שירי שבת בבית אבל
שלום רב!
האם מותר לשיר שירי שבת בבית האבל בתוך ה -30?
הישנן נסיבות שהמאבד עצמו לדעת יחשב מבחינה הלכתית ככל יהודי שנפטר?
מי שחונך מילדותו בדרך שונה מהיהדות אך במהלך חייו נחשף להשקפת היהדות, האם נחשב כ"תינוק שנשבה"?
מהם האבסורדים העולים מהשקפת עולם של אלו שאינם אמונים על הערכים של תורת ישראל
נושאים מרכזיים:
ציטוטים מרכזיים:
מסקנה:
הדובר מבהיר בצורה חד משמעית כי אין מקום להקל ביחס ההלכתי למקרה ההתאבדות המתוקשר, וכי לא ניתן להחיל על המתאבד החילוני את ההגדרה של "תינוק שנשבה". זאת לאור החשיפה הקיימת לתפיסות עולם שונות במדינת ישראל, וההבדל המהותי בין התפיסה היהודית הרואה בחיים ערך קדוש שאינו שייך לאדם עצמו, לבין התפיסה החילונית המעניקה לאדם את הזכות ליטול את חייו. הדובר מדגיש את חשיבות האמונה והתקווה ביהדות ככוח מניע לחיים גם בעת משבר, ומבקר את האופן בו התקשורת מציגה את היהדות
שלום רב!
האם מותר לשיר שירי שבת בבית האבל בתוך ה -30?
אימי נקברה ביום ג' יד' בשבט (3/2/15) (נפטרה יום קודם) לכן יום השלושים יוצא בתענית אסתר יג' באדר. אני מבין שביום התענית נעלה לקברה (גילוי מצבה) שאלתי היא האם לעשות את התפילה וסעודת מצוה ערב קודם ביום ג' יג' באדר הגם שמדובר בערב צום תענית אסתר שכן התענית מתחילה רק מבוקר יום רביעי. לעשות ביום ד' בערב זה בעייתי כי יש קריאת מגילה וזה ערב חג פורים.
שלום רב!
ע"פ רבנו ומארי. "שהוזהרנו מלעשות מצבה שיתקבצו אליה ויכבדוה ואפילו נעשית לעבוד עליה את ה'. כדי שלא נתדמה בעבודתו יתעלה לעבודה זרה, לפי שכך היו עושים בונים מצבות ושמים את הנעבדים עליהם" "מצבה שאסרה תורה היא בנין שיהיו הכל מתקצין אצלה ואפילו לעבוד את ה' שכן היה דרך עובדי עבודה זרה"
א. במושגים של ימינו, מהי בדיוק מצבה שהתכוון אליה רבנו?
ב. האם הכוונה גם לקברות/בתי קברות?
ג. האם קברות צדיקים כדוגמת קבר רשב"י, שהפך למעין מקום פולחן לעבודת ה', אינם נכנסים לגדר "מצבה שאסרה תורה"?
בתודה ובברכה, תובל
שלום לכבוד הרב,
האם יש איסור לצבוע את הבית בזמן אבל של אבי המשפחה (הוא מתאבל על אביו)?
שלום לרב! שאלתי היא (שאלה
1): האם על פי מסורת תימן אנו מחוייבים בכלל, לקיים איזה מנהגי אבלות על קרוב שנפטר? כמו יום אזכרה? או פקידת הקבר ביום השנה? או לפני יום הכיפורים? ואם אנו מחוייבים על קריאת קדיש ביום האזכרה השנתי? ואם עדיין צריך לעלות ולקרוא את ההפטרה בשבת שלפני יום השנה? (שאלה 2 ) ואני שואל זאת, מפני שאני זוכר את סבא שלי זכרונו לברכה, שלעולם לא ערך דיני אבלות או קרא קדיש ביום כלשהו לציון אזכרה של קרוביו. נראה היה שבמסורת תימן לאחר יום השנה אין ערך יותר למת. זה נכון?
שלום לכבוד הרב מתי לפי התימנים צריך להפסיק לומר קדיש יתום ?
שלום רב, אשתי סיפרה לי שבעבר עשתה ניתוח בעצם, והיא שמרה באיזה צנצנת מאז חלקיק קטן מהעצם שהוצא בניתוח.
רציתי לדעת האם מבחינה הלכתית מותר הדבר או שמא יש חובה לקבור חלקיק זה. אם אכן ישנה חובה ממש - כיוון שזה מונח בבית הוריה האם רשאים אנחנו להמתין עד שנגיע לשם לשבת, או שמא עלינו מיד להתקשר להוריה שיטמנו חלקיק זה באדמה תיכף ומיד.
בתודה רבה מראש, כל טוב ושנה טובה ומבורכת משה
שאלתי כבר את הרב בענין בישול עכום" ןעוד לא הבנתי אך להיתיחס להגדרה
השאלה שלי היא כך ! למשל בטחינה עצם הבישול בה הוא רק קלית השומשום ושומשום עצמו אינו בא לליפתן על גבי שולחן מלכים מה שאן כן שלאחר הוספת התבלינין ןהנוזל שלא עברו כל תהליך בישול ורק הופכת להיות טחינה שהיא כן עולה על שולחן מלכים
2- שאלתי גם לענין כיסוי ראש לרוקות אם הרב יוכל להגיד לי בדיוק את הכתובת כי חיפשתי המון ולא מצאתי לגבי רוקות
3- שאלתי גם לגבי שמיעת כלי זמר ותמהני על התשובה! שהרי כתוב ברמבם שעל היין אפילו שירה בפה אםורה ומשמע מדבריו מאז חורבן הבית אסרו לנגן בכלי זמר ולשומען ואפילו כל משמיע קול
היש הבדל בין לימוד רפואה על נפטר גוי לבין נפטר יהודי?
האם איסור טומאה למת לכהן נדחה בנסיבות מסוימות? מת מצוה וכיו"ב?
האם ישנם הבדלים בדין, בין מצבי דחק למצבי לכתחילה?
האם ניתן לכתחילה ללמוד טכנאות מכשירים רפואיים ע"מ להפעילם בבית חולים?
אחד ההסברים שמצאתי שזה בגלל שזה שם של הקב״ה.
הסיבה הזו לא לגמרי ברורה לי...
כבוד הרב` 1) הלכות ברכות פרק ז`, הלכה ו`: שניים, ממתינין זה לזה בקערה; שלושה, אין ממתינין. גמרו מהן שניים, השלישי מפסיק עימהן; גמר אחד מהן, השניים אין מפסיקין לו, אלא אוכלין והולכין, עד שגומרין. האם ניתן ללמוד ולהפיק תועלת מהלכה זאת לפי הרגלי האכילה שבימינו? אני ממש מתקשה להבין כיצד לעשות זאת. 2) הלכות ברכות פרק ז`, הלכה ט`: [ח] יצא אחד מן המסובין להשתין מים, נוטל ידו אחת ונכנס; דיבר עם חברו והפליג, נוטל שתי ידיו ונכנס. ואם היו מסובין לשתייה, נכנס ויושב במקומו ונוטל ידיו, ואחר כך מחזיר פניו לאורחין; ולמה נוטל במקומו--שמא ידמו שלא נטל ידיו, מפני שאין שם אכילה.