רמב״ם
שלום הרב
מה הרמבם חושב על המושג של שכר בטלה להיות מקור לפרנסה ללמוד או ללמד תורה?
'ש"צ מברך לעולם ברכה שלישית בנוסח זה', למה התכוין הרמב"ם בביטוי 'לעולם' בהלכה זו?
מהם המאפיינים היחודיים ל'תפילת הציבור'ומהם ההבדלים בינה לבין'תפילה בציבור'?
האם יחוייב ש"צ לחזור לראש התפילה למרות שזה כרוך לכאורה ב'טורח ציבור'?
מסמך זה מסכם את הנושאים והרעיונות המרכזיים שעולים מתוך קטע האודיו "111213hy.mp3", תוך שימוש בציטוטים רלוונטיים מהמקור. הדובר עוסק בעיקר בשאלה הלכתית הנוגעת לתפילת שליח ציבור ששכח לומר "נקדישך" (קדושה) במהלך חזרת הש"ץ, ובבירור שיטת הרמב"ם בעניין זה.
השאלה המרכזית:
מה דינו של שליח ציבור שטעה ושכח לומר "נקדישך" (קדושה) בחזרת הש"ץ? באיזה שלב עליו להיזכר, ומה עליו לעשות אם נזכר בשלבים שונים של התפילה?
שיטת הרמב"ם כפי שמובאת בדברי הדובר:
הדובר מציין כי הרב עובדיה יוסף דן בשאלה זו בספרו "יחווה דעת" חלק ה' סימן י"ג, ומסקנתו מתבססת על דיוק מדברי הרמב"ם. שיטת הרמב"ם היא כדלקמן:
הדובר מדגיש כי זוהי מסקנתו והוראתו של הרב עובדיה יוסף, והיא "מבוססת על דברי רבנו".
ביסוס שיטת הרמב"ם:
הדובר מבקש לבסס את שיטת הרמב"ם כנגד חולקים. הוא מפנה לשני מקומות בדברי הרמב"ם:
ההבנה של המילה "לעולם" בנוגע לקדושה:
הרב עובדיה יוסף מדייק מהמילה "לעולם" בהקשר של אמירת "נקדישך" על ידי השליח ציבור בברכה השלישית. הוא מבין מכך ש"זה משהו קבוע וזה לעיכובה", ולכן אם השליח ציבור לא אמר "נקדישך", עליו לחזור לפי דיני החזרות השונים.
ההבדל בין תפילת ציבור לתפילה בציבור:
הדובר מבאר את ההבדל המהותי בין "תפילת ציבור" ל"תפילה בציבור".
לכן, אם שליח ציבור לא אמר "נקדישך", "בעצם הוא לא אמר תפילת ציבור". הציבור אמנם התפלל בציבור, אך לא זכה לתפילה המאפיינת ציבור מאוחד.
תפקיד תפילת ציבור עבור מי שאינו יודע להתפלל:
הדובר מדגיש כי תפילת הציבור מסייעת גם למי שאינו יודע להתפלל בעצמו. על ידי שמיעת השליח ציבור והכוונה, "מכוח תפילת הציבור מרימים את היחיד ופותחים לו שערי שמיים כי אין לו פה לומר כי הוא לא יודע להתפלל מלא שיש תפילת ציבור ומה זה תפילת ציבור? קדיש וקדושה". בלעדי קדיש וקדושה, זוהי רק תפילה בציבור, ומי שאינו יודע להתפלל נשאר ללא מענה.
סיום:
הדובר חוזר ומדגיש כי לאור הדברים, "אין צל של ספק שאלה הם המאפינים של תפילת ציבור", וכי שיטת הרמב"ם היא כפי שהוסברה, ולפיה יש לנהוג. הוא מציין כי העלאת "טרמפ" של מי שאינו יודע להתפלל וברכת כהנים בתפילת ציבור הן תוספות, אך מהותה של תפילת ציבור היא קדיש וקדושה. לכן, אם לא נאמרה קדושה, יש לחזור, והאופן החזרה תלוי בשלב בו נזכר השליח ציבור, בדומה לדין יחיד שטעה
שלום הרב
מה הרמבם חושב על המושג של שכר בטלה להיות מקור לפרנסה ללמוד או ללמד תורה?
לכבוד הרב שלום
הייתי רוצה לדעת מה היא ההגדרה של דברי אגדה..??
ולמה לא פוסקים ממנו להלכה..והיכן אפשר לראות זאת כתוב..?
מהו המבחן הקובע לחיוב תרומות ומעשרות, מקום אכילת הפירות או מקום גמר מלאכתן?
היעלה על הדעת שהוצאת פירות לחוץ לארץ יפקיעו את איסור טבל שנקבע להם בארץ ישראל?
מהי שיטתו של הרמב"ם בחיוב או פטור מהפרשת תרומות ומעשרות מפירות שיוצאו או יובאו מחו"ל?
לכב' הרב שלום!!
בהלכות עבודה זרה וחוקות הגויים, פוסק הרב בפרק ג', הלכה יח' :" וכן אסור לצור דמות חמה ולבנה כוכבים ומזלות ומלאכים, שנאמר "לא תעשון, איתי" (שמות כ,יט)--לא תעשון כדמות שמשין המשמשין לפניי במרום, ואפילו על הלוח."
-שאלתי היא, האם בימינו אלו, כשאין עבודה לצורות אלו (ואולי רק בארצות הרחוקות, אשר להן אין קשר לחיינו המעשיים) , מותר הדבר??
והרי רבינו הרמב"ם כתב בהלכות ספר תורה שאחד הדברים הפוסלים ספר תורה "ששינה צורת השירות"?