לכבוד הרב שלום רב! יש לי שאלה בנושא שירת נשים ושירי עגבים. 

א' האם מותר לשמוע שירת נשים דרך מכשיר אלקטרוני? 

ב האם יש הבדל בין אישה שאני מכיר או לא? 

ג מה נחשב שירי עגבים האם כל שיר בין איש לאישה או שדווקא שיר שיש בו דברים לא צנועים? 

ד האם יש בעיה לשמוע שיר של זמר כשר ששר על הבת שלו וכדומה אבל זה יכול להישמע כמו שיר אהבה? 

ה אם אפשר אשמח לפירוט נרחב 

תודה מראש 

שלום הרב!
קראתי הרבה תשובות של הרב באתר ולא מצאתי תשובה שמתייחסת באופן ישיר לנושא שמיעת שירת נשים מהקלטה.
א'. מה הדין בשיר מוקלט ששרה אישה?
ב. האם יש חילוק בדין אם ראה את פני האישה או לא?
ג. האם יש חילוק בין ראיית האישה פיזית, באמת. או ראייה בתמונה?
ד. מה יעשה אדם שנמצא במקום שמשמיעים בו שירת נשים מהקלטה ואין לו אפשרות לצאת?

התוספות ד״ה ״וכהן״ מסכת סוטה דף י״ט עמוד א, שלפי הירושלמי משמע שאין יצר הרע מצויה לשעה ולכן יכול הכהן להחזיק את ידי האשה, ומכאן לכאורה משמע שניתן ללחוץ יד לאשה. מה דעת הרב?

כבוד הרב,

נחלקו הראשונים באם יש מושג של וסת החודש, והרמב"ן הוכיח שזה דבר בלתי אפשרי מסברא. הרשב"א טען עליו שככה מצינו בירושלמי שקידוש החודש יכול לגרום שינווים בטבע, לענין חזרת בתולים של קטנה בת שלש בשנה מעוברת.
הרמב"ם השמיט ענין וסת החודש וביאר הרב קאפח שס"ל לרמב"ם כמו הרמב"ן שאין מושג של וסת החודש ואינו אלא מעשה ניסים.
שאילתי, האיך הרמב"ם למד הסוגיא הנ"ל בירושלמי? בודאי שאין זה מדרכו לומר שב"ד קובעין הטבע ע"י מעשה ניסים, אבל ככה משתמע מירושלמי.
תודה רבה!

האם מותר לשמוע אמא או אחות שרות בשולחן שבת אם אנחת?

שלום רב לכבוד הרב שליט"א
בהל' איסו"ב פ"ט הל' כד- כה כתב הרמב"ם שאם מצאה כתם על בגדה ובשרה תולה בכל שיש לה לתלות ותולה במאכולת עד גריס.
ובהערה לא שם כתב מארי שהמ"מ פי' שכ"ז דוקא בנמצא על על בשרה ובגדיה. אבל על בשרה בלבד אין לו שיעור ובכל שהוא טמאה.
והוסיף מארי 'כבר כתבתי למעלה שחולקין עליו מן המפרשים ולדבריהם אפי' נמצא על בשרה בלבד כל שהוא פחות מכגריס תולה במאכולת'.

א. האם הבנת מארי בדעת הרמב"ם היא שיכולה לתלות במאכולת עד גריס אפי' אם הכתם על בשרה דלא כמו הבנת המ"מ?

שלום כבוד הרב!

יאיר לנו רבנו את הדרך: אשתי ילדה לא מזמן בן זכר. רצינו לדעת מה הם דיני הטומאה בזמן זה. לפי מה שהבנתי, יולדת זכר נטמאת שבעה ימים באופן אוטומטי. לאחר מכן, אם יכולה לספור שבעה נקיים (14 ימים לאחר הלידה) היא יכולה ללכת למקוה בברכה.

אם היא ראתה דם בין זמן זה וארבעים יום לאחר הלידה, מדאורייתא מותרת היא לבעלה שאלו דמי טהרה. אך נהגו לאסור ולתהייחס לדם זה כאילו נידה, ולכן על האישה לחכות עד שייפסק הדימום ותספור עוד שבעה נקיים וללכת למקוה שנית, אך בלא ברכה מפני שטבילה זו היא מכח המנהג.

אם טעיתי, מחל לי רבי והאר את דרכי.

שלום לכבוד הרב
האם לאישה בימינו מותר לענוד נזם?
בציבורים המכונה היום "חרדי" אין זה מהמקובל
ובלתי לאומי זה משתנה בין מגזר למגזר
אז לכאורה מה יהיה הדין ?
הרי אימותינו ענדו נזמים, והרי איך נתחסד יותר מהם, בטענה שזה אינו צנוע?
ובפרט אם לאישה. בעיניה זה יפה לה.
אשמח לדעתו של כבוד הרב שליטא

שלום רב, חברותתי שואל וז"ל - לפי דעת רבנו (מקוות פ"ד ה"ז וכן ידועה דעת הראב"ד ) אין המקווה נכשר אלא אם יש בו בפועל יותר מעשרים סאה מי גשמים,
ולפי זה המקוואות המבוססים רק על אוצר זריעה ודאי פסולים לדעת רבנו,
השאלה היא מה דינם של המקוואות המצויים , שיש בהם גם אוצר השקה,
ודאי שמיד אחרי החורף אחרי מילוי האוצר עדיין יש בו בפועל יותר מעשרים סאה מי גשמים, אבל, אם אוצר ההשקה פתוח בזמן הטבילה (כפי שנוהגים להחמיר בזמננו בדרך כלל) מסתבר שמהר מאד מחמת תנועות המים בזמן הטבילה יתחלפו מי הגשמים