למה התכווין הירושלמי במימרה לכבד את תלמידי חכמים בבתי המדרש ואף את חמוריהם?
אלו מפגעים הלכתיים נגרמים בעטייה של תופעת אימוץ הכלבים ובמיוחד מכשולות ביום השבת?
מהו, אם כן, הפתרון לקונפליקט בין הצורך החיוני של הסומא בכלב נחייה לבין הכנסת כלב למקום מקודש שאינה מתקבלת בתודעת הבריות?
מקור: תמלול קטעים מתוך הקלטה קולית "110621hy.mp3"
נושא מרכזי: הדיון ההלכתי סביב השאלה האם מותר לאדם עיוור להכניס את כלב הנחייה שלו לבית הכנסת. הדובר מציג שתי גישות מרכזיות בנושא, תוך התייחסות למקורות הלכתיים ולמציאות החברתית.
נקודות עיקריות וציטוטים:
- הגישה המתירה (הרב משה פיינשטיין זצ"ל):
- הרב פיינשטיין פסק שמותר להכניס כלב נחייה לבית הכנסת, תוך שהוא משווה זאת להכנסת חמור של תלמיד חכם לבית המדרש, כפי שמובא בירושלמי במסכת מגילה.
- ציטוט: "כבר אמרנו אז שראש וראשון שפרץ דרך בעניין הזה הוא הרב משה פינשטיין זכר צדיק לברכה בשאלות ותשובות אגרות משה אור החיים חלק א' סימן מ ולדעתו הדבר הזה מותר והוא מביא ראיה מהירושלמי במסכת מגיל שרב עמי היה מלמד את התלמידים שאם מישהו בא אליהם והוא תלמיד חכמים אז יקבלו אותו הוא והחמור שלו והכלים שלו דהיינו ידאגו לאכסניה לאורח שהוא תלמיד חכמים הן בשבילו והן בשביל חמורו שזה בעצם ה הפרייבט שלו של אז והן לכלים שלו והוא מוכיח משם שהכוונה היא שהוא מכסנים אותם בבתי מדרשות, בתי כנסיות, בתי מדרשות ואם כן הוא אומר אתה רואה שמותר להכניס חמור לבית הכנסת כשהכוונה היא לצורך האדם עצמו."
- הרב פיינשטיין רואה את הצורך בכלב הנחייה כצורך חיוני לאדם העיוור, בדומה לצורך של תלמיד חכם בחמורו, ואף משווה זאת לצורך באכילה ושתייה בבית המדרש, שהותרו מפני שזהו מקום חייהם.
- ציטוט: "אלא כיוון שיש צורך גדול ב לאותו. בכלב הזה כמו שיש צורך גדול לאותו תלמיד חכמים לחמור האישי שלו הרי כמו שהתירו אומר הרב משה פריינשטיין לתלמידי חכמים לאכול ולשתות בבת המדרשות כיוון שזהו מקום חייהם הרי שהם נבנו על תנאי זה ואם כן גם הדברים האלה הם כאלו נבנו על תנאי זה שזה כמו אכילה ושתייה מבחינת החיוניות זהו זהו הקו שלו"
- הגישה המסייגת (הרב עובדיה יוסף זצ"ל):
- למרות פסיקתו של הרב פיינשטיין, ישנם מורי הוראה שחלקו עליו, ביניהם הרב עובדיה יוסף, שסבר שיש לסייג מאוד את ההיתר.
- ציטוט: "למרות דבריו המקוריים והנועזים הללו. בכל זאת יש ממורי ההוראה שלא הסכימו עמו. וטענו כמה טענות."
- הטענה הראשונה היא קדושת בית הכנסת. למרות שהרב פיינשטיין מודה בקדושת המקום, הרב יוסף סבור שיש לשמור עליה באופן קפדני יותר.
- הטענה השנייה נוגעת לתודעה הציבורית: כלב נתפס בעיני רבים כסמל של חורבן ומעשים לא ראויים, כפי שמתואר על חורבן המקדש. הכנסת כלב לבית כנסת עלולה ליצור רושם שלילי.
