נרות החנוכה, האם רשאי לתת לבניו הקטנים להדליק שאר הנרות לאחר שהדליק נר אחד?

שאל השואל ואמר הוא נוהג שבשעה שהוא מדליק נרות חנוכה הוא מברך מדליק נר ראשון ואחר כך נותן לילדים הקטנים להדליק את יתר הנרות אם נניח ביום שלושה ימים שלושה נרות בגלל יום השלישי אז נותר לקטן אחד להדליק נר שני ולקטן אחר להדליק נר שלישי וכן על זו הדרך האם יפה הוא עושה או לא? ובכן עלינו לדעת שבאמת במצווה הזו של הדלקת נרות בשונה משאר המצוות א' הבסיס שלה הוא פרסום הנס ב' קבעו לחכמים שיש מה שנקרא עיקר המצווה ויש מה שנקרא מהדרין ויש מה שנקרא מהדרין למהדרין. כלומר בדרך כלל יש מצווה כעיקר המצווה ויש הידור מצווה ואילו כאן יש לנו את הגדרים הללו עיקר המצווה מהדרין ומהדרין למהדרין ויש בראיתה בגמרא הקובעת המדרג הזה תנור רבנן מצוות חנוכה נר איש וביתו במהדרין נר לכל אחד ואחד והמעדרין מהמעדרין בית הלל אומרים יום ראשון מדליק אחד מכאן ואלך מוסיף והולך והנה כך אנחנו נוהגים דהיינו שביום הראשון מדליקים נר אחד ביום השני שניים ביום השלישי שלושה וכן הלאה וזה נקרא מהדרין מהדרין לכאורה לפי פשט הברייתא ולפי מה שהתוספות הסבירו אבל רבנו לא כך באר אלא בפרק רביעי מהלכות מגילה בחנוכה כתב רבנו כמה נרות הוא מדליק בחנוכה מצוותה שיהיה כל בית ובית מדליק נר אחד בין שהיו אנשי הבית מרובין בין ש לא היה בו אלא אדם אחד. אז זה שווה לכולם שעיקר המצווה זה נר אחד לכולם. והמהדר את המצווה מדליק נרות כמניין אנשי הבית. נר לכל אחד ואחד בין אנשים בין נשים. כלומר רבנו מחדש חידוש מהוא גדר המהדרין שאבי המשפחה, גדול המשפחה הוא מדליק, לא כל אחד מדליק נר לעצמו, אלא אבי המשפחה מדליק ביום הראשון נר אחד לכל אחד. ואז אם יש לו במשפחה 10ה, אז ביום הראשון כבר יש לו 10 נרות, ביום השני מדליק 20 נרות, ביום השלישי 30 נרות. אבל אבי המשפחה הוא מדליק נר לכל אחד ואחד. והמהדר את המצווה מדליק נרות כמינין אנשי הבית, נר לכל אחד ואחד. בין אנשים בין נשים ולא ולא מוסיף בימים השניים והשלישים במסגרת הידור המצווה. האידור הוא רק נותן ביטוי לתוספת הבני אדם בבית ולא יותר והמהדרין והמהדר יתר על זה ועושה מצוהם למבחר מדליק נר לכל אחד ואחד בלילה הראשון ומוסיף והולך בכל לילה בלילה נר אחד כלומר המהדרין למהדרין אבי המשפחה ביום הראשון אם יש לו 10ה בני אדם מדליק 10ה נרות ביום השני הוא מדליק 20 נרות הוא מדליק לא כל אחד מדליק הוא מדליק 20 נרות ביום השלישי 30 נרות וכן הלאה זוהי ההגדרה של מהדרין המהדרין לפי רבנו באמת רבנו אחרי שכתב את עיקר המצווה ואת המהדרין ואת המהדרין למהדרין לפי הבנתו כן ואמר שבספרד מנהג פשוט בכל ערנו בספרד שיהיו כל אנשי הבית מדליקים נר אחד בלילה הראשון ומוסיפין ואוכין נר בכל