שליח ציבור ששכח לומר קדושה והמשיך בברכת 'אתה חונן', מה עליו לעשות לשיטת רבינו הרמב"ם?

שאל אותי בני הרב צפניה מה היא שיטת רבנו במי שטעה ושכח ולא אמר נקדישך דהיינו שליח ציבור נרדם בעמדת השמירה אחרי מחיי המתים אמר אתה קדוש והגיע לתחונן וגם הציבור נרדמו בעמדת השמירה ואין פלא כי יש לפעמים בחזרת השעמותינו אמרובים במקום שכל אחד ואחד יעמוד במקומו שיש לחש וחזרה יעמוד כל אחד במקומו וישמע ויאמר אמן אז יש מהם יושבים יש מהם מהלכים יש מהם סוחחים ציבור כזה אין פלא נרדם בעמדת השמירה וגם הוא התעורר רק מוחר יותר כשהוא כבר שומע תשליח ציבור דוהר אתה חונן וחסר להם משהו הרגישו ואז הם מאירים קדושה קדושה קדושה מה עושים במקרה כזה האם יחזור ויאמר קדושה? ואם כן, היכן, האם אחרי התחונן כקדושה בפני עצמה? האם יחזור לראש התפילה? אכן שאלה מצוינת. חבל שיש מצבים כאלה, אבל השאלה היא מצוינת. באמת הרב דו יוסף דם בשאלה הזו בשאלות ותשובות יחווה דעת בחלק חמישי סימן יג והוא נגיע למסקנה תוך שהבסיס שלו הם דיוקו מדברי רבנו שבאמת שליח ציבור שתעה ושכח לומר קדושה ונזכר אחר שהתחיל ברכת אתה קדוש חוזר ואומר קדושה וממשיך אתה קדוש ואם לא נזכר עד שסיים וחתם האל הקדוש יאמר שם הקדושה בלי חתימה הוא ממשיך אתה חונן ואם לא נזכר עד שהתחיל התחונן צריך לחזור לראש התפילה ולומר קדושה במקומה. כאמור, זוהי מסכנתו והוראתו והיא מבוססת על דברי רבנו. כך שוודאי שיטת רבנו היא כזו. אם כן, מה יש לנו להוסיף בעניין זה הוא עד כמה שאפשר אחרי גאון עולם זה יותר ויותר לבס את השיטה הזו כיו שחלקו על הרבו יוסף. ואנחנו אמורים לבסס את השיטה הזאת. ובכן רבנו יש לו את הלכות תפילה ויש לו את סדר התפילה. הלכות תפילה זה הלכות בגוף משנה תורה. סדר התפילה זהוא נוסח שסיפח אותו למשני תורה אחרי ספר אהבה. אחרי ספר אהבה ושם יש את סדר התפילה. בהלכות התפילה בפרק תשעי הלכה ד' כותב רבנו, לאחר שהוא מסדיר את סדר התפילה בהלכה, אז אומר בהלכה ג' ואחר שהפסע שליח ציבור שלוש פסיעות לאחוריו, מתחיל ומתפלל בכל רם דהיינו זה שליח זה חזרת הש"ץ לאחר הלחש עכשיו השליח ציבור כשהוא פוסע את שלוש הפסיעות לאחוריו מתחיל ומתפלל בכל רם מתחילת הברכות שימו לב להוציא את מי שלא התפלל והכל עומדין ושומעין ועונין אמן אחר כל ברכה וברכה גם על זה כבר דיברנו לא אחת זה מנהג אבותינו שבחזרת השץ כל אחד עומד במקומו שומע ועונה אמן והכל עומדין ושומעין ועונין אמן אחר כל ברכה וברכה בין אלו שלא יצאו ידי חובותם דהיינו אלה שלא יודעים להתפלל בין אלו שכבר צודחותם כיודם מתפלל והתפללו בלחש ואומר קדושה בברכה שלישית כלומר ואומר קדושה בברכה שלישית זה השליח ציבור וכיוון שהגיע שליח ציבור לקדושה יש רשות כל אחד ואחד לחזור למקום שעמד בו בתפילה כלומר לא במקום שפסע את שלוש הפסיעות אלא חוזר למקומו אבל עדיין עומד עומד ועונה אמן ואומר את כל הדברים האלה זהו סדר התפילה שכתב אותו רבנו במשנה תורה בהלכות תפילה עכשיו והנה רבותיי בסדר התפילה הנספח