האם הנשים בזמן הזה חייבות במצוות ספירת העומר?

שאל השואל ואמר האם הנשים בזמן הזה חייבות בסירת העומר והתשובה השאלה צריכה להבדק היטב היטב מה פירוש אם אנשים בזמן הזה חייבות בספירת העומר או הן חייבות או הן פטורות אלא הם כן סבורים שספירת ה עומר היא לא מצווה מן התורה אלא היא תקנה על איזשהו תנאי שאולי תנאי מסוים נשתנה או תוצאה מכך יש מקום לשאלה אבל לפי שיטת רבנו המצוות ספירת העומר גם בזמן הזה היא מן התורה והועיל והיא מן התורה והיא מצוות עשה שהזמן גרמה רבנו כותב במפורש בספר המצוות וכן במשני תורה בהלכות מידים מוספים שאנשים פטורות ממצוות עשה זו ואין הבדל בין אז להיום זה אותו דבר אלא מה גם הללו שאומרים שמצוות ספירת העומר בזמן הזה היא זכר למקדש והיא מדרבנן אבל אין במצווה מדרבנן זו איזשהו בסיס שעליו נוכל לבוא לומר שהנשים אז היו פטורות והיום כאילו משהו בבסיס התקנה שתנה שאנשים יתחייבו אלא גם כשזה מצות עשה מדרבנן וזוהי מצוות עשה שהזמן גרמה פטורות ולכן גם הבחינה הזו אפילו לפי מרן שסובר שהספירת העומר בזמן הזה היא מדרבנן זוהי מצוות עשה שהזמן גרמה ואנשים פטורות אז והיום היינו אך אלא מה יש מחלוקת הפוסקים מעניינת למדי האם אישה שהיא פטורה מצד עשה שעזמ גרמה פטועה אם היא רוצה לקיים את המצווה היא רשאית או לא רשאית כבר רבנו כתב הלכה מפורשת שאישה שרוצה לקיים מצוות עשה של הזמן גרמה רשאית היא לא פועלת כמצובה היא פועלת כרשות כמתנדבת היא רשאית אבל אומר הרמבם ובעק כבותיו גמרן היא ענר רשעית לברך ש כן היא לא יכולה לומר אשר קיצנו וציונו מייצוה אותה הרי היא פועלת כמתנדרת היא פועלת כרשות ולכן אנה איננה רשעית לברך וזוהי עמדתו של מרן כמו של רבנו בעניין הזה אבל חכמי אשכנז יש להם שיטה אחרת שגם אדם שפטור מןמצווה אם הוא פועל כמתנדב בקיום המצווה רש ברך כך לגבי הזכרים, כך לגבי האנשים ולכן בדבריהם אם אישה רוצה לספור ספירת העומר ובברכה היא רשאית ולדידנו אם אישה רוצה לספור ספירת העומר היא רשאית אבל בלי ברכה זה הבדל בין שתי שיטות ולא רק לעניין זה אלא להרבה הרבה מצוות אבל אה מהבחינה הזו אמר המגן אברהם שולחן ערוך אורח אור חיים סימן תפט עי קטן א' התבטעות שניסו לבנות עליה מגדלים פורחים באוויר שכן אמר המגן אברהם נשים פטורות פני הספירה דהוה מצוות עשה ש הזמן גרמה ומביא כמקור לכך את הרמב"ם ואת הזוהר. אחר כך ממשיך המגן אברהם וכותב: "ומי הוא כבר שביע עליהו חובה?" המזו מי הוא כבר שביאו עליי הוא חובה. לא שחכמי ישראל נתכנסו ותיקנו ואמרו בימים האלו בזמן הזה חובה על אנשים לספור ספירת העומר. אלא במקומותינו הנשים לא אצלנו אצל יהודי תימן אלא במקומותינו דהיינו אצל אצל המגן אברהם שהוא כפי שהוא הבכיר רבים רבים כבר מהגו הרבה נשים לספור ספירת העומר ובעדיקות בעדיקות מרובע באופן כזה שזה