- ציטוט: "א' משום שבאמת הכלב הוא בתודעה של רבים כסמל של חורבן, שממון, מעיסות, שועלים הלכו בו במקדש וגדולי ישראל בחו כשראו את השועלים הלכו בו. אותו דבר גם כשכלב מהלך במקום קדוש אז בתודעה של הבריות יש בזה סמל של שמון, סמל של מייסות וכולי. ולכן צריכים להימנע מהדבר הזה מדין קדושת בית הכנסת."
- טענה נוספת היא שגם גויים, שנהוג אצלם שימוש רב בכלבים, אוסרים הכנסתם לבתי תפילה. התרת הדבר עלולה ליצור חילול השם, כאילו אנו מזלזלים בקדושת בתי הכנסת שלנו.
- ציטוט: "דבר נוסף, טענה נוספת שואלת, הנה הגויים שוודאי ודאי אצלהם מרבים להשתמש בכלבים בחיי יום ויום, למרות הכל הם אוסרים הכנסת כלבים לבית פולחנם. ואם כן, מאחרהם אוסרים ואנחנו נתיר עלול הדבר הזה לגרום לחילול שם השם כאילו הם מכבדים את ביתחנם ואנו מזלזלים בקדושת בתי הכנסיות שלנו"
- הפתרון המוצע על ידי הרב יוסף הוא למצוא מקום לכלב בחצר בית הכנסת, כך שהאדם העיוור יוכל להשאיר שם את כלבו ולהיכנס לבית הכנסת בסיוע אחרים.
- ציטוט: "ולכן לדעת הרב יוסף יש מקום למצוא לו מקום לכלב הזה בחצר בית הכנסת כדי שהאותו עבר יגיע לשם ישאיר שם את הכלב ויכנס על ידי חברים שנמצאים כבר בית הכנסת חצר בית הכנסת יכנס לתוך בית הכנסת ישא תומת שליו ויחזור לכלבו ובלבד לא להכניס את הכלב לבית הכנסת אלה הם הדברים שעודו יוסף והם דברים ראויים כדי לא לפרוץ גדר"
- התייחסות תרבותית וחששות נוספים:
- הדובר מביע דאגה מהתופעה המתרחבת של גידול כלבים בקרב שומרי תורה ומצוות, שלדבריו נשאבים לתרבות זו באופן מוגזם, עם תופעות שליליות כמו התנהגות לא נקייה של הכלבים במרחבים ציבוריים.
- ציטוט: "ובאמת הועיל או כבר עמדנו אתמול על התופעה המאוד מאוד מבישה ומחירה בתרבות גידול הכלבים ושנשאבים לתוך התרבות הזו גם שלומי אמוני ישראל ורבים מפגעים מאותה תרבות ההתמכרות לתכלבים התינופות שהם מתנפים ברחובות ושוקים ה הפחדות שהם גורמים שהם מפחידים ילדים או נשים וכ יוצא בזה וכן הכל כיוצא בזה מפגעים מרובים"
- הוא מזכיר גם בעיות הלכתיות נוספות הקשורות לכלבים, כמו דינם כמוקצה בשבת וההימנעות ממגע איתם.
- ציטוט: "לא לא אחת נשאלתי א ביחס לכלב וביום שבת ורבים רבים טועים ומטלטלים את הכלב, מלטפים אותו, מרימים אותו והוא מוקצא. הוא מוקצא ועוד כהנה וכאן הדברים שמים עליו דברים וגם זה איסור מחמם."
- הדובר מתאר תופעות שליליות של בעלי כלבים המתנהגים באופן לא מכובד בסביבת בית הכנסת.
- ציטוט: "לא אחת עברו כאן ליד בית המדרש שלנו אנשים רואה כלבים והועיל ורואה הכלבים הללו לא הם המנהיגים את כלביהם אלא הכלבים שלהם מנהיגים אותם והם מטלטלים אחריהם לא אחת באנו וראינו כיצד כלבים עשו אצועותם כאן בכניסה לבית הכנסת ובחצר מהיום מה למדך היום הכניסה אני מדבר בתוך החצר בתוך החצר ובכניסה ממש בושה אוכלמה בלי שום רגש בלי שום רגש שהם נמצאים בחצר בית השם."
