איסורי ביאה פ"ט הל' כד
שלום רב לכבוד הרב שליט"א
בהל' איסו"ב פ"ט הל' כד- כה כתב הרמב"ם שאם מצאה כתם על בגדה ובשרה תולה בכל שיש לה לתלות ותולה במאכולת עד גריס.
ובהערה לא שם כתב מארי שהמ"מ פי' שכ"ז דוקא בנמצא על על בשרה ובגדיה. אבל על בשרה בלבד אין לו שיעור ובכל שהוא טמאה.
והוסיף מארי 'כבר כתבתי למעלה שחולקין עליו מן המפרשים ולדבריהם אפי' נמצא על בשרה בלבד כל שהוא פחות מכגריס תולה במאכולת'.
א. האם הבנת מארי בדעת הרמב"ם היא שיכולה לתלות במאכולת עד גריס אפי' אם הכתם על בשרה דלא כמו הבנת המ"מ?