מהו מעמדה של הכובאנה לצירופה כלחם משנה בסעודת שבת?

הקובע סעודתו על פת הבאה בכסנין, האם רשאי לקחת שתי עוגות ללחם משנה ולבצוע עליהם?

כאשר יש לו כיכר אחד בלבד, האם רשאי לצרף עוגה (פת הבאה בכסנין) כלחם משנה?

היש הבדל בין מעמד העוגה לבין מעמד הכובאנה למרות ששניהם נחשבים מיני מאפה?

תגיות

25/10/11 כ"ז תשרי התשע"ב

הרב דן בהלכות שבת הנוגעות לשימוש ב"קובנה" (מאפה תימני) כלחם משנה ובצירופה לפת אחרת. הוא מתיר לבצוע על שתי קובנות או לצרף קובנה לפת אחת לצורך לחם משנה אם הקובנה היא עיקר הסעודה. עם זאת, אם הסעודה מבוססת על לחם, לכתחילה אין לצרף מיני מאפה אחרים כלחם משנה. הדיון מבהיר כי קובנה נחשבת כמין מאפה ולא כמין בישול, ובמקרים בהם קובנה או מיני מאפה אחרים מוגשים לאחר נטילת ידיים ולפני ברכת המזון כקינוח, יש לברך עליהם ברכה נפרדת.

קובץ שמע - מלא

. מעמדה ההלכתי של הקובנה:

הדובר מבהיר כי לדעתו, הקובנה אינה נחשבת "מיני בישול" אלא "מיני מאפה". הוא דוחה את הטענה שהזיעה או השמן בתחתית הסיר משנים את הגדרתה.
ציטוט: "דעתנו היא דואה שהקובנה היא איננה מיני בישול אלא מיני מאפה."
לכתחילה, אין מברכים על קובנה "המוציא לחם מן הארץ" מכיוון שאין לה צורת פת רגילה.
ציטוט: "אלא שלכתחילה אין מברכים המוציא בגלל שאין עליה צורת הפת הרגילה."
אולם, אם אדם קובע את סעודתו על הקובנה, הוא חייב בנטילת ידיים, ברכת "המוציא" וברכת המזון, בדיוק כמו על לחם.
ציטוט: "אבל אם קבע עליה סעודה אז בוודאי ובודאי שנותנים ידיים בברכה ומברכים המוציא בברכת המזון."
בשל כך, ניתן לצרף קובנה לשתי ככרות לחם ("לחם משנה") בשבת אם היא מהווה את עיקר סעודתו, במיוחד אם אין לו שתי ככרות לחם רגילות.
ציטוט: "ולכן אין צלס ספק שיכולים לקחת את זה כשני קקרות."
ציטוט: "מכאן שהדבר פשוט שאם אין לו שני כקרות רק כיטה אחת ויש לו קובנה שהוא יכול לצרף את הקובנה ללחם לכיכר הזה או לברך על זה כשני לחם."
הדובר מזכיר מנהג שהיה קיים בימי המשתה של החתם סופר, בו הגישו קובנה בסעודה, ואף מי שלא אכל פת אלא רק קובנה נטל ידיים ובירך, כי זו הייתה סעודתם.

2. צירוף "פת הבאה בכסנין" ל"לחם משנה":

אם אדם קובע את סעודתו על "פת הבאה בכסנין" (כגון עוגה), הוא יכול לקחת שתי עוגות שלמות ל"לחם משנה" ולבצוע עליהן.
ציטוט מהשמירת שבת כלכתה (פרק נ"ב, הלכה ט"ז): "הקובע סעודתו על פת הבאה בכסנים, דהיינו עוגה, יכול הוא לקחת שתי עוגות שלמות ללחם משנה ולבצוע עליהן."
אולם, אם אדם אוכל לחם וגם יש לו "פת הבאה בכסנין", לכתחילה אין לצרף את העוגה ללחם עבור "לחם משנה", גם אם בכוונתו לאכול ממנה בתוך הסעודה.
ציטוט: "אם קובע סעודתו על הלחם, לכתחילה אין לצרף פת הפעה בכסניין ללחם משנה. גם אם בדעתו לאכול ממנה בתוך הסעודה."