- קיים חשש שאם יותַר באופן גורף להכניס כלבי נחייה, הדבר יביא לכך שאנשים יביאו את כלביהם גם לחצר בית הכנסת מטעמי נוחות.
- ההמלצה והמסר:
- הדובר ממליץ לאמץ את גישתו של הרב עובדיה יוסף, אך תוך כדי כך לצאת למסע הסברה בקרב הציבור.
- ציטוט: "לכן א אנחנו נצטרך באמת לדגול בשיטה של הרב עובד יוסף אבל עם מסע של הסברה שבגלל שתורתנו היא תורת חיים נתנו את ההיתר הזה לחבר שלנו שהוא זקוק לכך מאוד מאוד וזו הזדמנות זו הזדמנות לפתוח במסע של הסברה קרב שמוא בני ישראל מה הם הגבולות שחייבים להיות לכל אלה שנזקים לגדל כלבים רבי חניגשמר"
- מטרת ההסברה היא להבהיר את הגבולות והכללים הנוגעים לגידול כלבים בקרב שומרי תורה, תוך התחשבות בצורך של אנשים עם מוגבלויות ובשמירה על קדושת בתי הכנסת.
מסקנה: הדיון סביב הכנסת כלב נחייה לבית הכנסת הוא מורכב ונוגע בהיבטים הלכתיים, חברתיים ותרבותיים. קיימות שתי גישות מרכזיות: גישה מתירה המבוססת על הקלה לצורך חיוני, וגישה מסייגת המדגישה את קדושת בית הכנסת והחשש מפני השפעות שליליות של תרבות גידול הכלבים. ההמלצה היא לאמץ פתרון ביניים המאפשר מענה לצורך של העיוור תוך שמירה על כבוד המקום, ובמקביל לקיים הסברה בנושא בקרב הציבור
Full text
תכנים לקריאה נוספת
קימה בעלייה לתורה
כבוד הרב שלום רב,
ברצוני לברר באם ברצוני לכבד את חמי (אב אשתי) האם ניתן לעמוד כאשר הוא עולה לתורה ומברך? האם אין בעניין זה בכדי לפגוע בכבודו של אבי הי"ו? כמו כן מלבד סבי, אבי ואחי הגדול הי"ו האם חלה חובה לקום גם כאשר דודים (אחי אבי או אחי אמי) עולים לברך? כמו כן האם כאשר המברך הינו המפטיר וקורא את ההפטרה האם יש חובה לעמוד עד סיומם של ברכות ההפטרה?
ציוד בית כנסת
בס"ד שלום לכבוד הרב,
ברצוני לשאול שתי שאלות הקשורות בנושא ציוד בית הכנסת:
1. האם מותר למכור ציוד שנתרם לבית הכנסת (ציוד שלא בשימוש או שמעוניינים להחליף אותו), כאשר כל ההכנסות מופנות כמובן לבית הכנסת.
2. האם מותר לקבל כתרומה לבית כנסת ציוד משומש (נניח שטיח לארון קודש)? בברכה ותודה מראש ארז
עריכת חשבונות בשעת התפילה
לכבוד מורנו ורבנו הרב רצון ערוסי ש.צו.
אקצר בדברי כדי לגזול מזמנך כבוד הרב.
שאלתי: בדבר גבאי בית הכנסת המתעסק בחשבונות בית הכנסת בשעת התפילה.
"טענתו "העוסק במצוה פטור מן המצוה"
התעסקותו גורמת פוגעת ומשפיעה על מהלך התפילה (הקצב והנעימה )
אוסיף כי המנין הוא מצומצם ביותר..........
מצפה לתשובתך המהירה....
הורדת תפילין
שלום כבוד הרב
האם יש מנהג קדום או של היום להוריד תפילין אחרי שיר של יום?