לילה ולילה עד שנמצא מדליק בליל שמיני שמונה נרות בין שהיו אנשי הבית מרובים בין שהיה אדם אחד אה רבנו לא חווה דעתו על מנהג זה האם הוא מסכים לו לא מסכים לו מוחק נגדו וכבר הלחם שני היה סבור אולי שמנהג זה לפי רבנו מנהג טעות בערוך השולחן בסימן תרע גם כן היה סבור אולי שרבנו מבטל מנהג הזה כי לפי הבנתו זה לא בדיוק המנהג הנכון ומצאנו באמת שבהלכות קריאת תורה רבנו הזכיר שצריך שהראשון יקרא כהן אם אין תלמיד חכמים אבל אם יש תלמיד חכמים יותר גדול ממנו אפלו לוי ואפלו ישראל יקרא ראשון שרבתי גם לוי במסגרת מה שנראה לי כשונה ממורי אבל לא קנה הנקודה על כל פנים וציין שכבר נהגו שראשון קורא כהן גם אם יש תלמיד חכמים ושם מורי אומר שציון המנהג הזה הוא מבטל אותו כדעת יחיד שאינו מסכים לה. והאם גם כאן מה שרבנו מציין שמנהג פשוט בערן בספרד אה לבטל אותו את המנהג נראה לענו דעתנו שלו. למה? כי יש בכלל 200 מנה האחד שעושה ביום הראשון נר, ביום השני שניים, ביום השלישי שלושה. עיקר המצווה יש בוודאי. אז איך אפשר להגיד על זה מנהג טעות? אי אפשר להגיד מנהג טעות על ויכוח בעניין מהדרין. ויכוח טעות שקוראים תגר נגדו ומוחים נגדו כשהוא גורם לאדם להתבטל ממצווה. אבל כאן לא מתבטל ממצווה. הוא מתבטל מגדרי מהדרין או מהדרין למהדרין אבל לא מעיקר המצווה. ואי אפשר למחוט ואי אפשר לקרות גר נגד מי שנוהג מנהג שבכל מקרה הוא יוצא ידי חובה. לכן נראים הדברים שרבנו כאן לא מוחה ולא מסתייג. מה גם שנראים הדברים שרבנו ידע על השיטה החולקת עליו בפרשנות מהדרין מהדרין מהדרין. אמנם הוא פסק מה שפסק אבל לא וציאים כלל אפשרות שאולי גם הם הם צודקים אבל זה לא ברמה כזו שהוא צריך למחוט נגדם. זה עוד הסבר למה רבנו אמר לו בדעתו ביחסמנהג בין כך ובין כך מה שחשוב לגבי שאלתנו היא הערה של מורי הערה מאוד חשובה בהערה א' כותב מורי ממי דנקת רבנו גם בהידור וגם בהידור דהידור לשון מדליק כלשון הברייתא בעיקר החיוב ולא נקת מדליקין משמע לא נקרא הידור והידור דהידור אלא כעיקר המצווה. מה עיקר המצווה על ידי גדול? החידור על די גדול. ומה שנוהגים מקצת עדות שמכינים מה שקוראים חנוקיה לכל ילד וילדה, נער ונערה שמדליקים בהם הקטנים. אין זה הידור כלל. אך מנהג נאה הוא מדין חינוך. אך אין אין בו מן ה מן ההידור להידור מצווה כמצווה בעינן כלומר זה שבאי איך קוראים אומר מורי אם משל האבי המשפחה מדליק ביום הראשון נר אחד ביום השני שניים ביום השלישי שלושה וכן הלאה ונותן לכל אחד מבני המשפחה להדליק חנוקיהם משלו כמו שהרמ אומר שהם עצמם כל אחד מדליק וביניהם בעיקר מורים מתכוון על הילדים הקטנים ולא על הגדולים אז מ אומר לפי רבנו לפי רבנו הדגש הוא לפי רבנו זה לא אין בזה אידור אלא יש כאן עניין של מנהג נאה או מדין