באילו נסיבות רשאים הציבור להשלים תפילתן על אף שנותרו פחות מעשרה מתפללים?
מהו הדין לגבי שאר הדברים שנמנו ברשימת המחוייבים בעשרה, האם רשאים הציבור להשלימם אף שלא בעשרה?
שמונה פסוקים אחרונים של התורה, האם רשאים הציבור לחזור ולקרוא אותם חמשה עולים אף שלא בעשרה?
נושא מרכזי: דין "התחילו בעשרה" במצוות ציבוריות
השאלה המרכזית העולה מהקלטת היא האם מעשה מצווה שהחל בקיום מניין של עשרה אנשים יכול להמשיך ולסיים גם אם מספר המשתתפים פחת לפחות מעשרה באמצע. הדובר מציג מספר תרחישים סביב שאלה זו ומביא דעות שונות בפוסקים.
תפילת שמונה עשרה וקדושה:
- התחילו בעשרה ופרש אחד לפני קדושה: השואל שואל אם במצב בו התחילו תפילת שמונה עשרה בעשרה אנשים, אך אחד פרש לפני אמירת קדושה ונשארו תשעה, האם יכולים לומר קדושה.
- דעת רבנו: התשובה היא שאכן יכולים לומר קדושה. הנימוק הוא שהקדושה נחשבת "חלק בלתי נפרד מתפילת 18" וכי "התחילו את התפילה של הציבור בעשרה. מסיימים אותה."
- דעת הרמ"א (סתירה לכאורה): הדובר מציין סתירה לכאורה לדברי הרמ"א בשולחן ערוך (או"ח סימן נ"ה סעיף ג'), שם נאמר שאם התחילו "יוצר" בעשרה ופרש מישהו, השליח ציבור לא יתחיל את התפילה בקול רם.
- יישוב הסתירה: הדובר מסביר שהרמ"א מתייחס למצב בו הפרישה קרתה לאחר "שהתחילו להתפלל יוצר", כלומר לאחר ברכות קריאת שמע, ואילו תפילת שמונה עשרה נחשבת עניין בפני עצמו. במקרה של תפילת שמונה עשרה שהחלה בעשרה, הקדושה, כחלק אינטגרלי ממנה, יכולה להיאמר גם בתשעה.
אמירת קדיש לאחר תפילת שמונה עשרה:
- דעת רבנו: רבנו סובר שאם התחילו תפילת שמונה עשרה בעשרה אך נותרו תשעה בסיומה, "אין לאומרו" את הקדיש שלאחר התפילה. הנימוק הוא שהקדיש "אינו חלק ממה שהתחיל תחילה בעשרה".
- השוואה לדברי הרמ"א: הדובר מביא תשובה של רבנו המובאת בסימן רי"ט, בה הוא מתייחס למצב בו שליח ציבור התחיל קדיש או קדושת יוצר אור בעשרה ופרש מישהו. רבנו פוסק שאומרים את הקדושה, אך לא את הקדיש שלאחר מכן.
- דעת הרמ"א (בניגוד לרבנו): הרמ"א חולק וסובר שאם התחילו קדושה בעשרה ופרש אחד, "יכולים להשפים כל סדר קדושה ולומר הקדיש שלם של אחריה." הרמ"א מסתמך על כך שבקדיש מוסיפים "תתקבל צלוטהון", דבר המעיד שהקדיש קשור לתפילה.
- דחיית דעת הרמ"א: הדובר נוטה לפסוק כדעת רבנו, באומרו ש"תתקבל צלוטהון אין זה מעיקר הדין זוהי תוספת שהוא נהגה מאוחר יותר" וכי הקדיש עומד בפני עצמו. לכן, אם בסיום תפילת שמונה עשרה אין עשרה, לא יאמר הקדיש.
קריאת התורה:
- תנאי לעשרה: רבנו מונה בהלכות תפילה וברכת כהנים (פרק ח' הלכה ה') מספר דברים הזקוקים לעשרה, ביניהם "קריאה בתורה ומברך לפניה ולאחריה ולא מפטירין בנביא אלא בעשרה".
- התחילו בעשרה ופרש אחד: אם התחילו לקרוא בתורה בעשרה ופרש אחד, "יגמרו השאר", כלומר ממשיכים ומסיימים את הקריאה בתורה.
