שירת נשים במהלך שירות צבאי כיצד ראוי לחיילים שומרי מצוות לנהוג?

שאל השואל ואמר מה היא עמדתנו לגבי הצערה ההלכתית התורנית ביחס לשמיעת כל זמר של נשים בעקבות אותם חיילים צוערים אשר סרבו לשמוע את הזמרעת השירה של החיילות והודחו תוצאה מכך שהם עזבו את המקום והתשובה אין של ספק שאסור לשמוע כל שירה של אישה אפילו פנויה כשהיא בוגרת. אלא מה? עלינו כמובן להתייחס גם לשני מצבים. למצב שהאדם איננו מזמין את עצמו למקום האירוע, אלא אנוס הוא להיות באותו מקום אירוע מכוח פקודה. ב' כיצד צריך להיות הצבא של העם היהודי שזה עוד עניין וחשוב בפני עצמו אבל עכשיו נתחיל אחת לאחת למצוא חשבון מצאנו בגמרא במסכת ברכות דף כדבריו של שמואל כל באישה ערבה כשנאמר כי קולך ערב ומראך נבה כמו כן מצאנו במסכת קידושים דף ע את דבריו של שמואל כל באשה ערבה ושם הביאו מעשה מעניין שרב נחמן אמר לתלמידו רבי יהודה שימסור דרשת שלום לילתה אשתו של רב נחמן אמר לו רבי יהודה הרי שמואל אמר כל בישער ונצטרך להבין מה אמר התלמיד לרב, הרב סך הכל מוסר רישת שלום מהבעל לאישה כמו כן אנו מוצאים בירושלמי שהובעו דבריו של שמואל כל באש הערבה יוצא איפה שבאמת מאחר וגם בבלי וגם בירושלמי דבריו של שמואל מובאים בכשרים שונים שכל באישה ערבה אז לכאורה באמת אסור לשמוע קל באישה וכי הקול של האישה הוא נחשב כערבה ולכאורה על פי הדברים האלה אין הבדל בין אשת איש ובין פנויה וכן לכאורה אין הבדל בין כל זמר לדיבור שהרי אצל ילדה לא דובר על כל זמר אלא על דיבור וזה דבר מאוד מאוד קשה היה עלה על הדעת שאסור לשמוע דיבור של האם גם זה נכלל בכלל איסור אם כן לא שקת חי לו כל בריאה מי הוא זה ואיזה הוא שיכול לעמוד בפני מציאות כזו באמת אנחנו מוצאים את דברי רבנו בפרק כא מהלכות ייסורי ביאה הלכה ג אל הלכה ב' ושם רבנו אומר את הדברים הבאים ואסור לאדם בידיו וברגליו או לרמוז בעיניו לאחת מן העריות וכן לשחק אמה או להקל ראש ואפילו להריח בשמים שעליה או להביט ביופיה אסור ומקין המתכוון לדבר זה מכת מרדות וה מסתכל אפילו באצבע קטנה של אישה ונתכוון לההנות כמו שנסתכל במקום הטורף ואפילו לשמוע כל הערבה או לראות שערה אסור הנה רבנו אמר ואפילו לשמוע כל הערבה נכלל בכלל הייסורים של איסור לראות אפילו אצבע מאצבעותיה של הערבה וכן את שערה וכך יוצא בזה אבל פלא פלאים רבנו לכאורה שנעת לשונו של שמואל כי שמואל אמר כל באישה ערבה משמע כל אישה בין פנויה בין אשת איש, בין ערבה ובין שאינה ערבה. כל הוא ערבה. וכאן רבנו לך אאורה צמצם לכולה וכתב ואפילו לשמוע כל הערבה אסור. משמע שכל של פנויה מותר. ולא זכה רבנו בהלכות קריאת שמע שאסור לקרוא קריאת שמע בזמן שאישה מזמרת או מדברת. לא זכר. אלא זכר שאסור לקרוא ק שמע מול ערבה חשופה יש חשופה יוצא בזה אבל לא זכר את העניין הזה שאסור לקרוא קריאת שמע מול ערבה באמת דברי רבנו גרמו לרבים לדון בהם ואבל מה קודם כל וראשית לכל עלינו לדעת שהם מטיקו על ידי מרן השולחן ערוך ואבן העזר בסימן כא מרן השולחן ערוך העתיק את דברי רבנו וכתב שגם כן בלשון שלו של רבנו ואסור לשמוע כל ערבה או לראות צערה העתיק את לשון רבנו דבר שגרם לבית שמואל בסעיף קטן ד לומר כל ערבה אבל כל פנויה או כל אשתו מותר אלא בעת תפילה אסור כלומר הבש הבית שמואל אמר לשמוע כל פנויה אין איסור לשמוע כל אשתו אין איסור רק בעת תפילה אסור וכן בשולחן ערוך אור החיים סימן סעיף ג' כתוב יש להזהר משמיעת כל זמר אישה בשעת קריאת שמע הגהה ואפילו באשתו אבל כל הרגיל בו אין לו ערבה אומר המשנה ברורה סעיף קטן טזן שיש להיזהר