שבו רבנו פרט את נוסחאות התפילה בסדר התפילה אז הוא מביא מה הם התוספות שמוסיפים בתפילה כיחיד כל התוספות שמוסיפים במוצאי שבת בהבדלה או השינויים בברכת הגשמים כל או או תוספת של ענינו בשומע תפילה אורחם שעב כל התוספות פרט אותם רבנו אחרי שגמר את תפילת היחיד הם התוספות שמדי פעם פעם או השניים שמזדמנים מדי פעם פעם אומר רבנו כך וזו הלשון שליח ציבור אומר קדיש לעולם שיחה לפני כן לפני כן רבותיי אומר רבנו ואחר ואחד היחיד בעת ששליח ציבור כך אומר רבנו בעת ששליח ציבור אומר בברכה זו אוי למעלה הנה שליח ציבור מברך לעולם ברכה שלישית בנוסח זה נקדישך ונעריצך ונשלש לך קדושה משולשת מה פירוש המילה לעולם הרב עודר יוסף התביט על זה ובצדק מה פירוש המילה לעולם מה פתאום רבנו אומר שליח ציבור מברך לעולם ברכה שלישית בנוסח זה אז רב יוסף דיק מהמילה הזו לעולם שזה משהו בנה וזה לעקובה וזה לעקובה ולכן אם לא ברך ככה אם לא ברך ככה אז הוא צריך לחזור לפי דיני החזרות השונים ואין הוא זקוק לאישור שלנו רק מה כדי לחדד את הדברים להדגיש אותם ולהסביר אותם על מנת שבאמת הדברים יתבססו מול החולקים עליו צריך לומר את הדברים הבאים באמת יש יש תשובת גונים שגם אותם מביא הרב עובד יוסף שבה נאמר שאין בני ארץ ישראל אומרים קדושה אלא בשבת שנאמר אצל השרפים שש כנפיים לאחד ובכל כנף הוא אומר שירה אחת בכל יום מששת ימי החול וכשמגיע שבת אומרים לפני הקדוש ברוך הוא ריבונו של עולם אין לנו עוד כנף לומר שירה והקדוש ברוך הוא משיב להם יש לי עוד כנף לומר שירה שנאמר מכנף הארץ מירות שמנו עד כאן לשונו כלומר מתשובת הגואונים אנו למדים שמנהג עתיק בארץ ישראל בשונה ממנהג המזרח מנהג בבל שקדושה אמרו רק בשבת בשבת מועד אסל הנקדישה ואילו ביום חול אמרו אתה קדוש רגיל בלי נקדישך ולכן רבנו אמר לעולם כדי לבוא לומר בין בשבתות בין בעדי ישראל בין בחול לעולם השליח ציבור אומר נקדישך גם ביום חול ואז מה יוצא יוצא שזה לא שינוי שמתחייב מקדושת השבת אלא השינוי הזה שהשליח ציבור אומר נקדישך לעולם הוא שינוי המתחייב מעצם היותה של התפילה תפילת ציבור כי לא מספיק שעשרה מתפללים יכולים עשרה להתפלל ונניח שעכשיו בדיוק גמרו עשרה להתפלל בלחש אחד ברח לעבודה ממהר מאוד או קרה לו משהו נאנס ויצא למרות שאסור אבל נאנס הנוס רחמנ פטרה ועכשיו הם תשעה לא יכלו לעשות חזרת הש"ס אז להתפלל בציבור הם התפללו אבל הם לא התפללו תפילת ציבור מה פירוש לא זכו ששליח ציבור ילקד אותם ביחד והתפללו את התפילה האופיינית לציבור כמאוחד, לא כאוסף של יחידים עשרה, אלא כמאוחד כי כשציבור מאוחד נולדים בו כוחות מיוחדים שאין ליחידים והם למשל אמירת נקדישך שביחידים אי אפשר אבל בעשרה יש בו כבר את הכוח דבר נוסף קדיש אי אפשר לומר אם אין עשרה מישראל אז הקדיש והקדושה הם המאפינים את תפילת הציבור כציבור להבדיל מאשר תפילה בציבור. יש הבדל בין תפילת ציבור ובין תפילה בציבור. אז תפילת ציבור כציבור זה קדיש וקדושה. ומשום כך, שימו לב, כיצד רבנו כל כך מחושב, כל