3. הבחנה בין קובנה ל"פת הבאה בכסנין" בהקשר לצירוף ללחם:

הדובר מציין שיש מקום לחלק בין קובנה ל"פת הבאה בכסנין" בנוגע לצירוף ללחם משנה.
לדעתו, ניתן לצרף קובנה ללחם משנה גם אם יש לו כיכר לחם אחת, מכיוון שבדרך כלל אוכלים את הקובנה כחלק מהסעודה, ולעיתים היא אף העיקר.
ציטוט: "אבל הקובנה לכל הדעות הרי אנחנו אוכלים את הקובנה כחלק מהסעודה אם לא עיקר הסעודה."
הדובר מביא דוגמה משבת, בה אנשים נוטלים שתי ככרות לחם לבצוע, אך עיקר האכילה שלהם היא עם קובנה, ג'חנון או מלאווח. מכאן הוא מסיק שאם יש רק כיכר לחם אחת, ניתן לצרף אליה קובנה לצרכי "לחם משנה".

4. דין ברכה על "פת הבאה בכסנין" המוגשת לאחר הסרת הידיים מהלחם:

אם מגישים עוגה או "פת הבאה בכסנין" כלקינוח לאחר שאדם סיים לאכול לחם והסיר את ידיו, אך לפני ברכת המזון, חייב לברך על העוגה "בורא מיני מזונות" ולאחר מכן ברכה מעין שלוש, ורק לאחר מכן את ברכת המזון.
ציטוט: "במקרה כזה שמגישים עוגה כלפטן. אחרי שמשך ידו מנפת לפני ברכת המזון, הדין הוא שחייב אדם לברך בורא מיני מזונות ולאחר מכן ברכה מען ולאחר מכן ברכת המזון. כלומר אין ברכת המזון פותרת את העוגה המתקתקה הזו שמגישים אותה כלפטן אחרי שמשכים מידה מן הפת."
הסיבה לכך היא שדברים שאינם נאכלים בתוך הסעודה ומחמת הסעודה, קובעים ברכה לעצמם לפני ואחרי (כמו פירות וגידולים). הדין דומה גם לגבי עוגות המוגשות כקינוח.
במקרה כזה, ייתכן שאין אפשרות לצרף עוגה כזו ל"לחם משנה" מכיוון שהיא אינה חלק אינטגרלי מהסעודה של הלחם.

לסיכום:

הקלטת מציגה דיון הלכתי מפורט בשאלות הנוגעות לשימוש בקובנה וב"פת הבאה בכסנין" בשבת. עולה בבירור ההבדלה בין מעמד הקובנה, שנתפסת כעיקר סעודה אפשרי ויכולה להצטרף ללחם משנה, לבין "פת הבאה בכסנין" שצירופה ללחם משנה מוגבל יותר ותלוי בנסיבות הסעודה. כמו כן, מובהר הדין לגבי ברכות על "פת הבאה בכסנין" המוגשת כקינוח לאחר הסרת הידיים מהלחם

Question1

האם מותר לבצוע בשבת על שתי קובנות, ואם יש רק פיתה אחת, האם אפשר לצרף קובנה ללחם משנה?

Answer1

כן, התשובה חיובית בשני המקרים. אם אדם אוכל רק קובנה וקובע את סעודתו עליה, הוא יכול לברך על שתי קובנות כמו על שתי כיכרות לחם. זאת מכיוון שלדעת המשיב, כל הקובע סעודתו על קובנה נוטל ידיים, מברך על נטילת ידיים, מברך "המוציא" ומברך ברכת המזון, כפי שפסק "שמירת שבת כהלכתה". כמו כן, אם יש לו רק פיתה אחת, הוא יכול לצרף קובנה ללחם משנה, מכיוון שקובנה נחשבת כחלק מהסעודה, אם לא העיקר שלה.

Question2

האם קובנה נחשבת ל"מיני בישול" או "מיני מאפה", ומהי ההשלכה לכך לגבי ברכת "המוציא"?

Answer2

קובנה נחשבת ל"מיני מאפה" ולא ל"מיני בישול". לכן, אין להתחשב בזעה או בשמן שבתחתית הסיר של הקובנה כבישול. למרות זאת, לכתחילה אין מברכים על קובנה "המוציא" מכיוון שאין לה צורת פת רגילה. אך אם קובעים עליה סעודה, בוודאי נוטלים ידיים בברכה ומברכים "המוציא" וברכת המזון.

Question3

האם ניתן לצרף פת הבאה בכסנין (כגון עוגה) ללחם משנה אם קובע סעודתו על לחם?

