מהו המענה שמציעה ההלכה להתמודדות מול המושג המשובש הקרוי "המתת חסד"?
מהם הסיכונים הנוטלת חברה שכמעט ומתירה לכל יחיד "לגאול" את האחר מיסוריו בדרך של "המתת חסד" או "רצח מתוך רחמים"?
מי הם שיקבעו את הגבולות של פעולת "המתת חסד", האם זה כולל גם מי שנולד בעל מום או ממזר ועוד?
הישנן נסיבות שגם ההלכה תתמוך בדרך מסוימת של איזון בין הצורך לגאול החולה מייסוריו לבין האיסור החמור של "לא תרצח"