האם חשוב שיאמר הזמירות עם ברכות למרות שהוא ישתלב עם הציבור רק בתפילת העמידה?
מהו מעמדן של הזמירות, האם חייב להשלים הזמירות אחר התפילה ע"מ שיוכל להשתלב עם הציבור בקרית שמע וברכותיה?
היש חשיבות לסדר המזמורים שיאמר בכפוף לזמן שנותר לו עד ההשתלבות עם תפילת הציבור?
השאלה המרכזית:
מה הדין לגבי אדם שהגיע באיחור לבית הכנסת כשהציבור עומד לומר "ברכו"? האם יצטרף מיד לתפילה או שינסה להשלים חלק מפסוקי דזמרה? האם ניתן לומר פסוקי דזמרה לאחר התפילה?
דעות וגישות שונות:
- השתלבות מיידית בתפילה בציבור היא העיקר: הדובר מדגיש כי "ברור שההשתלבות חווה לגבי תפילת 18 שהיא היא התפילה בציבור והיא העיקר". עדיפות מוחלטת ניתנת להצטרפות לתפילת העמידה עם הציבור.
- השתלבות מוקדמת יותר (מברכו): הדובר מציין דעה לפיה יש להשתלב כבר בשלב "ברכו" בגלל "שיש שבחו שלמקום ברחו והן בגלל שיש קדושה" וכי חכמים תיקנו את מבנה התפילה הציבורית עם קדיש, קדושה וקדושה מעומד.
- אמירת זמירות חלקיות לפני התפילה: אם האדם מספיק, עדיף לומר "ברוך שאמר" ושני מזמורים מפסוקי דזמרה ו"ישתבח" לפני "ברכו" כדי להשתלב עם הציבור.
- ויתור על זמירות בהגעה מאוחרת מאוד: אם האדם הגיע ממש כשהציבור אומר "ברכו", עליו "לוותר על הזמירות [ו]ישתלב איתם מברכו".
- אי אמירת זמירות עם ברכות לאחר התפילה: הדובר מדגיש שאם לא הספיק לומר זמירות לפני התפילה, "לאחר התפילה אם ירצה לומר זמירות יאמר זמירות בלי ברכות בלי ברכות לחלוטין עכשיו". הסיבה לכך היא שתקנת אמירת הברכות ("ברוך שאמר" ו"ישתבח") היא לפני התפילה.
- דעת רבנו (הרמב"ם): רבנו כתב בהלכות תפילה שחכמים שבחו את מי שקורא זמירות בכל יום, מתהילה לדוד עד סוף הספר, ותיקנו ברכה לפני ("ברוך שאמר") ואחרי ("ישתבח").
- דברי הגמרא (מסכת שבת קיח ע"ב): רבי יוסי אומר "יהיה חלקי מגומרי הלל בכל יום", ואין זו לשון חיוב אלא משאלה ("הלוואי הלוואי אם אני אצליח להיות מבין אלה שאומרים פסוקת זמרה"). זה מחזק את העובדה שפסוקי דזמרה אינם חובה גמורה, אלא שבח.
- דעת רב סעדיה גאון: הוא תיאר את אמירת המזמורים כ"התנדבה אומתנו לקרוא מזמורים מספר מספר מספר תשבחות או מספר תשבחות הקדוש ברוך הוא בלפניהם ולאחריהם שתי ברכות". זה מדגיש את הנופך ההתנדבותי והמנהגי של אמירת פסוקי דזמרה.
- דעת רב נתרונאי גאון: הוא השיב לשאלה על אדם שמצא ציבור בסוף פסוקי דזמרה שלא יוכל להתפלל ואז לומר זמירות, כי "תיקנו קודם תפילה". זה מחזק את העיקרון שזמירות נועדו להכשרת המתפלל לתפילה.
- ההלכה המובאת בשולחן ערוך (סימן נ"ב): אם אדם מוצא ציבור בסוף פסוקי דזמרה, יאמר חלקים נבחרים (ברוך שאמר עד "מהולל בתשבחות", "תהילה לדוד" עד "לעולם הללויה", "הללו את ה' מן השמיים" עד "לבני ישראל עם קרובו הללויה", "הללו אל בקודשו" עד "כל הנשמה תהלל יה"). אם יש זמן, יאמר "הודו לה' קראו בשמו". אחר כך יאמר "ישתבח" ויצטרף ל"יוצר אור" וקריאת שמע. אם אין מספיק זמן, ידלג מזמורים. אם אין זמן כלל, יאמר רק "ברוך שאמר", "תהילה לדוד" ו"ישתבח".
- דעת רב עמרם: אם אדם נכנס לבית הכנסת ויראה שאם יאמר את כל הפסוקים לא יספיק להתפלל עם הציבור, יאמר "ברוך שאמר" ומזמור אחד של "תהילה לדוד" ויחתום ב"ישתבח".
- דעת רבי יונה בשם רבותיו: אם נכנס בשעה שהשליח ציבור מתחיל "יוצר אור" ואין לו זמן לומר אפילו "תהילה לדוד", עדיף שיקרא קריאת שמע וברכותיה ויתפלל עם הציבור, ואחר כך יוכל לומר פסוקי דזמרה עם ברכותיהם. אולם, דעה זו נדחתה על ידי רבים שטענו שעיקר הזמירות הוא כהכנה לתפילה ולא לאחריה עם ברכות.