Answer3

לכתחילה, אם קובע סעודתו על לחם, אין לצרף פת הבאה בכסנין ללחם משנה, גם אם בדעתו לאכול ממנה בתוך הסעודה. אולם, בהמשך דברי המשיב יש מקום לחלק, ולדעתו קובנה כן ניתן לצרף לעוגה (מיני מזונות ממיני מאפה), ותלוי אם העוגה נאכלת בדרך כלל בתוך הסעודה או אחריה.

Question4

מה הדין כאשר מגישים עוגה מתוקה לאחר נטילת ידיים מהפת ולפני ברכת המזון כקינוח ("לפטן")?

Answer4

במקרה כזה, יש לברך "בורא מיני מזונות" על העוגה, ולאחר מכן ברכה מעין שלוש, ולאחר מכן ברכת המזון. ברכת המזון על הפת אינה פוטרת את העוגה המתוקה המוגשת כקינוח לאחר הסרת הידיים מהפת, מכיוון שהיא עומדת בפני עצמה. דברים שאינם נאכלים בתוך הסעודה ומחמת הסעודה קובעים ברכה לעצמם לפני ואחרי, כמו פירות, גידולים וגם עוגות.

Question5

האם יש הבדל בין קובנה לעוגה (מיני מזונות ממיני מאפה) לעניין צירוף ללחם משנה?

Answer5

כן, יש הבדל. קובנה נאכלת בדרך כלל כחלק מהסעודה, אם לא העיקר שלה, ולכן ניתן לצרפה ללחם משנה גם אם יש רק פיתה אחת. לעומת זאת, לגבי עוגה (מיני מזונות), אם קובע סעודתו על לחם, לכתחילה אין לצרפה ללחם משנה אלא אם כן היא נאכלת כחלק מהסעודה.

Question 6

מה היה הנוהג בשבעת ימי המשתה של החתם סופר בנוגע לקובנה וסעודה?

Answer6

בשבעת ימי המשתה נהגו להגיש "געלה" (מאכל קל) ואחר כך ניגשו לסעודה. בסעודה נהגו להגיש קובנה, והיו כאלה שלא אכלו פת אלא רק קובנה. למרות זאת, הם נטלו ידיים וברכו, מכיוון שזו הייתה הסעודה שלהם. מכאן למדים שכל מיני מאפה שקובעים עליהם סעודה יכולים להיות לחם משנה.

Question 7

אם אין לאדם שתי כיכרות לחם לשבת, אך יש לו פיתה אחת וקובנה, האם הוא יכול לצרף את הקובנה לפיתה ולברך כברכת לחם משנה?

Answer7

כן, הדבר פשוט. אם אין לו שתי כיכרות לחם, אלא רק פיתה אחת ויש לו קובנה, הוא יכול לצרף את הקובנה לפיתה ולברך על זה כברכת לחם משנה, מכיוון שקובנה נחשבת כחלק מהסעודה, ואצל רבים היא עיקר האכילה בשבת בבוקר (יחד עם ג'חנון, מלאווח וכדומה). שני הלחם הראשונים נועדו רק לפתיחה ולברכות.

Question 8

מה הדין אם עיקר האכילה בסעודה הוא קובנה, ג'חנון או מלאווח, והלחם משמש רק לפתיחה ולברכות?

Answer 8

במקרה כזה, אם אין לו שתי כיכרות לחם, אלא רק אחת, ויש לו קובנה (או ג'חנון או מלאווח), הוא יכול לצרף את הקובנה לכיכר הלחם או לברך עליה כשני לחמים. זאת מכיוון שעיקר הסעודה מתבסס על מאפים אלה, והלחם משמש רק לפתיחה ולברכות הראשונות

