נפילת פנים, האם חייבים גם בבית אבל או אף בבית חתנים?

אמר האם נופלים על פניהם בבית אבל והם נופלים על פניהם במנחה סמוכה לערבית והתשובה באמת כל העניין הזה של מתי נופלים על פניהם מתי לא נופלים על פניהם כולם הם עניין של מנהגים שכבר בזמן הגאונים היו שונים ממקום למקום כי כל עצמו של התחנון אפילו הנוסח שלו היה מנהג כי היו מתחננים לפי מה שהיה מה שכל אחד יכל להתחנן ולכן כולם ונים לפי המנהגים. כנ רבנו כתב בפרק חמישי מהלכות תפילה הלכת טו. מנהג פשוט בכל ישראל. נשים לב שרבנו אומר זה מה שאני בדקתי וראיתי שהואמנג פשוט בכל ישראל בימיו כמובן שאין פה פנים בשבתות ובמועדות. ולא בראשי שנה ולא בראש חודשים בחנוכה בפורים ולא במנחה של ערבי שבתות וימים טובים ולא בערבית שבכל יום ויש יחידים שנופלים על פניהם בערבית וביום הכיפורים בלבד נופלים על פניהם בכל תפילה ותפילה מפני שהוא יום תחינה ובקשה ותענית לא זכה רבנו שאין נופלים על פניהם בבית אבל לא זכה רבנו שאין נופלים על פניהם בבית חתן משמע שבימיו כשהוא כתב מנהג פשוט בכל בית ישראל שהיו נופלים על פניהם בבית אבל ונופלים על פניהם בבית חתן בספר התור אור החיים סימן קל א סעיף ד וזהו חכם חכמי השכנת חי לפני כ-700 שנה א כותב ונופלים בבית האבל ואין נופלים בבית החתן כלומר הנה כבר היה להם מנהג שלא נופלים בית החתן אבל כאמור עדיין הוא כותב ונופלים בבית האבל כי אדרבה ואדרבה שיפלו על פניהם כי הרי הם נמצאים בתבל מה יש יותר מכך שהם צריכים להתחנן כרי מידת הדין מתוחה לעומת זאת בשולחן ערוך אשר הוא חי אחרי התור אז הוא כבר כותב בסימן קל אז הוא כותב את הדברים הבאיםסעי ד' נהגו שלא ליפול על פניהם לא בבית האבל ולא בבית החתן ולא בבית הכנסת ביום מילה ולא כשיש שם חתן אתם רואים רבנו אומר לא זכר בכלל שלא נופלים על פני בית חתן בבית אבל ביום מילה משמע שלפי רבנו המנהג הפשוט בימיו כן היו נופלים על פניהם גם בתבל גם ביום מילה גם בבית חתנים ואילו בזמן התור ואת אבל נפלו על פניהם ואת חתנים לא נפלו על פניהם ואילו בזמן מרן שהוא יותר מאוחר כבר לא נהגו לא לפניהם לא בבית אבל ולא בבית חתן ולא בבית הכנסת ביום מילה וכולי עד כ כך הגענו למציאות מאוד מאוד משונה שיש כאלה שמאוד מאוד שמחים שהם מתפללים עם רב שהוא מוהל כי רב שהוא מוהל ומאוד מאוד מבוקש הרבה פעמים אין להם אמירת החנון בזכות המוהל ויש כאלה ששואלים ואומרים האם הם יכולים לבקש מהמועל שלא תפלל אצלהם כדי שלא יפסידו את התחנון כי יותר מדי מפסידים תחנון בגלל שהוא מוהל מבוקש מאוד. ככה רבותיי ענייני מנהגים מתגלגלים ולכן באמת ב בתי אבל הרגילים של בני עדתנו מאחר בעניינו של מרן נפוץ אז א אנחנו לא נופלים על פנינו בית אבל כמו שגם בית חתנים כמו שגם מילה אבל באותם בתי אבל אשר הם אמונים על הרמבם ומאחר וזה היה המנהג הקדום ומאחר ויש חשיבות גדולה מאוד מאוד שבני אדם יהיו דעתנים ולא יקדשו מלחמה על כל דבר ודבר לכן וית אבל כמו משפחת ימיני נפלו על פנינו כמו רבנו כמו מנהג הקדוש של די תימן ואז היתרון של הציבור הקדוש שלנו שהוא דעתן הוא יודע שדברים האלה כל