האם רשאים להכניס תקע הפלטה לשקע ביו"ט או בשבת בעת שזרם החשמל באותו שקע מופסק ע"י שעון שבת?
היש להבחין בין דין הפעלת תנור האפיה מיו"ט לשבת לבין דין הפעלת הפלטה מיו"ט לשבת?
עבור שימוש במיחם לשבת קיימת אופציה נוספת. דהיינו, להפעילו מערב ר"ה ולהוסיף למיחם בערב שבת מים שהורתחו ביו"ט באמצעות "חגז".
מסמך תדרוך: סקירת נושאי מפתח מתוך הטקסט "הטקסט שהודבק"
תאריך: 25 במאי 2024 מאת: מודל שפה של גוגל נושא: הכנות שבת ויום טוב במכשירי חשמל – סקירה הלכתית
מסמך זה מסכם את הנושאים המרכזיים והרעיונות החשובים העולים מתוך הטקסט "הטקסט שהודבק", העוסק בהכנות הלכתיות לשבת ויום טוב בכל הנוגע לשימוש במכשירי חשמל כגון פלטה, תנור ומחם מים. המסמך מתמקד בהבדלים בין שיטות הלכתיות שונות ובפתרונות המוצעים בהתאם לשיטה המוצגת בטקסט.
נקודות מרכזיות:
- השאלה המרכזית: הטקסט פותח בשאלה כיצד ניתן להכין פלטה, תנור ומחם מים לשבת ויום טוב החלים בסמיכות (יום חמישי ושישי הם יום טוב, וסמוכה להם שבת), כך שיפעלו במהלך השבת כולה או ישמרו על חום, זאת מבלי לעבור על איסורי השבת והיום טוב.
- "שאל השואל והתקרב ראש השנה בעלינו טובה שני ימים יום חמישי ויום שישי וסמוכה לו השבת כיצד נוכל להכין את הפלטה או את התנור של השבת אשר בדרך כלל הם אמורים לפעול במהלך כל השבת וכן את המחם מים אשר אמור מצד אחד להרתיח מים לכבוד שבת ולאחר מכן להעמיד אותו על חום בדרגה של שומר חום במהלך כל השבת כולה"
- הבדל בין שיטות הלכתיות: הטקסט מדגיש קיומו של הבדל מהותי בין השיטה ההלכתית המוצגת בו לבין שיטה אחרת, המיוצגת על ידי הספר "שמירת שבת כהלכתה". המחלוקת העיקרית נוגעת ליחס לפעולות של חיבור (תקיעת תקע) וניתוק (הוצאת תקע) של מכשירי חשמל בשבת ויום טוב.
- "אכן צריכים אנחנו לדעת שיש הבדל בין שיטתנו ההלכתית ובין שיטה שרווחת בקרב הפוסקים והיא ביחס לתקיעת תקע בשקע או להוצאת התקע מן השקע"
- השיטה המחמירה המוצגת בטקסט: לפי השיטה המובאת, תקיעת תקע בשקע ביום טוב או בשבת נחשבת לאיסור "בונה", והוצאת תקע נחשבת לאיסור "סותר". יתר על כן, הוצאת תקע בשבת או יום טוב הופכת את המכשיר ל"מוקצה", בדומה לעקירת דלת מצירה.
- "כי לפי שיטתנו זה גדר של בונה והוצאת התקע מן השקע זה גדר של סותר ואם מוציאים תקע מן השקע ביום טוב או בשבת לא זו בלבד שיש גדר של סותר אלא גם מוקצה כמו דלת..."
- ביקורת על "שמירת שבת כהלכתה": הטקסט חולק באופן מפורש על דעת "שמירת שבת כהלכתה" (חלק א', פרק י"ג, סעיף כ"ח), המתירה הוצאת תקע כאשר זרם החשמל מופסק, כדי למנוע הדלקת אור עם חידוש הזרם. השיטה המוצגת רואה בפעולה זו איסור "סותר" גם כאשר אין זרם חשמל באותו רגע. כמו כן, נטען כי אין להשוות בין תקיעת/הוצאת תקע לפעולה במתג קבוע.
- "ואנחנו אחרי בקשת המחילה חולקים על כך. גם כשהזרם מופסק, הוצאת התקע מן השקע היא אסורה. היא גדר של סתירה. או תקיעת התקע בשקע היא אסורה לגל של בניין וההשוואה שלו למתג אחרי בקשת המחילה היא לא השוואה נכונה כי המתג קבוע ועומד ונשאר קבוע ועומד במקומו..."
- הפתרון המוצע – שימוש בשעון שבת: לאור ההחמרה בעניין תקיעה והוצאה של תקעים, הפתרון העיקרי המוצע הוא שימוש מוקדם בשעון שבת (מערב יום טוב, יום רביעי במקרה הנדון) כדי לקבוע את זמני ההפעלה והכיבוי של המכשירים. כל התקעים של הפלטה, התנור והמחם חייבים להיות מחוברים כבר מערב יום טוב.