כאילו אצלהם כבר חובה הנה נראה במשנה ברורה סעיף קטן ג' הוא כותב ונשים ועבדים פטורות ממצווה זו דהב מצוות עשה שהזמן גרמה וחטב המגן אברהם מי הוא כבר שביה עליי הוא חובה וכמדומה אומר המשנה ברורה מדינות לא נהגן השי כלל ספור כלומר הנה אומר המשנה ברורה עד שהמגן אברהם מצלם מצב שנשים סופרות ספירת העו אומר בעדיקות מרובה כמו חובה הנה אצלנו אני מעיד כך אומר המשנה ברורה שאנשים בכלל לא סופרות אז וגם בשער הציון הוא מביא גם הפרי חדש כתב בפשיטות ונשים פטורות ולא הזכיר ממנהג דנשה בזה וכן חיי האדם השמיט מנהגה כלומר המשנה ברורה מעיד שאחרונים רבים אומרים במקומותנו לא ראינו שנשים מברכות ולא סופרות אם כן אי אפשר לבוא להגיע ולומר שזה כבר כמו חובה. ואנמרנו מה שאמר המגן אברהם זה מבחינת איך שאנשים במקומותיהם התנהגו בעדיקות כלפיהם מצת השיער. לא שחכמי ישראל נתכנסו וקבעו החל מהירון אנשים חייבות כי נשתנה משהו. לא שום דבר לא חל שום שינוי. כאן המקום להעיר שצריכים מאוד מאוד להיות זהירים בבירורים הללו ביחס למה שהתורה חיוה או פטרה. כשהתורה אומרת שאנשים פטורות ממצוות עש הזמן גרמה יש לה כוונה בדבר הזה. איננו יודעים התורה לא בהרה אבל חכמי ישראל לדורותיהם מנסים להתאים את הדינים האלה ואינם רואות ולא זר שעול של האישה שונה מעולם האיש מבחינת ההתייחסות לזמן. אין אישה יכולה ורוצה להיות כבולה במסגרת של זמן, מסגרת דווקאית, אלא היא יותר בת חורין להיות משחררת לפעול בחופשיות ולא בקבילות של זמן. עכשיו שחרית, עכשיו ככה, עכשיו מנחה, עכשיו ערברית, עכשיו ככה. כמובן בכל כלל יש יוצא מן הכלל. אבל זה בדרך כלל זו בדרך כלל הגישה זה לא חיסרון האדם זקוק לשני דברים האדם זקוק לאור החיים הצבאי משמעת סדר כללים נושות והעולם באדם זקוק גם לאדם האזרחי לחופש צריך מזה ומזה תנחתך את לכך עד לכך בני אדם לכך בני אדם לכך זה טבעו של עולם זה הביטוי של השלמות לא שאני חושב שהאזרח שלא פועל על פי מסגרת משמעת דוקאית הוא חסר הוא כאילו פחות מהצבא ולא שאני סבור שהאיש הצבא הוא מסכן ודפוק לא את לכל ולכל דבר יש מהלכים ולא להתחיל לומר בטח בטח יש יחס שונה מפלא לרעה אין זה לא קשור לחלוטין תפלה על רעה אבל מעבר להערה ההגותית הזאת צריך דעת הלכתית אם אדם יבוא ויאמר היום אנשים חייבות בסירת העומר למרות שהתורה פתרה אותם ולמרות שהתורה לא הניחה ביסוד החיוב וביסוד הפטור איזשהו תנאי שעל בסיסו אתה אומר היום אנשים חייבות אלא אתה בא ואומר לא מתאים לנו ש אנשים לא חייבות אנחנו חושבים שזה משהו שמפלה אותה רעה זו כפירה זה פגיעה באמונה בתורת השם בצדק אלה בחוכמה האלוהית שאין אנו מגיעים לעומק הדברים ובבחינה הזאת תמים תהיה עם השם אלוהיך לא ללמוד מזה חס וחלילה שכאילו התורה הפלטה לרעה או לטובה בציבוי זה אחר אבל גם לא להסיק שכאילו באמת יש