת לאחר צאת השבת.
• ציטוט: "לדעתו על ליבד הרמבן רבי משה בן נחמן יש ביטול שבות וספק איסור תורה ולדעת הרמבם שאיסור תחומים ביותר מ-12 מיל ה דאורייתא אז גם כן הטיס קרוחה בהנאה ממלכת גוי שאסורה בשבת לכן אסור לעלות על מטוס בערב שבת הממשיך טיסתו בשבת אפילו מטיסה מסתיימת אחרי סת השבת"
• ההלכה למעשה על פי הרמב"ם ורבנו (כפי שמובא בטקסט): לכאורה, ניתן להתיר את הנסיעה אם היא לצורך מצווה.
• נסיעה באמצעי תחבורה המופעלים על ידי גויים:
• אסור לעלות אם הצוות או רוב הנוסעים יהודים, כי בכך גורמים לגויים לחלל שבת עבור יהודים.
• מותר ברמה העקרונית אם רוב הנוסעים גויים והיהודים הם מיעוט, מכיוון שהגויים עושים זאת לצורך עצמם והיהודים טפלים לנסיעה.
• השוואה לגזירת חכמים על הפלגה בספינה לפני שבת: חכמים גזרו שאדם לא יפליג בספינה שלושה ימים לפני שבת מחשש לפגיעה בעונג שבת עקב טלטולי הים.
• טעם רבנו לגזרה זו: פגיעה בעונג שבת עקב מזג האוויר הימי והטלטולים.
• השוואה למטוס: הרב מץגר סבור שאף במטוס יש טלטולים (כיסי אוויר) ויש קושי בתזוזה, מה שעלול לפגוע בעונג שבת.
• הסתייגות: גזירה נאמרה רק במקום בו גזרו. אין לגזור במקום שלא גזרו. אמנם, מורה הוראה יכול שלא להורות על היתר כדי להרחיק מפגיעה בעונג שבת.
• שיקולים לקביעת גזירה חדשה (אם תתחדש סנהדרין):האם הדבר שכיח? (במקרה של טיסה, ייתכן שהפך לשכיח)
• האם הציבור יכול לעמוד בגזירה? (איסור טיסות מערב שבת עלול להיות קשה לציבור עקב צורכי עסקים, טיפול בחולים וכו').
• ציטוט: "בדרך כלל הכלל המוביל הוא שגוזרים בדבר השכיח. בדבר שלא שכיח אין גוזרים. כלל שני, גוזרים גזירה בדבר שציבור יכול לעמוד בה. בדבר שאין ציבור יכול לעמוד בה אין גוזרים."
• ההבדל מהפלגה: בהפלגה הייתה אפשרות להקדים את הנסיעה, אך באיסור טיסה ייתכן שלא תהיה אופציה חלופית.
• איסור תחומים ודעת הרמב"ם: הרמב"ם התיר הפלגה בספינה של גויים מיישוב ליישוב בנהרות, וביקר בחריפות את ראש הישיבה בבבל שאסר זאת.
• הנימוק של הרמב"ם: החשש לתחומים קיים רק כאשר הספינה קרובה לקרקע. במים עמוקים (מעל עשרה טפחים), אין איסור תחומים מדרבנן, כי האיסור מדרבנן בתחומים למעלה מעשרה טפחים נאמר רק כאשר זה דומה ל"דגלי המדבר" (מחנה יציב). בים, אין זה דומה לכך.
• לדעת הרמב"ם, איסור תחומים של 12 מיל מחוץ לתחום הוא דאורייתא, אך מעל עשרה טפחים בתוך התחום הוא מדרבנן (וספק אם קיים מעל עשרה).
• ציטוט: "הוא אמר מתי חכמים הסתפקו בתחומים למעלה מעשרה כשזה דומה לדגלי המדבר למחנה אבל אם זה לא דומה לדגלי המדבר כמו בים על זה לא שייך בכלל איסור מדרבנן כי הרי אם אני מסופק אם יש תחומים למעלה מעשרה כל האיסור עליבה דרבנו מדרבנן לא מדאורייתא"
• הרמב"ם התיר בתקיפות הפלגה בספינות של גויים בנהרות.
• ציטוט: "ולכן התיר בתקיפות מרובה שמותר להפליט בספינה של גויים מיישוב לישוב בנהרות בנהרות כאלה"

נקודות למחשבה העולות מהטקסט:

• ההתמודדות של ההלכה עם מציאות טכנולוגית חדשה (טיסה).
• המתח בין שימור גזירות חכמים לבין התחשבות בצרכי הציבור ובמציאות המשתנה.
• החשיבות של הבנת טעמי הגזירות כדי להחיל אותן או לא על מקרים חדשים.
• ההבדלים בין דעות הפוסקים (רמב"ן ורמב"ם) והיישום שלהן למקרה הנדון.

המסמך מציג דיון הלכתי מורכב ומשאיר את השאלה המעשית פתוחה, תוך הדגשת השיקולים השונים שיש לקחת בחשבון.