- לא התחילו בעשרה: אם מלכתחילה אין עשרה בזמן קריאת התורה, "לא יקרו כך", כלומר אסור להתחיל בקריאת התורה בפחות מעשרה.
- יוצא מן הכלל - שמונה הפסוקים האחרונים בתורה: בפרק י"ג מהלכות תפילה הלכה ו', רבנו מתיר לקרוא את שמונה הפסוקים האחרונים בתורה בבית הכנסת "בפחות מעשרה". הטעם לכך הוא שהפסוקים מספרים על מיתת משה ונראה כאילו לא נכתבו על ידו ישירות, ולכן יש בהם "היתר".
- יישום בשמחת תורה/פרשת וזאת הברכה: הדובר מביא את דעת מורו, שאם ביום קריאת "וזאת הברכה" לא נותרו עשרה לאחר התפילה ולא התחילו כלל את קריאת התורה, יקראו רק את שמונה הפסוקים הללו בתשעה אנשים, ויקראו אותם מספר פעמים כדי לכבד את מעמד החג (כפי שנהגו בארץ ישראל). זאת מכיוון שרק לגבי שמונה פסוקים אלו יש הקלה לקרוא בפחות מעשרה.
נשיאת כפיים:
- רבנו קובע כי "אין הכהנים נוסעים את ידיהם אלא בעשרה". הדובר מציין כי נשיאת כפיים "היא פחות נחשבת כאילו כמו קדושה כחלק בלתי נפרד מתפילת הציבור", ומשמע מכך שאם אין עשרה, לא ישאו כפיים, אך הוא מציין ש"בזה עדיין צריך עיון".
סיכום:
הדיון בקלטת מתמקד בהבחנה בין מצוות ציבוריות שנחשבות חלק אינטגרלי מתפילה שהחלה בעשרה (כמו קדושה בתוך תפילת שמונה עשרה), לבין מצוות שעומדות בפני עצמן (כמו קדיש וקריאת התורה). לגבי האחרונות, דעת רבנו היא שאם לא התחילו בעשרה, אין לקיימן בפחות מעשרה, גם אם התפילה עצמה החלה בעשרה. היוצא מן הכלל הוא קריאת שמונה הפסוקים האחרונים בתורה, שלהם דין מיוחד.
ציטוטים מרכזיים:
- "הקדושה היא חלק בלתי נפרד מתפילת 18."
- "אם התחיל שליח ציבור קדיש ויוצר אור ויצאו מקצתן האם יאמר קדושה? ... השיב רבנו השיב גומר הקדושה ... אבל לא יאמר קדיש לפי שאינו חלק ממה שהתחיל תחילה בעשרה."
- "וכן אין אומרים קדושה ולא קוראין בתורה ... אלא בעשרה ... ואם התחילו בהן בעשרה והלכו מקצתן אף על פי שאין רשעים יגמרו השאר."
- "שמונה פסוקים שבסוף התורה מותר לקרות אותן בבית הכנסת בפחות מעשרה."
ההקלטה מציגה דיון הלכתי מעמיק בסוגיות הנוגעות למניין במצוות ציבוריות, תוך הבאת דעות שונות וניסיון ליישב אותן, ובסופו של דבר נוטה לפסוק כדעת הרמב"ם במרבית המקרים
Full text
תכנים לקריאה נוספת
כיצד להכריע במנהג בית הכנסת כשהשביעי מבקש לעלות גם למפטיר?
שלום מארי,
שלחתי לא מזמן שאלה בעניין "משלים שביעי שעולה למפטיר" והמארי ענה את התשובה הזו :
"נכון שמשלים שבעה עולה למפטיר, ובתנאי שלא אמר קדיש בין קריאת התורה להפטרה, אבל גם מה שנהג אותו קורא שקרא שביעי ואמר קדיש, ואח"כ קרא מפטיר וקרא בנביא, נהג כהלכה."
אנו בית כנסת של אנשים שהתקבצו בשכונה חדשה ורובנו לא נהגנו ששביעי עולה למפטיר אלא לומר קדיש, ויש אחד מהמתפללים שרוצה לנהוג כך, והוא עושה כך אף על פי שרוב הציבור לא נוח עם זה.
האם נכון שכל אחד יעשה לפי מנהגו, או שצריך להיות בעניין זה מנהג אחד בבית הכנסת ?
