האם רשאי האחד לכפות על שכנו ציון גבולות הגינה ביניהם באמצעות "גדר חיה" ולא באמצעות גדר רשת?
באלו תנאים יהיה רשאי השכן לעשות מחיצת "גדר חיה" בינו לבין שכנו אף שהרחיק גדר זאת לתוך שטחו?
הישנן נסיבות לפטור דייר בקומת קרקע מהשתתפות בהוצ' החזקת מעלית וכיו"ב?
כאשר נדרשת חלוקת נטל הוצ' בין שותפים, היש להתחשב במדד רמת השימוש של כל אחד מהמשתמשים?
מהי דרך הפעולה המומלצת ע"מ להסדיר היחסים בין דיירי בית משותף ומניעת סכסוכים ביניהם?
נעסוק בשאלה הלכתית הנוגעת לחובת השתתפות בהוצאות התקנה ותחזוקה של מעלית בבניין משותף, כאשר אחד הדיירים, המתגורר בקומת הכניסה, טוען שאין לחייבו בתשלום מלא מאחר והוא אינו משתמש במעלית באותה מידה כמו דיירים בקומות גבוהות.
נושא מרכזי: חובת שותף בהוצאות מתקן משותף שאינו משתמש בו באופן ישיר ובאותה מידה.
הרב המשיב לשאלה מציג את הדעה העיקרית הנוטה לחייב את הדייר מקומת הכניסה להשתתף באופן מלא בהוצאות המעלית, תוך הסתמכות על מספר נימוקים:
הסתייגות והמלצה ליצירת הסכמים מראש:
למרות הדעה הנוטה לחיוב, הרב מציין כי קיימת דעה הפוטרת במקרים דומים, ובדיני ממונות קשה להוציא כסף מאדם שיש לו על מה לסמוך. כמו כן, הוא מתייחס למנהג "קים לי" הרווח, בו כל אדם יכול להצדיק את עמדתו על ידי הסתמכות על פוסק אחר. לאור זאת, הרב ממליץ בחום לנקוט בגישה של "חכם הרואה את הנולד" ולערוך הסכמים מראש בין כל הדיירים בנוגע להשתתפות בהוצאות הרכוש המשותף, כולל מעלית, ניקיון וכדומה. "לכן איזה הוא חכם הרואה את הנולד שצריך במקרים כאלה לסלק סכסוכים, סכסוכי שכנים, סכסוכי שותפים, סכסוכים פוטנציאליים על ידי כך שעושים מראש, שעושים מראש הסכם בין כל הדיירים כפי שירצו."
הרב פונה במיוחד לחברות משכנות וקבלני בנייה, בפרט אם הם פועלים בקרב קהל דתי, וממליץ להם להכין מראש חוזים מפורטים הכוללים תנאים בנוגע לרכוש המשותף, כך שהקונה יהיה מודע לתנאים אלה בעת הרכישה. "במיוחד אם מדובר בחברה משקנת והיא חברה דתית סומה עליה להכין מראש חוזים שבחוזים יהיו תנאים המתייחסים לרכוש המשותף בנוגע לניקיון בנוגע ל למעלית לכל דבר ודבר כדי שעל דעת כן הקונה קונה."
סיכום:
הדעה המרכזית המוצגת בקטע השמע היא שדייר המתגורר בקומת כניסה בבניין משותף חייב להשתתף באופן מלא בהוצאות התקנה ותחזוקה של מעלית, על בסיס השותפות הכללית, הפוטנציאל לשימוש, וההשוואה לדינים דומים העולים מהמשנה והגמרא. עם זאת, לאור קיומן של דעות אחרות והפוטנציאל לסכסוכים, מודגשת החשיבות של עריכת הסכמים מראש בין הדיירים בנוגע לחלוקת ההוצאות
באלו תנאים יהיה רשאי השכן לעשות מחיצת "גדר חיה" בינו לבין שכנו אף שהרחיק גדר זאת לתוך שטחו?
הרמב"ם פסק שהוא חייב ודימה הדין לשורו שיצא והזיק. הכיצד ניתן להשוות בין ממונו שהזיק לבין אשו שהזיקה?