משמיעת כל זמר באישה אז אומר בסעיף קטן יז אבל שלא בשעת קריאת שמע שרה אך שלא יכוון אך שלא יכוון לההנות מזה לפני כן הוא אמר אמר המשנה ברורה זמר אישה אפילו פנויה אבל שלא בשעת קריאת שמע שערי אך שלא יכוון לההנות יוצא שאם זה לא בזמן קריאה שמע הוא שומע כל זמר של פנויה אין איסור בכך כך לכאורה זה עולה מדברי המשנה ברורה ולכאורה גם זה עולה מדברי הבית שמואל אבל רבים דנו בדבר למשל האגרות משה באור חיים חלק א' סימן כ והוא הגיע על מסקנה שבוודאי וודאי אסור לשמוע כל זמר של אישה אפילו פנויה אם היא בוגרת וכן זהו פסקו של רבוד יוסף ועוד רבים וטובים שכך תסקו מן עין להם הרי סוף סוף לכאורה רבנו הקל כולה עצומה ואמר אפילו לשמוע כל הערבה וכאמור הבש והמשנה ברורה לכאורה נתנו נתנו פתחי היתר לשמוע כל זמר של פנויה והתשובה רבותיי אה רבנו לא יכול להתעלם גם בבלי גם בירושלמי פעמיים בבלי על דבריו של שמואל כל באישה ערבה אלא שאנחנו צריכים לדעת מה הוא זה ואיזה הוא שהוא כתב את הדברים האלה בנוסח זה אבל לפני שנאמר שהוא לא יכול להתעלם נעזר בדבריו שלו עצמו ממקום אחר זה מרחק סביחמה משאלות ותשובות של רבנו סימן רכד מהדורת בלאו שם הוא שאל אר לשמוע שירי זמר ערביים ורבנו פרט שם את האיסור של שמעת זמר בזמן הזה בא מקדש את איסור שמעת זמר ערבי או עברי הקולפית חנים פרט ממש פירוט בצורה מאוד חשובה והוסיף רבנו שם וכתב ואם המזמרת אישה יש שם איסור חמישי לא אומרם זכרונם לברכה כל באישה ערה ומכל שכן אם היא מזמרת, כלומר והוא מביא כצד היצר מתעורר בכל הדברים האלה אז אין ספק רבותיי שרבנו היה דבר פשוט לא שכל באישה ערבה דהיינו אם היא מזמרת דבר המגרה את היצרים בוודאי וודאי שזה אסור אלא הוא בא לחדש בפרק כא באיסורי ביאה ואפילו לשמוע כל הערבה אפילו לשמוע כל ערבה. אם שומעים את כל הערבה ומה זה קל? לו דווקא זמר. המילה קל זה שהאדם מתכוון לכל ולא מתכוון לדיבור דווקא לזמר דווקא בזמר מה שחשוב זה הכל זה לא הדיבור כשאנו מדברים עם פחידות עם זבניות עם כל מיני דברים זה דיבור זה לא קל. לא מעניין אותנו הכל מעניין אותנו הדיבור מה ש רב נחמן אמר לרבי יהודה תלמידו שימסור דרישת שלום לאשתו של רב נחמן ילתה אמר לו כל בשעה ערבה כיוון שהוא הרי ידע רבי יהודה שכשיבוא אליה מטבע הדברים כשימסו לה דרשת שלום ישאל מה שלמה מה שלומך הוא ישאל מה שלומך מה שלומך כלומר כשמוסרים דרישת שלום מתגלגלים לתוכן דיבור שיש בו קרבה שיש בו חיבה וזה כל שהוא אסור. כלומר לא כל דיבור אם כן לא שווקח חי לכל בריאה אבל מנה תלמד שכל זמר באישה בוודאי ובודאי אפילו שהיא לא ערבה הכול זמר הוא ערבה כי הרי זה מגרה את היצרים זה אין ספק ולכן כאמור יש התלקדות של רוב מניין ורוב בניין של הפוסקים שאסור לשמוע כל זמר של נשים אפילו פנויות אם הם בוגרות שוודאי אסור מתירים לא כולם לשמוע מטייפ לשמוע מרדיו וגם אז אומר יוסף בתנאי שהוא לא מכיר אותה וכולי אבל לא ניכנס לסוגיה הזו דבר חשוב הוא רוא מניין ורוב בניין שאסור לשמוע כל זמר של פנויה אם היא בוגרת ומכאן שברמה העקרונית חייל אסור לשמוע חיילת מזמרת או חיילות מזמרות אלא מה הרי הוא נמצא שם באותו מקום אנוס על פי הדיבור, כלומר מכוח הפקודה הוא חייב להיות שם ואז אם הוא יוצא הוא מפר פקודה אוי לנו אם נגיע שכל חייל יפר פקודה אלא באי שעתה חייבים כמו שאומרים לאתום אוזניים או באותה שעה למלמל בפיו או להרהר בליבו יותר נכון להרהר בליבו דברים של תשובה דברים של בחיות ולהסיח דעתו ולאחר האירוע להגיש מחאה ומחאה תקיפה כי צהל הוא לא של סקטור מסוים צהל הוא של