כך מחושב כותב רבנו בסדר, בסדר התפילה שליח ציבור אומר קדיש לעולם קודם כל תפילה ואחר כל תפילה. שוב חוזרת המילה לעולם. למה כאן רבנו אומר שהוא אומר קדיש לעולם לפני תפילה ואחרי תפילה זה המאפיין אומר רבנו את תפילת ציבור קדיש או קדושה קדושה בכל תפילה לא דווקא בשבת בכל תפילה שישיח ציבור אז יש קדושה בכל תפילה שיש פיח ציבור יש קדיש אחרת זה לא תפילת ציבור אז אלה המאפינים ולכן אין צל של ספק שאם שליח ציבור לא אמר נקדישה אז בעצם הוא לא אמר תפילת ציבור. הם זכו להתפלל בציבור, אבל לא אמר תפילת ציבור. ואל נתבלבל, אל נחשוב רבותיי שהתפילת ציבור היא בגלל להוציא את מי שאינו יודע. מי שאינו יודע רבותיי, וזה נקודה שכבר עמדנו עליה בעבר והיא חשובה מאוד מאוד למדאי, מי שאינו יודע יוצא בתפילת ציבור דהיינו, למרות שבדרך כלל, בכל דין שני הברכות אדם עם הארץ אתה יכול לומר לו ברוך יגיד ברוך בקירוי אתו אתו וכך תקרל אותכם כן ברכה והוא יעשה איזה חובה או ישמע אותך אומר את הברכה יתכוון לצאת ידי חובה הוא יצא ידי חובה וכל שכן אם עונה אמן שהוא כן מברך זה בדיני ברכות אבל בתפילה שהיא רחמים שהיא תחנונים שהיא צריכה להיות תפילה אישית שנובעת מלי בו של כל יהודי והוא עם הארץ מסכן הלב שלו לא יודע לדבר כי הוא לא יודע מה להתפלל באו לעשות לו מה שנקרא בלשון הצבע סחיבת פצועים שה סוחבים אותו בכוח היחד איך רק תפילת הציבור זוהי תרופתו דהיינו שעל ידי שהוא שומע את שליח הציבור הוא מכוון אז מכוח תפל הציבור מרימים את היחיד ופותחים לו שערי שמיים כי אין לו פה לומר כי הוא לא יודע להתפלל מלא שיש תפילת ציבור ומה זה תפילת ציבור? קדיש וקדושה אם אין קדיש וקדושה זה תפילה בציבור והרי הוא לא יודע להתפלל הוא משום כך כאמור אין צל של ספק שאלה הם המאפינים של תפילת ציבור נכון העלנו טרמפ על תפילת ציבור את מי שאינו יודע כדי להוציאו ידי חובה העלנו טרמפ בתפילת ציבור את ברכת כהנים שנאמרת בעשרה אבל רבותיי אם היו 10ה ויצא מישהו באמצע חזרת הש"ץ כבר לא יאמר ברכת כהנים כי ברכת כהנים מצוות עצמה וצודק רב יוסף מה פתאום אומר ברכת כהנים הוא ישלים את כל את כל החזרה אבל לא ברכת כהנים שהיא מצווה בן עצמה רק סיפחו אותה סיפחו אותה לתפילת ה-18 בבית המקדש היא לא הייתה דווקא מסופחת לזה ונמצא היא הייתה נאמרת בפני עצמה ולכן אין צריך שספק אותו דבר גם ענינו בתענית כשהוא אומר אותה ברכה לפני עצרה בן ג של רופא. אם לא אמר אז שוא אמר בשמע התפילה אין מה לעשות אבל מהותה של תפילת ציבור זה קדיש וקדושה ולכן אם לא אמר בוודאי שחוזר השאלה איך חוזר דומה באמת אם עדיין לא אמר אתה חונן לאמר אותה ולא אמר אתה קדוש כי כבר אמר ולפחות בדרך כזו והיה אם אמר ן חוזר לראש התפילה אין מה לעשות כמו דין היחיד שטעה ולא אמר את הקדוש או טעה באחד משלוש הברכות שחוזר לראש התפילה ובמקרה זה לא חיישה לתורח ציבור כי זו תפילת ציבור אחרת אין במהותה שום תפילת ציבור ולכן נראים מהדברים שכאמור זוהי שיטת רבנו ולאורה נלך רבי חני