באלו נסיבות יתחייב בעל השדה בנזקי אש על אף שלא הבעיר האש אלא היא פרצה מאליה?
הצית צד ג' את האש והלכה והזיקה בשדה שכנו, האם גם אז יתחייב בעל השדה בנזיקין שארע לשדה שכנו?
1 בגינה שלנו יש עץ לימון שענפיו משתרכים על גג הפרגולה.
השכנה מעלי קופצת מחלון חדרה וקוטפת לימונים.
החשש שלי שתיפול או שתשבור את הגג (זו בנייה קלה).
ההערות נופלות על אוזניים ערלות.
האם ניתן לחתוך ענפי העץ הצומחים מעל הגג על ידי גוי ?
למנוע נזק בגוף /רכוש.
2 אך השכנה לא מתעניינת בפסיקה יהודית.
הערנו לה היא כלא מבינה.
והחשש שלי קיים.
מותר לי לחתוך ענפי העץ הקרובים לחלונה ? על ידי גוי.
תודה רבה.
השלום והברכה הגאון הגדול הרב רצון ערוסי שליט"א
מרא דאתרא דקריית אונו
גמח"ט,
שאלה בהלכ' סוכה גבי סוכה בחדר מדרגות בבניין אברכים אשר בעירנו - מצפה רימון ת"ו,
הנה נסתפקנו האם הדיירים בקומה העליונה בבניין - במקום ללכת כל פעם למטה כשרוצים לאכול עוגיה וכדו'... יצאו מביתם ויישר בחדר מדרגות יהיה להם סוכה כשרה,
לכבוד הרב שלום!
אני גר בקומה שלישית בבניין משותף בן 4 קומות ומהחורף אשתקד ועוד יותר החמיר בחורף האחרון,אני סובל מחדירת מי גשמים לתקרת השירותים והאמבטיה שבדירתי.
בעקבות המצב הבאתי מומחה לאיתור נזילות(בעל חוות דעת קבילה משפטית) בתשלום מטעמי ולאחר ביצוע בדיקה במצלמה טרמית משוכללת ועוד.. הוא קבע חד משמעית שמקום הכשל הוא בצנרת הביוב של הבנין בנקודה שמקבילה לתקרה בדירתי(השכן מעלי לא סובל מרטיבות באותו מקום).
אך הוא הוסיף עוד פרט וזה לשון החוו"ד:
שלום
אני יתן קצת היסטוריה ואחרי זה אני יפנה לגוף השאלה.
היש לעוברי אורח או לשכן זכות התגוננות מנזקי הענפים שפולשים לרה"ר או לתחום השכן ?
האם בנסיבות אלו מאבדים הבעלים של העץ את בעלותם על הפירות והענפים שנטו מעבר לתחום שלו?
האם הבעלות על הפרות נקבעת לפי מיקום השורשים או הענפים?
כנ"ל לגבי שורשי אילן שנתפשטו ואף הזיקו בשדה חברו, למי הבעלות והאם ניתן להשוות הדינים לשאלתנו?
האם שאלה זו רלוונטית לגבי שנת השמיטה שבה מחויב בעל האילן להפקיר פרותיו?
חתם על הסכם שכתוב בשפה זרה, האם יכול לטעון שההסכם אינו מחייב אותו היות ואינו מבין שפה זו?
האם תועיל לבעל הטענה שהוא פטור מהתחייבויותיו לאשתו עפ"י הכתובה היות ולא התכווין לכך אלא חתם עליה, לדבריו, בגלל הנסיבות של הארוע?
מהן ההמלצות ליהודי ירא שמים ע"מ לשמור על זכויותיו הדתיות כאשר הוא עומד להתקשר עם קבלן לשם רכישת דירה בבית משותף?
אדם רוצה לבנות קיר תמך בקו מגרש שלו, והשכן לא רוצה להשתתף בהוצאות.
האם בעל הבית שעושה את הקיר, יכול לשים חצי על הצד של השכן וחצי על צד שלו בלי שהשכן ישלם?
או שהוא חייב לשים הכול על הצד שלו? כלומר חזית קיר תמך או קיר שמפריד בין 2 מגרשים הכל על הצד של בעל הבית שבונה את זה?