מהם הסיכונים הנוטלת חברה שכמעט ומתירה לכל יחיד "לגאול" את האחר מיסוריו בדרך של "המתת חסד" או "רצח מתוך רחמים"?
מי הם שיקבעו את הגבולות של פעולת "המתת חסד", האם זה כולל גם מי שנולד בעל מום או ממזר ועוד?
הישנן נסיבות שגם ההלכה תתמוך בדרך מסוימת של איזון בין הצורך לגאול החולה מייסוריו לבין האיסור החמור של "לא תרצח"
תכנים לקריאה נוספת
ברכת "שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה"
שלום לכבוד מארי רצון ערוסי הלוי שליט"א, האם על מי שמבקר ביישוב נווה צוף לברך את הברכה הנדונה? מה הגדרת נס? בברכת התורה, אליעזר
"וכל בית ישראל יבכו את השריפה"
בקרית אונו התקיים ביום חמישי יום של לימוד תורה ותענית, בעקבות האירוע המזעזע בו נשרפו שני בתי כנסת בעיר, ושבעה ספרי תורה עלו באש.
מאות בני אדם השתתפו בהלווית ספרי התורה, שהתקיימה במעמד מרנן ורבנן, אדמו"רים, הרבנים הראשיים לישראל, רבני ערים ואישי ציבור.
שעות ארוכות נישאו הספדים ודברי חיזוק מצד הרבנים.
רדיו קול ברמה ליווה את האירוע מתחילתו ועד לתום מסע ההלוויה ולקבורת הספרים בבית העלמין ירקון.
עניני אמונה
כבוד הרב כתב בתשובתו ל"רבנים נגד רבנים": "ונוציא מנשר שבו נצהיר כולנו שהננו מאמינים בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה בזוהר הקדוש, ובכל ספרי ההגות של גדולי ישראל, ובספר המקובלים, " יורנו רבנו,
1. מדוע אנו צריכים להצהיר על אמונתנו בכל הנ"ל ובפרט שידוע שלעיתים חדרו השפעות זרות כתוצאה מהגלות גם לספרי הגות של חכמי ישראל?
2. מהיכן הראיה שחובה להאמין באמונות שונות שאינן מופיעות בי"ג העיקרים של הרמב"ם?
3. הנושא טחון עד דק, אך האם ניתן להבטיח כי שורשו של הזוהר אכן ביהדות, ולכאורה לא נראה מדברי הרמב"ם שתורת הסוד ע"פ תפיסתו יש לה איזשהו קשר למכונה קבלה בימינו..?
האם הצטרפות לביטוח חיים ואחרים מעיד על חוסר בטחון בקב"ה?
באילו נסיבות של התנהגות האדם ניתן לקבוע שמדובר בהתרסה או בחוסר בטחון בקב"ה?
למה התכוונו חכמי ישראל כשאמרו: "מזונותיו של האדם קצובין לו מראש השנה"?
כיצד מתיישבים דברי ר' נהוראי שאמר שיניח כל אומנות שבעולם וילמד את בנו רק תורה, האם גם בנסיבות שאין לו פרנסה כלל?
מעונן
שלום הרב,
האם איסור מעונן לפי רבינו הוא דווקא כשנותן עיתים עפ"י ניתוחים אסטרולוגיים, או שהאיסור חל גם על כל מי שנותן עיתים?