תודה לכבוד הרב מתן
הגיע הזמן להרים קצת את הראש
לרב רצון השלום והברכה. מזה למעלה מעשור שאני ועוד מספר חברים התחברנו למשנתו המחשבתית של הרמב"ם ע"פ מורי ולאורך כל התקופה הזאת אנו מבחינים שרומסים ומשמיצים ומחרפים מעל כל במה את כל אוהבי משנתו של מורי ואין פוצה פה.... שיגן וילחם על כבודם. אנו יודעים שהרב הוא ממשכיני השלום בעדה התימנית אך חושב אני שעל הרב לומר די להתרפסות הזאת . מדוע אין הרב יוזם ומעודד פתיחת בתי כנסת ע"פ מסורת אבותינו כפי שיש בתי כנסת שאמי/בלדי/שרעבי/חבני/ יקומו בתי כנסת ע"פ מסורת אבותינו הקדמונים ומחשבתם. מוקירך משה
שונות
לק"י לכבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א.
א. האם יש בעיה הלכתית שחילוני יפתח באופן קבוע את ההיכל בשבת (באופן שהוא קנה את הזכות הזו)?
ב. זוג שבחופה התברר שהאישה קנתה את הטבעות ולא הגבר והרב אמר לאישה שתקנה את הטבעות לבעלה וכך יהיו שלו. האם הרב עשה כהוגן? האם הנישואין תקפים?
ג. האם בתפילת הפרנסה (לנוהגים לאומרה) בר"ה, הקהל צריך לעמוד? בברכה.
לבישת טלית עם קשר ספרדי/ אשכנזי
לפעמים אני מתפלל בבית כנסת אשכנזי או ספרדי (או שאמי) ואני מומן לעליה לתורה למשל אז אני שם טלית, והקשר שלה הוא ספרדי, האם אני יכול לברך עליה?
בית הכנסת בזמן הקורונה
1. מה דינו של אדם שמתעקש להתפלל במניין על אף שמשתייך לקבוצת סיכון, בן 75, עם בעיות נשימה, ברונכיט כרונית, לאחרונה אף חלה בדלקת ריאות ו"החלים". מגיע עם מסיכה לתפילה.
2 האם מותר לבצע פעילות ספורט בשבת במכשירים לא חשמליים בתוך הבית?
3. האם לכתחילה מותר להשתתף במניין בבית כנסת שבו יש מתפללים שמגיעים ללא מסיכה?
4. אדם שיצא מבידוד בגלל שנחשף לחולה קורונה, צריך לברך הגומל?
5. לאחרונה שמעתי שיש מי שמתיר לפרסם ברבים חולי קורונה שמזלזלים בתקנות וכן בכל בנין ובנין שיש שם חולים, אף אם הם מקפידים על כל תקנות משרד הבריאות.
שאלות לכבוד הרב
שלום כבוד הרב
1) הרב כותב שמותר לקבל איסור אפילו שלא נפגם טעמו אלא הוא טרי וטעים שלא כדרך הנאתו דרך הזנה מלאכותית או כדור לחולה שאין בו סכנה ואפילו ערלה... האם בפסח כאשר אין הכדורים שייכים ליהודי או שההזנה מלאכותית ניתנת לו בבית חולים של גויים יש היתר לעשות זאת עם חמץ שלא פגום כלל אל טעים וטרי?
2) רשום שמותר לחולה שאין בו סכנה לעשות עבורו איסור דרבנן בשינוי... האם מותר למשל לקנות עבורו בחנות בחו"ל בשבת תרופות? בשש"כ כתב שמותר לרופא לנסוע בתחבורה ציבורית בחו"ל עבור חולה שאין בו סכנה ואפילו לשלם לנהג אם אין ברירה... משמע שגם מותר לקנות תרופות בחנות מהלכה זו לחולה שאין בו סכנה?
קביעת מזוזות
האם קביעת המזוזות בבית צריכה להיות כחלק מטקס חנוכת הבית או שאם לא נערך עוד טקס וגרים בבית חייבים לקבוע מיד. (בכלל האם יש קשר בין שני הדברים) האם בדירה שנשכרה לכשנתיים יש בכלל צורך בטקס חנוכת בית?
תודה