האם די בתרומות ומעשרות שהופרשו מן היין שהופק בשלב הראשון של עשייתו מן הענבים המקוריות?
תמצית עיקרי הדברים והרעיונות המרכזיים מהמקור "הטקסט שהודבק"
מסמך זה מסכם את הדיון ההלכתי המרכזי העולה מהמקור שסופק, העוסק בשאלה האם יש חובה להפריש תרומות ומעשרות מיין שנוצר בשנית משמרים של יין שכבר הופרשו מהם תרומות ומעשרות. הדיון כולל התייחסות למקורות הלכתיים שונים ולדעות פוסקים.
השאלה המרכזית:
רבי חיים דריין שאל: האם יש לחזור ולהפריש תרומות ומעשרות מיין שנוצר על ידי השריית שמרים של יין שכבר הופרשו ממנו תרומות ומעשרות?
התשובה העיקרית:
אם כתוצאה מהשריית השמרים במים נוצר נוזל שבנפחו לפחות רבע יין ושלושה רבעים מים, יש חובה להפריש תרומות ומעשרות על אותו יין שניוני ("יין מזוג"). עם זאת, לא צריך להפריש תרומה גדולה, אלא רק תרומות ומעשרות (תרומת מעשר ומעשר ראשון).
הנימוקים וההסברים:
- שיעור היין: החיוב להפריש תלוי בכמות היין שנוצרה בשנית. אם כמות היין היא פחות מרבע מנפח המים, הנוזל נחשב "מים בטעם יין" ופטור מתרומות ומעשרות.
- מעמד השמרים: השמרים עצמם נחשבים פסולת ואין חובה להפריש מהם תרומות ומעשרות. זאת בניגוד ליין הבלוע בהם, עליו כבר הופרשו תרומות ומעשרות בהפרשה הראשונה.
- תרומה גדולה לעומת תרומות ומעשרות:תרומה גדולה: נפטרת בהפרשה הראשונה. כאשר מפרישים תרומה גדולה מהגורן או מהיקב, הכוונה היא על כל מה שיש בו, כולל מה שבלוע (כגון היין בשמרים). תקנת חכמים היא שאפילו אם לא התכוון במפורש, התרומה חלה על הכל. "התורם את היקב צריך שיכוון את ליבו לתרום על מה שבחרצנים ועל מה שבזגים התורם את הבור של יין צריך שיכוון את ליבו לתרום על מה שבגפת ואם לא נתכוון אלא תרם סתם נפטר הכל שתנאי בית דין הוא שהתרומה על הכל". מכיוון שהכוונה הראשונית חלה גם על היין הבלוע בשמרים, היין שיוצא מהם פטור מתרומה גדולה. "הואיל וכאמור הוא התכוון בהתחלה להפריש תרומה גדולה על כל מה שיש לפניו ומה שבלו בתוך מה שלפניו. ואפילו אם לא התכוון, חכמי ישראל כבר תיקנו תקנה תנאי בית דין שכוונתו של האדם גם על מה שבצדין ועל מה שבלוע."
- תרומות ומעשרות: אלו מצוות התלויות במדידה ("במידה"), ולכן ההפרשה הראשונה לא פוטרת את היין השניוני מחובה זו. "מעשר מעשר הוא במידה וגם תרומת מעשר היא במידה כיוון שזה עשירית מעשירית משום כך מעשר מפרישים על מה שלפנינו לא על מה שלא לפנינו." לכן, כאשר נוצר יין חדש מהשמרים, יש חובה להפריש ממנו מעשר ראשון ותרומת מעשר.
- אופן ההפרשה: מאחר והיין השניוני מעורב במים ("יין מזוג"), ישנן שתי אפשרויות להפרשה:
- ממקום אחר: להפריש מיין טבל אחר (יין שלא הופרשו ממנו תרומות ומעשרות) הן על היין הטבל והן על היין השניוני. "מוציא מעשר על זה היתר ממקום אחר כלומר הנה בבקשה יש לי יין טבל לחלוטים שעדיין לא הפרשתי ממנו תרומות מעש והנה יש לי כאן שמרי שמרי יין ששמתי בתוכם מים וקיבלתי יין מזוג רבע יין בשלושת חלקים מים אזיי אני מפריש מהין הטבל הזה על עצמו וגם על על זה וגם על זה ואז אני פותר את זה זה נקרא ממקום אחר".
- "מנה ובה": להפריש באופן יחסי מכל הנוזל (היין המעורב במים). למרות שהוא מעורב, "יש ברירה בבילה" ולכן ניתן להפריש מכל הכמות בשיעור המתאים של מעשרות. "אלא אם אני לוקח את כל הנוזל, דהיינו שלושה חלקים מים והיין, מכולו אני מפריש במידה של מעשרות, אדיי. אף על פי שמעורביוב בו מים, הרי הוא בלול. המים והיין בלולים ובילה יש ברירה. כל מה שבלול זה כאילו נברר בשביל התומות מעשרות."
- דעות חולקות: המקור מציין מחלוקת בין הש"ך והט"ז לבין ה"דרך אמונה" בנוגע לאופן ההפרשה מ"מנה ובה", כאשר ישנה אפשרות שהש"ך והט"ז סוברים שאין להפריש באופן יחסי בגלל המים המעורבים, אלא רק מיין טבל אחר. ה"דרך אמונה" מנסה ליישב את הדעות ומציע שאולי כולם מסכימים שאם מפרישים מכל הנוזל, יש ברירה וההפרשה מועילה.
- ברכה על שמרי יין: השמרים עצמם נחשבים פסולת, אך אם אוכלים אותם, מברכים עליהם "בורא פרי הגפן" בגלל היין הבלוע בהם. "שמרי יין מברך עליהם בורא פרי הגפן כי אם בכלל חייבים לברך זה רק בגלל היין הבלוע בהם ולא החלק הבשרי שבהם כי החלק הבשרי שבהם הוא כבר אין עליו שם של אוכל אלא שם של פסולת."