יסודם הוא מנהגים והועיל בזה מנהגים יש מנהג כזה יש מנהג כזה ולא יריבו על דבר כזה מאחר מדהים שהבסיס של כל העניין הזה הוא מנהגים אבל בני אדם מצומצמים שלא מספיק לומדים הם יהיו מסוגלים לריב גם על דבר כזה ולכן מעניין בית אבל נגיע לעניין של מנחה בערבית רבנו אמר את הדברים הבאים ולא במנחה של ערבי שבתות ימים טובים ולא ולא בערבית שבכל יום ויש יחידים שנופלים על פניהם בערבית אז א' רבנו לא ראה במפילת פנים בערבית איסור אלא לא נפלו על פניהם בערבית אבל יש יחידים שנופלים על פניהם בערבית במנחה בוודאי ודאי שנפלו על פניהם ולא משנה אם היא סמוכה לערבית או לא סמוכה לערבית. אין הבדל. ובאמת כשאנחנו מתבוננים בדברי הגאונים אז אנחנו רואים את הדברים הבאים. הנה אומר אבנתרוניא גאון רבותיי הוא אומר וששאלתם מקום שנהגו לנפול על פניהם בערבי שבתות וערבי ימים טובים ערבה ראש חודשים במנחה אין כך מנהגנו שאין נופלין על פנינו במעלה כל ראש חודש במנחה ובערבה ימים טובים ומעלה שבת אבל איסור אין בכך ועוד התייחס לדבריו וסידור הגאון סובר אין נפילת פנים לא שבת ולא חודש ולא חנוכה ולא מועד משמע במנחה לפניהם יש כלומר לפי רבנו סעד הגאון בכל מנחה אפילו מנחה שלפני שבת יום שישי בכל מנחה ואילו לפי רבנו במנחה של שבת וראש החודשים לא ואילו במנחה שלפני ראש חודש כן ורב נתרוניאי אומר לא זהנו לא נופלים לא במנחה של ערבי שבתות ולא מנחה של ערבי ימים טובים ולא מנחה של ערבי ראש חודשים אבל אין איסור וכך הוא אומר איסור אין בכך ושוב גם כאן תראו כמה מסוגלים לריב או ערב ראש חודש ערב ראש חודש זה מנחה לא איסור אין בכך כל זה יסודם במנהגים ולעניין ערבית נאמר רבותיי בשר שלום הכהן אומר בשר שלום את ה את הדברים הבאים שר השלום זה אחד מגוני בבל שמותר לאדם ליפול על פניו ואף בציבור אחר תפילת ערבית, קעל תפילת המנחה וכן המנהג בבבל חוץ מערב שבת וערב יום טוב שאז לא נותנים פניהם בליל שבת ובליל יום טוב אבל בתפילת ערבית אף בציבור אחר תפילת ערבית מותר לפול על פניהם כעל תפילת מנחה כך אומר ס שלום וראינו טוב נתרוני גאות אומר שמנהגם במנחה לא לא נוהגים ממש מה בבבל היו מנהגים כאלה ויו מנהגים כאלה והכל עניין של מנהגים ובאמת רבותיי מה שחשוב מעבר לנפילות פנים אלה לדינים האלה הוא התובנה התובנה שבהם אנחנו צריכים לדעת שאין ללחם על דבר כזה. תראו רבותיי, אצל אחנו אשכנזים במיוחד בבית אבל מחרבה נוגדים שכל כך הרבה הרבה מנהגים. כשאתה בא ואומר לדבר כזה אומר מנהוגים מנהוגים לא בזלזול אני אומר זה שמנהגים אני לא אגיד לא כך לא כך מנהוגים אז אמנם הם יותר מדי מפריזים בעין הזה מנוגים מנוגים אבל אנחנו יהודי תימן צריכים לדעת שבאמת דבר שכל זה הוא יסוד המנהגים וראיתם כמה סכרתי לכם ראשונים גועונים והכל הראתי לכם על כגון אנשים שלומדים תורה כך נאמר תלמידי חכמים אינם מרבים שלום מרבים שלום בעולם תלמידי חכמים למה כי כיוון שמודעים יסודות כל דבר לא יגיעו לי למחלוקת אבל מן הרגע שלא לומדים תורה רק מקופיה מלמעלה מקדשים מלחמה על כל דבר ודבר אבל ברגע שיודעים תורה אין מקדשים מלחמה רבי חניה