מהם הפתרונות שמציעה ההלכה להתמודדות עם התגברות מעשי השוד והרצח ברחובותינו?

שאל השואל ואמר האם לנוכח העובדה שבעוונותינו המרובים האלימות בשפיכות הדמים בארץ הולכת וגועה על גדותיה שלשום שודדים הרגו מאבטח בבאר יעקב אתמול הרגו שודדים תכשיטן רק משום ששדדו בכוח את המזוודה שלו. כבר אתמול בלילה אנחנו עדים לעוד רצח בירושלים וכל הזמן אנו מודעים לידיעות שחוזרות על עצמן, על יריות ורחובות והשלוקים, מה שנקרא חיסול חשבונות של כנופיות פשע. שידועות למשטרה ושלפעמים לא רק הורגים זה בזה אלא נהרגים גם חפים מפשע והשאלה אם לנוכח כל אלה האם אין צריך לשנות את החוקים או את הפסיקה כדי לבלום תופעות אלו באמת ה הלכה להבדיל מהמשפט הכללי אף על פי שהיא שונה בתכלית מהמשפט הכללי ומצד אחד יש לה מה שנקרא עונש מוות אבל זה דווקא הם עדים והתראה עם חקירות ודרישות כי המוות במקרה כזה הוא לא רק הרתאה אלא כפרה לרוצח שלא יפסיד את העולם הבא שלו אבל עד שהיה יוצא אם בכלל להוציא להורג והוצח במסיבות כאלה הרי זה נדיר מאוד מאוד. אבל כיוון שתורת ישראל היא תורת חיים, מצד אחד היא איננה מעוניינת להנהיג עונש מוות כדבר שמובן מאליו. באופן כזה שיוציאו להורג באופן בלתי מבוכר, אבל מצד שני היא גם לא מעוניינת חס ושלום להפקיר את הבני אדם מול בני אדם רשעים, רעים, אכזרים, פושעים אשר דם האדם אצלהם הוא אפילו פחות ממים. אז לכן תורת ישראל פעלה בשני כיוונים. בכיוון האחד הוא הדין האידיאלי של עונש מוות על פי חקירות ודרישות והתראה. וזה נדיר נדיר נדיר. אבל מצד שני התורה נתנה סמכות למלך להשליט שלטון שיש בו כוח הרתאה ויש בו כדי להגן על בני אדם בפני הלימים. וכן נתן סמכות לבית הדין ב שכזה לדין לדון מדין הוראת שעה כל זאת כדי לבלום את הפשע ואת האלימות ולהגן על החברה הנה אנחנו מוצאים בדברי רבנו בפרק ראשון מהלכות רוצח ושמירת נפש הלכה יד כל היכול להציל ולא הציל עובר על לא תעמוד על דם רעך וכן הוא רואה את חברו טובע בים או ליסטים באים עליו או חיה רעה באה עליו ויכול להצילו הוא בעצמו או שזכור אחרים להצילו ולא הציל או ששמע גויים או מוסרים מחשמים עליו רעה או תומנים לו פח ולא גילה אוזן חברו דיעו או שידע בגוי או באנס שהוא קובל על חברו הוא יכול לפייסו בגלל חברו להסיר מה שבליבו ולא פיסו בכל כיוצא בדברים אלו העושה אותם עובר על תעמוד אדם ראך כלומר מן הרגע שבאור יום רואים שודדים נאבקים עם התכשיטן הרי חייבים להצ אתכשיטן גם על ידי הריגת אותו שודד כי הוא נחשב לרודף כחזקה על שודד שהוא ליסתים לסתים מזוין שהוא מפעיל נשק ומשום כך אף על פי שלא היינו רוצים שלטון רחוב אבל זה מה שירטיע בני אדם שיודעים שחובתם להציל את הנשדד מפני שוד בצורי יום שוט בצורי יום על ידי כך שאדם שמחזיק נשק ינטרל את השודד בידיו ברגליו ואם אי אפשר יהרוג אותו כי אחרת הוא הורג את החף מפשע אולי עלול להרוג אחרים על דירי בלתי מבוכר וכי יוצא בדברים האלו זו הלכה אחת אבל ההלכה נוגעת לעניין של דין המלך ו בחוראת שעה אומר רבנו בפרק ב' מלכות רוצח שמירת נפש נאמר בהלכה ד' ואלך ובכל אלו רצחנים וכיוצא בהן שאינן מחוייבים מיתת בית דין אם רצה מלך ישראל הורגן בדין המלכות תקנת העולם הרשות בידו וכן הם ראו בית דין להרוג אותן בהוראת שעה אם הייתה שעה צריכה כך יש להם רשות כפי מה שיראו ומה זה נקרא שהשעה צריכה לכך שיש תופעה ממש תופעה של אלימות שיורים ברחובות בשווקים האם צריך לשכנע את עצמנו שאכן בארץ הקודש בעבנותינו מרובים אשר עליה נאמר ולארץ לא יחופר באדם ששופח בה כי באמת הפכה להיות תופעה של ירויות ברחובות והשווקים הן על דשודדים הן על דכנופ שע חיסול חשבונות יוצא בדברים האלה ולכן המלך כמלך יש לו סמכות בית הדין כבית דין יש להם סמכות וצריכים לשנות כללים פסיקה על מנת למגר את התופעה הזו הרש לא הרגם המלך זה לא הייתה שעה צריכה לכך לחזק הדבר כלומר שזה עדיין לא התפשט הרי בית דין חייבים מכל מקום אותם מכה רבה קרובה למיתה ולאסור אותם במצור ובמצוק שנים רבות ולצערם בכל מיני צער כדי להפחיד ולאיים