מקום לשינויים וזה בחי בל תוסיף אם אדם יבוא ויאמר אתה פטור במצווה אבל היום אתה חייב סבר תוסיף זה אסור לא להוסיף לא לגרוע מן התורה והרבה אמרו חז"ל כמה ההרצעה של אסתר המלכה שיקראו אותה לדורות דהיינו מקילת אסתר ארץ ישראל נזעזעה תק פרסה על תק פרסה הרי אסור להוסיף על התורה אל מלה שמצאו גדר שכמו שיש גזרות שחכמי ישראל מוסמחים לגזור גזירה לוים ייסורים כדי להיות משמרת לציבויים של התורה כך יש סמכות לחכמי ישראל לתקן תקנה וקום ועשה כדי לגדור גדר בעמוד האמונה שיש אלוהים משגיח בעולמו ואין זה מקרה ואין זה הפקר כנגד הדעה שכאילו עזב אלוהים את הארץ אז בג את הסתרות השגחה אלוהיית השמיים הנסתרת ונוסף על הנגלת על הנגלת זה גדר אחר מדוע אני מאיר את הדברים האלה לא רק בגלל שיש כאלה שמדברים בכיוונים אלו ואחרים במיוחד בימינו אלא גם בגלל גישה פרשנית אשכנזית שהיא תעונה זהירות גדולה מאוד מאוד הנה רבותיי נתתי לכם דוגמה שאחמי אשכנז אמרו נשים יכולות לברך עלות עשה ש מהגרמה כי הם מחסות את עצמם לחיוב גברים ונשים יכולים לברך על מנהג לפי רבנו במרן לא מברכים על מנהג כי אין אשר קיצאנו וציבנו והם אומרים אנחנו נוהגים הכנסנו את עצמנו בחיוב אנחנו מברכים אז קודם כל יש כאן גישות שונות במהות בין ה בין הפוסקים הסרדים בין הפוסקים האשכנזיים בעניינים אלו אבל בור הוא דק מן הדק שזה קשור מאוד לדרכי ההוראה, לדרכי פרשונות התורה ולהשקבת עולם. יש מה שנקרא שאלות ותשובות מן השמיים של רבי יעקב ממרביש, אחד מגדולי בעלי התוספות. וכבר יצאו רבים מאוד ודענו בעניין הזה עד כמה ניתן לסמוך עליהן כשהוא אומר מןשמיים גילו לו. ובאמת בתקיפות מסכם את העניין. הרב יוסף ואומר לא בשמיים היא אין דבר כזה אדם שחכם גדול שבוא יגיד לי אמרו לי מהשמיים לא בשמיים היא תורה ניתנה מהשמיים אבל הכרעה כאן בארץ לפי כללי הוראה לא מן השמיים אבל דנים בדבריו לא כמיים אלא כסברות כמקור הרכתי אפשר לקבל דבריו אפשר לא לקבל דבריו אבל דנים בזה עכשיו רבותיי בואו ראו דוגמית לשאלה מן השמיים ותשובה מן השמיים בוא דוגמי שאלתי כך רבי יעקב מרביש מעיד על עצמו שהוא שאל מהשמיים על אנשים שמברכות על הלולב ועל מי שמברך להן על תקיעת שופר אם יש עבירה בדבר ואם הבי ברכה לבטלה אחרי שאין מצובות ואם לא כי הוא יודע שחכמי ישראל דהיינו הבר תלמודים נחלקו בשאלה הזו וזו בעיה כי לפי הרמבם זה ברכות אם הם תבר רחמה ואילו לפי רבנו טעם זה לא ברכה לבטלה אז הוא נפשו כפו שואל מה שנאמר כאן בלשון מלולית שואל מן השמיים מה עושים והשיבו תשובה שהוא אומר שקיבל מהשמיים וכי אחר דרה כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה ולך אמור להם שובו לכם לאולכם וברכו את השם אלוהיכם כלומר מה פירוש אה הרי הקדוש ברוך הוא אומר לאברהם אבינו כל השם תאמר לך שרה שמה כל הה