חולה סיעודי, האם מותר בשבת לרחוץ אותו במים שהוחמו בדוד חשמלי מערב שבת?

נושא מרכזי: האם מותר לרחוץ חולה שאין בו סכנה במים שהוחמו בדוד חשמל בשבת?

עיקרי הדברים:

• הבחנה בין חולה שיש בו סכנה לחולה שאין בו סכנה: המקור מתחיל בהבהרה כי הדיון מתמקד בחולה שמוגדר כ"חולה שאין בו סכנה", למרות שיש לו סיכונים רפואיים באופן כללי. לגבי חולה כזה, הכלל הוא שנדחים מפניו איסורי דרבנן, אך לא איסורי תורה.
• ציטוט: "החולה הזה הוא בגדר חולה שאין בו סכנה. נכון שיש לו הרבה סיכונים, אבל במצב הסטטי שלו הוא חולה. אבל חולה שאין בו סכנה. והדין הוא שלגבי חולה שאין בו סכנה נדחים מפניו איסורי דרבנן, לא ייסורי תורה."
• עשיית צרכי חולה שאין בו סכנה על ידי גוי: המקור מציין כי מותר לבקש מגוי לעשות עבור חולה שאין בו סכנה דברים האסורים על יהודי בשבת, כגון בישול, אפייה והעברת תרופות מרשות לרשות.
• ציטוט: "חולה שאין בו סכנה עושים לו כל צרכיו על ידי גוי כיצד אומרים לגוי לעשות לו והוא עושה לבשל לו ולאפות ולהעביר רפואה מרשות לרשות וכיוצא באלו."
• רחיצה במים שהוחמו בדוד חשמל - איסור דאורייתא לדעת חלק מהפוסקים: השאלה המרכזית היא לגבי רחיצה במים שהוחמו בדוד חשמל. המקור מסביר כי אמנם רחיצה במים חמים בשבת אסורה בגזירת חכמים (משום גזירת מרחצאות), אך במקרה של חולה שאין בו סכנה, לכאורה היה מקום להתיר זאת כאיסור דרבנן. אולם, המבנה של דוד חשמל גורם לכך שבעת פתיחת המים החמים, מים קרים נכנסים לדוד ומתחממים על ידי גוף החימום החשמלי או על ידי המים הרותחים הקיימים.
• חימום על ידי גוף חימום חשמלי: חימום מים על ידי גוף חימום חשמלי בשבת נחשב לבישול שהוא איסור דאורייתא.
• חימום על ידי מים רותחים קיימים ("תולדות האור"): ישנה מחלוקת בין הפוסקים האם חימום מים קרים על ידי מים רותחים קיימים בדוד נחשב לאיסור דרבנן או דאורייתא.
• דעת "רבנו": לדעת "רבנו", חימום על ידי "תולדות האור" (כגון בישול ביצה בכלי ראשון רותח) נחשב לאיסור דאורייתא. לכן, רחיצה במים שחוממו כך בדוד חשמל תהיה אסורה מהתורה.
• ציטוט: "ולכן אם הוא א ירחץ את יקירו במדוד א חשמל הרי הוא מבשל דאורייתא מרח דאורייתא זה איסור תורה ואיסור תורה לא נטחה מפני חולה שם הסכנה אבל על ידי גוי מותר כי אמירה לגוי שבותיי אם מדרבנן ולכן עד הגוי מותר."
• היתר רחיצה על ידי גוי: מכיוון שחימום המים בדוד חשמל עלול להיות כרוך באיסור דאורייתא, אסור לישראל לרחוץ את החולה במים אלו. אולם, מותר לבקש מגוי לרחוץ את החולה במים אלו, כיוון שאמירה לגוי לעשות מלאכה שהיא שבות (איסור דרבנן) מותרת במקרה של חולה שאין בו סכנה.
• ציטוט: "אבל על ידי גוי מותר כי אמירה לגוי שבותיי אם מדרבנן ולכן עד הגוי מותר."
• היתר רחיצה במים שהוחמו בדוד שמש: המקור מציין כי רחיצה במים שהוחמו בדוד שמש מותרת בוודאות. לדעת רב המחבר, אפילו אדם בריא יכול להתרחץ בכל גופו במים אלו. גם הרב עובדיה יוסף, שאוסר בדרך כלל רחיצה בכל הגוף במים מדוד שמש, יתיר זאת עבור חולה שאין בו סכנה, כיוון שמדובר באיסור דרבנן.
• ציטוט: "מה שכן בוודאי בוודאי שמותר לו לוחוץ אותו במדוד שמש. לפי רב מורי אפילו בריא יכול להתרחץ כל גופו במדוד שמש. אלא אפילו הרב עוד יוסף אשר עוסר לרחוץ את כל הגוף במד שמש לחולה הוא יתיר. כיוון שחולה שאין בו סכנה הוא יתיר איסור דרבנן."
• הגבלות נוספות: המקור מוסיף כי הרחיצה המותרת לחולה שאין בו סכנה היא רק במקום המטונף ("בחיגבנה"). רחיצה בשאר חלקי הגוף ("ברכים אח") אסורה.

מסקנה עיקרית:

אסור לישראל לרחוץ בשבת חולה שאין בו סכנה במים שהוחמו בדוד חשמל, מחשש לאיסור דאורייתא של בישול. אולם, מותר לבקש מגוי לעשות זאת. רחיצה במים שהוחמו בדוד שמש מותרת לחולה שאין בו סכנה, ואף ייתכן שמותרת לכל הגוף במקרה הצורך. יש להקפיד לרחוץ רק את האזור המטונף אלא אם יש צורך רפואי אחר