- "ובכן אין צל של ספק. צריך להרכיב מערב יום טוב את הטקע בשקע וכן מחובר לפלטה או לתנור אפייה. וכן התקע של המחם. כל התקעים האלה לדידנו חייבים להיות מוכנים מערב יום טוב. מיום רביעי."
- התמודדות עם תנור אפייה: בתנור אפייה בעל כפתורים, ניתן לנצל את השילוב בין שעון השבת לכפתורי התנור. מערב יום טוב מחברים את התנור לחשמל ומכוונים את השעון שידליק בשעה הרצויה ביום שישי. הכפתורים של התנור נשארים במצב "כבוי", ורק סמוך לשעה בה השעון אמור להדליק, מפעילים את הכפתורים.
- "בתנור אפייה אין לנו בעיה. ה מיום רעי בשקע וכן התנור אפיה מחובר לאותו כבל, לאותו קבל לחשמלי והשעון נמצא ב רמה ש שהזרם מופסק ומכונן הוא מכוון שידליק בשעה מסוימת ביום שישי אבל הכפתורים של התנור אפייה הם נמצאים ברמה של כיבוי ועכשיו ביום שישי בהתקרב השעה 5 שאז עתיד השעון להדליק מניח את כל התבשילים...אז מפעיל את הכפתורים של התנור ועדיין אין זרם הוא רק מכונן אותם לרמה של הפעלה לרמה של הדלקה..."
- התמודדות עם פלטה ללא כפתורים: בפלטה שאין לה כפתורים, הפתרון המוצע הוא לתכנת את שעון השבת כך שתפעל למשך חצי שעה בלבד 24 שעות לפני זמן השימוש הרצוי. במהלך חצי שעה זו, אם יש צורך, ניתן לנצל את דרגות החימום. לאחר מכן, לפני כניסת השבת, כאשר הפלטה כבויה (במשך 23.5 שעות), מניחים עליה את התבשילים ומכוונים את שעון השבת להפעלה רציפה למשך השבת לפי הצורך.
- "ביחס ל פלטה מאחר ואין בה כפתורים אז השיטה קצת שונה. הרי מן הרגע שהוא תוקע את התקע בשקע והקבל מחובר לפלטה אז היא פוערת...ולכן יכוון את השעון בצורה כזו ש-24 שעות פחות חצי שעה הפלטה תהיה ברמה של כיבוי וזה ידלק לחצי שעה ויקווה בחצי שעה הזו זה לא נורא אם יש לו א אם יש לו פלטה לחצי שעה הוא יכול לנצל לדרגות של חימום ביוםישי ביום שישי אין זאת לאבה בעיה ואז בהתקרב יום השבת והתקרב יום שישי והתקרב השבת אז יכבן את השעון לרמה של כיבוי או בזמן שזה כבוי בלה אחי שהרי 24 פחות חצי שעה הוא כבוי אז באותו זמן יניח את כל התבשילים..."
- התמודדות עם מחם מים: במחם מים בעל שני מתגים (הרתחה וחימום), הפתרון הוא לתכנן את פעולתו באמצעות שעון שבת. כאשר המים רותחים ביום שישי והשעון עומד לכבות, מכוונים את השעון למצב כיבוי, מורידים את מתג ההרתחה ומשאירים את מתג החימום פעיל. אפשרות נוספת היא שכאשר המים רותחים והשעון מכבה, רק מעלים את מתג החימום ומורידים את מתג ההרתחה.
- "מכאן אנו מגיעים למחם אשר כאמור. אנו רוצים אותו בשביל מים חמים, רותחים ויש בו שני מתגים, מתק של הרצחה ומתק של כיבוי. גם את המחם הזה יהיה חונן לפי מצב של א כיבוי והדלקה בזמנים שלו. ובשעה שכבר המים רותחים ביום ביום שישי, הזי בזמן שהשעון יכבה, יכונן אותו רמה כזו של כיבוי, יוריד את הכפתורים א יוריד את הכפתור של ההרתחה והכפתור של החימום ישאר בעינו או נלך לדרך אחרת קיימת אפשרות שהוא א בזמן שזה כבוד רק וזה רותח עם השעון ברמה שהוא מכבה שהמים ממש רותחים אזי הוא רק את המתג שחימום יעלה ואת המתג של ההרטחה יוריד הנה לנו דרך כיצד באמת נוכל לקבל מחם הם שני מתגים מבלי להסתבך באיזשהו איסור או בתקעתקע בשקע או בכל דרך אחרת."
סיכום:
הטקסט מציג גישה הלכתית מחמירה בנוגע לשימוש בחשמל בשבת ויום טוב, האוסרת חיבור וניתוק מכשירים ישירות ביום טוב או שבת. כפתרון לקיום מצוות השבת והיום טוב תוך שימוש במכשירי חשמל חיוניים, מוצע שימוש מתוכנן ומקדים בשעון שבת, בשילוב עם הפעלת כפתורי המכשירים באופן מותר בערב שבת/יום טוב, לפני כניסת החשמל על ידי השעון. הטקסט מדגיש את ייחודיותה של שיטה זו בהשוואה לשיטות אחרות המקלות יותר בנושאים אלו.