לא אמר נוסח היתר עירובי תבשילין כפי שנאמר בשו"ע בארמית, האם העירוב תקף? האם רשאי בעירוב אחד שעשה בר"ה להתכוין שיעלה לו גם ליו"ט?
מה רצה רבינו הרמב"ם לאותת כשפסק לומר נוסח היתר עירובי תבשילין בלשון הקודש?
מה פשר הפרטנות של נוסח ההיתר של עירובי תבשילין לכאורה גם למלאכות אחרות עפ"י הנוסח שפסק מרן השו"ע?
האם לשיטת הרמב"ם רשאי לבשל מיום חמישי לשבת ע"ב העירוב למרות שיום שישי "חוצץ" ביניהם?
