הגיע לבית הכנסת לתפילת שחרית כשהציבור עומדים לפני "ברכו", כיצד ינהג?

שאל השואל ואמר האם אדם אשר הגיע לבית הכנסת באחור והם כבר עומדים לומר ברחו האם השתלב ויצא משם ואלך ליוותר על הזמירות האם יאמר ברוך שאמר ויאמר מזמור או שני מזמורים וישתבח ושתלב איתם. האם ידחה את הזמירות לאחר התפילה? מה הדין? התשובה. אכן צריכו להשתלב איתם. ברור שההשתלבות חווה לגבי תפילת 18 שהיא היא התפילה בציבור והיא העיקר. אלא שאנחנו דעתנו אפילו צריך להשתלב כבר. מברכו הן בגלל שיש שבחו שלמקום ברחו והן בגלל שיש קדושה וחכמי ישראל תיקנו שלוש קדושות שתי קדושות מיושב זה ביוצר ובסדר היום וקדושה מעומד בתפילת 18 ולכן זה חלק בלתי נפרד לתפילת ציבור שיש גם את המבנה הזה של קדיש וקדוש וקדושה משום כך יאמר אם יספיק אם הוא עוד יספיק לומר ברוך שאמר בשני מזמורים וישתבח וישתלב איתם כבר וברחו מה טוב אם ממש הגיע והם כבר אומרים ברכו יוותר על הזמירות ישתלב איתם מברכו ואלך לאחר התפילה אם ירצה לומר זמירות יאמר זמירות בלי ברכות בלי ברכות לחלוטין עכשיו אבל כאמור וזה מה שחשוב שיאמר זמירות לפני היוצר אם הוא יכול להספיק עם ברכות זמירות עם ברכות רק לפני לפני התפילה לא אחרי התפילה ובכן רבנו כתב בפרק שביעי מהלכות תפילה הלכה יב ושבחו חכמים למי שקורא זמירות מספר תהילים בכל יום ויום והן מתהלה לדוד עד סוף הספר אוכבר נהגו לקרות פסוקים בפניהם ולאחריה ותיקנו חכמים ברכה לפני הזמירות והיא ברוך שאמר לאחריה וישתבח ואחר כך מברך על קריאת שמע וקורא קריאת שמע. ובאמת לשון חכמים בגמרא שאמרו מסכת שבת דף קיח עמוד ב אמר רבי יוסא יהיה חלקי מגומרי הלל בכל יום כי כאמרינן בפסוקי דזמרה כלומר אתם שמים לב אין לשון חיוב יהיה חלקי. הלוואי הלוואי אם אני אצליח להיות מבין אלה שאומרים פסוקת זמרה. וזה מה שאמר רבנו ושבחו חכמים. אלא מה? שחכמי ישראל אמרו אם יאמר מתלל דוד במתכון של הזמירות שהנהיגו יברך ברכה לפני וברכה לאחר מכן. ברוך שאמר לפני וישתבח לאחר מכן. אבל כאמור מעיקרה של התקנה היא א' לומר תשבחות לקדוש ברוך הוא לפני התפילה מזמירות דוד עבדך זהו זהו העיקרון עכשיו ורבנו סעד הגאון התנסח בניסוח הבא והתנדבה אומתנו לקרוא מזמורים מספר מספר מספר תשבחות או מספר תשבחות הקדוש ברוך הוא בלפניהם ולאחריהם שתי ברכות כלומר אומתנו תנדוה זה לא חובה אבל זה הנהגה שהתקבלה בעם היהודי שלפני התפילה אומרים תשבחות לפני הקדוש ברוך הוא עד כאן זהו ה לשון של רבנו ורבנו סעד הגאון שהם קרובים זה לזה במובן של הניסוח וזה יותר משקף את לשון הגמרא יהיה חלקי מגומרי א מג מרי הלל בכל יום. עכשיו אה בבין הגאונים ובין הראשונים עסקו בשאלה מה קורה אם אדם מאחר לבוא לבית הכנסת? האם יאמר או לא יאמר כבר הגאות ממוניות מביא בשם גאונים באות נ מביא את העניין הזה בטור אור החיים סימן נב נאמר ואם בעל בית הכנסת מצא ציבור בסוף פסוקי דזמרה על זה שאלו לרב נתרוני מהו שיתפלל עם הציבור ויאמר פסוקי זמרה אחר כך והשיב שאינו יכול כי תיקנו קודם תפילה ודומה שדברי רב נתראי גאון באמת מתקבלים על הדעת שכל המגמה היא שהזמירות יחשירו את המתפלל לתפלה ראויה ולא בגלל שיש איזשהו חיוב הרי חלקי התנדבה האומה שבחו חכמים זה סדר טוב להכין את המתפלל אבל לא שיש חיוב אם לא אמרת אתה חייב אחרי התפילה לא והשיב שאינו יכול כי תקנו קודם תפילה אלא אומר ברוך שאמר עד מחולל בתשפחות ואומר תהילה לדוד ומדלג עד הלווא אל בקודשו ואומר כל הנשמה תליה הלויה וחותם וישתבח ומהר להתפלל עם הציבור ולא יאמר אותם