התלמוד מספר על גדולי ישראל שמסרו את הטלית שלהן לכובס, מה החידוש בסיפור מעשים אלו?
תמצית מקורות בנושא כיבוס טלית עם ציציות
מסמך זה מסכם את הנושא של כיבוס טלית עם ציציות, כפי שעולה מתוך המקורות שהוצגו. הדיון מתמקד בשאלות של היתר הכיבוס, החששות מפני פגיעה בציציות, ובאיסור משום ביזוי מצווה.
היתר כיבוס טלית וצורך בניקיון המצווה:
המקור הראשון פותח בשאלה האם מותר לכבס טלית, לאור העובדה שחסידים מסוימים מטונפים ובגדיהם לא מכובסים. התשובה החד משמעית היא שמותר לכבס טלית, ואף יש מצווה בדבר אם הטלית מלוכלך.
"מן הדין מותר לחבש טלית ואפילו יש מצווה בדבר אם הטלית כבר מלוכלך אדרבה ואדרבה צריך האדם להתנאות לפני הקדוש ברוך הוא במצוות ולא להתבזות ולבזות."
יחד עם זאת, מודגש הצורך לדעת "איך מחבשים דהיינו באופן כזה שהחוטים לא יפסלו כפי שנסביר להלן וכן לא בדרך של בזיון ומאוז."
עדויות מהגמרא על כיבוס טלית ודאגה לציציות:
המקור מביא ראיה מהגמרא במסכת מנחות על רבי יהודה שמסר את טליתו לכובס ("לגסרו, דהיינו לקובש כדי לחבש לו את הטלית"). רש"י מסביר כי רבי יהודה לא חשש שמא הכובס יחליף את חוט התכלת האמיתי, שהיה מצוי בזמנם.
הגמרא ממשיכה ומביאה דוגמאות נוספות המעידות על כך שגדולי ישראל נהגו לכבס את טליתותיהם, אך נזהרו שלא לפסול את הציציות:
- רב חנינא: "רוב חנינו עבד לסיסו כלומר שרב חנינא היה מקפל את חוטי הציצית למעין כדור לפני מסירת הטלית לכובש כדי להבטיח שלא יקרעו."
- רבינה: "רבינה היה תופר את חוטה הציצית בשפת הטלית כפירה זמנית כמובן היה תופר זה אין שקית והחוטים נחבאים שם בפנים כדי שהחוטים לא יתפסלו במהלך הכביסה."
מכאן עולה כי אין איסור מצד הדין לכבס את הטלית, אך הייתה קיימת דאגה לגבי האפשרות של פסילת הציציות במהלך הכיבוס, וגדולי ישראל נקטו אמצעי זהירות כדי למנוע זאת.
החשש מביזוי מצווה:
לאחר חתימת התלמוד, עלתה שאלה נוספת בנוגע לכיבוס טלית והיא החשש מפני ביזוי המצווה.
- אור החיים: מציין כי "ציצית אין בהם משום קדושה ושונה מאשר תפילין ושונה מאשר מזוזה ותשמישי מצווה הן ויכול לזור כאן ולהיכנס בהן לבית החסא". כלומר, מעיקר הדין, אין קדושה מיוחדת בציציות כמו בתפילין ומזוזות, ומותר להשתמש בהן גם במקומות לא מכובדים.
- שאילתות: מנגד, כותב בפרשת שלח לך כי "אסור לבני ישראל למעבד צורקיהון במדיעביד למתקבי ידי חובת מצווה כגון חוטין הקבועים בטלית למסרבה מדעם כלומר מתאר עצמנו שעכשיו אני משתמש בטלית הזו שהיא כשרה ואני רוצה לקשור משהו כי אין לי במה לקשור ואני לוקח את החוטים הללו שהם בטלית וקושר משהו שאני ארוצה לקשור אותו אומר השאילת זה בזיון". השאילתות משווה זאת לדין לולב ואתרוג שאסור לנהוג בהם בביזיון, וכן לכיסוי הדם בעפר שאסור לעשות ברגליים כדי שלא תהיה מצווה בזויה. הכלל הוא שאין לנהוג בתשמישי מצווה בדרך של ביזיון, למרות שניתן לזורקם לאחר השימוש באופן מכובד.
- בית יוסף (מביא את קול בו): מציין מנהג של יהודי דרום צרפת "שנהגו שלא לשכב בטלית שיש בו ציצית גם נהגו שלא תחפשנו גויה וכל זה כדי שלא יהיו מצוות עליו". מסירת טלית מצויצת לגויה לכיבוס נחשבה לביזוי מצווה. עם זאת, הבית יוסף עצמו מוסיף "ולא ראינו ולא שמענו מי שה קפיד בזה מהעולם", כלומר לא ראה מי שנהג להקפיד על כך.
- דרכי משה (על דברי הבית יוסף): מביא את דברי "קול בו" לגבי תשמישי מצווה שנזרקים אך לא בדרך ביזיון. המרי"ל (אחד מגדולי חכמי אשכנז) נהג לגנוז חוטי ציצית בלויים בתוך ספר כדי שלא יושלכו בביזיון, וראה בכך דרך של חומרה.
- שולחן ערוך: מסתפק בדין שמותר להיכנס בציצית לבית הכסא ולא הביא את דברי ה"כל בו" לאיסור מסירת הטלית לגויה לכיבוס.