הקלף בימינו
שלום לכבוד הרב היקר אנא באר לנו האם גם בימינו כותבים סופרי הסת"ם על קלף שמיובא מחו"ל, ועובד רוב עיבודו על ידי גויים (שהמליחה בקלף היא רוב וכמעט כל עיבודו) כפי שמארי כותב שהיה בזמנו. בברכה ובתודה
גבאי בית כנסת מתעסק בחשבנות בית הכנסת בזמן התפילה.
את השאלה שלחתי מזה זמן אך טרם קיבלתי את תשובת הרב.
תשובת הרב חשובה לנו מאוד......
זרקות בתרגום של ההפטרה
שלום לרב
לגבי הזרקות בתרגום של ההפטרה מה ראוי לנהוג בהם
להעמיד סלסול או להעמיד רגיל כשאר ההפסקות
מדובר שאין מנהג קבוע בבית הכנסת
תודה רבה
פ' לפופה וח' עקומה וץ' רבתי בתפילין ומזוזות
האם בתפילין ומזוזות לפי מנהג תימן יש לכתוב כמו בספר תורה את שלשת האותיות הנ"ל, ואם ביקשו ממני לכתוב מה לעשות, והאם יש חובה לידע מנהג זה לבן העדה ?
עניינים המטרידים אותי
1) כמה זה יוצא אורך שלוש אצבעות אמה קמיצה וזרת?
2) האם צריך להקפיד שהיוד שבתפילין של יד תהיה צמודה לבית או לאו?
3) האם השחיטה של הרב מחפוד צריכים חליטה?
4) כמה זה אורך מלא קשר גודל?
5) האם התימנים גם במקום שיש מנהג מבטלים אותו מול הרמב"ם או רק כאשר אין מנהג הרמב"ם מכריע?
6) למה הרמב"ם לא חושש לרוח הרעה שיש כשהאדם קם ממיטתו בבוקר הרי להדיא זה מוזכר בגמ' הרוח רעה הזו?
מזוזה
שלום לרב 1- לקחתי מזוזה לבדיקה ואחרי שקיבלתי את המזוזה האם עליי לברך על המזוזה לאחר הבדיקה? (יש בזה הסח הדעת?) 2- האם מותר לשים בבית בית מזוזה ממתכת או ברזל או שעדיף בית מזוזה מפלסטיק? 3- איך לפי הרמב"ם קובעים את גובה המזוזה שצריך לשים בבית? 4- כל כמה שנים הרב ממליץ לקחת את המזוזה"תפילין לבדיקה?
תימנים ותפילין רבנו תם
בס"ד לכבוד הרה"ג הרב רצון ערוסי שליט"א
1. מה מנהג התימנים בעניין תפילין רבנו תם?
2. האם יש לנו יסוד כלשהו או מסורת בעניין זה? בכבוד רב
בית הכנסת בזמן הקורונה
1. מה דינו של אדם שמתעקש להתפלל במניין על אף שמשתייך לקבוצת סיכון, בן 75, עם בעיות נשימה, ברונכיט כרונית, לאחרונה אף חלה בדלקת ריאות ו"החלים". מגיע עם מסיכה לתפילה.
2 האם מותר לבצע פעילות ספורט בשבת במכשירים לא חשמליים בתוך הבית?
3. האם לכתחילה מותר להשתתף במניין בבית כנסת שבו יש מתפללים שמגיעים ללא מסיכה?
4. אדם שיצא מבידוד בגלל שנחשף לחולה קורונה, צריך לברך הגומל?
5. לאחרונה שמעתי שיש מי שמתיר לפרסם ברבים חולי קורונה שמזלזלים בתקנות וכן בכל בנין ובנין שיש שם חולים, אף אם הם מקפידים על כל תקנות משרד הבריאות.
גבאי בית הכנסת שנפל קורבן למעשה הונאה
שלום לכבוד הרב גבאי בית - הכנסת נפל קורבן לתרגיל עוקץ של נוכל מקצועי במסגרת עיסוקו בתפקיד הגבאות ונגרם לו נזק בסכום גדול. האם על בית - הכנסת לשפות אותו ולהשיב לו את הסכום שהפסיד? נודה לתשובה בהקדם.
קביעת מזוזה במקום הפטור ממזוזה
לכבוד הרב שלום,
האם יש לברך על קביעת מזוזה בבית כנסת שאין בו מקום דירה ומעולם לא ישן ולא יישן בו אדם?