ועוד הוסיפו חכמים ואמרו מלמד שאברהם תפל לשרה בב בנביאות בנבואה ואם כן בוודאי הם יכולות לברך מה הבעיה תראה במעמד הר סיני רק גמרו את מעמד הר סיני מה הקדוש ברוך הוא אמר שוב לכם לא לכם עד עכשיו אמרתי לכם שלושת מהגבלה אל תגשו לשעה עכשיו לכו לכם לנשים כי אנשים זה עמוד זה מקום מרכזי ודאי מה השאלה ועד מגילה וחנוכה ופרשו לי מה מצינו במגילה בחנוכה מאחר שהיו באותו הנס חייבות בהם ומברכות עליהם כלומר הנה תראה מגילה בחנוכה זה לא מצוות עשה שהזמן גרמה מדרבנן זה מצוות עשה שהזמן שהזמן גרמה מדרבנן ולמרות הכל חייבו את הנשים בטענה שאף אין היו באותו הנס ובלולבנ ממצאנם סמך לדבר שימו לבולב לא נאמר כך בגמרא אבל שימו לב מה הוא אומר ובלולבנמצנו סמך לדבר שאין לו אלא לב אחד לבש בשמיים הרי מה זה לא לב אחד לכי לאשה אין לב אחת גם לאישה יש לב אחד לשמיים לכן זה ברור שהיא יכולה לברך עליו ה ובשופר מה אמרינן שאמר הקדוש ברוך הוא אמרו לפני מלכויות שם עליכם זכרון עוד שבו זכרון בותכם לפניי לטובה ובמה בשופר ואנשים לא מצליחות שיבואו זכרונם לפני לפניו לטובה לפי כך הם באו לברך בעליו שב ידן בקיצור רבותיי שיטה פרשנית והוראתית תאונה עיון גדול מאוד מאוד אם ככה אפשר את כל מצוות עשה שהזמן גרמה על בסיס של דרשות לחייב את האישה ואז כל מה שהתורה קבעה שאנשים פטורות מצותך הזמן גרמה בעצם זה לא מכוון זה לא מכוון חס וחלילה כביכול היה עלה לדעת דבר כזה שעל בסיס דרשות דרשות לפסוק הוא זכאי לחשוב כך אבל זה לא אומר שנקבל את הדברים שלו הוא ברור שאין אנו מקבלים את הדברים שלו הוא גדול הוא גדול אבל זה לא אומר לא מקבלים דרך הוראה כזו לא מקבלים סברה כזו כי אחרת עשית פלסטר מכל הכלל הזה שנקרא מצת עשה שז שהזמן גרמה כי כל דבר על בסיס דרשה תמצא חיוב נגמר הסיפור אוכן רבותיי יש מי שטוען שספירת העומר היא לא מצוות עשה שהזמן גרמה במובן הדווקאי של המילה. למה? כיוון שהיא תלויה בעומר בדבר טבעי. בדבר טבעי והועיל וזה דבר תלוי בבריאה בטבע. אף על פי שזה מתרחש בזמנים מסוימים. אי אפשר לבוא להגיד שהזמן גרמה. אלא זה הטבע גרמו. הבריאה גרמה. והועיל וזה לא בדיוק הזמן אלא הצבע והבריאה לכן זה לא בגדר מצווה עשה שעה זמן גרמה טוב סברה סברה אם סברה כזו תתקבל שזוהי ההגדרה של מצוות עשה של הזמן גרמה בסדר אבל אם ינתן תנתן הגדרה אחרת למצות חס זמן גרמה והרבה פלפלו בהגדרה של מצוות חס זמן גרמה אז בוודאי שאנשים לא יהיו חייבות אבל לבוא לומר שסביבת העומר זה צעשה שזמן גרמה ופעם הם היו חייבות והיום הם פעם היו פטורות והיום הם חייבות או עכשיו ניתן לפרש בפרשנות כזו וכזו באופן כזה לחייב את האישה כאילו חכמי ישראל של אז לא היה להם את הכושר לפרש כפי שאנחנו מפרשים הרי הדברים האלה צריך להרחיק אותם מדרכי הפרשנות ומדרכי ההוראה רבי חניה בנגש