האם יוצאים ידי חובה במצה שלא הופרשו ממנה תרומות ומעשרות?
האם ישתנה הדין כשמדובר במצה מחיטים או קמח הגזולים? האם הדין קשור לכלל: "מצוה הבאה בעבירה"?
האם יש תקנה ליין זה בשבת למרות נסיבות אלו?
חבית יין טבל שנשברה בשבת, האם מותר להניח כלי תחת החבית ללא חשש "ביטול כלי מהכינו"?
מדוע יש על פירות או יין טבל תורת מוקצה והרי הוא ראוי לבעלי חיים או לגוי?
נעסוק במספר סוגיות הלכתיות הנוגעות לדיני שבת, בעיקר סביב הנושא של "טבל" (תוצרת חקלאית שלא הופרשו ממנה תרומות ומעשרות) ודיני מוקצה, וכן בנושא עירובי חצרות.
נושא מרכזי 1: דיני טבל ומוקצה בשבת
החלק הראשון של השיעור מתמקד בשאלה האם מותר להפריש תרומות ומעשרות מיין שהוא "טבל ודאי" (כלומר, ידוע בוודאות שלא הופרשו ממנו תרומות ומעשרות) בליל שבת, לאחר שהענבים נמעכו בערב שבת אך לא הספיקו להפריש. כמו כן, נשאל האם מותר לטלטל יין טבל בשבת.
נקודות מרכזיות וציטוטים:
נושא מרכזי 2: דיני עירובי חצרות בנוגע לאורחים וסוחרים
החלק השני של השיעור עוסק במקרה בו בעל חצר השכיר חלק מבתי החצר שלו לאחרים (סוחרים או אורחים) והשאיר שם חפצים. השאלה היא האם נוכחותם של השוכרים מעכבת על בעל החצר לעשות עירוב חצרות.
נקודות מרכזיות וציטוטים:
נושא מרכזי 3: סתירה לכאורה ויישובה בנוגע להנחת כלי לקבלת טבל שנשפך
השיעור מעלה שאלה בנוגע לסתירה לכאורה בין העובדה שטבל הוא מוקצה ואסור בטלטול, לבין ההלכה המתירה להניח כלי מתחת לחבית יין טבל שנשברה כדי למנוע את אובדן היין.
נקודות מרכזיות וציטוטים:
נושא מרכזי 4: הסיבה לדין מוקצה על טבל למרות שהוא ראוי לבעלי חיים ולגוי
החלק האחרון של השיעור עוסק בשאלה מדוע יין טבל נחשב מוקצה ואסור בטלטול, הרי הוא ראוי למאכל בעלי חיים ולגויים, ובמקרה כזה בדרך כלל אין דין מוקצה (כמו לגבי נבלה).
נקודות מרכזיות וציטוטים:
בסיום השיעור, הרב חוזר ומדגיש את הקשר בין היות הטבל ראוי לתיקון לבין דין המוקצה שחל עליו
האם ישתנה הדין כשמדובר במצה מחיטים או קמח הגזולים? האם הדין קשור לכלל: "מצוה הבאה בעבירה"?
באילו נסיבות ישנו חיוב מדרבנן להפריש תרו"מ מפירות חו"ל שנכנסו לא"י?
האם איסוף הפירות לתוך כלי בחו"ל משמעותו בכל מקרה שגמר מלאכה נעשה בחו"ל ויפטר מחיוב הפרשת תרו"מ?
מתי נחשב גמר מלאכה בא"י המחייב מדרבנן בהפרשת תרו"מ למרות שנקבע למעשר כבר בחו"ל?
סליחה ומחילה מהרב,
אני שוב חוזר ושואל. הרמב"ם כתב הנוטע בעציץ שאינו נקוב חייב בערלה. מה שהשיב הרב שמקורו מהירושלמי, אין זה לטעמו של הרמב"ם, כי הרמב"ם לא חילק.
האם יש תקנה ליין זה בשבת למרות נסיבות אלו?
חבית יין טבל שנשברה בשבת, האם מותר להניח כלי תחת החבית ללא חשש "ביטול כלי מהכינו"?
מדוע יש על פירות או יין טבל תורת מוקצה והרי הוא ראוי לבעלי חיים או לגוי?
מהו מעמדו ההלכתי של נוזל המופק מפרות והאם העראק המופק משמרי ענבים במעמד זהה?
במה נשתנו היין והשמן כנוזלים היוצאים מן הענבים והזיתים מן הנוזלים היוצאים משאר הפירות?
האם בנסיבות תהליך ייצור העראק ניתן להתייחס למשקה כ"פנים חדשות" ללא קשר לנוזלי הפרי?
שלום
לפי הרמב"ם ישראל שעושה סיכה עם תרומה האם הוא עובר דין דאורייתא? איפה ברמב"ם הוא אומר זה?
האם דין החלה כדין תרומה שנתערבה ולכאורה יש צורך בפי 100 להתיר את כל התערובת?
היש אפשרות לחזור ולישאל על חלתו ואז יצטרך להפריש מחדש בלא ברכה?
האם מותר בנסיבות אלו שדין החלה כיום מדרבנן להרבות ככרות מתוקנות ע"מ להתיר התערובת?
מה היחודיות של מצוות הפרשת חלה שחכמי ישראל נטפלו אליה והרחיבו את חיובה אף בחו"ל?
כיצד נהגו יהודי חו"ל (אשכנזים וספרדים) במימוש תקנה זו וכיצד נהגו יהודי תימן בהפרשת החלה?
כהן בחו"ל הראוי לאכול חלה, מהם הברכות שיתחייב בהם?