- רמ"א: מוסיף "וכל שכן לשכב בהן דשרה ויש שכתבו שנ גור שלא לשכב בטלית שיש בו ציצית גם שלא לתנו לכובש גוי לחבש והכל שלא יהיו מצוות בזויות עליו אך נוהגים להקל לשכב בהם". הרמ"א מביא דעות שונות בנושא, אך מציין שהמנהג להקל ולשכב בטלית עם ציציות.
סיכום והמלצות מעשיות:
המקור מסכם כי מותר ואולי אף מצווה לכבס מדי פעם את הטלית המצויצת. עם זאת, יש להקפיד על שני דברים:
- זהירות שלא לפסול את החוטים: יש לפעול לפי ההמלצות העולות מהגמרא, כגון קשירת החוטים או כיסויים בתפירה זמנית לפני הכביסה כדי למנוע קריעתם או פסיקתם.
- השתדלות שלא יהיה הדבר מלווה בביזיון: בהקשר של כיבוס במכונת כביסה ביתית, מומלץ:
- לקשור את החוטים או לכסותם.
- להשתדל שלא לערבב את הטלית עם בגדים תחתונים או חיתולים, שכן הדבר עלול להיחשב כביזיון. ערבוב עם גופיות וחולצות נראה כמותר, אך יש להימנע מכך אם המכבס רואה בכך ביזיון.
- אם רואים שמערבבים טלית עם בגדים מבזים, מן הראוי להימנע מכך.
בסופו של דבר, אם הכיבוס נעשה שלא בדרך של ביזיון, הדבר מותר ואף מצווה.
ציטוט מרכזי לסיכום:
"לסיכום יוצא שבאמת מותר ואולי מצווה יש בדבר לחבש מדי פעם פעם את הטלית המצויצת אבל א' סיכן להיזהר שחוטים לא יפסלו זה דין הדגמרא וזה ראינו בעליל ב להשתדל עד כמה ש אפשר שלא יהיה הדבר מלווה בבזיון."
Full text
תכנים לקריאה נוספת
קדושת שביעית בגבולות עולי מצרים ועולי בבל
שלום מארי,
במקומות רבים מוזכרים ההבדלים בדיני השביעית בין גבולות עולי מצרים
לבין גבולות עולי בבל, כאשר האזורים שעולי בבל לא כבשו לא נתקדשו
(גוש קטיף, הערבה הדרומית ועוד).
שאלתי היא, האם היום לאחר שעם ישראל חזר לארצו ויש לנו ריבונות יהודית
בארצנו, האין זה מחובתינו לקדש את כל השטחים שבשליטה ובריבונות יהודית?
האם עליית עזרא ונחמיה הייתה יותר מפוארת מהעליות של קום המדינה?
הרי ידוע שאותם עולים ששבו לארץ בעליית עזרא ונחמיה היו מדלת העם ומבחינה רוחנית לא היו
בפסגה (עד כדי כך שהיו צריכים לגרש את נשותיהם הנכריות), וידוע גם שבית המקדש לא קם מיד לאחר מכן
בתי המשפט הורסים קדושת עם ישראל
בהחלטה תקדימית וחריגה, החליט אתמול (שני) בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, להכיר בזוג לסביות כאמהות לילד.
בעקבות ההחלטה אומר לערוץ 7, חבר מועצת הרבנות הראשית, ורבה של קריית אונו, הרב ד"ר רצון ערוסי, שצריך לחוקק חוק שיאסור על בתי משפט לדון בסוגיות שקשורות לקדושת עם ישראל, "לצערי, אני רואה בדאגה חמורה את העובדה, שבית משפט שאינו אמון על תורת ישראל, מתעסק בעניינים שקשורים לקדושת עמנו וקדושת הייחוס של עם ישראל".
גניזת ס"ת שבלה, האם זקוק לכיסוי נוסף להכנסתו לכלי חרס? האם חייבים לגנזו אצל קבר ת"ח?
מהי הסיבה לדרישה לאטימה של הכלי בו מונח ספר התורה הנגנז?
אם מגמת גניזת ספר התורה הינה שימורו, מדוע דווקא בכלי חרס ואצל תלמיד חכמים?
האם רשאי לומר למוכר באיטליז: "תן לי בשר לפסח"?
מדוע לא התייחס הרמב"ם לשאלה זו למרות שנזכרה בתלמוד?
מה ניתן לעשות עם ארון קודש שהוחלף עקב שיפוצים והרחבות?
מהו מעמדו של הארון שמניחים בו ס"ת, האם רשאים לזרקו או שהוא חייב גניזה משום שנחשב כתשמיש קדושה?
הניתן להשוות את מעמדו של ארון הקודש לעוד אחד מהכיסויים של ס"ת הנחשבים, לאור זה, לתשמיש קדושה?
היש בעייתיות בהפיכתו לשימוש כארון ספרי קודש ומהם דרכי הטיפול האחרות בארון המדובר מבחינת ההלכה?
אם בישולי גויים שווה גזענות, אזי מדינת היהודים יש בה יותר גזענות
הבדלה בין יהודים לגויים האם זו גזענות?
אתמול עסקה התקשורת ברבנות כרמיאל אשר בודקת במקומות הסעדה בעלי תעודת כשרות הרבנות אם יש עובדים גויים אשר מתעסקים בבישולים.
כידוע, הרבנות מתנה שהבישול יתחיל על ידי יהודי ולא על ידי גוי, כדי שלא יקרה מבחינה הילכתית 'בשולי גויים'. כעת מתחילה להיווצר תסיסה כנגד הרבנות בטענה שזוהי גזענות ושהרבנות חורגת מסמכותה בכך שהיא הולכת ומבררת באופן פרטי על עובדים במסעדות אם הם גויים או יהודים.