כל העם של כל העם כולו אפילו בן גוריון שהציג את עצמו כאילו כאתאיסט ככה הוא הציג את עצמו הציג את עצמו כאילו כאתאיסט הבין בשעה שהוא יסד את צהל שצהל חייב להיות עם התקשרות מה שאין כאן בחיים האזרחים התקשרות זה דבר לונטרי תרצה כשרות תקח כשרות לא תרצה לא תרצה אבל בצר הכשרות זה חובה כי אחרת הוא לא יצבע עם לא יכלו להיות ביחד וכאן שזה לא נכון לבוא לומר שבגלל רקמת היחסים בינינו ובין הלא דתיים בואו לא נעורר את העניין אם לא תעורר את העניין זה כיבוש לא רק זוהל אלא כיבוש דוהר אנו זוכרים כשאנחנו היינו בצבא לא היה דבר כזה שמדריכות מדריכות חיילים לא היה דבר כזה אלא רובם היו מפקדים והיום בדווקא עושים את זה אני זוכר שהחיילות היו חיילות מצועדות לבד והחיילים צועדים לבד היום בדווקא מערבבים חיילים וחיילות כי יש תפיסת עולם יש קונספציה של גישה ליברלית מערבית גויית בסדר לא כאלה חלק יעקב אנחנו מאמינים בכוחה של צניעות אנחנו חושבים שהצניעות היא דבר חשוב אנחנו שים שהקדושה של העם היהודי זה נכס אסטרטגי בגלל שזה במהות העם הולה לנו הפריצות והירנו תפוסים הם הורסים את כל חלקה טובה זה דברים ברורים ראו כמה כמה צרים וכמה מפקדים נדפסים בגין המטירנות הזו ונהרסים בגין המטירנות הזו אנחנו איננו בושים בערך של הצניעות ולכן דבר ברור שאחר מכן ימחו ינצלו את הלובי ינצלו את המנהיגים צות הרבנים לא בפוליטי כי זה של צפה העם ואין ליצור פילוג לא אנחנו יוצאים פילוג אלא הללו אשר דווקא עושים מעשים אשר גורמים לפילוג הן הגורמים אז החייל אסור לסדר פקודה הוא אנוס והיא שעתה באמת תכוון שלא לשמוע ויסיח את דעתו אבל מחאת תקיפה צריך לבוא לאחר מכן הוא מאבק ציבורי אמיתי בעניין הזה והוא אמרתי כבר פעם ואני חוזר ואומר יש פעם שהעולם השחנו שקוראים לעצמם חילונים אין יהודי חילוני כל יהודי מצוות יש לו אבל מה לעשות הם מציגים את עצמם כחילוני והכל לפעמים רבו הדעת הוא והם עושים דברים אשר לא יעשו לא מתוך מגמה להרגיז אותך אבל הם לא מבינים שזה א'ב זה א'ב וסיפרתי לכם שבזמן הגיוס לפני עשרות שנים אז בחור נהר הלך לגיוס ועבר בדיקות כלליות, רופאים בדקו אותו בדיקות כלליות והוא הופ הולך בשיטת סירת נע בודק אותו ככה וזה בודק ככה פתאום מגיע לרופאה והיא מבקשת ממנו להתפשט כדי לבדוק אם יש לו קילה באותו מקום או אין לו כילא ריבונו של עולם דבר כזה לא יכול לעשות רופא דבר כזה עושה רופעל לבחור והוא התנגד אין רגישות אבל זה לא בעיה של דעת אתמול שמעתי מישהו אומר ואומר צריך חשב בדתיים רק בדתיים כלום כל החינו שקורים לעצמם חילונים כבר נוהגים הפקר בדברים כאלה מה זה שקשור הרי גם הם עם שכל ישר מבינים שיש מה שנקרא א דברים שעוררים וגורמים ליצר להתגבר אז נכון אף אחד לא אומר לאישה אל תשאירי אל תופיעי ברור שהחובה היא עליי לא ללכת לשמוע אותה אבל בצבא אני אנוס אני חייב להיות שם כמו שגם אני בטוריו חייב להיות במעמדות המיוחדים. מעמד הזיכרון לחלםכות ישראל, מעמד הזיכרון ליום השואה ויש שם זמר של נשים. אלא מה? מאחר ושמה הזמר של הנשים הוא זמר של קינות והספדים ותוגות. אז יש מקום להקל בדבר הזה. אבל באירועים אחרים, מה ההיתר? בוודאי שאין היתר. ואם הרב אנוס ידע איך לא להגיע או לא אוזניו או להשיח את דעתו בכל דרך שהיא אבל שקוראים לעצמם לא דתיים חייבים לת לסוגיה הזו זה דבר שהוא לא מסור אך ורק בידם אחדות העם היא נכס היא דבר חשוב ומשום כך כאמור זוהי עמדתנו ביחס לסוגיה הזו והקדוש ברוך הוא יער רוחו ממרומים ויזכה אותנו שכולנו נהיה עם קודש בארץ קודש על פי תורת קודש רבי חניב