סיכום מעשי:
מי שלקח שמרי יין שכבר הופרשו מהם תרומות ומעשרות, השרה אותם במים ויצא ממנו יין בשיעור של לפחות רבע מהנוזל, חייב להפריש מאותו יין תרומות ומעשרות (לא תרומה גדולה). הוא יכול לעשות זאת על ידי הפרשה מיין טבל אחר או על ידי הפרשה יחסית מכל הנוזל של היין המעורב במים.
המלצה נוספת:
המקור מפנה את הקוראים להלכה יומית באתר "נצח ישראל" בנושא הפרשת מעשרות מ"תמד" (משקה אלכוהולי) כדי להרחיב את הידע בנושאים קרובים.
בברכה,
צוות התמיכה.
Full text
תכנים לקריאה נוספת
קדושתם של ארץ ישראל ירושלים ומקום המקדש במשנת הרמב"ם וריה"ל
השיעור הוא חלק מסדרת שיעורי השקפה בין הכוזרי לרמב"ם.
הרמב"ם מתייחס למושג קדושה במובנו ההלכתי ופחות כמושג רוחני.
לעומתו ריה"ל מתייחס לקדושתה העצמית של הארץ כמושג רוחני ובלשונו הפיוטית מתייחס אל הארץ כאישיות.
בשיעור נלמד חלקים מפיוטו המפורסם של ריה"ל "ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך"
מעשר
שלום כבוד הרב
מספר שאלות בנושא מעשרות:
רציתי בבקשה לדעת האם אוכל להחשיב מישניות שקניתי לאבי כמעשר?חשוב לציין שגם אני אקרא בהן בלי נדר כאשר אתארח אצל הורי בשבתות,מכאן נגזרות שאלות נוספות האם ניתן לקנות בכספי מעשר ספרי קודש לביתי?בנוסף ישנה שאיפה בעזרת ה` למצוא חדרון למטרת לימוד שלי ושל חברי,האם מותר עפ"י ההלכה לעשר למטרה זו בהנחה שאני אהיה חלק ממקום זה,אין בזה חשש שבעצם אני מעשר לעצמי?
תודה רבה כבוד הרב ושבוע טוב.
העני לקח את המעשר שיועד לאחר — האם צריך להחזיר?
מעשר מעציץ,תרומה ג' ומלקות
לכבוד התורה. שלום עליכם.
צמחו חיטים בעציץ בחצר מרוצפת על צלחת, ,מספר שיבולים הבשילו וקטפתי 20 חיטים. מכיון שקשה למצוא כאן שיתוף פעולה,לוי וכהן, והקולות הפרשתי מעשר-2 חיטים. אם אמצא לוי- האם הוא צריך להפריש תרו''מ ,שזה קשה, או ניתן להקל ?
ב. האם מסתמא הלקו נשים בבית דין ? איך זה נעשה ? ע''י מי ? היכן יש ציטוט ?
היכן אפשר ללקות בימינו כדת תורה ?
תודה
הפרשת תרומות ומעשרות מפרות בודדים
לק"י
שלום כבוד הרב,
בעץ האתרוג שברשותי גדלים כל שנה פרות בודדים ובשנים מסויימות גדל רק אתרוג אחד.
א. כיצד ניתן להפריש תרומות ומעשרות ממספר כל כך קטן של פרות?
ב. האם כשאר גדל רק אתרוג אחד לא אוכל להשתמש בו למצוות לולב בשל תרומ"ו?
בברכה
האם צריך להפריש תרומות ומעשרות בכל קטיף שבועי של תפוזים מעץ בחצר?
שלום רב לכ"ת
נסתפקה לי שאלה, בגינתנו עץ תפוז.
בכל יום שישי אמא שלי קוטפת קצת מהעץ שיהיה פירות לשבת.
1. האם העץ חייב בהפרשת תו"מ?
2. אם כן, אז הגדרת "לקיטתו כאחת" שייכא בסוג העץ ולא באופן הקטיף?
3. באם היא כל שישי קוטפת, האם בכל קטיפה תהיה חייבת להפריש או לא.
בתודה רבה ובהערכה לרבה לכה"ר ולכל מפעליו.
פירות חו"ל שהובאו לא"י, האם חייבים בהפרשת תרומות ומעשרות?
באילו נסיבות ישנו חיוב מדרבנן להפריש תרו"מ מפירות חו"ל שנכנסו לא"י?
האם איסוף הפירות לתוך כלי בחו"ל משמעותו בכל מקרה שגמר מלאכה נעשה בחו"ל ויפטר מחיוב הפרשת תרו"מ?
מתי נחשב גמר מלאכה בא"י המחייב מדרבנן בהפרשת תרו"מ למרות שנקבע למעשר כבר בחו"ל?
יבול חקלאי שלא הופרש ממנו מעשר עני ונמכר בשווקים או בחנויות, מה יעשו הקונים?
מה מעמדו של היבול שטרם הופרש ממנו מעשר עני בלבד, האם נחשב כאוכל טבל ואיזה עונש יתחייב?
בנסיבות שמשגיח הכשרות קרא שם וקבע מקום אך הבעלים של היבול סירב להפריש מעשר עני, האם ניתן להתיר היבול באכילה?
האם יכול העני לתבוע מהלקוחות שקנו הפירות או הירקות שיעבירו אליו את מעשר העני או את דמיו?
הפרשת תרומות ומעשרות מיין
כבוד הרב!!!
עשיתי יין בבית בתוך מיכל. כיצד נהוג להפריש תרומות ומעשרות בזמן הזה?
בברכה