פסק ההלכה העולה מהדברים:
- השתלבות בתפילה הציבורית היא בעדיפות עליונה. בין אם זה מתחילת תפילת העמידה (תפילת 18) ובין אם זה כבר משלב "יוצר אור" וקריאת שמע וברכותיה.
- אם מגיע בתחילת "יוצר", יש להשתלב מיד ולא לומר זמירות. אם ירצה, יוכל לומר זמירות לאחר התפילה ללא ברכות.
- אם מגיע בסוף הזמירות ויש לו זמן מועט, יאמר "ברוך שאמר", מזמור אחד או שניים מ"תהילה לדוד" ו"ישתבח" ויצטרף לתפילה. לדעת רבנו, אין חשיבות לאילו מזמורים בדיוק יאמר מ"תהילה לדוד", אלא מה שיספיק.
- אין לומר פסוקי דזמרה עם ברכות (ברוך שאמר וישתבח) לאחר התפילה. אם רוצה, יכול לומר זמירות ללא ברכות לאחר התפילה.
ציטוטים מרכזיים:
- "ברור שההשתלבות חווה לגבי תפילת 18 שהיא היא התפילה בציבור והיא העיקר."
- "אם ממש הגיע והם כבר אומרים ברכו יוותר על הזמירות ישתלב איתם מברכו ואלך לאחר התפילה אם ירצה לומר זמירות יאמר זמירות בלי ברכות בלי ברכות לחלוטין עכשיו."
- "ושבחו חכמים למי שקורא זמירות מספר תהילים בכל יום ויום והן מתהלה לדוד עד סוף הספר."
- "אמר רבי יוסא יהיה חלקי מגומרי הלל בכל יום כי כאמרינן בפסוקי דזמרה כלומר אתם שמים לב אין לשון חיוב יהיה חלקי."
- "התנדבה אומתנו לקרוא מזמורים מספר מספר מספר תשבחות או מספר תשבחות הקדוש ברוך הוא בלפניהם ולאחריהם שתי ברכות."
- "והשיב שאינו יכול כי תיקנו קודם תפילה."
- "אם נכנס אדם לבית הכנסת ורואה שאם יאמר כל אלו הפסוקים לא יוכל להשלים ולהתפלל תפילתו עם הציבור יאמר ברוך שאמר ומזמור של תהילה לדוד בלבד וחותם וישתבח."
- "לפי שהתפילה הרצויה מקובעת עם הציבור."
- "אחרי התפילה אין לומר פסוקי זמרה עם ברכות אם ירצה יאמר פסוקי זמרה בלא ברכות."
לסיכום:
השיעור ההלכתי מדגיש את החשיבות העליונה של תפילה בציבור וההשתלבות בה בזמן. אמירת פסוקי דזמרה היא מעלה חשובה ומומלצת כהכנה לתפילה, אך במקרה של איחור, יש לתת עדיפות להצטרפות לתפילה הציבורית, תוך ויתור על אמירת זמירות עם ברכות לאחר התפילה.
Full text
תכנים לקריאה נוספת
אמר "מלך אוהב צדקה ומשפט" במקום "המלך המשפט", האם לשיטת הרמב"ם חייב לחזור והיש לה תשלומין אם לא חזר?
בחיבורו פסק רבינו הרמב"ם שאם שכח לומר "אוהב צדקה ומשפט" ולא הזכיר "מלך", האם ניתן להסיק שהרמב"ם יסכים לשיטת הרמ"א?
כיצד ניתן להסביר את השינוי בנוסח התפילה בחיבורו של הרמב"ם ובתשובתו הכולל "המלך" לעומת הפסיקה שלא הוזכרה בה "המלך"?
מהו הכלל לשיטת הרמב"ם שאם לא חזר ואמר "המלך המשפט" ועבר זמן התפילה יתחייב בתפילת תשלומין?
כיצד להבין את האיסור ליהנות מדברי תורה בהלכות תלמוד תורה של הרמב״ם?
יש רבנים שאומרים שהרמב'ם אסור כסף לתלמוד תורה בפירוש שהמשנה רק כאשר עושים מס על הציבור כמו חיוב לפרנס ת'ת.ומשנה תורה האסור רק על ממון שיש שם צדקה. השאלה היא, איך הם מפרש "אסור ליהנות" בפרק ג בת"ת?
היש חובה לברך "הטוב והמטיב" על יין מבושל לאחר שברך "הגפן" על היין הקודם ששתה?
באילו נסיבות תקנו חכמי ישראל לברך "הטוב והמטיב" עם שינוי יין?
ומה דינו של יין עם סוכר, האם פסלותו לקידוש גורעת ממנו ולא יכלל בברכת "הטוב והמטיב"?
כיצד יש להתייחס בנושא זה ליינות התעשייתיים הכוללים תוספים מלאכותיים המשפיעים על טעם היין?
מכונת גילוח
האם לפי רבינו מכונת גילוח כשרות(מכון צומת וכדו') הן כעין תער ואסור להתגלח בהם או שלא כעין תער ומותר להתגלח ?
מעביר ראשון ראשון...
לכאורה סתירה ברמב"ם:
לפי הלכ` תשובה פ"ג משמע שהעוונות נמחלים אם יש ריבוי זכיות משלישי ואילך. אבל לפי פרקי אבות פ"ד אין לפניו מיקח שוחד. ופירש הר"מ שאינו מנכה עבירות תמורת זכיות אלא מעניש על העבירות ונותן שכר על הזכויות? תודה. תכתב בספר החיים ובספר הזכרון.