שליח ציבור ששכח לומר קדושה והמשיך בברכת 'אתה חונן', מה עליו לעשות לשיטת רבינו הרמב"ם?

מסמך זה מסכם את הנושאים והרעיונות המרכזיים שעולים מתוך קטע האודיו "111213hy.mp3", תוך שימוש בציטוטים רלוונטיים מהמקור. הדובר עוסק בעיקר בשאלה הלכתית הנוגעת לתפילת שליח ציבור ששכח לומר "נקדישך" (קדושה) במהלך חזרת הש"ץ, ובבירור שיטת הרמב"ם בעניין זה.

השאלה המרכזית:

מה דינו של שליח ציבור שטעה ושכח לומר "נקדישך" (קדושה) בחזרת הש"ץ? באיזה שלב עליו להיזכר, ומה עליו לעשות אם נזכר בשלבים שונים של התפילה?

שיטת הרמב"ם כפי שמובאת בדברי הדובר:

הדובר מציין כי הרב עובדיה יוסף דן בשאלה זו בספרו "יחווה דעת" חלק ה' סימן י"ג, ומסקנתו מתבססת על דיוק מדברי הרמב"ם. שיטת הרמב"ם היא כדלקמן:

• אם נזכר לאחר שהתחיל ברכת "אתה קדוש": "חוזר ואומר קדושה וממשיך אתה קדוש".
• אם לא נזכר עד שסיים וחתם "האל הקדוש": "יאמר שם הקדושה בלי חתימה והוא ממשיך אתה חונן".
• אם לא נזכר עד שהתחיל "אתה חונן": "צריך לחזור לראש התפילה ולומר קדושה במקומה".

הדובר מדגיש כי זוהי מסקנתו והוראתו של הרב עובדיה יוסף, והיא "מבוססת על דברי רבנו".

ביסוס שיטת הרמב"ם:

הדובר מבקש לבסס את שיטת הרמב"ם כנגד חולקים. הוא מפנה לשני מקומות בדברי הרמב"ם:

1. "הלכות תפילה" פרק ט' הלכה ד': הרמב"ם מתאר את סדר התפילה בחזרת הש"ץ, ומציין כי השליח ציבור מתחיל "מתחילת הברכות" בקול רם לאחר שלושת הצעדים לאחור. הוא מוסיף כי הציבור עומד ושומע ועונה אמן אחר כל ברכה, וכי השליח ציבור "אומר קדושה בברכה שלישית". לאחר שהשליח ציבור מגיע לקדושה, כל אחד רשאי לחזור למקומו (אך עדיין עומד ועונה אמן).
2. "סדר התפילה" הנספח למשנה תורה: שם מפרט הרמב"ם את הנוסחים והתוספות בתפילה. הוא מציין כי "שליח ציבור אומר קדיש לעולם לפני כן [לפני התפילה] ואחר כל תפילה". בהמשך הוא אומר כי השליח ציבור מברך בברכה השלישית בנוסח "נקדישך ונעריצך ונשלש לך קדושה משולשת".

ההבנה של המילה "לעולם" בנוגע לקדושה:

הרב עובדיה יוסף מדייק מהמילה "לעולם" בהקשר של אמירת "נקדישך" על ידי השליח ציבור בברכה השלישית. הוא מבין מכך ש"זה משהו קבוע וזה לעיכובה", ולכן אם השליח ציבור לא אמר "נקדישך", עליו לחזור לפי דיני החזרות השונים.

ההבדל בין תפילת ציבור לתפילה בציבור:

הדובר מבאר את ההבדל המהותי בין "תפילת ציבור" ל"תפילה בציבור".

• תפילה בציבור: עשרה אנשים מתפללים יחד, אך כל אחד בתפילת יחיד שלו.
• תפילת ציבור: תפילה בעלת מאפיינים ייחודיים לציבור, שהם אמירת קדיש וקדושה. "הקדיש והקדושה הם המאפינים את תפילת הציבור כציבור להבדיל מאשר תפילה בציבור."

לכן, אם שליח ציבור לא אמר "נקדישך", "בעצם הוא לא אמר תפילת ציבור". הציבור אמנם התפלל בציבור, אך לא זכה לתפילה המאפיינת ציבור מאוחד.

תפקיד תפילת ציבור עבור מי שאינו יודע להתפלל:

הדובר מדגיש כי תפילת הציבור מסייעת גם למי שאינו יודע להתפלל בעצמו. על ידי שמיעת השליח ציבור והכוונה, "מכוח תפילת הציבור מרימים את היחיד ופותחים לו שערי שמיים כי אין לו פה לומר כי הוא לא יודע להתפלל מלא שיש תפילת ציבור ומה זה תפילת ציבור? קדיש וקדושה". בלעדי קדיש וקדושה, זוהי רק תפילה בציבור, ומי שאינו יודע להתפלל נשאר ללא מענה.

סיום:

הדובר חוזר ומדגיש כי לאור הדברים, "אין צל של ספק שאלה הם המאפינים של תפילת ציבור", וכי שיטת הרמב"ם היא כפי שהוסברה, ולפיה יש לנהוג. הוא מציין כי העלאת "טרמפ" של מי שאינו יודע להתפלל וברכת כהנים בתפילת ציבור הן תוספות, אך מהותה של תפילת ציבור היא קדיש וקדושה. לכן, אם לא נאמרה קדושה, יש לחזור, והאופן החזרה תלוי בשלב בו נזכר השליח ציבור, בדומה לדין יחיד שטעה