על שאר הרשעים שלא יהיה הדבר להם לפוקה ולכשו לבב ויאמר הריני מסב להרוג אויבי כדרך שעשה פלוני ופתר כלומר אם למשל עדיין זה לא הגיע לרמה של תופעה אבל בינתיים פועלים שודדים, פועלים פושעים רק מה לא ברמה של תופעה עוד אין אפשרות להנהיג הוראת שעה שלא להוציא להורג בנסיבות כאלה אזי אומר רבנו חייבים לאסור אותם אבל לא סתם מעשר מעשר של מצור ומצוק שנים רבות ולצערם בכל מיני צער כדי להפחיד ולאיים על שאר הרשעים כלומר חייבים הם בית הדין או השלטונות לא להכניס אותם לדת זוהר על חשבון המדינה, על חשבון משלם המשימה הישראלי, על חשבון המרצח מכספו, גם רצחו אותו וגם מכספו המשיא, הוא ממן את הרוצח בבית בבית הסוהר על הדעת דבר כזה, אלא כל מי שרוצח בנסיבות כאלה מיד לשים יד על הרכוש שלו על מנת שמרכושו יממן את החזקתו בצוהר ובצוהר לשים אותו בצינוק לא בתנאים של בית הבראה כמו שנותנים למחבלים והרוצחים והטרוריסטים אלא בצינוק עם צער גדול כדי שישמעו ויראו אין מה לכן זה לא נקרא אומניות זה לא נקרא רחמים זה נקרא חבריות על החפים מפשע זו הדרך שתורת ישראל דוגלת בה למרות שהיא מאוד מאוד מקפידה על שפיכות דמים מאוד מקפידה ותראו כיצד רבנו במורא נבוכים בחלק ג' שהל פרק מ אז הוא מתאים שם התאמות של דינים אז בן הטר הוא מדבר על רוצח בשגגה על עגלה ערופה למה עושים את העניין של עגלה ערופה שיהיה פרסום ואז אומר רבנו בסוף פרק מ והכרחי על הרוב בעת החירה ויציאת הזקנים והמדידה בהבת העגלה שתרבש שיחת בני אדם ודיבורם ואולי בפרסום הדבר יוודע הורג ויאמר אותו שידע את ההורג או שמע עליו או הורהו על כך נסיבות פלוני הוא ההורג כי מי שיאמר אדם ואפילו אישה או שבחה פלוני הרגו לא תערף העגרה או כבר נקבע שאם נודע ההורג ונתעלמו ממנו והעידו השם על עצ עידו השם על עצמם שאינם יודעים אותו תהיה בכך עזות גדולה באשמה חמורה נמצא כי אפילו אישה אם ידעה היא אומרת ומשודעה זאת אומרת למרות שנעשה הכל במחשקים כי הוא תשתש כל שרית של הוכחה אותו רוצח ומי שיוודע הוסגה התועלת כי אף על פי שלא יהרגו בית דין בדין התורה כי אין עדים ואין התראה יהרגהו המלך שהוא ראשי להרוג בידיים מוכיחות כלומר על ידי ראיות נסיבתיות גם אם אין ראיות חותחות אלא ראיות נסיבתיות ועדיין מוכיחות לומר אפילו השינוי וגמישות בדיני הראיות כדי לבלום את עולם הפשע ואם לא יהרגהו המלך יהרגנו גואל אדם ואמצא את החבולה להתנקל או להורגו אז אם כן איפה אנו רואים כיצד תורת ישראל שוקדת על כך לבלום תופעות כאלה של מה שנקרא שפיכות דמים, אלימות ברחובות, בשווקים וכולי. וזוהי אלה הם הרחמים האמיתיים שמרחמים על כלל הציבור על ידי זה שמקים אותם מכה מכה רבה מאוד לאותם עלימים. אבל כל שנוהגים בכללי התנהגות מקובלים אורגלים שהם חשוב שלעצמם צריך מאוד מאוד להיות זהירים בחקירות וגם בניהול המשפט שיהיה תקין בתנאים רגילים זה נכון וכך צריך להיות ואי ואבוי אם לא הייתה המערכת המשפטית כזו אבל בתנאים בלתי רגילים כאלה חייבים לשנות לרגע לשעה כדי לבלום לפני שחס וחלילה נהיה כמעט כסדום היינו לעמורדמינו זה דבר שמתבקש וחייבים תיקון על אתר שמעתי אתמול שכאילו המשטרה מנחה שאם שודדים באים לקניונים, למקומות כאלה שיש בהם מאבתח וכולי אז לא לעמוד ממולם אלא להיכנס מוטב שיקחו כסף ישדו ולא יהרגו נכון מאוד שבאמת חיי האדם הם מעל ומעבר זה נכון אבל ניקח דוגמה את אותו נשדד אתמול הנשדד אתמול הגיב בצורה ספונטנית טבעית אנושית אדם עומד על ממונו באופן טבעי באותו רגע הוא מנסה הוא עוד לא יודע מה יעלה בגורלו הוא מנסה להחזיק את המסוודה שלו לפני שהשדדו אותו ואז חסרו אותו זאת אומרת ההלכה קבעה חזקות מה הם החזקות חזקה שאדם באופן טבעי עומד על מונו וחזקה על שודד או בב מחתרת שמשעה שהוא מסתכן או מסתכלים את תוכניתו הוא הורג והוא בזוה חזקה יש נהוג עליו נהוג כרפיו כרוצח כורג על כל דבר ועיקר אפילו על דצ ג שיפגע בו ואם לא אפילו יהרוג אותו כדי לנטרל אותו עד כדי כך תראו את ההבדלים העצומים בין גישתה של התורה ובין הגישה המודרנית של היום רבי חניה גשומ