אחר התפילה כל עיקר לא שיש איסור לומר זמירות אחרי התפילה אבל דומה שהם הברכות זה הקפידה מה אכפת לאדם לומר תהילים כל היום אבל עיקר זה עם הברכות וזה לשון אדוני אבי הראש זל כתב רב עמרם אם נכנס אדם לבית הכנסת ורואה שאם יאמר כל אלו הפסוקים לא יוכל להשלים ולהתפלל תפילתו עם הציבור יאמר ברוך שאמר ומזמור של תהילה לדוד בלבד וחותם וישתבח ושמתם לב אומר תהילל דוד לא הללו מזמור תל דוד אפילו מזמור אחד וכתבו בשם הרב רבי יונה שאמר בשם רבותיו שאם נכנס בשעה ששליח ציבור מתחיל יוצר יוצר אור ואין לוות לומר אפילו תהילה לדוד טוב הוא שיקרא קריאת שמע ברכותיה ויתפלל עם הציבור ובאמת מכאן ניתן להבין שלא רק תפילה בציבור תפילת 18 שוודאי וודאי שהוא חייב להשתלב שם אלא אפילו גם קריאת שמע וברכותיה בגלל הקדושה וזה ודאי ניתן ללמד מה רבנו יונה אלא מה שרבנו יונה כתב ואחר כך קרא פסוקי זמרא עם הברכות שלפניהם לאחריהם לפי שהתפילה הרצויה מקובעת עם הציבור עד כאן זאת אומרת מה שהוא אומר לפי שהתפילה הרצויה מקובת עם ציבור לרבות קריאת שמע ברכותיה זה נכון מה שאמר שאחר כך יקרא פסוקת זמרה עם הברכות שלפניהם של אחריהם כבר רבים השיבו עליו על רבנו יונה שעיקר העיקרים של הזמירות זה לסידור שבחה הקדוש ברוך הוא ואין לסדרם אלא קודם תפילה כדרש רב שמלאי בפרקה קמד עבודה זרה אבל אחר תפילה לא והיינו דווקא בברכה אבל שלו בברכה תלבה תתפרשי כלומר כמו שאמרנו לפני התפילה אם הוא יכול להספיק מזמור שני מזמורים ועם ברכה לפני ואחרי וישתלב כבר בקדושה כי גם בקדושה יש עניין שלא לומר בוודאי ודאי לתפילה אבל אם לא מספיק לא יאמר זמירות ואחרי התפילה אם ירצה יאמר זמירות בלא ברכות אבל לא מעבר לזה הוא באמת בשולחן ערוך סימן נב אור החיים נאמר אם בעל בית הכנסת מצא ציבור בסוף פסוקי זמרה אומר ברוך שאמר עד מעולל בת שבחות ואחר כך תילל דוד עד מעטיו עד עולם הלויה ואחר כך הלו את השם מן השמיים עד לבני ישראל עם קרובה הלויה ואחר כך הלו אל בקודשו עד כל הנשמה תהלויה בהגהה ואם יש לוות יאמר הודו א קירור השם וכולי ואחר כך ישתבח ואחר כך יוצר הו קריאת שמ וברכותיה ויתפלל עם הציבור ואם אין שעות כל כך ידלג מזמור הלו את השם מן השמיים הגעה אם אין אם עוד אין לומר רק ברוך שאמר הוא טילל דוד וישתבח כמו פסק של הראש לכן אמרנו רבנו לא חילק אלו מזמורים מקלה דוד באלך מה שיכול להספיק יספיק מזמור שני מזמורים מה שיספיק ובלבד שישתלב כבר מניצר לא רק ב תפילה אלא כבר מני יוצר יקרא קריאת שמע וברכותיה עם הציבור ויתפל עמהם ואחר כך יקרא כל פסוקי זמרה בלא ברכה שלפניהם ולא של אחריהם כי כאמור אחרי התפילה אין לומר פסוקי זמרה עם ברכות אם ירצה יאמר פסוקי זמרה בלא ברכות לסיכום אכן באמת אם אדם הגיע והם בתחילת היוצר ישתלב איתם לא יאמר זמירות אלא אם ירצה אחרי התפילה יאמר זמירות ולא ברכות אם הוא ראה שהם בסוף הזמירות אם יכול לומר ברוך שאמר ומזמור או שני מזמורים הם משתבח לפי רבנו לא משנה איזה מזמורים מתלהב לדוד מה ש מה שיספיק מה שיאכל יאמר א ברוך שאמר ומזמור שני מזמורים וישתבח בשונה מאחרים שאמרו אלו מזמורים לומר לפי רבנו אין חילוק כמו שזה עולה מדברי רבנו סעד הגאון והשתלב כבר מהיוצר כי גם לזה יש חשיבות שהוא השתלב כבר מהיוצר היה ואיך קוראים הוא כמובן כבר בא והם כבר ביוצר. אין ספק בדבר שלא יאמר זמירות, יאמר את היוצר מהר כדי שיתפלל יחד את תפילת 18. בכל מקרה, כאמור, את הזמירות אם לא יספיק, לא יאמר אחרי התפילה עם ברכות, אלא אם ירצה בלי ברכות. רבי חנין