חינוך מנהג נאה או מדין חינוך ונסביר את הדברים הואיל בפי רבנו נר ראשון ביום הראשון נר שני ביום השני שני נרות ביום השני זה עדיין לא נקרא הידור מצווה ולא מהדרים למהדרים אלא עיקר מצווה מדוע? כי הרי לפי רבנו המהדרין מדגיש את מספר בני הבית והמהדרין למהדרין זה תוספת של המסרים בעניין מספר הימים בנוסף למספר הנפשות. ולכן כיוון שאין במנהג ערי ספרד או מנהג תימן כמו ערי ספרד אין בו את המבנה המבנה של רבנו אז זה רק נקרא עיקר המצווה זה לא נקרא מהדרין אנחנו מקיימים את זה לפי שיטת התוספות זאת אומרת מנהג עתיק שמתגלגל בידינו כשיטת התוספות לא כשיטת רבנו אבל שזה נחשב מהדרין המהדרין אבל לפי רבנו לא זה עיקר המצווה ולכן על אחת כמה וכמה כשאדם בכלל לא מדליק לפי מספר הנפשות אלא הוא מדליק רק נר אחד ונותן לילדים הקטנים להדליק את תוספת הנרות שכל נר ונר שילד מדליק הוא לא מדליק את נר ההידור, הוא מדליק את עיקר המצווה. הוא מחנך אותו לקיים את המצווה בעצמו. ואז יוצא שבעצם כל מי שנוהג כן לא קיים מהדרין ולא ודאי ודאי לא מהדרין ממהדרין גם לא לפי שיטת בעלי התוספות אלא קיים עיקר המצווה לעצמו וחינוך למצוות א לילדים. השאלה היא מה חשוב ביותר מחדר מחדר מהדרין או חינוך מאוד קשה להכריע בדבר זה בוודאי וודאי שאם היה לו כסף בשביל גם זה וגם זה אין דבר יותר מעלה מכך אבל כשאין לו כדי לזה וכדי לזה ואם באותם ימים באמת החינוך שילד ידליק יש לו חשיבות גדולה ככל שמתרחקים יותר ויותר מהמקורות אז יש חשיבות גדולה מאוד שאתה נותן לילד להדליק להדביק אותו יותר בכל העניין הזה של קיום מצוות אז ודאי ודאי שחינוך במקרה כזה עולה על מהדרין או על מהדרין מן המהדרין א כי גם ככה כשמקיימים מהדרין מהדרן למהדרין לא תמיד היום בגלל הבורות מבינים את הדבר הזה הם לא יודעים שיש מה שנקרא עיקר המצווה נר איש ביתו ואחר כך תרחיבים דר דמדרין זה הוא ראואה שבני אדם בגלל בורותם מגיעים דרגה כזו שחושבים שבלי השמש לא קיימת את המצווה כהלכתה זאת אומרת גם במקום שיש אור חשמל כגון אני שאני מדליק בכניסה לביתי אז יש נורת חשמל בכניסה כך שאין צורך בשמש דולק כי גם אם נעבור ליד זה לא נהנה מאורן במובן של לסלק את ה אפלה כי יש את הנורה של הכניסה שמסלקת את האפלה אלא השמש שימש אותנו רק בשביל להדליק את הנרות ולא יותר אם נחסיר את השמש א' יש מבני בית שיחשבו שלא קיימתי את המצווה ויש העוברים ושווים שיחשדו ברב שהוא לא או לא מקיים אתמצע כחטה או שהוא לא מספיק יודע על כל פנים ברור וברור שהיום בגלל העניין הזה של אי ידיעה אז לפעמים עדיף החינוך דהיינו לחנך את הילדים מאשר מהדרין מהדרן מהדרין כשהמהדרין בנרות ויש מחסרן בדעות אז לכן חשוב יותר נראה שהחינוך כאן יותר גדול בעדיף רבי חני ברגש אמר הקדוש ברוך