Full text

שאל השואל ואמר האם הוא רשאי לבצוע ביום שבת על שתי קובנות או לא או אם יש לו רק פיטה אחת האם יכול לצרף את הקובנה בטור לחם משנה או לא ובכן לענו דעתנו התשובה חיובית בשני המקרים דהיינו שבוודאי ובודאי הוא יכול אם הוא אוכל רק קובנה וקובע את סעודתו על הקובנה שאז הוא יכול לברך על שתי קובן כמו שני כקרות כי לדעתנו כל הקובע הסעודה על קובנה נוטל ידיים מברך על נטילת ידיים ומברך המוציא ומברך ברכת המזון ובאמת שכך פסק השמירת שבתלכתה פרק א הוא פסק שאם קובעים סעודה שאם קובעים סעודה על שני קוראים עלפת הבאה בכסלים בפרק נ בפרק נלכה טז הוא כותב, הקובע סעודתו על פת הבאה בכסנים, דהיינו עוגה, יכול הוא לקחת שתי עוגות שלמות ללחם משנה ולבצוע עליהן. אבל זה התוספת שהוא מוסיף, אם קובע סעודתו על הלחם, לכתחילה אין לצרף פת הפעה בכסניין ללחם משנה. גם אם בדעתו לאכול ממנה בתוך הסעודה. באמת בנקודה זו יש מקום לחלק כפי שנבאר בהמשך דברנו. ראשית דעתנו היא דואה שהקובנה היא איננה מיני בישול אלא מיני מאפה. ואין לקחת בחשבון את מה שאלו מי שאלו. את הזעה שיש בתוך הסיר קובנה או את השמן שיש בקרקעית הסיר קובנה זה כלל אוכלל איננו מגיע לדרגה של בישול אלא היא הייתה ונשארה מן מעפה אלא שלכתחילה אין מברכים המוציא בגלל שאין עליה צורת הפת הרגילה אבל אם קבע עליה סעודה אז בוודאי וודאי שנותנים ידיים בברכה ומברכים המוציא בברכת המזון ולכן אין צלס ספק שיכולים לקחת את זה כשני קקרות בתמן היו נוהגים בשבעת ימי המשתה של החתם שמגישים ג'עלה ואחר כך ניגשים לסעודה והיו נוהגים לסעודה בשבעת ימי המשתה להגיש קובן והיו כאלה שלא אכלו פת אלא רק קובן וברום על כל ספק הם נטלו ידיים וברכו כי זו הסעודה שלהם ולכן באמת כל מיני מעפה של מיני מזונות של מיני מעפה שקבע להם סעודה כמו שהשמירת שבת כלך אתה אומר יכולים הם להיות לחם משנה אבל כאן הוא הוסיף ואמר שאם הוא אוכל לחם ויש לו גם מיני מזונות מ מני מעפה שלא לכתחילה לא יצרף עוגה מיני מעפה יחד עם הכיכר לחם למרות שאין לו כיכר שני באמת בנקודה זו אנחנו צריכים לומר כדלקמן קובנה כן אתן לצרף עוגה אפילו אם מנאפה תלוי במה זה תלוי עוגה, מיני מזונות עוגה, אפילו מיני מעפה. בדרך כלל לא אוכלים בתוך הסעודה אלא אחר הסעודה. יש כאלה שאוכלים אחרי ברכת המזון כמיני לפטן ויש כאלה שמגישים את העוגה המתוקה לפני ברכת המזון, אחרי שהוא משך ידו מן. במקרה כזה שמגישים עוגה כלפטן. אחרי שמשך ידו מנפת לפני ברכת המזון, הדין הוא שחייב אדם לברך בורא מיני מזונות ולאחר מכן ברכה מען ולאחר מכן ברכת המזון. כלומר אין ברכת המזון פותרת את העוגה המתקתקה הזו שמגישים אותה כלפטן אחרי שמשכים מידה מן הפת אלא היא עומדת לפי הגדרים. שדברים שאינם נאכלים בתוך הסעודה ומחמת הסעודה קובעים ברכה לעצמם לפני ואחרי לא מבעיה פירות לא מבעיה גידות אלא גם עוגות זה הדין ולכן אמרנו אם מדובר בעוגה כזו יכול להיות באמת שאין אפשרות לצרף אותה ללחם משנה אבל הקובנה לכל הדעות הרי אנחנו אוכלים את הקובנה כחלק מהסעודה אם לא עיקר הסעודה. הנה ניקח דוגמה ביום שבת לוקחים שני כקרות בוצעים עליהם או לאחר מכן עיקר האכילה אצל רבים עיקר האכילה עם הקובן ג'חנון מלאוח זה מה שמאוה יחד עם ההריס וכולי אז יוצא ששני הלחם היה רק בשביל הפתיח בשביל הברכות ולא יותר אבל עיקר הסעודה זאת כמובן מכאן שהדבר פשוט שאם אין לו שני כקרות רק כיטה אחת ויש לו קובנה שהוא יכול לצרף את הקובנה ללחם לכיכר הזה או לברך על זה כשני לחם רבי חנינו בן עכשיו תוכל

מהו מעמדה של הכובאנה לצירופה כלחם משנה בסעודת שבת?

תכנים לקריאה נוספת

תכנים נוספים